פול סטולץ / צילום: באדיבות פול סטולץ
בתחילת המאה שעברה נולדו מבחני האינטליגנציה שמדדו IQ. 100 שנה אחרי ואינספור מחקרים נוספים, הובילו למסקנה שאין ממש קשר בין IQ גבוה מאוד להצלחה בחיים. לאורך השנים לא הפסיקו החיפושים אחרי המדד שינבא את העתיד, עד שלפני שלושה עשורים חוקר צעיר, שזה עתה סיים את לימודי הדוקטורט שלו, ישב בחדרו עם כל החומר שהצליח להשיג, כל המחקרים והשאלונים, וניסה להבין מה חמק מאתנו ומעיניהם של החוקרים.
"ישבנו ימים ולילות עם ארגזים של דפים מפוזרים סביבנו. ביום שבו הנחנו את ארגזי המחקר עם הגילוי המרכזי בראש כל ערימה, הבנו שהחוט המקשר היה חוסן. חשבתי אז לעצמי, ‘אם יש לנו אינטליגנציה (IQ) אולי יש משהו שנקרא AQ - Adversity Quotient", מספר ד"ר פול סטולץ, הוגה מדד החוסן הרגשי, בראיון בלעדי ל’ליידי גלובס’.
אחרי שסטולץ והצוות שלו פיתחו שאלון ראשוני ובחנו יותר מ-5,000 נבדקים, הם פנו למרכז ההערכה הגדול בעולם בפרינסטון, וניסו יחד איתם להבין מה המשמעות. "אני לא אשכח את היום שהחוקרת שלהם הגיעה עם התוצאות, ושאלה אותי, 'יש לך מושג מה מצאת?'. שאלתי אותה למה היא מתכוונת, והיא אמרה שזה מבחן שיכול למדוד יכולות חדשות וחשובות של התמודדות, יותר מכל מבחן שהיה עד אז. באותו רגע הבנתי של-AQ יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת, ושאלתי את עצמי אם זה משהו שניתן לשנות ולבנות אצל אנשים.
"היום הגענו למצב שאנחנו יכולים לשפר את החוסן בממוצע ב-23%, שזה מאוד דרמטי. לבעלי AQ גבוה יש יכולת הכלה וקיבולת גדולה יותר, הם יכולים לפתור בעיות בצורה טובה ומהירה יותר, הם יותר פרודוקטיביים, יותר אופטימיים, עם יותר אנרגיה, איכות חייהם טובה יותר והם חיים יותר. הם גם יותר מחויבים לעבודה, ונהנים ממנה יותר. לאנשים בעלי מקדם חוסן גבוה יש אומץ עצום להיות אמיתיים - להפוך להיות הסופה, להתעמת מול האמת הקשה, ולקחת את הדברים על עצמם. בהתחשב באי הוודאות בעולם שלנו, זה חשוב מאי פעם".
זה מאפיין אישיותי שחשוב בעיקר למנהלים?
"אמנם בהתחלה החלנו את זה על מנהלים של חברות גדולות, אבל אני מאמין שצריך ללמד אנשים לשפר את ה-AQ שלהם, כי זה משפיע על כל תחומי החיים, וזה יהפוך אותם ליותר חסינים ואפקטיביים בחיים וגם בעבודה. זה יכול לייצר הבדל משמעותי. מדד החוסן זה הסיפור של האנושות. כל המעשים הטובים והרעים בכל התרבויות הגדולות הם תוצאה של זה. כשהסתכלתי על ה-AQ מנקודת המבט הזאת, זה פתאום נראה לי מהפכני, אבל גם הגיוני. לכל החלוצים, אלה שהמציאו דברים בכל תחום, היה AQ גבוה. מדעים, פילוסופיה, אמנות, ובוודאי בעולם העסקי - כל הממציאים היו כאלה. הם לא רק שינו את החיים שלנו, אלא גם את העתיד שלנו".
כיום, חברות בכל העולם משתמשות במדד שפיתח סטולץ כדי לסנן מועמדים לתפקידי מפתח. "אם אתה שואל מנהלים את מי היית שוכר לעבוד, מישהו שיש לו השכלה וכל מה שדרוש לתפקיד, אבל יש לו AQ נמוך, או מישהו יש לו AQ מאוד גבוה, אבל חסרים לו קצת ניסיון או כישורים, 97% מהם בוחרים בזה שיש לו AQ גבוה", מספר סטולץ. "כשאנחנו שואלים מנהלים על כמה אנשים שנמצאים בנורמה הם מוכנים לוותר על מנת שיהיה להם עובד אחד עם AQ גבוה, בממוצע הם אומרים 7.4 אנשים".
עד כמה חיוני מקדם החוסן בעולם העסקים?
"חיוני, אך לא מספיק. להיות מסוגל להרגיש, לווסת רגשות ולהשתמש בהם נכון כלפי אחרים, זו יכולת חיונית ככל שהעולם שלנו הופך יותר צפוף. אבל נדרש מקדם חוסן גבוה מספיק על מנת ליצור אופטימיזציה באינטליגנציה הרגשית שלך".
בין פרפקציוניזם לחוסן
על השאלה המתבקשת, האם מקדם החוסן נרכש או מולד, משיב סטולץ כי הוא "מחווט אצלנו מגיל צעיר, אלה תבניות שנטבעו בנו כתוצאה מתגובות למצבי מצוקה. זה נשאר כך כל החיים כמעט, ללא שינוי, למעט אם אנחנו חווים טרגדיה שמשנה את חיווטי המוח, או אם אנחנו עוברים 'הכשרת מקדם חוסן', שהתוצאה שלה היא רווח משמעותי וקבוע בכל שלב בחיים".
האם אתה מסכים עם האמירה שאין מנהיג משמעותי בעולם בלי מקדם חוסן גבוה?
"מקדם חוסן בשום אופן לא שווה או מחליף אופי או מוסר. לחלק מהאנשים הכי מצליחים אך מושחתים בהיסטוריה, ככל הנראה היה מקדם חוסן יוצא מהכלל. יש גם מנהיגים אכזריים שהיה להם AQ גבוה, כמו היטלר, למשל.
"בהתחשב בזה, תחפשי בכל העולם אנשים שמצליחים לעשות את הדברים הכי קשים, בעלי עור עבה בצורה יוצאת דופן, שמשגשגים במצבי מצוקה, שמתנהלים מול עיכובים, טרגדיות, מכשולים, תסכולים ובעיות הרבה יותר טוב מאחרים - ותגלי שיש להם מקדם חוסן גבוה. אגב, זה נדיר שאנשים בעלי מקדם חוסן גבוה ישתמשו במונח ‘זה מספיק טוב’ לגבי דברים שחשובים להם באמת. מדוע? מכיוון שהם יודעים שהם תמיד יכולים להיות יותר טובים, אז למה להתפשר? זה יכול להיתפס כפרפקציוניסטי ומרגיז, או כמאוד מעורר השראה וממנף".
כלומר, יש קשר הדוק בין פרפקציוניזם לחוסן אישי?
"אנשים עם מקדם חוסן גבוה הם כמעט אף פעם לא מסופקים, הם שואפים ליותר, וזה יכול להתפרש כפרפקציוניזם. לעומתם, אנשים עם רמת חוסן ממוצעת ירצו לקחת הפסקה. הדגש אצלם הוא לא לדאוג שהכול יהיה מסודר, אלא לעשות את הכי טוב שהם יכולים, וזה ההבדל".
לאילו מנהיגים יש מקדם חוסן גבוה?
"בארה"ב היה מחקר שהראה שאפילו בלי להיות מודעים לזה, אנחנו בוחרים את המנהיגים שיש להם AQ גבוה יותר. אני חושב שבעולם הפוליטי הם מודעים לזה, ולכן הם מנסים להדגיש תכונות כמו עמידות, קשיחות ויכולת פתרון בעיות. עם זאת, אני לא חושב שאפשר למדוד את זה בצורה מדעית, כי הם עושים מניפולציות על התכונות האלה.
"אם תסתכלי על כל מנהיג שמתמודד עם משברים, שיודע לקבל החלטות חשובות גם מתוך ידיעה שהוא עלול לשלם עליהן מחיר, שנראה חזק ועם הרבה אנרגיות, כנראה שיש לו AQ גבוה יותר. כל אחד שלוקח משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי, רע או טוב, ומוצא דרכים לגרום לזה לקרות - הוא בעל AQ גבוה".
כשמדברים על מנהיגים אכזריים, מה שהיה חסר להם זה אמפתיה ורגישות, אבל לא חוסן?
"כן. יש שני סוגים של מקדם חוסן גבוה. הראשון הוא לא נאור, והוא בא עם יתרונות עצומים, אבל גם עם חסרונות פוטנציאליים, שכוללים חוסר רגישות ואמפתיה לאנשים עם מקדם חוסן נמוך, ושיפוטיות כלפי אנשים עם מקדם חוסן נורמלי.
"לעומת זאת, אדם בעל מקדם חוסן גבוה נאור חולק את אותם היתרונות, אך ללא החסרונות, מכיוון שאנשים כאלה מודעים לאופן שבו מקדם החוסן של כל אדם - תבניות התגובה שלו למצוקה ולחיים - גורם לו לנווט בעולם. זה עוזר להם להיות הרבה יותר אפקטיביים".
חיסון נגד דיכאון
השינויים הדיגיטליים המהירים לא פוגעים במקדם החוסן שלנו?
"הטבע של המצוקה השתנה, אבל המכניקה שלה היא על-זמנית. אנחנו נכנסים למצוקה כאשר אנו צופים או חווים משהו שלילי שקורה למישהו או משהו שחשוב לנו. ככל שאכפת לנו יותר, אנו חווים את זה בצורה קשה יותר, והמצוקה גדולה יותר.
"בעידן הדיגיטלי, כל האינפורמציה והחיים החברתיים מגיעים אלינו דרך המחשב או הטלפון. אנחנו משווים את עצמנו לחיים האידיאליים שאנחנו רואים במדיה החברתית, ואז מקדישים יותר מדי תשומת לב לדברים האלה, ופחות מדי זמן לתצפית או להתמודדות עם הדברים החשובים.
"הרבה אנשים לא מסוגלים להתמודד עם אתגר ממושך שמלווה בהרבה תסכול וסבלנות, שדורש חוסן על מנת להתמודד איתו ולצאת ממנו מחוזקים. יש הבדל בין מה שנראה מיידי ומהיר, ושהחיים של כולם מוצגים בו כנפלאים, לבין מה שבאמת קורה במציאות. לפעמים שינויים לוקחים זמן, הם דורשים משאבים והתוצאות שלהם לא מיידיות. זה אתגר גדול".
האם כדאי לחרוג כמה שיותר מאזורי הנוחות שלנו על מנת לפתח את מקדם החוסן?
"הפיתוי שבנוחות הוא נקודת השבר של רוב האנשים. אנחנו מאבדים את היכולת שלנו להיאבק, לסבול, להקריב למען רוב המטרות הראויות. אז כן, יצירת חוסר נוחות מכוון לטובת דברים בעלי חשיבות, היא שריר חשוב לפיתוח".
אפשר להגיד שמקדם החוסן הוא כמו חיסון נגד דיכאון וחרדה?
"אני לא מכיר שום דבר שעולה בקנה אחד באופן מובהק עם אנרגיה ואופטימיות, יותר מאשר מקדם חוסן. וכן, זה הכוח הכי עוצמתי שאני מכיר לחיסון אדם נגד דיכאון, חרדה ואפתיה".
שיעורי בית בחוסן
סטולץ, 60, גדל בחוף המערבי של ארה"ב ומתגורר כיום עם משפחתו בסן לואיס אוביספו שבקליפורניה. הוא מספר כי הוריו התנהלו ב"קונפליקט מתמשך", ובסופו של דבר התגרשו. "הם נכשלו ביכולת שלהם לתקשר ולהבין מהי מצוקה אצל האחר, מה שהוביל לניסיונות מעוותים של אמפתיה, בדרך כלל כאשר המצב היה בלתי ניתן לתיקון".
את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה, ואת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת מינסוטה. "התחלתי את המחקר שלי בגיל 19. חלק מזה הגיע מהסקרנות שלי, שגרמה לי להיחשב לעוף מוזר, אבל בצורה חיובית. הצלחתי לרדוף, להשיג ו’להידלק’ מאתגרים שמחצו וייאשו הרבה מחבריי. לעתים זה היה בודד. רציתי לדעת למה יש לי את הדבר הזה שלאחרים לא היה, או לפחות לא באותה רמה כמו שלי".
בשיח הישראלי מדברים על מקדם חוסן בעיקר בהקשר של מלחמה. זה חלק מהנרטיב. אולי פשוט הבנו את הרעיון של מקדם החוסן ולא קראנו לו בשם הספציפי?
"אני מאמין שמקדם חוסן מגדיר הרבה מהסיפור היהודי ומאופייה של ישראל. זה גם מסביר מדוע מדינה כל כך קטנה נשארת עמידה בפני מצוקות קשות כל כך. יש אצלכם חוסן תרבותי - כל ההיסטוריה של העם היהודי רצופה התמודדות מול משברים וחוסן נפשי. כל הסיפור שלכם הוא מאבק קשה וארוך.
"לגדול בקונפליקט יכול לגרום לכמה דברים. אתה יכול להתרכז בדברים שמסיחים ומפריעים להגדלת החוסן כמו חרדות והסתגרות. ולעומת זאת, אם תצליח להסתכל על הסיטואציה מנקודת מבט רחבה יותר, ממקום של מודעות, זה יוביל אותך למקום של חוסן. לדוגמה, כל מי שמנסה להביא לשלום, בין אם זה בצד הישראלי או הפלסטיני, אלה כנראה אנשים עם AQ גבוה, כי זה דורש להתמודד עם אתגר שנראה כמעט בלתי אפשרי.
"אבל עם כל החשיבות לאסונות וקונפליקטים, מקדם החוסן חל על כל דבר שחוצה את המודעות. זה מפסל את הדרך שבה אנו חושבים, מדברים, מתנהגים, בוחרים, מתחברים, תופסים, מייחסים, נושמים, עובדים וחיים".
אם כך, האם צריך ללמד ילדים בבית הספר להתמודד עם כישלון, על מנת לפתח אצלם את מקדם החוסן?
"ילדים צריכים ללמוד איך להגיב בצורה אופטימלית למצוקה, וזה כולל בין היתר כישלון, עיכובים, תסכול, לחץ, טרגדיה ומכשולים. צריך לתת לילדים אתגרים, שכאשר הם יסתכלו עליהם בפעם הראשונה, הם יחשבו שאין סיכוי שהם יצליחו, ואז לספק להם כלים ומידע להשגת המטרה. זה חייב להיות קצת מתסכל, זה חייב להיות קשה, אבל הם צריכים להבין שעליהם להתאמץ ולהיאבק, לא אתה. ואז, כשהם משיגים את המטרה, אפשר לעלות לשלב הבא. הרעיון הוא להציב משהו באמת גדול כמטרה, ואז צעד אחרי צעד הם ישיגו אותו".
האם אנחנו צריכים לדאוג מכך שאנחנו הורים מגוננים מדי?
"מאוד! יש לזה פוטנציאל להפוך את הילדים לנכים בשנות ההתהוות של מקדם החוסן שלהם. בארה"ב אנחנו מגוננים יותר מדי על הילדים שלנו, ולכן אני כרגע מוביל תוכנית להפוך את אמריקה והעולם ל-פחות נמושות. זה ממש חשוב לחזק אצל ילדים את השרירים האלה כשהם נמצאים מול מצוקה או בעיה. אני מאמין בעיקרון הזה כהורה, ואפילו חינכתי ככה את הילדים שלי, והיום אני רואה אותם כהורים, מחנכים את ילדיהם על אותם עקרונות. השאיפה שלי היא שמקדם החוסן יהיה מעין מגן-מצוקות".
בתחום החוסן יש נושא שחוזר על עצמו שוב ושוב: גמישות. הציפייה שלי הייתה למצוא את החזק, הבטוח, העץ עם הגזע העבה והשורשים העמוקים ביותר.
"ככל שמקדם החוסן גבוה יותר, כך האדם נוטה להישאר רגוע יותר וממורכז ברגעים קשים, מה שמשאיר לו הרבה יותר אפשרויות תגובה. לכן, דרך נוספת לדבר על מקדם החוסן היא מקדם גמישות ומהירות. גמישות היא, הרי, לקחת החלטה אופטימלית מתאימה ומהירה לבעיה או למשבר שקורה. להיות גמיש מחשבתית זה לא לעבוד באותן תבניות ופרדיגמות ידועות, כי כל משבר הוא ייחודי. זו היכולת להתאים את עצמך ואת ההחלטות שלך לסיטואציה בצורה מיטבית ומהירה. זה גם חוסן, ולכן יש ביניהם קשר הדוק. ואלה שמגיבים טוב יותר ומהר יותר, זוכים".