המשנה ליועמ"ש: חברות בלי בעל שליטה - על הכוונת של משרד המשפטים

עו"ד מאיר לוין בכנס התאגידים העשירי של רשות ני"ע: "אנו עוקבים אחר הגידול במספר החברות שאין להן בעל שליטה. תפקידנו הוא להבטיח ממשל תאגידי ראוי המגן על ציבור המשקיעים בכל מבנה בעלות" • מנהלת מחלקת התאגידים ברשות, רו"ח דורית קדוש: "המצב הנוכחי, בו תאגידים מגיעים אלינו לפרה-רולינג על כל פעולה, אינו ראוי ואינו רצוי"

"אנו עוקבים אחר ההתפתחויות בשוק ההון והגידול במספר החברות שאין להן בעל שליטה. תפקידנו הוא להבטיח ממשל תאגידי ראוי המגן על ציבור המשקיעים בכל מבנה בעלות, ואנו נשקול להתאים את חוק החברות לחברות שאין להן בעל שליטה" - כך אמר היום (ג') המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, בכנס התאגידים של רשות ניירות ערך.

לוין הודיע על הכוונה לשקול לתקן את חוק החברות במטרה להתאים את הממשל התאגידי בחברות בלי בעל שליטה, אשר חלקן בשוק ההון הישראלי הולך וגדל. עוד ציין לוין כי מבחינה רגולטורית, אין זה נכון להעדיף מבנה בעלות כזה או אחר, ואולם ישנה חשיבות רבה להבטיח הגנה נאותה על המשקיעים בכל מבנה בעלות - עם או בלי בעל שליטה.

בין השאר, ייבחנו ההסדרים בחוק החברות בנוגע להרכבו ודרכי מינויו של הדירקטוריון בחברה ללא בעל שליטה, מנגנון הביקורת על תגמול הבכירים, ועוד. עוד תיבחן, לדברי לוין, השאלה האם לאפשר לחברות בלי שליטה להתגונן מפני השתלטויות עוינות, בדומה לשוק ההון בארה"ב.

לוין פתח את נאומו בכנס במחמאות לרשות ניירות ערך. לדבריו, לאחר יותר מעשור בשוק הפרטי כעורך דין בתחום שוק ההון שעבד מול הרשות, כמחצית עשור כמנהל ברשות ניירות ערך וכשנתיים כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא "יכול לומר בביטחון שמכל זוית הסתכלות אפשרית, רשות ניירות ערך היא יהלום נוצץ בשירות הציבורי של מדינת ישראל".

לדברי לויו, על שולחן היועץ המשפטי לממשלה יש נושאים רבים ומשמעותיים מאד שנוגעים לשוק ההון ולמשק בישראל, ובין הוא היתר הזכיר את חוק האיגוח. "לאחר שנים שהנושא היה בקיפאון, אנחנו שותפים למאמץ לקידום חוק האיגוח, ביחד עם האוצר, רשות ניירות ערך, רשות המסים ובנק ישראל, ונפעל להפיץ תזכיר חוק להערות הציבור", אמר. 

עוד הזכיר לוין את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שעתיד להיכנס לתוקף בספטמבר 2019. "החוק הזה יוצר מהפיכה בעולם חדלות הפירעון ומביא לקדמת הבמה את ערכי השיקום הכלכלי של יחידים ותאגידים, לצד הגדלת הפירעון לנושים. בימים אלה אנו עובדים על גיבוש התקנות מכוח החוק, והמלאכה עוד רבה", אמר.

עוד ציין לויו את הסנדבוקס לחברות הפינטק, נושא המקודם יחד עם משרד האוצר והרגולטורים הפיננסיים. לדברי לוין, "יש היום ריכוז עצום של חברות פינטק שקמות בישראל, ובמהרה לצערנו נודדות מעבר לים. אחת הסיבות המרכזיות לבריחת חברות הפינטק היא הרגולציה. הרעיון של הסנדבוקס הוא פשוט. חברת פינטק שתתקבל לתוכנית, תוכל ליהנות מהגמשה של הכללים הרגולטוריים, על-מנת לאפשר לה לערוך פיילוט ולבחון מוצרים ושירותים חדשים".

לוין הוסיף כי "בימים הקרובים אנחנו נפרסם את הדוח הסופי של צוות הסנדבוקס, ולאחר מכן נפעל לקדם את תיקוני החקיקה הדרושים".

ואולם את עיקר נאומו הקדיש לוין לטיפול היועמ"ש בנושא של חברות בלי שליטה והרגולציה המתאימה להן. "מבחינה היסטורית מרבית החברות בבורסה בישראל היו ועודן חברות שיש להן בעל שליטה. בהתאמה, הרגולציה התאגידית הישראלית התמקדה בבעיות שמייצר מבנה שליטה זה. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים מספר גדל והולך של חברות בבורסה שהשליטה בהן מפוזרת לציבור, גם חברות פיננסיות כמו בנק הפועלים וגם חברות ריאליות כמו פז", ציין לויו.

לפי נתוני המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך, נכון לדצמבר 2018 חברות בלי שליטה מהוות כ12% מהחברות בשוק ההון הישראלי, ושווי השוק שלהן הוא 28% מתוך שווי השוק הכולל.

"ניתן לראות כי הרגולציה הישראלית, שהותאמה בעיקר לחברות עם בעל שליטה, משפיעה בפועל על מספר לא קטן של חברות ללא גרעין שליטה, ויש הערכות שנראה גידול במספר החברות הללו", אמר לוין.

לדבריו, הנתונים הללו מעלים את השאלה האם המציאות החדשה הזאת דורשת גם רגולציה שונה - אך בתשובתו הוא בחר בגישת "האו"ם". "חשוב לי להדגיש כי עמדתנו כלפי סוגיית מבנה הבעלות הרצוי היא ניטרלית, ואנחנו לא תומכים במבנה בעלות מסוים. לא בבעלות מרוכזת ולא בבעלות מפוזרת. את ההחלטה על מבנה הבעלות הרצוי אני מציע להותיר בידי כוחות השוק", ציין.

עם זאת, לוין הוסיף כי "תפקידנו הוא להבטיח ממשל תאגידי ראוי המגן על ציבור המשקיעים בכל מבנה בעלות. אנחנו רוצים שהבחירה במבנה בעלות כזה או אחר תהיה תוצאה של שיקולים עסקיים בלבד - ולא כתוצאה מארביטראז' רגולטורי. עלינו לייצר מערכת רגולטורית מאוזנת המסדירה את שני מבני הבעלות".

לוין סקר חלק מהבעיות במבנה בעלות מבוזר ובהן בעיית פער המידע - בעיה נובעת מכך שבמבנה הבעלות המבוזר מרבית בעלי המניות מחזיקים, כל אחד, באחוז קטן ממניות החברה, ולכן אין להם תמריץ או יכולת לאסוף מידע ולפקח על הנהלת החברה. "המטרה שלנו תהיה להעצים את הדירקטוריון כגוף המפקח על ההנהלה, ולהפוך אותו לגוף בלתי תלוי במידת הנדרש".

עוד הוסיף לוין כי "כדי לייצר מינויים אובייקטיביים ומחוסרי תלות ככל הניתן, נבחן את הצורך לחייב את מינויה של ועדת מינויים. במסגרת זאת נשקול את הרכב הוועדה והאם יש מקום לקבוע כי הוועדה תהיה מורכבת בעיקרה מדירקטורים בלתי תלויים. זאת, בעיקר כדי למנוע השפעה רבה מדי של ההנהלה על זהות הדירקטורים שאמורים לפקח עליהם עצמם".

עוד ציין לוין כי סוגיה נוספת שתצריך חשיבה היא הסוגיה של שוק השליטה, ובפרט - האפשרות לאמץ מנגנונים שמאפשרים לדירקטוריון לחסום הצעות רכש שהוא תופס כ"עוינות".

לסיכום אמר לוין כי "החיה החדשה שצצה בשוק ההון הישראלי של חברה ללא גרעין שליטה, מייצרת כשל שוק שונה מזה שהורגלנו לטפל בו. ככזאת, היא דורשת חשיבה מפרספקטיבה שונה, ואנחנו עתידים להידרש אליה בתקופה הקרובה".

"המצב הנוכחי, במסגרתו תאגידים מגיעים אלינו לפרה-רולינג על כל פעולה, אינו ראוי"

מנהלת מחלקת תאגידים, רו"ח דורית קדוש, הציגה את תפיסת רשות ניירות ערך באשר לפעילות המחלקה בראשה היא עומדת ואמרה כי "אנו רואים בפיתוח שוק חלק חשוב משמירה על האינטרס של ציבור המשקיעים". לדבריה, "המטרה היא לראות תאגידים המפעילים שיקול-דעת מקצועי ועצמאי, תוך לקיחת אחריות".

דברים אלה של המנהלת החדשה יחסית של מחלקת התאגידים נאמרו על רקע הפניות התכופות לרשות. רו"ח קדוש ציינה כי "אנחנו מרגישים שתאגידים פונים אלינו על-מנת לקבל אישור על כל פעולה ופעולה". היא הדגישה כי "הרשות היא רגולטור ולא יועץ מקצועי".

עוד הוסיפה רו"ח קדוש כי לגישתה, "המצב הנוכחי אינו ראוי ואינו רצוי", במיוחד בכל הקשור לעסקאות שטרם הושלמו.

קדוש הסבירה כי לפי תפיסתה, כאשר הרשות נענית לפניות פרה-רולינג, היא מחבלת במעגל האחריות התקין בקבלת החלטות.

בהקשר זה הוסיפה רו"ח קדוש כי אופן הפנייה התכופה, כפי שקיים ונהוג בישראל, לא קיים בעולם, ואם הוא מתקיים, אז באופן מאוד נדיר. קדוש עדכנה כי בתקופה הקרובה ייקבעו קריטריונים שיהוו את הקו המנחה למענה לפניות מקדמיות של התאגידים, וכי מחלקת תאגידים תפרסם באופן שוטף את ההחלטות המתקבלות על-ידי הסגל, כדי לייצר וודאות רגולטורית.

בנוסף ציינה קדוש כי "יישום תפיסת הפיקוח והאכיפה מחייב אותנו לחזק את מעמדם של שומרי הסף, המהווים את אחד היסודות החשובים בשוק ההון ואת הבסיס לפעילותו התקינה".