עצירת רדימיקס: עוד מקל בגלגלי הריכוזיות בשוק הבטון

לכאורה, הבקשה של רדימיקס מרשות ההגבלים העסקיים לאשר לה לשכור ממונופול המלט נשר מחצבת אגרגטים שסמוכה להר טוב - נראית כעסקה שגרתית. אלא שגורמים בענף אומרים כי בבואה של הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, לבחון את אישור העסקה, היא תידרש לתת את דעתה להתגברות כוחה של רדימיקס, שנחשבת לשחקנית הגדולה בשוק הבטון הישראלי, הסובל ממילא מריכוזיות גבוהה וממיעוט שחקנים.

 החברות המובילות בשוק הבטון הישראלי

המחצבות מספקות כ-90% מהביקוש של אגרגטים, שנחשבים למשאב מרכזי של חברות הבטון. גורמים בענף אומרים כי אם הרשות חפצה בביזור הענף הריכוזי כדי להגביר את התחרות בו, רדימיקס אינה אמורה להיות חלק מהפתרון הזה.

בסוף 2016 פעלו בישראל 29 מחצבות, שהופעלו בידי 18 חברות שונות. רדימיקס היא השחקנית הדומיננטיות ומחזיקה ב-6 מחצבות; אחריה שפיר עם 4 מחצבות; ובהמשך, הנסון והאגודה השיתופית כפר גלעדי, שמחזיקות ב-3 מחצבות כל אחת.

ברחבי הארץ פועלים כ-175 מפעלי בטון, שבבעלות 49 חברות שונות - כולן ישראליות. ביו"ש פועלות 9 מחצבות, שמספקות רבע מתצרוכת במרכז הארץ. גם כאן רדימיקס היא הגדולה ביחס למתחרותיה - ומחזיקה ב-57 מפעלי בטון; הנסון מחזיקה ב-25 מפעלים, שפיר ב-13 מפעלים וישראבטון וסולל בונה מחזיקות כל אחת בשמונה מפעלי בטון.

דוח שפרסמה רשות ההגבלים העסקיים בסוף 2017 ועוסק במתודולוגיות להגברת התחרות בענף מחצבות האגרגטים מתריע על חסמי הכניסה הרבים שמקשים על פתיחה של מחצבות חדשות, וזאת חרף הביקוש לאגרגטים שנחשבים לחומר הגלם המרכזי לייצור בטון. על פי הדוח, פתיחה של מחצבה כרוכה בתהליכים תכנוניים, הליכים סטטוטוריים, רגולטורים וסביבתיים שונים - שמהווים חסם כניסה גבוה להקמה של מחצבות חדשות ולכניסה של מתחרים חדשים בענף.

על פי נתונים בדוח, ב-2014 נאמדו הכנסות הענף בכ 1.6 מיליארד שקל בשערי המחצבות. מדובר בענף שמהווה את התשתית שעליה פועל מגזר הבנייה והסלילה הישראלי - שהיקפו השנתי כ 100 מיליארד שקל. סך הביקוש לחומרי חציבה שמיועדים לענפי הבנייה והסלילה מוערך בכ-50-45 מיליון טון בשנה, כמחצית לבנייה וכמחצית לסלילה.

הדוח של רשות ההגבלים ביקר את הנהגת שיטת מכרזים המקדמת תחרות בענף, שכן קריטריון מרכזי לקבלת זיכיון כריית פוספטים הוא גובה התמלוג שתשלם החברה על כל טון אגרגטים שהיא כורה לבעלת המקרקעין, שהיא המדינה. שיטה זו נותנת לסוגיית התמלוגים משקל רב מידי.

בסוף 2014 ועדת ששינסקי 2, שבחנה את משטר המדיניות הפיסקאלית ביחס לכריית משאבי טבע, פרסמה את הדוח הסופי שלה, שבו התייחסה גם לענף חומרי החציבה. הוועדה מצאה כי הענף מתאפיין ברווחי יתר, אך עם זאת קבעה שאין מקום להמליץ על הטלת מס על רווחי יתר - כי תוצרים אלה משמשים את המשק הישראלי בלבד וזאת בשונה ממחצבים שכורה בים המלח כיל, שרוב מוצריה מוטי יצוא.