"הפד עשה טעות; לא לקח בחשבון את הירידות בשווקים"

האירו ירד 0.47% ושערו היציג נקבע על 4.301 שקלים, הדולר טיפס 0.02% ושערו היציג נקבע על 3.774 שקלים • ברקע: הממשלה הודיעה על הליכה לבחירות • הבורסה מגיבה בירידות חדות בהמשך לנפילה אתמול • סקירת המט"ח היומית של "גלובס"

ג'רום פאואל / צילום: רויטרס    Joshua Roberts
ג'רום פאואל / צילום: רויטרס Joshua Roberts

המסחר בשוק המט"ח מתנהל היום (ב') ברקע לטלטלה בשווקים ועל רקע ההודעה בשוק המקומי שלפיה הממשלה תפוזר ובתחילת אפריל ייערכו בחירות לכנסת.

"מתוך אחריות תקציבית ולאומית החליטו ראשי מפלגות הקואליציה, בהסכמה ופה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות בתחילת אפריל לאחר קדנציה של ארבע שנים מלאות. השותפות בכנסת ובממשלה תימשך גם בתקופת הבחירות", כך הודיע דובר ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

האירו ירד 0.47% ושערו היציג נקבע על 4.301 שקלים, הדולר טיפס 0.02% ושערו היציג נקבע על 3.774 שקלים. הבורסה בתל אביב יורדת בחדות בהמשך לנפילה אתמול על רקע ההודעה על בחירות. מדד ת"א 35 מאבד 2%, מדד הבנקים נופל 3.1%.

מעבר לים, האירו עולה 0.26% מול הדולר ונסחר סביב 1.14 דולרים, הליש"ט עולה 0.2% ונסחרת סביב 1.264 דולרים, הדולר אינדקס (DXY) יורד 0.2%.

ליאור פאוסט, מנהל מסחר מט"ח, לאומי שוקי הון, אמר בשיחה עם "גלובס": "אם נסתכל על הדולר-שקל, אנו מגיעים לשיא שלא ראינו מאז ינואר 2017. חיכינו כמעט שנתיים להגיע לרמות 3.78 שקלים ועכשיו אנחנו מגרדים רמה זו, בעוד הנגיד החדש אמר הבוקר שתי אמירות שאמורות לחזק את השקל. בתקופות אחרות אם היו נשמעות שתי אמירות כל כך פרו שקליות, השקל היה מתנהג אחרת. האחת, מדברת על הנורמליזציה של מדיניות העלאות הריבית - מה שכבר מחזק את השקל - ועוד הוא מציין כי שער החליפין ייקבע על פי כוחות השוק, מה שמסתייג ממדיניות ההתערבות האגרסיבית. שתי הידיעות הללו אמורות לחזק את השקל אך לא נרשמה תזוזה. השקל חלש אפילו יחסית לאירו, וראינו זאת בצורה בולטת בשנה האחרונה כאשר לביצועי הבורסות יש חלק משמעותי בהליך של חולשת השקל היחסית. כנראה, יותר מהכל, אנו רגישים לבורסות בזירה המקומית מסיבות מגוונות. זה רק מראה כמה השקל לא עובד בקורלציה מול המטבעות בעולם. ראינו זאת בתיקון של ינואר-פברואר ורואים זאת עכשיו, מה שיכול להסביר את הסיטואציה החריגה כאשר אנו מדגדגים את הגבוה השנתי".

"מעבר לכך, אם נסתכל מעבר לגל התנודתיות הקשה בבורסות שמתרגש עלינו בשיא העוצמה, כל הסיבות שהובילו את השקל לביצועי יתר, צריכות לחזור ולבקר אותנו משמעותית בשנת 2019, ואולי לא ראינו את העצמה של הדולר", אמר פאוסט. "אני חושב שכניסת תקבולי הגז, צמצום פערי הריביות, וההוזלה של עליות הגידור המאד יקרות, כל אלה יתחילו לשחק תפקיד במהלך 2019, ולהחזיר את השקל לרמה הנורמלית שלו לביצועי יתר".

בתוך כך, בהמשך לירידות שנרשמו בשווקים עולים לא מעט קולות שלפיהם, למרות המצב הבעייתי בפניו עמד יו"ר הפד ג'רום פאואל, נראה כי ההחלטה להעלות את הריבית היתה לא במקום. "הפד עשה לדעתנו טעות שמורידה סיכוי להמשך עליות ריבית", אמר אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש. "הדרך שבה נעשתה העלאת ריבית הפד, ואולי גם ההחלטה עצמה, התבררו לדעתנו כטעות. טעות עוד יותר גדולה תהיה אם הנשיא יחליט לפטר את הנגיד. הבנק המרכזי האמריקאי לא לקח בחשבון שהוא מעלה ריבית אחרי ירידות כה חדות בשווקים שתמיד מנעו עליית ריבית, אפילו בשנות ה-80 האינפלציוניות בהם לבנק המרכזי היו יותר סיבות לעלות ריבית".

"במבט קדימה", המשיך ז'בזינסקי, "הדרך שבה נעשתה עליית ריבית והתגובה עליה מקטינים סיכוי להמשך עליות ריבית גם אם השווקים יחזרו למגמה חיובית. אין ממש צורך להעלות ריבית כאשר האינפלציה ובמיוחד ציפיות האינפלציה בירידה והכלכלה נחלשת. גם הנגיד עצמו הדגיש מספר פעמים שהריבית הנוכחית כבר נמצאת בטווח התחתון של הריבית הניטרלית, מה שמהווה רמז שהפד יכול לעצור גם כאן".

"לאחרונה היינו עדים לתופעה לא רגילה בישראל. מצד אחד, למרות עליית ריבית על ידי בנק ישראל, השקל היה אחד המטבעות החלשים בעולם בחודשים האחרונים. מנגד, האג"ח הישראלי ל-10 שנים היה היחידי בעולם, מלבד מקסיקו, שהתשואה שלו עלתה בתקופה זו. ההסבר לתופעה זו טמון כנראה בירידות בשוק המניות. בכל פעם שמדד הפחד (VIX) עלה משמעותית בעשור האחרון, השקל נחלש".

ז'בזינסקי מסיק מכך כמה מסקנות, בהן כי "החשיפה הדולרית מהווה גידור לירידות בשוק המניות; החשיפה לאג"ח ממשלת ארה"ב היא "גידור כפול" (פיחות השקל וירידת תשואות); היפוך המגמה בשוק המניות צפויה לחזק את השקל נוכח הציפיות לעליית ריבית בישראל; אנו מעריכים שאם המגמה השלילית במניות תתהפך, התשואות האמריקאיות לא יחזרו לעלות; עצירת עליית התשואות בארה"ב יחד עם התחזקות השקל צפויות לרסן עליית תשואות בישראל גם נוכח הציפיות המתונות לעליית ריבית".

"בשורה התחתונה", כתב ז'בזינסקי, "המח"מ הארוך באפיק הממשלתי הוא הגנה טובה מפני הירידות באפיקי סיכון. אנו ממליצים על מח"מ בינוני-ארוך בישראל ובארה"ב באפיק האג"ח הממשלתי".

"חשיפה דולרית מסייעת להורדת התנודתיות בתיק"

כלכלני הראל פיננסים, ממשיכים להמליץ על חשיפה לדולר לא רק בגלל שהריבית הדולרית היא הגבוהה ביותר בעשור האחרון, אלא בגלל שבשנה האחרונה הוא מספק הגנה לתיקים. "חשוב לשים לב שהחשיפה הנכונה ביותר לדולר היא באמצעות מכשירים קצרים כמו קרן כספית דולרית, כי אמנם התשואות הדולריות אטרקטיביות אבל התנודתיות שם גבוהה. גם העובדה שהעקום אמריקאי במחמים הקצרים (1-5 שנים) שטוח, לא מפצה על הארכת המח"מ ורק מגדילה את העדיפות שאנו רואים בחלק הקצר של העקום", כתבו בהראל. "אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה דולרית, המסייעת בהורדת רמת התנודתיות בתיק ההשקעות".