לראשונה: לאומי קארד ודיסקונט נקנסו בגין היעדר אזהרה בשיווק הלוואות

הפיקוח על הבנקים קנס את לאומי קארד ב-1.5 מיליון שקל, מאחר שהחברה לא פעלה בהתאם להוראות החלות על תאגידים בנקאיים בענייני פרסום הלוואות, במסגרת קמפיין שהובילה ביוטיוב • במקביל, בנק דיסקונט נקנס מסיבות דומות, אך במחצית מהסכום - 750 אלף שקל

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר

לראשונה - הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מטיל קנסות בגין יישום חוק חובת אזהרה בפרסום, שנכנס לתוקף באמצע 2017, כשהוא קונס את לאומי קארד שבשליטת בנק לאומי ואת בנק דיסקונט. מדובר בקנסות בהיקפים המקסימליים, בסך מצטבר של 2.25 מיליון שקל, שהושתו על שני הגופים בגין פרסומות לשיווק הלוואות שהעלו באתר יוטיוב.

בבנק המרכזי מפרטים היום (א') כי "סכום העיצום הכספי המקסימלי שניתן להטיל בגין הפרה מסוג זה הוא 750,000 שקל", כאשר "בבנק דיסקונט הסכום מתייחס להפרה אחת, בגין פרסומת אחת; ובחברת לאומי קארד - בשתי הפרות בגין שתי פרסומות".

היום נודע כי בנק ישראל קנס את חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד ב-1.5 מיליון שקל, מאחר שהחברה - שבעתיד הקרוב תעבור משליטת בנק לאומי לידי קרן ורבורג פינקוס - לא פעלה בהתאם להוראות החלות על תאגידים בנקאיים בענייני פרסום, במסגרת קמפיין שהובילה ביוטיוב. במקביל, בנק דיסקונט נקנס מסיבות דומות, אך בקנס שהוא מחצית מהקנס על לאומי קארד - 750 אלף שקל.

בבנק ישראל מפרטים ביחס ללאומי קארד ולדיסקונט כי "תאגיד בנקאי לא יפרסם פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת המעודדת נטילת הלוואה על-ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה, וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: 'אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל'".

עוד מציינים בפיקוח על הבנקים, בראשות ד"ר חדוה בר, ביחס לשני הגופים, כי "התאגיד הפר לכאורה את הוראת החוק, מן הטעם שבפרסומות הבאות, המוצגות באתר היוטיוב, אשר מעודדות נטילת הלוואה על-ידי לקוח, לא קיימת אזהרה כנדרש", וזאת בכמה מקרים ותחומים, לעילות מתן ההלוואות של החברה.

בפיקוח על הבנקים מציינים בהקשר זה כי הם רואים "חשיבות רבה באזהרה בפרסום אשראי צרכני, אשר נועדה לגרום לצרכנים, שלא כולם בעלי ידע והבנה פיננסיים, לשקול את יכולתם לפרוע את ההלוואה ולהגביר את המודעות להשלכות הכלכליות שעשויות להיות ללווה כתוצאה מלקיחת ההלוואה", כשהם מוסיפים כי "תכלית החוק מחייבת שהאזהרה תצורף בשלב הפרסומת המעודדת נטילת הלוואה, שבו הלקוח עלול להתפתות לקחת את ההלוואה".

בשני הגופים שנקנסו ציינו בפני הפיקוח כי מדובר בהנחיית חוק שטרם ברור כיצד להתייחס אליה, וכי האזהרה הנדרשת הייתה בדפי הנחיתה שאליהם הפנו הפרסומות המקוונות.

כך, בין היתר, נמסר מלאומי קארד לפיקוח על הבנקים כי "הפרסומות הן בבחינת הפרט שאינו מעיד על הכלל, ואין לראות בהן כמעידות על אי-עמידתה של החברה בהוראות הרלוונטיות. עם קבלת ההודעה על כוונה להטלת עיצום, הוסרו כלל הפרסומים מסוג הפרסומים אליהם מתייחסת ההודעה, ורק לאחר שהחברה וידאה שהיא עומדת בהוראות הדין, הועלו מחדש לרשת".

בדיסקונט ציינו, בין היתר, בתכתובות מול הפיקוח במהלך הליך ההסדרה, כי "בבוחנו את הפרסומת והצורך בצירוף האזהרה כנדרש בחוק, ראה הבנק את הפרסומת כמורכבת משני חלקים - הבאנר המונפש ודף הנחיתה. לווה שיתעניין בלקיחת ההלוואה וילחץ על קישור שמציג את פרטיה, יבחין בנקל באזהרה".

המפקחת בר אף מסרה היום כי ביחס ל"שיווק הוגן של אשראי צרכני", "העיצומים נועדו להעביר מסר ברור לכל המלווים, שעליהם להבטיח שיווק אחראי של אשראי למשקי-בית. בעוד שהתחרות והזמינות של אשראי צרכני גדלים, ויש בכך יתרונות למשקי-בית, שיווק פרואקטיבי של אשראי מגלם גם סיכונים למשקי הבית, ובפרט למשקי-בית בעלי יכולת כלכלית מוגבלת, שעלולים להתפתות ליטול אשראי בהיקף גבוה מידי ביחס ליכולתם".

בשנים האחרונות ישנה תחרות הולכת וגוברת בתחום האשראי, הבנקאי והחוץ-בנקאי, כשהיצע האשראי גדל משמעותית, הן באשראי למטרות מסוימות והן באשראי לכל מטרה.