משבית השמחות של ראש הממשלה

ללא מצגות וללא בדיחות עם הקהל, פרקליט המדינה שי ניצן הכריז על התקדמות משמעותית בחקירה

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר

1. התהום הערכית בין נתניהו לגופי אכיפת החוק

יומה הראשון של ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" אתמול (ד') הדגים בצורה החדה ביותר כי בין הממשלה בראשות בנימין נתניהו לבין גופי אכיפת החוק ובראשם הפרקליטות, פעורה תהום ערכית. הוא גם הדגים את הפער העצום, אם כי מתבקש, בסגנון ההופעה בין נבחרי הציבור הבכירים לבין אנשי הדרג המקצועי - בכירי מערכת אכיפת החוק.

נתניהו נתן בבוקר את עוד אחד מאותם מופעי קסמים רטוריים שהוא כה מיטיב לתת. מופע ארוך ומפותל שמותיר את הצופה בסופו מבולבל ופעור פה ושכולל אזכורים לשואה ולפרעות קישינב ולאיראן, לצד דיון בהגות ג'ון לוק, במדד ג'יני, בשיעורי האבטלה ובמחירי החשמל. כשהוא מגובה במצגות ובסרטונים, באותות ובמופתים, ניסה ראש הממשלה להוכיח שמצבנו הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר ושרוב העולם בעדנו.

חלק ניכר מדבריו הקדיש נתניהו לתקשורת. הוא הקרין סרטון שמוכיח כביכול שהתקשורת רודפת אותו, חזר וטען כי מחקרים מוכיחים שבניגוד לחשדות נגדו הוא בכלל קיבל סיקור עוין באתר וואלה! וגו'. אבל האמירה המשמעותית ביותר של נתניהו מבחינתי הייתה ש"מה שמאיים על הדמוקרטיה אלה ניסיונות להפעיל לחץ בריוני על שומרי הסף". נתניהו יצא להגנת שומרי הסף, אבל בעצם העביר בעצמו מסר של אזהרה, שהוא לכל הפחות תקיף, לאותם שומרי הסף שיצטרכו להכריע בקרוב האם להעמידו לדין פלילי ושגורלו תלוי בידיהם.

ואז, בשעות אחר-הצהריים הגיע לשאת דברים בוועידה אחד מאותם שומרי סף בכירים - פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. ניצן לא נזקק למצגות, הוא לא הקרין סרטונים, והוא לא התבדח עם הקהל. אבל בניגוד לנתניהו, שנאומו היה מעניין אך לא חידש כמעט דבר והיה בעיקר נאום בחירות - ניצן בא כדי להודיע על התקדמות ועל חידוש. פרקליט המדינה עלה לדוכן הנואמים ובישר לקהל שגדש את האולם שלאחר עבודה מאומצת וחשאית של חודשיים, העבירה הפרקליטות ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חוות-דעת מקצועית המחזיקה 800 עמודים שמנתחת את הראיות ואת המצב המשפטי והעובדתי בכל שלושת תיקי החקירה של נתניהו - 1000, 2000 ו-4000.

מהר מאוד התברר כי פרקליט המדינה והצוותים בפרקליטות בראשות עו"ד ליאת בן-ארי שותפים לדעה כי בניגוד מוחלט לטענות של ראש הממשלה, המסקנה שעולה מהראיות היא שהאופן שבו נתניהו התנהל מול שניים מבעלי כלי תקשורת היה פלילי. התברר שהפרקליטות סבורה כי יש להעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד בתיק 4000 העוסק ביחסיו עם איש העסקים שאול אלוביץ, וככל הנראה המלצה דומה הועברה גם לגבי תיק 2000 שעניינו שיחותיהם של נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. לגבי תיק 1000 - תיק המתנות העוסק ביחסי נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן - הכיוון המסתמן הוא להמלצה על אישום נגד נתניהו בהפרת אמונים, אך לא בשוחד.

הבוקר התראיין פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ויצא נגד הדלפת עמדת הפרקליטות בראשות ניצן לתקשורת. נתניהו ופרקליטיו יודעים שהמשמעות של דברי ניצן אתמול בוועידה לגבי גורלו של נתניהו היא דרמטית וכפולה. ראשית, ההסכמה בין פרקליט המדינה ניצן לבין הפרקליטה המלווה בן-ארי שיש להאשים את נתניהו בשוחד, מגבירה מאוד את הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יקבל החלטה דומה. מנדלבליט יתקשה מאוד לצאת נגד שני הפרקליטים הבכירים והנחשבים ועוזריהם.

שנית, המהירות שבה פעלו ניצן ואנשיו בכתיבת חוות-הדעת (נזכיר כי חקירת תיק 4000 הסתיימה ב-2 בדצמבר) מביאה לכך שההחלטה הסופית של היועמ"ש האם לזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין צפויה להתקבל עוד לפני הבחירות הבאות לכנסת שמיועדות לנובמבר 2019. זאת, אלא אם נתניהו יחליט כעת לאור ההתפתחויות לעשות מהלך זריז של הקדמת הבחירות. היום אישש היועמ"ש את דברי פרקליט המדינה.

2. מה הזכיר ניצן לשקד? 

לא רק את שמחת הופעתו של נתניהו בוועידה השבית פרקליט המדינה אתמול, אלא גם את שמחת קידום הצעת החוק לגירוש משפחות של מחבלים של שרת המשפטים, איילת שקד. בפתח נאומו יצא ניצן בנחרצות נגד הצעת החוק שהוא והיועמ"ש סבורים שהיא בלתי חוקתית בעליל.

ניצן הזכיר לשקד וחבריה מושכלות יסוד: "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. היא פועלת במסגרת זכותה להגנה עצמית. אין מאבק מוצלח מזה. יחד עם זאת, המדינה פועלת במסגרת החוק. המדינה מתמודדת היטב עם האתגרים הביטחוניים. המערכת המשפטית שותפה למאבק הקשה בטרור ועושה כל שביכולתה כדי להגן על הציבור ואזרחי המדינה במסגרת הדין".

ניצן לא הסתפק בכך ובביקורת החריפה שלו הסתמך גם על המקורות היהודיים ובכך נגע 'בבטן הרכה של שקד'. "אין במדינתנו עונש של גלות. העברת מקום מגורים אמורה לאפשר למנוע סיכון ביטחוני, לא להעניש. זה תנאי שמתחייב על-פי הדין הישראלי, הבינלאומי ותואם גם את ערכינו היהודיים", אמר. הוא הוסיף ואמר, בין היתר, כי כל עוד אנחנו מבקשים לשמור על ערכינו היהודיים והדמוקרטיים, אי-אפשר לפעול ללא ביקורת שיפוטית. "אפשר לבטל את כל המגבלות המשפטיות, אך המשמעות תהיה ביטול הדמוקרטיה", אמר פרקליט המדינה. 

3. "התקלה" כמשל לתיקי נתניהו? 

"התקלה" הוא שמה של נובלה שכתב הסופר והמחזאי השווייצרי פרידריך דירנמאט (1921-1990. שכתב, בין השאר, גם את "ביקור הגברת הזקנה"). באותה נובלה מספר דירנמאט על סוכן מוצרי טקסטיל בשם אלפרדו טראפס שנוהג הביתה במכוניתו החדשה. במהלך הנסיעה המכונית מתקלקלת וטראפס נאלץ לעצור בכפר נידח ולחפש לו שם מקום לינה.

כפי שמתואר באתר "סל התרבות הארצי", הפונדק המקומי מלא עד אפס מקום וטראפס מופנה לביתו של שופט בגמלאות בשם מר פרופס. השופט הזקן מארח בביתו, כמדי ערב, את שלושת ידידיו הקרובים: בעל הפונדק ושני משפטנים בגמלאות. הארבעה מזמינים את טראפס להצטרף לבילוי הערב הקבוע: ארוחה דשנה ומשחק שבו הם מביימים משפט דמיוני. טראפס נעתר להזמנה ומקבל על עצמו את תפקיד הנאשם בלי לייחס לכך משמעות רבה. אלא שמה שנראה בתחילה כמשחק ותו לא, מתפתח לכיוון בלתי צפוי: במהלך המשחק דורשים החוקרים המדומים מטראפס לספק עובדות מחייו האמיתיים, ועד מהרה הוא מוצא את עצמו נאשם ברצח מנהלו לשעבר גיגקס, שעל-פי הגרסה הרשמית נפטר שנה קודם לכן מהתקף לב. בתחילה מתנגד טראפס לפרשנות המעוותת לכאורה שמעניק התובע למעשיו, אך בשלב מסוים הוא מתחיל להכיר בכך שאכן הוא אחראי למותו של המנהל. בסופו של דבר, דנים המשפטנים את טראפס למוות - גזר דין שהוא מקבל עליו ללא עוררין.

הסיפור "התקלה" הוא כמובן משל. כמה מהחשודים הבכירים ביותר שמסובכים בתיק 4000, המשמעותי מבין תיקי נתניהו, חשים הזדהות רבה עם הסיטואציה המתוארת בסיפור של דירנמאט. הם בטוחים שהחקירה הזאת, מתחילתה ועד סופה, היא תקלה. שמדובר בסיטואציה שבה מערכת יחסים לגיטימית ומקובלת בין פוליטיקאי בכיר לבין בעלים של כלי תקשורת, נתפסת פתאום, בשל צירוף נסיבות קפקאי (או "דירנמאטי"), כבלתי חוקית. האם היועמ"ש מנדלבליט ייטה לטובת התפיסה הזאת של החשודים ויעדיף אותה על התפיסה של פרקליט המדינה ושל הפרקליטה המלווה? הסיכוי לכך הוא לא גדול.