ראש יאח"ה, תנ"צ ערן קמין: "אין לנו אג'נדה נגד ראשי ערים"

תנ"צ קמין בוועידת "עיר הנדל"ן": "כדי להגיע לשירות הציבורי, צריך להגיע ממקום ערכי. למשטרה אין שום אג'נדה נסתרת כלפי ראשי רשויות, והיא בטח לא פועלת על-פי קריטרינים של דת גזע מין" • ראש עיריית צפת לשעבר, אילן שוחט: "לכל ראש עיר יש תיק מוכן ביאח"ה. כולם יגיעו בשלב זה או אחר לחקירה"

תת-ניצב ערן קמין / צילום: רפי קוץ
תת-ניצב ערן קמין / צילום: רפי קוץ

"כדי להגיע לשירות הציבורי, צריך להגיע ממקום ערכי. למשטרה אין שום אג'נדה נסתרת כלפי ראשי רשויות, והיא בטח לא פועלת על-פי קריטרינים של דת גזע מין" - כך אמר הבוקר (ד') תת-ניצב ערן קמין, ראש חטיבת החקירות (יאח"ה) היוצא, בוועידת "עיר הנדל"ן" שמקיים מרכז הבנייה הישראלי באילת. "כל מה שהמשטרה עושה זה לחפש את האמת, לחתור אליה בדבקות ונחישות, מתוך מטרה לעשות שירות ציבורי נקי יותר וערכי יותר", אמר קמין.

אל הדיון - שהתקיים במסגרת פאנל שכותרתו "יאח"ה כל הדרך איך לא להגיע לשם, על המותר והאסור בקשר שבין יזמים ונבחרי ציבור", וכלל המלצות מצד מומחים מטעם רשויות האכיפה ומצד הרשויות המקומיות כיצד אמורים ראשי רשויות להתנהל מול יזמים במטרה לא למצוא עצמם בחקירות משטרה - התפרץ ראש עיריית צפת לשעבר, אילן שוחט, שהפסיד בבחירות האחרונות לראשות העירייה זמן קצר יחסית לאחר סגירת תיק חקירה שהתנהל נגדו.

לדברי שוחט, "לכל ראש עיר יש תיק מוכן ביאח"ה. כולם יגיעו בשלב זה או אחר לחקירה, ולכן הדיון על איך לא להגיע ליאח"ה הוא לא נכון במהותו. הרי לכם דוגמה לראש עיר ערכי: לא לקחתי שום שוחד, ובכל זאת הגעתי לחקירה ביאח"ה. למה? כי על כל ראש עיר יש חומר שמגיע מאופוזיציה, מתלונות של תושבים, והשאלה היחידה היא מה העיתוי במדינה שמחליטים לפתוח את החקירה נגוד לגלויה. במקרה שלי הייתי ראש עיר, והחלטתי להתמודד לכנסת מטעם רשימת ישראל ביתנו. והפלא ופלא - ימים אחדים אחרי שהודעתי על ההתמודדות, החליטו לפתוח את החקירה הסמויה שהתנהלה נגדי. עד שלא רצתי לכנסת, החומרים סתם ישבו שם, עד שמישהו החליט בו נדון בעניין. הדבר המצער ביותר הוא שכאשר החקירה נפתחה, הכותרות היו בענק בכל העיתונים, אבל כשהפרקליטות החליטה לסגור את התיק בלא-כלום, זה כבר לא עניין אף אחד, וזה עשה לי נזק אדיר. ולכן גם הפסדתי בבחירות האחרונות, כי הפרקליטות הגיעה להחלטה לסגור את התיק חודש וחצי בלבד לפני הבחירות, והנזק כבר נעשה".

קמין הכחיש את הדברים שאמר שוחט: "זה כמובן לא נכון. אנחנו לא אוספים שום דבר, ואין שום תיקים שמחכים לעיתוי מסוים. אם מוגשת תלונה כלשהי, או מגיע מידע, ויש תשתית מספקת שעומדת בקריטריונים משפטיים ברורים לפתוח בחקירה - אז תיפתח חקירה. זה קורה רק אחרי שכל הגורמים המוסכמים בחנו את הנושא, והם פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, ראש אגף החקירות, וגם אז מקפידים מאוד הרגישות של החשודים ועושים הכול לפי החוק, מתוך מטרה להגיע לחקר האמת. כל מי שקיים ספק לגבי היותו בניגוד עניינים - טוב יהיה לו להימנע מכך מראש".

בדיון השתתף גם המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד יהודה שפר, שהעביר ביקורת על החוק ועל אופן התנהלות הרשויות כיום. "המשפט הפלילי הוא ארוך, ולוקח זמן ארוך מדי לברר אשמה, לכן צריך לפתח צעדים אחרים לבירור אם אדם ראוי לכהן במגזר הציבורי. במגזר הפרטי, אם נסגר תיק נגד אדם ממחוסר ראיות, לא יתנו לו להיות מנכ"ל של חברה פרטית, אלא יגידו לו לעבור בדיקת פוליגרף או לערוך בדיקת התאמה; אבל במגזר הציבורי, יכול להיות אדם שאולי אין נגדו מספיק ראיות, ואין הוכחה מעבר לכל ספק סביר באשמתו, וחזקת החפות עומדת לפני כל אדם, אבל נבחר ציבור צריך לעמוד ברף יותר גבוה מחזקת חפות.

"ואם יש חשדות, צריך לפתח מנגנונים לברר אותם ולא לאפשר למי שיש נגדו חשדות כבדים, גם אם לא ברף הפלילי, להיות נאמן של כספי ציבור. גם אם החשדות אינן ברף הפלילי. אדם פרטי שנסגר נגדו תיק, אולי לא ייענש ולא ילך לכלא, אבל לא כל-כך מהר ילך להיות מנכ"ל של חברה. נבחר ציבור, לעומת זאת, מבקש להיות נאמן על כספים ציבוריים, והוא יכול. הדרישות במגזר הציבורי צריכות להיות מקבילות למגזר הפרטי. אם נסגר תיק נגד אדם, זה עדיין לא אומר שהוא כשיר לנהל כספי ציבור. כי היום זה או פלילי או כלום. אם נסגר התיק למרות שכמעט הואשמת - באותו רגע אתה נקי לחלוטין".

את הפאנל הנחו אשת התקשורת ג'ודי ניר-מוזס ועו"ד מיכל רוזנבים, מלווה רשויות מקומיות ויועצת משפטית לאיגוד התאגידים העירוניים, שאמרה: "אנחנו בעידן שבו לאחר הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות יש 100 ראשי ערים חדשים, ועברנו תקופה עם הרבה חקירות סערות, והשאלה היא איך יכול ראש רשות מקומית לפעול לפתח את העיר מבחינת נדל"נית מבלי להסתבך ולהגיע לחקירות משטרה".

עו"ד עמית חדד ממשרד חדד רוט ושות', המתמחה בליטיגציה וצווארון לבן, אמר בפאנל כי "ישנה טענה שהשאלה האם ראשי ערים מגיעים בסוף ליאח"ה היא רק שאלה של מזל, וגם ראשי ערים שלא עשו כלום יכולים למצוא את עצמם ביאח"ה, וזה לא משנה אם התיק ייסגר בחוסר אשמה, ולכן השאלה לא תלויה בהאם עשית משהו לא חוקי - אלא במזל. לכן, ראש עיר צריך להימנע מראש ממצבים שיכולים לסבך אותו אם יגיע לחקירה שלא בצדק, פגישות עם יזמים לא לקיים בארבע עיניים, לתעד אותן ביומן ולא למחוק אותן. מבחינת המשטרה, אם נמחקה פגישה מהיומן, זה אומר שהיה לראש העיר מה להסתיר. צריכה להיות שקיפות".