העליון התערב - ומתמחים נוספים צפויים לעבור את בחינת הלשכה

שופטי העליון קבעו כי בשאלה 39 בפרק הדין המהותי במבחני לשכת עוה"ד האחרונים תתקבל חלופה נוספת כתשובה נכונה • השופטים היו חלוקים האם יש לקבל את ערעור הנבחנים בשאלה נוספת, אך ברוב של שני שופטים הוחלט שלא לקבל את הערעור בנקודה זו

נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום אילוסטרציה: אלון רון
נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום אילוסטרציה: אלון רון

בית המשפט העליון התערב בשאלה נוספת במבחני הלשכה האחרונים. בפסק דין שניתן היום (ג'), קבעו שופטי העליון כי בשאלה 39 בפרק הדין המהותי במבחני הלשכה האחרונים תתקבל גם חלופה א' כתשובה נכונה. יצוין, כי לשכת עוה"ד הסכימה לקבל את המלצת בית המשפט לגבי שאלה זו.

שופט העליון היו חלוקים האם יש לקבל את ערעור הנבחנים בשאלה נוספת בפרק הדין המהותי (שאלה 44), אך ברוב של שני שופטים - לצד התנגדות לשכת עוה"ד - החליטו שלא לקבל את הערעור בנקודה זו.

בנוסף, קיבל ביהמ"ש העליון חלקית את ערעור לשכת עוה"ד בכל הנוגע למטלת הכתיבה ובכלל זו: פרסום המחוון המנוקד, מתן הנמקה והחלת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כלל הנבחנים.

"אל לה, למומחיותנו (היחסית) בתחום המשפט, לקלקל את השורה, ולקרבנו אל מושא הביקורת השיפוטית יתר על המידה"

מי שכתב את פסק הדין העיקרי הוא השופט יצחק עמית, שאם כל חוות-דעתו הייתה מתקבלת, התוצאה הייתה כי ביהמ"ש העליון היה מתערב בשתי שאלות בפרק הדין המהותי (שאלות 39 ו-44 כאמור).

אולם, השופטים נעם סולברג ומני מזוז, אשר הצטרפו למרבית חוות-דעתו של השופט עמית, סירבו להצטרף לחוות-דעתו בקשר לשאלה 44, לגביה סבר השופט עמית, כי יש לקבל את תשובות א' ו-ב' הן לאור המצב הפסיקתי הנוכחי והן לאור העובדה שתשובות אלה עולות בקנה אחד עם השכל הישר.

מפסק דינו של השופט סולברג עולה, כי הוא סבור שהשופט עמית בחוות-דעתו "נסחף קמעא". לדבריו של סולברג, אותה חקירה ודרישה שביצע השופט עמית (וניתוח משפטי לשאלה), "זהו בדיוק ה'סחף' שמפניו עלינו להישמר".

"אל לה, למומחיותנו (היחסית) בתחום המשפט, לקלקל את השורה, ולקרבנו אל מושא הביקורת השיפוטית יתר על המידה שבה נעביר תחת שבט ביקורתנו בחינות הסמכה במקצועות הרוקחות, הרפואה, האופטומטריה, השמאות, ההנדסה וכיוצא באלה מקצועות ומלאכות", סבור השופט סולברג.

בהתאם הוא הוסיף, כי ביהמ"ש איננו בא "בנעלי הגוף המקצועי הסטטוטורי המוסמך, ולא נתערב בתחום מומחיותו שעליו הופקד, אלא אם חרג מסמכותו או שנפל פגם משפטי בעשייתו".

משכך קבע השופט סולברג, כי הוא עצמו היה דוחה את הערעור במה שנוגע לשאלה 44, כאשר בשאר העניינים שנדונו בארבעת הערעורים שהוגשו, דעתו היא כדעת השופט יצחק עמית.

השופט מזוז: "על בתי המשפט למשוך ידיהם מעיסוק בתוכנן של שאלות ותשובות בבחינות"

השופט מני מזוז היה יותר נחרץ מהשופט סולברג ונראה, כי הוא מבצע ניסיון להתוות פעם אחת ולתמיד את גבולות הגזרה בנושא עתירות המתמחים בנוגע למבחני הלשכה. "אני סבור כי על בתי המשפט (בית משפט לעניינים מינהליים ובית משפט זה) למשוך ידיהם מעיסוק בתוכנן של שאלות ותשובות בבחינות, ולהימנע מלרדת לזירה זו, ויש לצמצם את הביקורת השיפוטית לטענות בדבר חריגה מסמכות או פגם משפטי אחר שנפל בהחלטות הוועדה הבוחנת לפי כללי הביקורת הרגילים של המשפט המינהלי", אומר נחרצות השופט מזוז.

מני מזוז / צלם: איל יצהר
 מני מזוז / צלם: איל יצהר

הנימוק לכך לפי השופט מזוז נעוץ בכך, ש"בחינה פרטנית של שאלות ותשובות בבחינה לגופן על ידי בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי ועם כללי הביקורת השיפוטית". אם לא די בכך, מוסיף השופט מזוז, כי "כחוט השני עובר בפסיקה השיקול שאין גם להעלות על הדעת מצב בו מתקיים מסלול ייחודי של ביקורת שיפוטית הפתוח הלכה למעשה רק בפני נבחנים במקצוע המשפטים, ולא בפני נבחני מקצוע במקצועות אחרים, שהרי באלה אין בידי בית המשפט הכלים לערוך ביקורת על סבירותן של השאלות והאם התשובות שנקבעו כנכונות הן אכן כאלה".

פתרון לדוגמה אינו פתרון בית הספר

בכל הקשור למטלת הכתיבה, החליטו שופטי העליון פה אחד, כי אין מקום לחייב את הוועדה הבוחנת לערוך פתרון לדוגמה, ולשיטת ביהמ"ש אין קבע זאת גם ביהמ"ש המחוזי אשר דן בעתירות המנהליות שהוגשו בנושא.

"הפתרון לדוגמה הוא אך כלי עזר שנועד להקל על חבר הבוחנים שבודקים את המטלה בכתב, אך אין מקום ליצור חובה כאמור", קבע השופט עמית בהסכמת חבריו.

עם זאת, הוסיף ביהמ"ש, כי משמצאה הוועדה הבוחנת כן לערוך פתרון לדוגמה, לא נמצאה סיבה של ממש מדוע להימנע מפרסומו. השופט עמית הוסיף, כי עריכת פתרון רצויה עד מאוד, על מנת להנחות את הבוחנים.

ביהמ"ש הבהיר, שהפתרון איננו מחייב "ואינו פתרון בית הספר היחיד האפשרי", וכך הנבחנים צריכים להבין זאת.

ביהמ"ש קבע בנוסף, כי נמצא טעם בטענת הלשכה, "כי מן הסתם לא יהיה מקום להתערב בניקוד עצמו, וזאת משני טעמים: ראשית, מדובר בעניין מובהק המסור לשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת; שנית, במצב הדברים הרגיל, קשה להלום כי בית המשפט יפחית, לדוגמה, ניקוד ברכיב מסוים, מה שידרוש בדיקה חוזרת של כל מטלות הכתיבה של כל הנבחנים בניסיון לאתר את הניקוד שניתן באותו רכיב ולנקדו מחדש".

גם חובת ההנמקה עליה עמדה השופטת המחוזית תמר בזק-רפפורט נדחתה ע"י העליון. זה האחרון קבע, כי "חובת הנמקה בלוח זמנים כה קצר היא ללא ספק מכבידה בהינתן מספר מטלות הכתיבה שיש לבדוק ובהינתן מספר העררים (כ-700 בבחינה הנוכחית)".

ביהמ"ש קבע כי "חובת ההנמקה מאריכה מטבע הדברים את משך זמן הבדיקה של כל מטלת כתיבה וכל ערר, שמא דורשת גם הקצאת משאבים נוספים בדמות הכשרה וגיוס של בוחנים נוספים".

משכך נקבע, כי גם בנקודה זו, של מטלת הכתיבה, "שהיא פרטנית מטבעה", אין להחיל את השינוי על כלל הנבחנים (דהיינו למפרע).

משכך נקבע, כי הערעור לגבי פרסום הפתרון לדוגמה (ככל שייערך פתרון כזה) - נדחה, אך אם כזה ייערך יש לפרסמו. הערעור שהגישה לשכת עוה"ד לגבי פרסום המחוון המנוקד המלא, חובת הנמקה פרטנית לכל ערר, והחלת פסק הדין על כלל הנבחנים, גם אלה שלא הגישו את הערר/עתירה - מתקבל.

לשכת עוה"ד מסרה בתגובה לפסק הדין: "ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורי המתמחים ביחס לבחינת ההסמכה שהתקיימה בקיץ 2018. המתמחים ערערו על 12 שאלות וערעורם נדחה למעט שאלה אחת אשר בהסכמת הוועדה הבוחנת הוספה לה תשובה נוספת. כב' השופט מזוז הבהיר בעניין זה כי בית המשפט צריך "למשוך ידו מהעיסוק בתוכנן של שאלות ותשובות בבחינות ולהימנע מלרדת לזירה זו" שנמצאת בסמכות הוועדה הבוחנת (שכזכור גם היא כוללת שלושה שופטים מכהנים).

"לצד דחיית ערעורי המתמחים קיבל בית המשפט את ערעור הוועדה הבוחנת והלשכה ביחס למטלת הכתיבה, וקבע כי בבדיקת מטלת הכתיבה אין צורך בהנמקה פרטנית לכל בחינה מאחר ואין צורך לבדוק מחדש מטלות כתיבה של נבחנים שלא ערערו על הציון שקיבלו.

"בית המשפט קבע כי לא יבדוק מטלות כתיבה במקום הוועדה, וכי הוועדה אינה צריכה לפרסם את העקרונות שניתנים לבוחנים לניקוד מטלת הכתיבה. את הלשכה והוועדה הבוחנת ייצגו עוה"ד דוד יצחק ומירית שלו ממשרד קסוטו ושות".

עוה"ד ד"ר יחיאל וינרוט, ליאב איינס, ואושר רובינגר ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות' אשר ייצגו חלק מהנבחנים שערערו, מסרו בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על כך שבית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגשנו, גם אם באופן חלקי, ובכך אימץ את עמדתנו, בעקבות כך עברו מתמחים נוספים את בחינת ההסמכה. עם זאת, לטעמנו, לנוכח טענות המערערים, היה מקום להתערב בשאלות נוספות, וזאת גם אם מביאים בחשבון שהתערבות בשיקול הדעת של הלשכה אינה דבר שבשגרה". 

לפסק הדין של העליון:

https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=1&COpenDate=null&CEndDate=%20null&freeText=null&Importance=0