פרוטוקולי ועדת הריבית: רק חבר אחד ביקש לחכות עם ההעלאה לנגיד החדש

לפי סיכומי הדיון בו הוחלט להעלות את הריבית ל–0.25%, חבר הוועדה היחידי שהתנגד למהלך, עשה זאת כדי לאפשר לנגיד הנבחר אמיר ירון לקבל את ההחלטה בעצמו • יתר החברים סברו כי התנאים הכלכליים במשק מחייבים העלאת ריבית ולא ייחסו כל חשיבות לחילופי התפקידים

ההחלטה על העלאת ריבית בנק ישראל ל-0.25% בחודש שעבר התקבלה ברוב של 4 מתוך 5 חברי הוועדה, כך עולה מסיכומי הדיון שמפרסם היום בנק ישראל. חבר הוועדה החמישי סרב לתמוך בהעלאת ריבית בנימוק שמן הראוי שהחלטה כזו תמתין לכניסתו לתפקיד של הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון.

ההחלטה על העלאת הריבית, לראשונה מזה 7 שנים עוררה ביקורת על בנק ישראל בין היתר מצד ראש חטיבת המחקר של הבנק בעבר, פרופ' נתן זוסמן שאמר בראיון ל"גלובס" כי היה נכון יותר להמתין לירון.

אולם מסיכומי הדיונים בוועדה המוניטרית שמפרסם היום בנק ישראל עולה כי השיקול הזה הנחה רק אחד מחשמת חברי הוועדה. רוב חברי הוועדה סברו שהשיקולים הכלכליים הם הגורמים המכריעים בקבלת החלטת הריבית, ולא העובדה שהבנק נמצא בתקופה של חילופי נגידים. הם הסבירו כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הנסיגה מהמדיניות המרחיבה מאוד שננקטה בשנים האחרונות.

לדעתם, העיתוי להעלאת הריבית הפעם היה מוצדק משום שבהחלטת הריבית הקודמת שררה אי-ודאות לגבי התפתחות המדדים הקרובים, והתגבשה הערכה שהאינפלציה השנתית עשויה לרדת זמנית אל מתחת לגבול התחתון של היעד. אולם מאז התווספו נתונים שתומכים בהערכה כי האינפלציה מתייצבת בחלק התחתון של תחום היעד, ולהערכתם ההסתברות לירידה מתמשכת מתחת לגבול התחתון של היעד נמוכה יחסית.

חלק מהחברים ציינו שהעובדה שהריבית הראלית - בניכוי אינפלציה - עומדת על כמינוס 1% אינה מתאימה לפרמטרים של המשק, ובפרט למשק שצומח בסביבת הפוטנציאל ומלווה בעליות שכר בקצב מואץ, והותרתה נמוכה במשך זמן רב עלולה ליצור השפעות שליליות בטווח הארוך.

אחד מחברי הוועדה תמך בהותרת הריבית ללא שינוי. אותו חבר ועדה סבר כי מדובר במקרה גבולי וניתן להצדיק את שתי ההחלטות - להעלות את הריבית ולהותירה ברמתה הנוכחית - אך, הוא סבר שמן הראוי שהתחלת הנסיגה מהמדיניות המרחיבה תיעשה על ידי הוועדה בראשות הנגיד החדש.

פרופ' אמיר ירון צפוי להיכנס לתפקידו ב-24 לדצמבר לאחר שיושבע על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין. בשיחה עם "גלובס" אמר נתן זוסמן, בעצמו חבר הוועדה המוניטרית לשעבר, כי "אני שואל את עצמי אם זה לא תפקיד של הנגיד להחליט".

בהתייחסו לכך שהחלטות ריבית התקבלו בעבר בתקופה שבה הנגידה הקודמת ד"ר קרנית פלוג שימשה ממלאת מקום אמר זוסמן כי "זו לא אותה סיטואציה. אז הייתה אי-ודאות מוחלטת כי לא ידעו מי יהיה הנגיד. פה יודעים כבר מי הנגיד - הוא רק צריך להיכנס לתפקיד. אלה עניינים קטנים של התנהלות שחשובים למדינה. זה קצת כמו שנכנס ראש ממשלה חדש לתפקיד. זכותו לבוא ולהגיד 'אני באתי עם אג'נדה חדשה".

בתשובה לשאלה האם החלטת הריבית מסנדלת את הנגיד החדש השיב זוסמן כי "קצת. מהותית לא נעשה כאן משהו שגוי מבחינה כלכלית. זה לא שהוא היה עושה משהו אחר, העלאת הריבית הייתה בפתח, אבל זה עניין של התנהלות, של משילות. אבל אני מאמין שממלא מקום צריך לקבל החלטות דרמטיות רק כשקורים דברים דרמטיים. נכון, זו רק החלטה אחת ואין לה השלכות ארוכות טווח אבל מה הוא אמור (עכשיו) להגיד - שהוא מתנגד לזה? עובדה שנוצר רעש סביב ההחלטה הזו, רעש שגם אם הוא לא נכון הוא היה מיותר. אמינות זה דבר חשוב".