תעריף החשמל מתייקר ב-6%, כך בישרה רשות החשמל בשבוע שעבר. מדובר על תוספות המוערכת ב-360 שקל בשנה להוצאות של משק בית ממוצע. בעידן הנוכחי בו פוליטיקאים רבים מצהירים כי הורדת יוקר המחיה היא המטרה העליונה שלהם, בעידן בו מתנהלים מאבקים על הוזלת מחירי מוצרי החלב, סלולר, טיסות, מוצרי פארם ועוד - צעד זה במשק החשמל נראה מוזר וחריג.
בישראל נהוג לקבל את השינויים בתעריף החשמל כמעין גזירה משמיים (בדמות רשות החשמל). למעשה, רשות החשמל ושר האנרגיה יובל שטייניץ לא זקוקים לאישור של שר האוצר כחלון או ראש הממשלה נתניהו כדי להעלות את תעריף החשמל.
בהודעתה הסבירה רשות החשמל כי עליית התעריף קשורה ברובה לעליית מחירי האנרגיה - הגז הטבעי והנוזלי והפחם, שעלו בעיקר כתוצאה מעליית שער הדולר ומכניסה מאסיבית של אנרגיות מתחדשות למשק החשמל המסובסדות בתעריף.
זאת ועוד, ברשות החשמל הקפידו במיוחד להדגיש בהודעתם כי "לרפורמה שאושרה השנה במשק החשמל לא הייתה כל השפעה על עליית התעריף". היא אכן לא השפיעה על העלייה אבל זו רק חצי אמת כי היא יכלה דווקא להוזיל את התעריף. ולא פחות מאשר באחוז. מהתבוננות בשימוע תעריף החשמל, שאגב לא הופץ על ידי הרשות, ניתן לראות בבירור שכתוצאה מצעדי הרפורמה ייחסך למשק החשמל 239 מיליון שקל, המהווים 1% בתעריף החשמל הנוכחי. זאת על ידי פרישה ואי קליטה של עובדים חדשים בחברת החשמל - בהתאם למתווה שהוסכם.
התעריף היה אמור לעלות ב-5% בלבד
המשמעות היא שחיסכון זה בעלויות שכר היה צריך לקזז 1% מהעלייה בתעריף החשמל, כלומר במקום שהתעריף יעלה ב-6% הוא היה עולה ב-5% בלבד. ואולם סכום זה יישאר בחברה כדי לממן את העלויות הכבדות של הרפורמה, כפי שסוכם ברפורמת החשמל.
בהחלטה על הרפורמה במשק החשמל נקבע כי החיסכון ממנה יממן את העלויות הכרוכות ביישומה במהלך שמונה השנים הקרובות. עלות זו עומדת על 6.5 מיליארד שקל, שרובה קשורה למענקים ותוספות פנסיוניות לעובדים הפורשים. "בתקופה זו", נכתב במסמך השימוע, "נקבע כי רכיבי עלות השכר יישארו קבועים בתעריף ולא יחלו בהם שינוי".
כנראה שאם תעריף החשמל היה יורד או נותר ללא שינוי, סביר להניח שהנושא שכבר נידון בהרחבה בעת אישור הרפורמה, היה פחות צורם. אך מכיוון שהתעריף עולה עכשיו בשיעור הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות, מדובר במחדל.
הרי הרפורמה היא למעשה תוכנית התייעלות של חברה. השאלה היא למה המדינה או הצרכנים צריכים לממן תוכניות התייעלות? חברות הסלולר, למשל, התייעלו ופיטרו אלפי עובדים על רקע הרפורמה של השר כחלון ללא מימון המדינה. "מדובר בחברה הממשלתית", יגידו המעורבים בעסקה.
אלא שכאן כדאי להפריד בין רפורמות בשווקים שהם מונופול טבעי שהמדינה מממנת - כמו למשל רכבת ישראל והנמלים - לבין רפורמות בשווקים שנפתחים לתחרות. בחברות שהיו ממשלתיות ופעלו בשוק תחרותי, המדינה לא מימנה את ההתייעלות (אל-על, בזק, כיל, בזן, צים וכד'). גם ייצור החשמל הוא תחום תחרותי, ולכן אין סיבה שצרכני החשמל, כולנו, נממן את ההתייעלות בו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
