איציק קרומבי, בן למשפחה "חרדית קלאסית" הצליח להפוך ליזם הייטק נגד כל הסיכויים. אבל כשהוא ניסה להכניס גם חרדים אחרים לתעשייה, הוא גילה שמדובר באתגר לא פשוט בכלל
הוא הקים ומכר סטארט-אפ, אבל לא שירת ב-8200 (או בכלל בצה"ל); פתח אקסלרטור (חממה טכנולוגית) ליזמים מהמגזר החרדי, אף שלאינטרנט ולעולם המחשוב הוא נחשף רק לקראת גיל 20; וכיום הוא עומד בראש ביזמקס - מרכז יזמות וחדשנות שמטרתו לסייע לגברים חרדים להשתלב בשוק העבודה בדגש על תעשיית ההייטק, אף שהוא עצמו מעולם לא קיבל את אותה דחיפה. איציק קרומבי הוא הכול מלבד עוד דמות שגרתית בתעשיית הסטארט-אפים וההייטק.
"נולדתי בצפת למשפחה חב"דניקית, חרדית קלאסית", הוא מספר. "אנחנו שבעה בנים ג'ינג'ים ואנרגטיים, כשכל אחד אנרגטי בדרכו. כמו רבים כמותי, למדתי בתלמוד תורה, עשיתי את מסלול הישיבות והמשכתי להסמכה לרבנות. לא היה לי רקע אחר, בטח שלא בתכנות. מגיל 16 עד 20 למדתי בישיבות בחו"ל - שנתיים בוונציה ושנתיים בניו יורק - ובמהלך הלימודים בישיבה התעניינתי בבניית אתרים".
זה לא היה קצת בעייתי? בכל זאת, ישיבה חרדית.
"כחב"דניקים, הייתה לנו פעילות קהילתית, גם אם עשיתי את זה קצת יותר באקסטרים. אני זוכר שהמשגיח של הישיבה נכנס פעם וראה שלמישהו יש מחשב בחדר. הוא לקח לו רק את המסך, וביקש בחנות מחשבים שיבדקו שאין שם אינטרנט'. בכל מקרה, דאגתי לקחת את זה למקומות חיוביים - הקמנו אתר חדשות חב"ד, פרסמנו שיעורים לימודיים, ובהמשך הפעלנו פרויקטים. זו לא הייתה רק טכנולוגיה, אלא גם עולמות תוכן של הישיבה.
"כשחזרתי ארצה, התקבלתי לעבודה במכירות ברשת המחשבים אייבורי. כיוון שלא הייתה לי השכלה פורמלית, הייתי טאבולה ראסה, והחלטתי ללמוד מערכות מידע במסגרת לימודי ההמשך בטכניון. לאט-לאט התקדמתי בחברה ואפילו ניהלתי את מערכות המידע".
ולא הרגשת קושי להשתלב מחוץ לחברה החרדית? נטמעת בקלות בנוף?
"אני לא אשכח איך למחרת ראיון העבודה בשנת 2003, התקשרה אליי המראיינת ואמרה שהם התרשמו ממני, אבל למנכ"ל יש כמה שאלות. ואז היא גמגמה שהוא ביקש לדעת עם איזה בגדים אגיע לעבודה, כמה פעמים ביום אתפלל, ושאלה אם אני יכול למכור גם לנשים. אז הסברתי לה שיהודים מתפללים שלוש פעמים ביום, שאמכור לכולם ושאלבש מה שאני לובש כל יום. זה לא הרתיע אותי, התייחסתי לזה בהומור. הם פשוט חששו כי הם לא הכירו חרדים.
"היום, כשאני בצד שמקדם שילוב, אני שואל את עצמי כמה חרדים נרתעים בדיוק מזה, עד שחלקם מעדיפים בכלל לא לנסות לצאת לעבוד. היום יש יותר מודעות, אני מודה, אבל עדיין זה בעייתי. כשלא היה מיקרוגל כשר, הסתפקתי באוכל קר. מאז, ראיתי שאחריי התקבלו לשם עוד חרדים. כל הזמן הזה השתדלתי שלא לייחס לנוכחותי שום אמירה. אני בסך הכול עוד עובד".
רוח גבית מאראל מרגלית
במקביל, קרומבי, 35, גילה שמקנן בו גם חיידק היזמות. "כשעזבתי, הקמתי עם עוד שני שותפים חברת ייעוץ בתחום של מערכות לוגיסטיות ופיננסיות. זה עבד יפה שנתיים, עד שמכרנו את הפעילות לאחד המתחרים. אז עלה לי ולמישהי שהכרתי במהלך אותו תהליך הרעיון להקים סטארט-אפ משלנו שמציע פתרונות לאנשי מכירות שטח. בשנת 2012 נולד iSale שחוסך להם את ההתנהלות עם אקסלים ועם האדמיניסטרציה".
קפיצת הראש לעולם הסטארט-אפים לימדה את קרומבי שעם כל הכבוד לאמביציה ולרוח היזמית, כדי לגייס כסף נדרשים גם דברים אחרים. "לא היה לי מושג איך עובד השוק הזה", הוא משחזר. "כשחפרתי וגיליתי עד כמה הכול בנוי על נטוורקינג, הבנתי שאנחנו לבד. הרי אין לי קשר לסטארט-אפיסטים ובטח שלא למשקיעים. במקרה, נדהמתי לגלות ששכנים שלי בכפר חב"ד מפתחים מיזם חינוכי. שני בתים משם יש מיזם אחר. אבל כל אחד עבד לבד ולא היה שום חיבור ביניהם.
"אצלנו אף אחד לא בא לבית הכנסת ואומר יש לי סטארט-אפ!'. השיח בקהילה החרדית לא נסוב סביב עסקים; עובדים כי צריך להתפרנס. המעמד לא קשור לעבודה שלך, המעמד הוא של הרבנים הגדולים והמשפיעים. אפשר לראות את זה גם בעיתונות החרדית: קחי אפילו את מגזין משפחה' - שהוא פתוח יותר מ'יתד נאמן' - גם אם תראי שם כתבות מגזין על חרדי שנעשה מיליונר, ידברו בהן על הקהילה שלו והרב שלו, אבל לא על החברות והעסקים".
אז איך בכל זאת הפכת ליזם? לא היה לך איזה מודל לחיקוי שרצית להיות כמוהו?
"ראיתי הזדמנות להתקדם, וזה מה שעשיתי. לא היה לי אז שום רול מודל. אגב, זה משהו שהיום אני כן ממליץ למצוא".
בסופו של דבר, קרומבי פגש את מי שהעניק לו רוח גבית, וזה היה לא אחר מהח"כ לשעבר אראל מרגלית. "דיברתי עם חבר שאמר לי שהוא עורך חוג בית למתמודד למפלגת העבודה. אמרתי לו שזה לא מעניין אותי, בטח לא מפלגת העבודה, אבל החלטתי להגיע". כשמרגלית, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון JVP, סיפר באירוע על הפעילויות שלו עם המגזר הערבי, קרומבי התערב.
"שאלתי אותו - אבל למה אתם לא עושים משהו לחרדים? והוא ענה: קדימה, בוא נעשה'. מרגלית הציע שנארגן כנס, וזמן לא רב אחר כך ערכנו את ועידת ההייטק ברובע המדיה של JVP. זה היה ב-15 בינואר 2013. הגיעו לשם בכירים בהייטק, משקיעים ויזמים. גם נפתלי בנט הגיע. בסך הכול היו שם כ-500 איש - גברים ונשים שישבו בהפרדה".
לא חששתם שזה יעורר התנגדות במגזר?
"כשחיפשנו תומכים, היו שהמליצו לנו לעבוד בשקט, מתחת לשולחן. אנחנו מצדנו אמרנו שהמטרה חיובית ואפשר להיות גם חרדי וגם בהייטק. אנחנו לא בשנות ה-60. הכותרת של הכנס הייתה לשבור את תקרת הזכוכית'. אחריה חשבתי ששברנו אותה. היינו באקסטזה".
מעודד מההצלחה, קרומבי המשיך לארגן פעילויות ואירועים. "עשינו תחרות סטארט-אפים ואירועי נטוורקינג. ארגנו מיטאפ בבני ברק על איך לגייס כסף והזמנו את אנשי ההייטק היחידים שהכרתי עד אז - היזם החרדי שלמה קליש, חב"דניק בעצמו, שחיבר אותי לאנשים, וג'רמי ברבי, חרדי שהיום הוא בעיקר לומד.
"במהלך פרסומי הוועידה פנתה אליי רחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ (נבחרה לפרויקט 40 עד 40 בשנת 2015) והפכנו לשותפים. ייסדנו את פורום ההייטק החרדי, ובהמשך הקמנו חממה שתשקיע בסטארט-אפים חרדים וגם תעניק מקום פיזי למפגשים. עשינו את זה סמוך למשרדי רייצ'יפ, שגנות המנכ"לית שלה. לצערנו, בתחילת 2016 סגרנו את החממה".
מדוע סגרתם?
"את רוצה את התשובה הרשמית או האמיתית?"
אפשר את שתיהן?
"רשמית, הייתה לנו שותפות עם המדען הראשי דאז. הם היו אמורים להשקיע בסטארט-אפים והציעו שיהיו שותפים בחברות. אבל התהליך התעכב כי בדיוק היה שינוי במבנה המדען והוא הפך לרשות החדשנות. במשך תקופה, דבר לא זז, הסטארט-אפים לא הצליחו להתרומם, ואת חשבונות התפעול שילמנו מכיסנו. מדובר במאות אלפים יפים'.
"אבל התשובה האמיתית היא שרחלי ואני לא היינו פול-טיים על זה. אני בטוח שאם היה לנו יותר זמן היינו מוצאים פתרונות, אבל כל אחד מאיתנו ניהל חברה משלו במקביל, עשינו הכול על הדרך ולא השקענו משאבי ניהול. בנוסף, אני חושב שהרעיון קצת הקדים את זמנו".
"בלי לגעת בתפו"א לוהטים"
החממה אומנם נסגרה, אבל החלום לא נגוז. ועידת ההייטק השנייה התקיימה יחד עם JVP ומרגלית גם בשנת 2014. "אראל כבר היה ח"כ, ומי שעוד הגיע אליה היה המדען הראשי דאז, אבי חסון, שהשיק במהלכה תוכנית מיוחדת לחרדים שבמסגרתה, יזם חרדי שמציג קריטריונים מתאימים, יכול לקבל עד 85% מתקציב המו"פ בהיקף של עד 2 מיליון שקל, לעומת יזם רגיל שמקבל 50%. מאז ועד היום קיבלו את זה רק 30 חברות".
זה מעט?
"זה מעט מאוד. מתברר שעדיין אין מספיק חברות מהמגזר שהצליחו להראות מודל חדשני, רעיון וצוות טוב. כשאתה מתחיל את הקריירה שלך רק בגיל 20, לא למדת אנגלית ומתמטיקה ואתה מתמודד מול אנשים שסיימו 8200 - זה קשה הרבה יותר".
אז למי אתה מפנה את הטענה?
"זו לא טענה, זה נתון. גם היום אני לא מתעסק בזה. צריך להבין שבחברה החרדית זה טאבו שילד יעסוק בלימודי קודש. אין לי סמכות ויכולת לשנות את זה. אני לא עוסק לא בלימודי ליבה ולא בצבא. יש מספיק מה לעשות גם בלי לגעת בשני תפוחי האדמה הלוהטים האלה".
חרדיות כן יכולות ללמוד.
"נכון, והן באמת לומדות. כל שנה יוצאות לשוק 700-600 נשים כאלו".
בשנתיים האחרונות החליט קרומבי להתמקד במקום שבו הוא כן יכול לשנות ולהשפיע על יציאת חרדים לעבודה, כשהפעם הוא גם פינה לכך את הזמן. "מכרתי את iSale לחברת אקזקיוטק (ExecuTech). כדי להמשיך לגדול, היינו צריכים לגייס כסף והעדפנו למכור (בכמה? קרומבי לא חושף את הסכום המדויק ומסתפק ב"מכרנו יפה"), אז הלכתי להקים את ביזמקס - "מתחם עסקים וחדשנות לחרדים" - בירושלים.
"ביזמקס נפתח בתחילת 2017, מטעם ובתמיכת קרן ק.מ.ח, קרן אחים והרשות לפיתוח ירושלים. יש בו מתחם עבודה סטייל Wework הפונה לגברים חרדים (למה רק גברים? קרומבי טוען שהצורך בשילוב גברים חרדים הוא גדול יותר, מה גם שההפרדה מסייעת לגייסם).
"בנוסף, אנחנו מציעים תוכן עסקי וסדנאות על הייטק ועולמות העיצוב והמדיה".
מה גילית מאז שפתחת את ביזמקס?
"גיליתי שיש פוטנציאל רב למגזר. אם יש לך חוש גרפי, אתה יכול תוך חודשים ספורים ללמוד עיצוב, וגם בחור בן 25 ללא כל שיח עסקי יכול ללמוד גרפיקה. אנחנו הופכים אותם ל'עצמאים טובים'. דבר נוסף שאנחנו נותנים זו קהילתיות. אומרים שבחברה החרדית כולם מכירים את כולם, אבל זה לא מדויק כשאין שיח עסקי. בביזמקס אתה יכול להיות מקצועי, ועדיין חרדי. אין קונפליקט. הסיבה שעדיין יש פערים בשילוב חרדים בעבודה, ושגם הגידול שכן היה, נעצר בשנתיים האחרונות, היא בכך שיש מי שחושבים שזה מתנגש".
אז היום אתה פעיל חברתי.
"אני קודם כול חרדי, אחר כך הייטקיסט, ולא אוהב את ההגדרה פעיל חברתי".
איפה תהיה בגיל 40?
"זה בסדר להגיד שאני לא יודע? בינתיים אני לומד יחב"ל והיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, ואני לא פוסל את הרעיון להקים עוד סטארט-אפ".
כתבה: שירי דובר / צילום: שלומי יוסף