גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכבת ישראל מציגה: תרגילים חשבונאיים בדרך לשום מקום והפסד רבעוני כבד

כך ניסתה הרכבת ליפות עד הרגע האחרון את הדוחות הקשים לסיכום הרבעון השלישי של השנה, לא בהצלחה גדולה

רכבת ישראל / צילום: דוברות רכבת ישראל
רכבת ישראל / צילום: דוברות רכבת ישראל

ביום שישי האחרון, דקות ספורות לפני כניסת השבת הפיצה רכבת ישראל את הדוחות הכספיים של החברה. בדוחות הוצג הפסד רבעוני כבד של יותר מ-273 מיליון שקל. לא דבר להתגאות בו, ואולי גם זאת הסיבה להפצה המאוחרת של הדוחות. ברכבת מפנים אצבע מאשימה כלפי פתיחת קו הרכבת המהיר לירושלים, אבל זו ממש לא הסיבה היחידה.

הרווח התפעולי של הרכבת נחתך ב-300 מיליון ש' בתוך שנה

מניתוח "גלובס" עולה כי בדוחות הכספיים מסתתרים מספר סעיפים שמעידים על מצבה הכספי הקשה. בין היתר: חברת הבת של הרכבת "רכבת מטענים בע"מ", נמצאת בגירעון בהון החוזר - ולא מסוגלת לעמוד בפירעון חובותיה. בנוסף, שני שלישים מהכנסות הרכבת מגיעות מסובסידיה של המדינה. אם לא די בכך, רכבת ישראל עברה מרווח קטן להפסד תפעולי גדול. היא ממונפת בצורה קיצונית, ההון העצמי שלה מהווה פחות מ-3% מהמאזן. אבל הסיפור המשמעותי ביותר מסתתר בבקשה לרשום הערת "עסק חי לחברת הבת - מטענים.

הצרות של הרכבת

איך ברכבת מתמודדים? מנסים לעשות תרגילים חשבונאיים ולגייס את עזרת המדינה. ל"גלובס" נודע כי בישיבות הדירקטוריון שעסקו בדוחות הכספיים העלתה הנהלת הרכבת דרישה לרשום הערת "עסק חי" על חברת הבת - מטענים. הדרישה נדחתה בשל התנגדות משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות. על-פניו ההיגיון של הדרישה הזו נראה ברור לאור מצבה התזרימי הקשה של חברת-הבת, אלא שבאוצר וברשות החברות טוענים כי חברת-הבת היא "פיקציה וישראבלוף", ובפועל מדובר בחלק בלתי נפרד מחברת הרכבת עצמה.

לראיה: בחברת הבת מועסק רק קומץ עובדים, והלקוח היחיד שלה הוא חברת האם, רכבת ישראל. גם רואי חשבון שקראו את דוחות הרכבת, לבקשת "גלובס", הגיעו למסקנה דומה. וכך, למרות שפורמלית חברת הבת היא חברה לכל דבר מבחינה מהותית, מדובר בחברה למראית עין.

מה האינטרס של הרכבת לרשום הערת אזהרה על החברת הבת? על-פי גורמים ממשלתיים חברת הבת ממלאת תפקיד של מעין "פח אשפה" חשבונאי שאפשר להעביר אליו הפסדים מחברת האם. את מצבה הרעוע של חברת הבת אפשר גם לנצל כדי לסחוט עוד כספים מהמדינה.

כפי שמצוין בדוחות עצמם, "חברת הבת למטענים פועלת, בשיתוף עם הרכבת, מול נציגי המדינה לתיקון הסכם הפיתוח וההפעלה של המדינה על מנת להקטין את השחיקה השנתית בתשלומי הסובסידיה". במסגרת התיקון מבקשת חברת הבת למטענים בין היתר לתקן את תעריף הסובסידיה, את מודל הסובסידיה על הפעלת מכולות.

הירידה בהכנסות של חברת "מטענים" מוסברת על ידי כמה סיבות מוצדקות: לרכבות המטענים לא נותנים מספיק זמן מסילה, כאשר העדיפות היא להסעת הנוסעים, דבר שיוצר פקק רכבתי באזור המרכז; כאשר העדיפות במתן סובסידיה הוא בהסעת נוסעים, אז הרכבת שמה את הדגש על חטיבת הנוסעים;  חטיבת המטענים שמשנעת סחורות והייתה יכולה להוות מקור הכנסה נאה לרכבת, נדחית לעדיפות שנייה. עכשיו, לאחר פתיחת הקו המהיר לירושלים, היא אף מידרדרת לעדיפות שלישית.

"הקו לירושלים לא גרם נזק, להיפך"

בעוד שבוע מהיום צפויה להציג הנהלת הרכבת בפני הדירקטוריון את תוכניתה להבראת מצבה הפיננסי של החברה, כך נודע ל"גלובס". זאת על רקע ההפסדים הכבדים של רכבת ישראל בכמעט שנתיים האחרונות.

באופן שהפתיע רבים, בהודעת הרכבת הפנו אצבע מאשימה לפתיחת הקו המהיר שהוסיפה לטענתם להפסדים של הרבעון האחרון - זאת בעקבות "אי-עלייה מספקת במספר הנוסעים, כתוצאה מהסטת רכבות מקווים רוויי ביקוש לטובת הקו המהיר לירושלים הנמצא בהרצה ומוגבל ל-400 נוסעים לרכבת, ולכן פגיעה בהכנסות החברה מסובסידיה תמריצית".

זאת, בניגוד להצהרות הרשמיות של בכירי משרד התחבורה כי הפרויקט הולם את האינטרסים העסקיים של הרכבת. שר התחבורה שב היום והדגיש בראיון לרשת ב' כי "היה כאן פער שקרי מוחלט בין כותרות לבין התוכן. יש הפסדים כבדים בתחום המטענים ודברים אחרים. הפעלת הקו לירושלים לא רק שלא גרמה לרכבת נזקים, אלא גם פותחת לה מקור הכנסה חדש".

ואולם אם נתבונן בנתונים של הדוחות, ניתן אכן לראות ירידה מתמשכת ברווחיות הגולמית והתפעולית של הרכבת בשנתיים האחרונות שהגיעה לשיאה השלישי ברבעון המדווח. המשמעות היא פשוטה - כתוצאה מהפעלת הקו המהיר והסטת הקרונות מהקווים הפופולאריים אל הקו שנמצא בהרצה, הרכבת לא מכרה מספיק כרטיסים, וגם היקף הסובסידיה שלה נפגע באופן משמעותי, זאת משום שעל פי ההסכם הישן שמבוסס על קבלת סובסידיה פר נוסע, הרכבת אמורה להכניס לקופתה כעשרה שקלים פר נוסע.

הרכבת נותרה במצב של "לוז-לוז", גם צפיפות נוראה בקווים המבוקשים, שגורמת לירידה ברמת השירות ופגיעה במוניטין שלה, וגם ירידה חדה בהכנסות. ויש מי שחושב שלרכבת מגיע לקבל פיצוי על השקת הפרויקט הלאומי שגרמה להרעה במצבה הפיננסי. "הרכבת שילמה מחיר כבד על השקת הקו המהיר, אי אפשר לדרוש ממנה גם לעשות פרויקט לאומי וגם לפגוע לה בהכנסות", אמר לנו אחד הגורמים בענף התחבורה.

בנק ישראל: גיוס החוב הוא תרגיל חשבונאי

החוליה החלשה ביותר ברכבת היום היא ככל הנראה חברת הבת למטענים שדיווחה על הפסד תפעולי של מעל 15 מיליון שקל. חברת רכבת מטענים בע"מ הוקמה ביולי 2014 במסגרת יישום הסכם הרפורמה ברכבת, לצד חברת בת נוספת לפיתוח מתחמי הנדל"ן של הרכבת. בעת הקמתה העריכו ברכבת כי החברה תגיע בתוך חמש שנים להכנסות שנתיות של 400 מיליון שקל מהובלת מטענים, דוגמת הכימיקלים של מפעלי ים המלח.

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. נכון ל-30 לספטמבר חברת הבת נמצאת בגירעון של 13.7 מיליון שקל בהון החוזר ומתקשה לפרוע את התחייבויותיה - בדוח מצוין כי חברת הבת עברה לשלם לרכבת לפי שוטף פלוס 60, תוך הפרת תנאי האשראי שסוכמו בין החברות. דירקטוריון הרכבת מצדו קיבל בשבוע שעבר החלטה שמחייבת את הרכבת לא לדרוש לפרוע את החוב של חברת הבת למטענים בשנה הקרובה, "כל עוד דרישה כזו מעמידה את חברת הבת בסכנת חדלות פירעון".

חברת המטענים היא רק סימפטום בולט אמנם לבעייתיות סביב חברת רכבת ישראל עצמה: האם זו באמת חברה לכל דבר או שמדובר למעשה ביחידת סמך ממשלתית או זרוע של משרד התחבורה. על-פי הדוחות הכספיים שלה, חברת רכבת ישראל איננה עומדת בפרמטרים של חברה למטרת רווח: כמעט שני שליש מהכנסות החברה הם מתקציב המדינה. מתחילת השנה ועד ה-30 לספטמבר העבירה המדינה לחברה מעל מיליארד שקל עבור פיתוח והפעלה, מתוך הכנסות של 1.8 מיליארד שקל.

למרות הפוטנציאל הנדל"ני העצום שיש לנכסיה לרכבת אין כמעט הכנסות מעבר למכירת כרטיסים כך שבהנחה שהיקף מכירות הכרטיסים לא מושפע מהמחיר היה עליה להעלות את מחירי כרטיסי הנסיעה פי שלושה כדי להגיע לאיזון תקציבי, ללא תמיכה ממשלתית. בפועל, גם מהלך כזה בלתי אפשרי משום שברור שהיקף הנסיעות ברכת יפחת אם מחיר נסיעה בינעירונית מירושלים לערכו למשל יזנק מ-51 שקלים כיום למעל 150 שקלים.

פיקציה מרכזית נוספת בדוחות החברה נוגעת לחוב שהיא מגייסת. בשנת 2015 הרכבת גייסה כמיליארד שקל בהנפקת אג"ח לחמש שנים, גיוס שבעקבותיו החלה לפרסם דוחות כספיים. בנק ישראל קבע כי הגיוס הזה איננו אלא תרגיל בחשבונאות יצירתית של המדינה - מאחר שהמדינה היא המשלמת את החוב למחזיקי האג"ח מדובר למעשה באג"ח מדינה לכל דבר.

מעבר להפסדיות התפעולית העמוקה שלה, הרכבת היא גם חברה מאד ממונפת. על-פי הדוחות יש לרכבת רכוש קבוע בשווי 24 מיליארד שקל. שווי הרכוש אמור להיות מופחת על-פני זמן וברבעון השלישי למשל רשמה הרכבת הפסד מירידת ערך נכסים בהיקף 209 מיליון שקל. למרות שמדובר בסכום זניח יחסית לשווי הכולל של הרכוש ההפסד מחק כמעט חמישית מההון העצמי של החברה שירד בעקבות כך לכ-800 מיליון שקל. 

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "רכבת ישראל איננה מתייחסת לדיונים פנימיים".

ככה לא עושים רפורמה

במקום לדבר שוב על מחדלי הרכבת בקו המהיר לירושלים, על העומסים בתחנות או על חשמול קווי הרכבת הבאים, בחרנו להתמקד הפעם בחברת הרכבת עצמה, אם אפשר בכלל לקרוא לה בשם הזה - חברה. כי חברת הרכבת היא בעצם לא חברה עסקית רגילה אלא שלוחה של הממשלה עם כל התחלואים שבאים ביחד.

זה לא היה צריך להיראות ככה. ב-2014, אחרי משא ומתן מפרך מול ועד עובדים כוחני, נחתם הסכם לרפורמה בחברת רכבת ישראל. בשורה התחתונה, המדינה שילמה לעובדי הרכבת תוספות שכר של 16% בממוצע וקנתה מהם בתמורה הסכמה לתאגוד, או להקמת שתי חברות בת למטענים ולנדל"ן, הסכמה להוצאת 30% מתחזוקת הקרונות ומספר שינויים בהסכם הקיבוצי שהיו אמורים להגדיל את יכולתה של ההנהלה לשלוט בחברה.

מאז לפו ארבע שנים, ומה קרה? הוצאות שכרם של עובדי הרכבת עולות משנה לשנה בשיעור חד. חוץ מזה? כמעט שום דבר. חברת הבת לנדל"ן וחברת הבת למטענים אמנם נרשמו והוקמו אך הכוונה להכניס משקיעים אסטרטגיים לשתי החברות לא מומשה, והכנסות מהן - אין.

בזמן שבאירופה ובמזרח אסיה תחנות רכבת הן מוקדי פעילות מסחר ומשרדים שוקקת, בישראל תחנות הרכבת הן מדבר אורבני. בזמן שמחירי ההובלה היבשתית במשאיות בישראל מרקיעים שחקים ומעלים את יוקר המחייה - רכבות המטען עומדות ריקות בתחנה.

ואיפה ההנהלה בכל הסיפור? במקום לדחוף קדימה את חברות הבת שלה, הנהלת הרכבת מתמקדת בסחיטת כספים מהמדינה. למה להתאמץ להרוויח אם יותר קל להגדיל את הסובסידיה באמצעות צבירת הפסדים והכנסת הערות עסק חי? 

עוד כתבות

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה מעורבת בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%, TSMC ב-5%, מחיר הקקאו מזנק ב-10% לשיא כל הזמנים

דאו ג'ונס עולה ב-0.3% ● מחיר הקקאו בשיא כל הזמנים ● ירידה תלולה במכירות הבתים בארה"ב ● למה טראמפ מדיה מזנקת ב-15% גם היום ● ליתיום אמריקס צוללת ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות