החברות הישראליות בוול סטריט נסחרו בחודש נובמבר במגמה חיובית, שהובילה את מדד גלובס-פרומתאוס, העוקב אחר אותן חברות, לעלייה של 1.9%. באותה תקופה, מדד ת"א 125 עלה ב-2.2% ומדד נאסד"ק הוסיף לערכו 0.3%.
תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים עלה במהלך החודש בשיעור של 2.3%, בעוד שמדד ת"א ביומד ירד ב-0.7% ואילו מדד נאסד"ק ביומד עלה בשיעור של 4.7%. אחת החברות הבולטות ביותר בתת-המדד החודש היא יורוג'ן, שזינקה ב-23% לאחר שרשות המזון והתרופות האמריקאיות (FDA) העניקה מעמד של "טיפול פורץ דרך" למוצר שלה, UGN-101. הטיפול נועד לסייע לחולי סרטן בדרגה נמוכה של דרכי השתן העליונות, והמעמד של טיפול פורץ דרך נועד כדי לזרז את פיתוח התרופה ולהביאה בהקדם לחולים.
מניות הטכנולוגיה הישראליות עלו גם הן בחודש נובמבר, והובילו את תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה לעלייה של 2.8%. באותה תקופה, מדד ת"א טכנולוגיה ירד בשיעור של 0.8% ומדד נאסד"ק טכנולוגיה הוסיף לערכו 3.6%. מניית נייס בלטה לטובה בתת-המדד, לאחר שפרסמה תוצאות כספיות לרבעון השלישי, ועקפה את תחזיות האנליסטים גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח למניה. בעקבות התוצאות, העלתה החברה את תחזיותיה לשנת 2018.
אחת המניות שבלטו לטובה במהלך חודש נובמבר במדד גלובס-פרומתאוס היא מניית חברת ראדא , שהוסיפה לערכה החודש כ-7%.
"מעיל רוח", "כיפת ברזל", ו"הגנה אקטיבית" הן מילות קוד ביטחוניות שמוכרות היטב בתעשייה הביטחונית הישראלית. מדובר באחד מהתחומים שבו ישראל הינה חלוצה עולמית. עם זאת, נראה שגם בשאר העולם מתחילים צבאות להבין טוב יותר את חשיבות ההגנה האקטיבית, וזאת בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2016 שבה הוכיחו הרוסים לאמריקאים ולנאט"ו שצפו מהצד בדיוק עד כמה חשופים הצבאות שלהם להתקפות של רקטות, טילי כתף, רחפנים ואיומים דומים.
לדברי אייל שבח, שותף מייסד בחברת הייעוץ הכלכלי פרומתאוס וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה, "האתגר בתחום המיגון האקטיבי היבשתי נובע מהמחיר היקר להחריד של מערכות המיגון, בהשוואה לאובייקט שעליו הן נועדו להגן, בין אם מדובר בג'יפ ממוגן, בנגמ"ש ואפילו בטנק. מערכת מיגון מורכבת משני חלקים עיקריים: מכ"מ שמסוגל לאתר את האיומים - כאמור טילים, פצצות מרגמה, מטוסים, רחפנים וכדומה - ומערכת יירוט שנועדה לפגוע בהם על בסיס המידע שמתקבל מהמכ"מ".
שבח מוסיף, כי "ראדא נכנסה לנישה של המיגון האקטיבי בתזמון מצוין. הטכנולוגיה הייחודית שלה הורידה את עלויות המכ"מ למאות בודדות של אלפי דולרים, מה שמעלה פלאים את ההיתכנות הכלכלית של קונספט ההגנה האקטיבית, והופך אותה מתאימה להתקנה על עשרות אלפי כלי רכב ניידים, עם פוטנציאל השוק הנאמד במאות רבות של מיליוני דולרים בשנה".
אם התזמון של ראדא היה מצוין, הרי שהתזמון של DBSI, בעלת השליטה בראדא - היה טוב אף יותר. DBSI, חברת ההשקעות הפרטית של יוסי בן-שלום וברק דותן רכשה החזקות בחברה בנקודת השפל שלה בשנת 2016, אז נסחרה ראדא לפי שווי של מיליוני דולרים בודדים, בהשוואה לכ-100 מיליון דולר נכון להיום. באותה נקודה סבלה החברה ממצוקה תזרימית. מוצריה בתחום המכ"מ טרם החלו להתרומם והחברה, שנאלצה להשקיע סכומים גבוהים במו"פ, מומנה אז בעיקר על-ידי בעל השליטה הקודם במימון חלקי בלבד, עובדה שהכבידה מאוד על יכולות פיתוח עסקיה.
מה צופן העתיד לראדא?
במחלקת המחקר של פרומתאוס מציינים שראדא כיום היא חברת מוצרים עם היקף מכירות שנתי של כ-30 מיליון דולר. כ-70% מהמכירות הן לתחום המכ"מים שבו טמון עתיד החברה. חשוב לזכור שמדובר במוצר חדש בחברה, שקמה ב-1970. עוד מציינים בפרומתאוס, כי מבחינה זו ראדא היא היום סטארט-אפ לכל דבר, שרק מתחיל את דרכו.
המערכות של ראדא נמכרו לראשונה ליחידות מבצעיות בצבא ארצות הברית (המארינס) רק בשנת 2017, כך שעדיין הן לא צברו ניסיון מבצעי רב, ולכן עדיין קיים חוסר ודאות לגבי עתידן. עם זאת חשוב להדגיש, שבתחום שלה, לראדא יש יותר ניסיון מכל מתחרה אחר, ולראיה - הצבא האמריקאי בחר במכ"מ שלה לאחד הפרויקטים העיקריים היום בצבא ארה"ב.
לדברי שבח, אתגר נוסף שהחברה מתמודדת עימו נובע מגודלה הקטן. לצבא האמריקאי לא פשוט לבצע רכישות של מערכות בעלות חשיבות כה גבוהה מחברה אלמונית מנתניה. ראדא עמלה בימים אלה על הרחבת פעילותה בארה"ב, ובכלל זה צוות אמריקאי גדול, מפעלי הרכבה ואישורים רגולטוריים.
שבח מעריך כי שנת 2018 ככל הנראה תסתיים ללא צמיחה משמעותית בהכנסות בתחום המכ"מ. "המבחן של ראדא יהיה בשנים הקרובות, כאשר נראה אם החברה מצליחה להתברג למכרזים של צבא ארה"ב. במידה שכן, אנו צפויים לראות עלייה דרמטית בצבר ההזמנות של החברה, נתון קריטי בחברות בתחום הביטחוני. במצב זה אנו עשויים לראות גם השפעה דרמטית על מחיר המניה. ראדא פועלת באסטרטגיה של מיקסום נתח שוק בתחום שבו היא מובילה ופורצת דרך, והיא עושה זאת על-ידי מכירת מוצריה בנקודת מחיר שבה הלקוח לא יתלבט אם לרכוש אותם", אומר שבח.
"הסייקלים בתחום הביטחוני ארוכים יחסית בהשוואה לתעשיות אחרות בתחום ההייטק, כך שייתכן שיעברו שנה או שנתיים עד שהתמונה תתבהר, אך להערכתנו למרות עליית המניה בשנתיים האחרונות, הפוטנציאל עדיין עצום", מסכם שבח.
המדד, שהורכב על-ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות