"הממשלה לא לוקחת אחריות, לא מייצרת מדיניות ולא לומדת ממה שקורה בעולם"

"בכל הנושא של אלימות מגדרית יש עמידה במקום - גם במדיניות החקיקתית וגם ברמת התקציבים ואת זה אנחנו דורשות לשנות. זה נושא רחב שהגיע הזמן להביא אותו באמת לסדר היום הלאומי", אמרה הבוקר מיכל גרא-מרגליות מנכ"לית שדולת הנשים בישראל שהתארחה היום במערכת "גלובס" לרגל יום המחאה. מערכת "גלובס" הושבתה היום למשך שעה מתוך הזדהות עם מחאת הנשים.

שדולת הנשים משמש כארגון הלובי של הנשים בישראל. הארגון שקם בשנות ה-80 שם את הזרקור על הנושא המגדרי כשהוא פעיל בכמה חזיתות, מקורסים להעצמת נשים דרך הפגנות מול בתי הדין הרבניים והפעלת קו פתוח לנשים עובדות.

המחאה היום לא נולדה יש מאין - הציתו אותה שני אירועי רצח מזעזעים של נערות בשבועיים האחרונים, אולם התנהלות הממשלה, כפי שמתארת גרא-מרגלית, משקפת היטב את הלך הרוח בנושא, את חוסר המעש ואת אוזלת היד של מקבלי ומקבלות ההחלטות. "לפני שבועיים, הקואליציה הפילה את הצעת החוק להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית למניעת אלימות נגד נשים. באותו היום ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו במקלט של נפגעות אלימות. מגיע ראש ממשלה שבשנה הבאה ימלאו 10 שנים לכהונתו וכמעט שמגלה את התופעה הזו. הוא, שהפיל את החוק יחד עם הקואליציה בא ואומר לנשים 'תפעלו, תתלוננו ואל תוותרו'. 

"באותו היום מוציאה שרת המשפטים איילת שקד שמכהנת בתפקידה מזה 3 שנים, רשימה ארוכה של צעדים שלכאורה נעשו בנושא, אבל מבט ברשימה מגלה שאלו לא דברים שהגיעו לכדי ביצוע. בהמשך השבוע מתראיין שר האוצר משה כחלון ואומר שנושא הרצח והאלימות נגד נשים הוא 'מטרה מקודשת' ובאותה נשימה הוא אומר ש'אין כסף לטפל בזה'. וזה ממשיך - בסוף השבוע חורך את אולפני הטלוויזיה גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, האמון על כל הנושא הזה ואין שום התייחסות לאירועים האחרונים של אותן נשים.

"במקביל מוגשת עתירה נגד ההצעה היחידה שהשר ארדן הניח על שולחן הכנסת, הצעה שתאפשר לעוד 600 אלף איש לשאת נשק. זה אבסורד. כשליש מהנשים נרצחו בנשק חם שלא מביא רק ליותר אלימות, אלא גם ליותר תאונות והתאבדויות וזה מה שהשר מנסה לקדם. האבסורד לא נעצר כאן: ב-2013 השר דאז יצחק אהרונוביץ' החליט שמאבטחים יחויבו להשאיר את הנשק שלהם במקום העבודה. מדיניות שעצרה את הרציחות קליל. יו"ר ועדת הפנים בכנסת בשעתו, מירי רגב אף הובילה את הדיונים ולזכותה ייאמר שעשתה עבודה נהדרת. ב-2016 ארדן נכנס לתפקיד וביטל את המדיניות. מאז נרצחו גבר ואישה מכלי נשק של מאבטחים ומאז מירי רגב כבר שרה בממשלה והיא שותקת לאורך כל הדרך".

גרא-מרגלית התייחסה לדיסוננס הציבורי-תקשורתי שגאה דרמטית מאז מחאת ה-Me-Too. "היה צונמי. בדיוק כמו מה שהמחאה החברתית עשתה לתקשורת הכלכלית, Me-Too עשה לתקשורת ולציבוריות בכל הנוגע לאלימות נגד נשים. מהדורות החדשות שעוסקות בזה ממחישות את זה, הפגנת התמיכה היא מרגשת, אבל במקביל נפתח פער משוגע בין המרחב הציבורי-תקשורתי לבין התנהלות הממסדית - מכנסת וממשלה, עבור בבתי המשפט ועד מערכת הרווחה והבריאות שנשארו כולם במקום ולא זזו. לא קרתה שום מדיניות דרמטית בשנה וחצי האחרונות. חייבים לגשר על הפער הזה. יש להניח שבחצי השנה הקרובה יהיו בחירות והמחאה הזו היא תחילת הדרך. יש לנו דרישות קונקרטיות אבל המטרה היא שפוליטיקאים, נשים וגברים, לא יוכלו שלא לתת מענה לסוגיות.

"רצח נשים הוא קצה הקרחון. יש הדרת נשים ואפליה בלתי-מתקבלת על הדעת והממשלה לא לוקחת אחריות ולא מייצרת מדיניות ולא לומדת ממה שקורה בעולם - וקורים הרבה דברים. יש אי-שוויון מגדרי שחוצה את כולם, הוא זועק לשמים והוא לא מטופל. חייבים לתת לזה התייחסות לא רק במס שפתיים אלא בהסכמים קואליציוניים. זה לא מאבק של נשים בגברים, נהפוך הוא - זה מאבק ששואף לייצר חברה יותר בטוחה וטובה. גברים הם שותפים מלאים למאבק הזה. לא רק מהסיבה שלכל אחד יש אימא, אחות או בת אלא כי זה במהות של הדברים. חייבים להקצות תקציבים לשנות את אי-השוויון. זה סיפור פוליטי אבל לא מפלגתי. זו דרישה כלפי כל ממשלה. נתניהו כבר הודיע שהוא מכנס ועדה לנושא, ואני מניחה ש- 250 מיליון שקל שאושרו לפני שנה וחצי יעברו. אנחנו דורשות שסכום זהה יוקדש לנושא של טיפול ומניעת אלימות לא רק כלפי נשים. שני צדי המתרס הם לא גברים מול נשים, אלא מי שמוכן שהניצול והפגיעה ימשיכו אל מול מי שרוצה חברה יותר בטוחה".

לשאלה מדוע הפעילות החברתיות לא בוחרות להקים מפלגה סקטוריאלית שתקדם את נושא זכויות הנשים השיבה גרא מרגליות כי "נשים אינן סקטור. הכלי שבחרנו הוא של הטמעה מגדרית. היו ניסיונות למפלגות כאלו, אלא שהם מעולם לא הצליחו. זה לא נכון ברמה העקרונית וזה לא פרקטי. הלך הרוח בציבור עם דחיפה דרמטית מהתקשורת יוביל לכך שהפוליטיקאים יהיו חייבים לשנות את האופן שבו הם מתנהגים.

"חינוך מגדרי הוא חלק בלתי נפרד מזה. מגיל צעיר יש הסללה למסלול ורוד או כחול - בהמשך נשים ונערות משלמות מחירים גבוהים באפליה תעסוקתית ופגיעה מינית לצד מחיר שמשלמים גם גברים שחורגים מהסטנדרט. השאיפה היא ליצור עולם מכיל, שעושה מקום לכולנו, שמגדר יהיה עוד אחד מהמאפיינים שלנו כבני אדם, שיסתכלו קודם מה אני רוצה, לפני שמסתכלים על זה שאני אישה".