חיפוש עבודה / איור: Shutterstock
אחת לכמה זמן אני פוגשת אנשים מוכשרים וחכמים במיוחד, כאלה שהבריקו כבר בבית ספר, גויסו ליחידות מובחרות בצבא, למדו באוניברסיטאות יוקרתיות ומשם נחטפו לעבודה על-ידי החברות המובילות. חלקם משכילים לנצל את המנוף הזה לבניית קריירה מפוארת שמזניקה אותם בגיל צעיר יחסית לתפקידי מפתח בחברות מעולות, אחרים מוצאים את עצמם בני 35-40 מול שוקת שבורה וקושי למצוא עבודה איכותית. מדוע? כי שוק העבודה לא מתרשם מכישרון אלא מערך מותג.
מלכודת הקידום המהיר
להמחשת הסוגיה ניקח לדוגמה 3 בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות שהחלו את הקריירה בחברות טכנולוגיות גלובליות, כאשר היעד של שלושתם היה תפקידי C-Level (סמנכ"ל/מנכ"ל) בגופים טכנולוגיים בינוניים ומעלה. הראשון בחר במסלול בטוח יחסית - עבודה בחברות מבוססות, וכעת הוא מדווח לסמנכ"ל בחברה טכנולוגית די גדולה (הוא צעיר המנהלים ברמת הבכירות שלו) ונהנה מאופק קידום מבטיח מאד. השניים האחרים החליטו אחרי 3-4 שנים לעבור לחברות סטארט-אפ - האחד כי הקידום בחברות הגדולות איטי מדי לטעמו; והשנייה כי חיפשה תפקיד משפיע יותר, לאו דווקא בכירות.
שניהם הצליחו להגיע לראיונות עבודה רבים בזכות ערך מותג גבוה, נגזרת ישירה של תדמית המוסדות בהם למדו ועבדו (הוא למד באוניברסיטת תל-אביב ובהארוורד ועבד באמזון, היא למדה ב-MIT ועבדה במיקרוסופט). העדפתו הייתה לתפקיד כמה שיותר בכיר, ולכן הוא הלך על סטארט-אפ קטן שהציע לו סמנכ"לות, ומשזה נסגר, עשה עוד שני תפקידים דומים בסטארט-אפים שנעלמו גם הם, ותוך כ-5 שנים מצא את עצמו עם ערך מותג שחוק וקושי להגיע לראיונות לתפקידים איכותיים.
היא, לעומתו, בחרה בסטארט-אפ יותר יציב שתחום העיסוק שלו עניין אותה מאד, אבל אחרי כ-4 שנים נוכחה לדעת שהוא תקוע (והיא איתו), וכעת היא מחפשת את היעד הבא ומתראיינת לדי הרבה תפקידים מעניינים, למרות שעבדה בסטארט-אפ אנונימי ודי כושל.
סופרים שורות
תשאלו מה ההבדל ביניהם? מדוע שני אנשים מאד מוכשרים, בוגרי אוניברסיטאות מובילות וחברות טכנולוגיות גלובליות - האחד לא מצליח להגיע לראיונות איכותיים, ואילו השנייה מגיעה בקלות? פשוט משום שהוא כבר שחק את ערך המותג שלו, והיא (עדיין) לא.
3 הסטארט-אפים הכושלים בהם עבד הם שהפכו כעת לכרטיס הביקור שלו בעולם העבודה, והם דוחקים הרחק לאחור את הארגונים המובילים שמיתגו אותו (כולל היחידה הטכנולוגית בה שירת בצבא); ואילו היא נהנית מערך מותג גבוה יותר שעדיין שואב את כוחו מתפקידה הקודם במיקרוסופט.
ואם אתם מטילים ספק בדברים, דמיינו לרגע את מסמכי קורות-החיים של השניים האלה ותבינו ברגע את ההבדל. לא צריך לקרוא את הניסיון המקצועי, מספיק למנות את מספר השורות עד שמגיעים לתפקיד הממתג בחברה הגלובלית - ומיד קולטים למה היא מגיעה לראיונות איכותיים והוא לא. למרות שאצל שניהם מדובר בפרק זמן דומה מאז עזבו את מיקרוסופט/אמזון, אצלו ערך המותג קבור 4 תפקידים אחורה - כלומר ממש מזמן, ואילו אצלה הוא היה ממש לא מזמן - בתפקיד הקודם.
מסקנה: הכישלון האחד והארוך בקריירה שלה מזיק פחות משלושת הכישלונות הקצרים בקריירה שלו, זאת למרות הערך הרב שהניב ל-3 הסטארט-אפים הכושלים בהם עבד.
לדאבוני, שניהם לא היו מודעים לעובדה שהמסלול לתפקידי C-Level בחברות בינוניות ומעלה לא עובר דרך סטארט-אפים, גם לא לאפקט המצטבר של עבודה במספר ארגונים קטנים, אנונימיים ואנמיים, ולכוחו למסמס ערך המותג גבוה שנבנה בזכות מותגים גלובליים ואוניברסיטאות יוקרתיות.
הם היו משוכנעים שהקריירות שלהם תמשכנה לזהור לכל אורכן בזכות כישוריהם המעולים, התארים היוקרתיים והמעסיקים הממתגים מתחילת הקריירה - ולא הבינו שככל שמתרחקים ממקור האור, האפלה מתחילה להשתלט.
צמוד למקור האור
לכן דווקא הראשון שבחר במסלול הקידום הבטוח והאיטי יותר, תוך שהוא נשאר צמוד למקור האור (חברות ממותגות), עתיד תוך שנתיים-שלוש להפוך סמנכ"ל בחברה רצינית, בניגוד לזה שהפך סמנכ"ל כבר בתפקיד השני בקריירה וכנראה לעולם לא ישיג את היעד, כאשר הסיכויים שלה להצליח במשימה תלויים בתפקיד הבא שתבחר, ובכוחו לשקם את ערכה בשוק.
התופעה הזו רלוונטית לכל מי שהצליח ולבנות יתרון יחסי מול מועמדים מתחרים בשוק העבודה, אך עלול לחבל בו בשל חוסר ההבנה כי ערך המותג נשען ברובו על התפקיד הנוכחי/האחרון. לכן, טוב תעשו אם לפני כל מעבר קריירה תבחנו את השפעת המהלך על תדמיתכם בשוק, תוך הבנה שהאפקט של השכלה ו/או מעסיקים יוקרתיים מתמסמס עם הזמן ותלוי מאד במספר תחנות הקריירה שחלפו מאז. בהצלחה!
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com