חנה הולנדר / צילום: ענבל מרמרי
עד למינויה של חנה הולנדר לפני קצת יותר משנה למנכ"לית אקסלנס, לא עמדה אישה בראש בית השקעות פרק זמן של מעל עשור (מאז גבי רביד הובילה את פסגות). בבנקים תמונת המצב שונה, עם מנכ"ליות בלאומי, בדיסקונט ובבינלאומי, וגם הצמרת הרגולטורית הפיננסית כוללת נשים כמו ענת גואטה, מיכל הלפרין ועד לפני זמן לא רב גם את דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ואת הנגידה היוצאת קרנית פלוג. "אולי סוג הפעילות בחדרי מסחר שהוא יותר דינמי ויותר אגרסיבי מרתיע נשים", אומרת הולנדר, אבל גם מודה שבזמן אמת לא ייחסה לכך יתר חשיבות. "אני אף פעם לא שמה לב כמה נשים יש או אין בתחום מסוים", היא אומרת. "בשוק ההון יש יותר גברים, אבל אני אוהבת את התחום הזה, וגם את האנרגיה ואת הדינמיות שבו".
יש להניח שגם אין יותר מדי בנות של רבנים בשוק ההון הישראלי - אביה ז"ל של הולנדר היה הרב הראשי של קטמון, לפני שהיה אב בית הדין הרבני בחיפה, אבל מכל מקום, הרצון לדחוף את עצמה אל הקצה, ולעיתים אף מעבר אליו, אינו זר להולנדר. באחד המרוצים שבהם השתתפה מתחה את יכולותיה עד כדי כך שהתייבשה והתעלפה 50 מטר לפני קו הסיום. "יש איזה יתרון בלקבוע לעצמך יעד ולהתגבר", היא אומרת. "ובריצה יש תמיד את המשברים האלה, שאת נתקעת באיזה 'קיר'. הניסיון הזה גם משפיע על החיים - לדעת שגם אם קשה לך, אתה מתגבר וממשיך. יש לי את הימים הקבועים לריצה והם חקוקים בסלע, זה הפך להיות חלק משגרת החיים. זה חשוב גם לעבודה וגם לאנרגיות".
ברקורד שלה הקמת מערכי ניהול סיכונים ומערכי אשראי, וכאשר הציע לה אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס שהיא החברה האם של אקסלנס, לעבור מהפניקס ולקחת על עצמה את בית ההשקעות שסבל מעזיבות בכירים, מגל פדיונות בקרנות הנאמנות ומאווירה של חשש במסדרונות - היא נענתה ללא היסוס לאתגר. "ביום הראשון הרגשתי שמחה", היא משחזרת. "אבל זה מחזיק יום אחד, השמחה הזאת שהנה קיבלתי את התפקיד. ביום השני זה כבר שלך, מונח לך על הכתפיים, כמו שיש ילדים ואיתם האחריות המתמדת. לא יעזור אם אסע לחו"ל למקום הכי רחוק, זה משהו שנמצא איתי, גם בחופשים, גם בשישי-שבת. עם כל זה שמנסים להתנתק, הראש תמיד עובד".
לפידות חיפש מנכ"ל לאקסלנס, והולנדר סיימה קדנציה של שש שנים באשראי בפניקס, ו"היה ברור לשנינו, שנכון לי להתקדם אל האתגר הבא - ופה קרתה הזדמנות. היה פה שילוב רצונות של מה שהיה מתאים למקום עם מי שהיה מתאים לתפקיד".
קיבלת את התפקיד, אבל עם "כוכבית". לפידות העביר אל הפניקס את החיסכון ארוך הטווח, כלומר את תחום הגמל. כבית השקעות, לא היית רוצה שגם לך יהיו מוצרים בתחום זה, כמו למתחרים?
"קודם כול, כל מערך ההשקעות לטווח קצר נשאר פה. כקבוצה, הצעד הזה היה נכון. אין היגיון כלכלי להחזיק שתי מחלקות שעוסקות באותו תחום, בטח כשאחת גדולה עם משאבים גדולים יותר וחזקים יותר, והשנייה זרוע חלשה יותר. בסופו של דבר, הראייה צריכה להיות קבוצתית. זה לא שאין לי בבית (כלומר בקבוצה) מערך השקעות לטווח ארוך, אבל זה לא נכון לעשות את זה פה, ויש לנו גם תוכניות לעתיד לפתח דברים חדשים".
איך מערכת היחסים עם הפניקס? את עצמאית?
"מצוינת. רמת העצמאות היא מלאה, אבל דברים שהם סינרגטיים ונכון לעשות אותם יחד, עושים יחד. שלא לדבר על היתרון לגודל שמעניקה לנו הפניקס".
רחוקים מימי הזוהר
בית ההשקעות אקסלנס, המדורג במקום השלישי מבחינת היקף הנכסים המנוהלים (כ-49 מיליארד שקל) נמצא זה כמעט עשור בשליטת הפניקס - שהגדילה את חלקה בו עד שביוני 2016 מחקה את אקסלנס מהמסחר באמצעות הצעת רכש למניות שנותרו בידי הציבור (10%). זה היה סופו של תהליך ארוך, מימי הזוהר של המקימים גיל דויטש ורוני בירם, שהפכו אותו למותג חזק ומבודל שמאוד קרץ להפניקס, עד להפיכת אקסלנס לחברה בת מלאה של הפניקס.
מאז, עלו תהיות מה צופן עתיד בית ההשקעות. האם ימוזג לתוך הפניקס? האם יאבד את הבידול שהיה לו בימי זוהרו? במקביל, כאמור, "שאבה" הפניקס את החיסכון ארוך הטווח מאקסלנס ואיחדה אותו לתוך הפעילות שלה בתחום. תחום שיש לציין שבתי השקעות אחרים דווקא מנסים להיבנות מחדירה אליו. אקסלנס התאפיינה אז בגל של עזיבות בכירים, בראשם המנכ"ל עוזי דנינו שפרש ביוני 2017. המשנה לו, מעיין כהן, האמינה שתקבל את תפקידו, אבל כשהתברר שלא זה המצב, בספטמבר שנה שעברה, פרשה גם היא. זאת לצד דמויות רבות אחרות, מנהלי קרנות, מנהלי השקעות, מנהל סיכונים, יועץ משפטי וכדומה.
לפידות לא מיהר למצוא מחליף לדנינו. הניהול השוטף הופקד בידי היו"ר משה עמית כשלפידות עצמו הגיע לבית ההשקעות פעם בשבוע ליום שלם, ושימש למעשה כמנכ"ל - מה שהגביר את החששות מפני מיזוג. הוסיפו לכך אובדן כספים מנוהלים בדמות פדיונות בקרנות הנאמנות (2.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2017), ותקבלו בית השקעות לחוץ. כאשר הודיעה הפניקס באוקטובר בשנה שעברה על זהות המנכ"לית החדשה הולנדר - בשר מבשרו של הפניקס - היו שראו בכך צעד אחרון ב"כיבוש" אקסלנס על-ידי הפניקס.
"נכון, כשהגעתי לפה היו חששות", משחזרת הולנדר. "בעיקר מפני שהגעתי מהפניקס. אבל מהר מאוד הבינו שאני פה עם האנשים והעובדים וכולנו חותרים למטרה אחת - להיות בית ההשקעות הכי טוב. אני חושבת שהרוח התחלפה כאן לרוח של מצליחנות, של שאיפה. עובדה שמאז שנכנסתי לא ראית אף כתבה על 'עובדים חוששים וממורמרים' באקסלנס".
למה בעצם לפידות לא נתן לך מיד את התפקיד? מדוע היה צורך בחמישה חודשים (יוני-אוקטובר), שבהם הוא ניהל בעצמו את אקסלנס?
"הוא היה צריך יותר להכיר וללמוד לעומק את המקום כדי להבין מה צריך כאן. יכול להיות שהוא ראיין אנשים במקביל. אולי התלבט איזה סוג אדם צריך לתפקיד הזה. ולפעמים אולי צריך לחפש בחוץ, כדי להבין שבבית יש לך בן אדם יותר טוב. גם לי זה קרה פה בחברה לניהול תיקים, שחיפשתי בחוץ ובסוף דווקא מיניתי מישהו מהבית (בני כהן, קודם לכן סמנכ"ל בקסם)".
אולי בזמן הזה הוא שקל מיזוג של אקסלנס לתוך הפניקס?
"אני לא חושבת שבשום שלב הייתה כוונה למזג, והשמועות נבעו מזה שקנו את המניות של הציבור. אם חברה שולטת 100% בחברה אחרת, זה משהו שהיא יכולה לעשות. אבל הציביון של בית השקעות שונה מצביון חברת ביטוח, ועם כל הסינרגיה של החברות בתוך הבית, שימור בית ההשקעות ככזה צריך להישמר, וגם המיתוג שונה".
זו שאלה ששאלת אותו כשהוצע לך התפקיד, אם אקסלנס יישאר עצמאי?
"ברור ששאלתי, אבל גם ידעתי שאייל מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שאני לא מגיעה למקום כדי לנעול שערים אלא כדי לפתח אותו, בהרבה אנרגיה ויצירתיות. הוא לא היה מציב אותי כאן כדי לסגור".
אבל יש דברים שלא תלויים לא בך ואפילו לא בו. הפניקס היא חלק מקבוצת דלק, ודלק מנסה כבר כמה שנים למכור אותה ואתכם, בעיקר בשל חוק הריכוזיות המחייב אותה להיפרד מהחזקות בגופים פיננסיים.
"אז יבוא רוכש. אני לא מתעסקת בזה, אלא אם כן מגיע רוכש פוטנציאלי וצריך להציג לפניו את החברה, במסגרת תהליך בדיקת נאותות. אני מניחה שגם אם יבוא בעלים חדש, המטרה שלו תהיה אותה מטרה. מובן שיכול לבוא בעלים שהחשיבה שלו תהיה שונה משלי, אבל כרגע זה תיאורטי, ובכל מקרה, אני בדברים האלה תמיד רואה את ההזדמנות. מכל תהליך כזה את רק לומדת ונפתחות לך עוד הזדמנויות".
"הבית לא היה חרדי"
הולנדר, 46, הגיעה מבית דתי. כשהייתה ילדה, אביה היה הרב של שכונת קטמון בירושלים, שבה התגוררו - בקטמון הישנה. לאחר מכן היה במשך 14 שנים אב בית הדין הרבני בחיפה. לפני קצת למעלה מחודש נפטר, ובטקס בשלושים למותו השתתפו שני הרבנים הראשיים של ירושלים וראש מרכז הרב. "אבי כתב שלושה ספרים בנושאים של הלכות וש"ס. כילדה, הוא היה מקריא לי חלק גדול מהספרים שהוא כתב ואני הייתי כותבת אותם במחברות, מקשיבה, לומדת ומפנימה, ואז כתב היד היה הולך לדפוס", הולנדר נזכרת בגעגועים.
אפשר להגיד שבאת מבית חרדי?
"הבית לא היה חרדי. אבא שלי היה ציוני לגמרי. הוא היה צנחן בצה"ל ואז הלך לישיבת מרכז הרב. הוא היה יותר איש של הרב קוק. חזותו בשנים האחרונות הייתה כביכול חרדית, אבל הוא נשאר עד סוף ימיו ציוני לחלוטין".
מבין ארבעת הילדים, הולנדר ואחותה, פלסטיקאית בתל השומר, מנהלות אומנם אורח חיים דתי ושומרות שבת, אבל לא באותה מידת הקפדה של בית ילדותן. שני האחים נשארו במה שהיא מגדירה "העולם המאוד דתי". האב, היא מספרת, קיבל "באהבה אמיתית בלב" את ההקלה המסוימת במוסרות הדת של הבנות.
הולנדר למדה בחורב, בית ספר דתי-לאומי פרטי ויוקרתי שחקק על דגלו את הסיסמה "תורה ודרך ארץ", כאשר דרך ארץ מסמנת לימודי "חול" כגון מתמטיקה, מדעים ושפות. בתום 12 שנים שם החלה ללמוד באוניברסיטה העברית ראיית חשבון וכלכלה, ותואר שני במינהל עסקים. שם פגשה "בחור דתי" ונישאה לו בגיל 23. "בשלב מסוים, אפילו התחלתי דוקטורט, אבל עזבתי אותו כי העבודה סחפה אותי. יש לי עדיין החלום לסיים אותו, אבל הוא כנראה יידחה לשלבים יותר מאוחרים בחיים".
את הקריירה המקצועית החלה ברשות ניירות ערך, שם עשתה סטאז' בראיית חשבון. אחר כך הייתה מנהלת השקעות בבנק יהב. משם עברה לבנק משכן ושם הכירה את אייל לפידות שהיה המשנה למנכ"ל. הולנדר מצדה הקימה עבור משכן את מערך ניהול הסיכונים וגיוס המקורות. כאשר בנק משכן מוזג לתוך בנק הפועלים, עברה לשם ולאחר מכן עברה לבית ההשקעות IBI, "שם הקמתי את כל המסחר בניירות לא סחירים". ואז לפידות גייס אותה לפניקס כדי להקים את מערך האשראי הלא סחיר. "אני הייתי חלק מהצמיחה של תחום האשראי הלא סחיר בגופים המוסדיים", אומרת הולנדר. "זה שוק שהיה פעם לחלוטין בנקאי, וזה הצריך גם חינוך שוק. היו לא מעט חברות שמאוד חששו מזה שאנחנו גופים מוסדיים. חשבו מה יקרה ביום שאחרי. הייתה טראומה מכל הסדרי החוב באג"ח".
נראה לי שהטראומה הייתה צריכה להיות בצד המלווה, לא בצד הלווה.
"הם חששו מזה שכל דבר בעיתון, שהכול חשוף. כשהם לוקחים אשראי בבנק ומשהו לא מסתדר באותו רגע - אולי החברה צריכה הארכה במועד הקרוב של הפירעון - הם אומרים לעצמם, מקסימום נחזור לבנק ונסתדר איתו. עם המוסדיים - כך הייתה הראייה - כל דבר כזה נחשף ומקבל הד.
"מבחינתנו, היה מדובר בשוק שלם שלא הגיע לכסף ציבורי. כל החשיפה שלנו לחברות הייתה אג"ח קונצרני. אבל יש לא מעט חברות פרטיות, לא פחות גדולות מאלה הציבוריות, עם בעלים פרטיים שלא רוצים להיחשף לציבור. בסופו של דבר, הרגלנו את הגופים האלה שהגופים המוסדיים הם אלטרנטיבה לבנקים, ובפניקס נתתי בין 15 ל-20 מיליארד שקל אשראי במהלך התקופה שלי שם (כשש שנים)".
הקסם מתחיל לעבוד?
הנכס החזק ביותר של אקסלנס היא חברת תעודות הסל קסם שבשליטתה - על אף שגם קסם איבדה במהלך 2016-17 חלק לא מבוטל מנכסיה, היא עדיין המנוע העיקרי של אקסלנס. בעקבות תיקון לחוק (28), שקבע כי תעודות סל יהיו מעתה קרנות סל (כלומר יעבדו במבנה של קרן נאמנות), אבל גם כשינוי אסטרטגי, הוחלט כי קסם תרכוש את חברת הקרנות של אקסלנס. ההחלטה עצמה הייתה לפני בואה של הולנדר, אולם היא זו אשר הייתה על המימוש. "מה שהיה לי חשוב לעשות", היא מתייחסת, "הוא לקחת את החלקים החזקים, ולמנף בעזרתם את החלקים הפחות חזקים. זה מה שעשינו במיזוג הקרנות יחד עם קסם. כי קסם בענף תעודות הסל היא החברה הגדולה בארץ, ובתחום הקרנות דווקא היו לאקסלנס בשנה שעברה הרבה מאוד פדיונות, וזאת בתקופה שהשוק גייס".
ואיך המיזוג הזה עוזר לקרנות הנאמנות של אקסלנס?
"המיזוג, ולקיחת הניהול על-ידי קסם, חיבר את הקרנות עם מערך השיווק וההפצה החזק של קסם מול יועצי ההשקעות בבנקים. החיבור הזה בא לידי ביטוי בצורה חזקה בתוצאות. שוק הקרנות פדה השנה 8.5 מיליארד שקל, ואנחנו גייסנו 600 מיליון שקל. זה נתן לנו כאן בבית אווירה של מצוינות ותחושה שאנחנו יכולים לעשות את זה, ואנחנו בדרך הנכונה".
ואיך את מנתחת את פדיונות העבר בקרנות?
"היו בעיות, החל מניהול וכלה בהשקעות. הרי בסוף, הקרנות משווקות על-ידי הבנקים, ואלה מסתכלים על הדירוגים. אם הדירוגים נמוכים, או אם אתה מבטיח הבטחות שלא מתגשמות בתוצאות, האמון נסדק. עשינו המון שינויים במערכי ההשקעות בשנה האחרונה, גם בניהול תיקים וגם בקרנות".
נשמע טוב. אבל על-פי דוחות הפניקס, המחצית הראשונה של 2018 לא הייתה מזהירה עבורכם: רווח כולל לפני מס של כ-16 מיליון שקל, בהשוואה לכ-53 במחצית המקבילה בשנה שעברה.
"המחצית הראשונה הייתה מאוד נקודתית. הירידה ברווחים נבעה מגורמים חד-פעמיים שקשורים לריבית הליבור ברבעון הראשון והשני של 2018. זה משהו שהוא לחלוטין חד-פעמי".
אילו מנועי צמיחה את רואה לאקסלנס?
"קרנות הנאמנות. בעוד נתח השוק שלנו בתעודות סל הוא 29.1%, בתחום קרנות הנאמנות הוא 5.1%. זה מעט מאוד לבית כמו אקסלנס. אנחנו צריכים להיות במקום אחר בתחום הזה".
לאיזה נתח שוק את רוצה להגיע?
"לא רוצה להתחייב, אבל לא פחות מ10%. כמובן לא תוך שנה, אבל בפרק זמן סביר".
אחת הדרכים להגיע לשם היא עלייה על הגל שפתחה רפורמת הקרנות הזרות שאושרה לפני שנתיים, ושמאפשרת הפצת קרנות נאמנות זרות בישראל. לאקסלנס יש שיתוף פעולה ותיק עם חברה בינלאומית בתחום ניהול השקעות ומחקר בשם AB (אליאנס-ברנשטיין). ראשית שיתוף הפעולה היה שירותי מחקר ואנליזה עבור הברוקרז' (שירותי מסחר בניירות ערך שאקסלנס נותנת) ועכשיו - "זה עוד בחיתולים", מסבירה הולנדר - הם עומדים להפיץ חמש קרנות של מניות אירופאיות ואמריקאיות מבית AB.
ערוצי צמיחה נוספים הם ניהול תיקים, וברוקראז', כלומר שירותי מסחר בניירות ערך. לצד הבנקים, ישנם כמה בתי השקעות שהם חברי בורסה (אקסלנס, מיטב דש, IBI) שיכולים לספק את השירות הזה. "כל נושא הברוקרז' הפרטי (שלא דרך הבנקים) תפס תאוצה בשנה האחרונה", אומרת הולנדר. "אצלנו בוודאות הושקעו מאמצים שיווקיים בכך, והם נשאו פרי רציני. גם הבורסה עשתה מהלך של השוואת עמלות בין חברי הבורסה העצמאיים ובין הבנקים (באוגוסט החולף) וגילתה פערים מאוד גדולים. ועדיין, אני לא חושבת שהציבור מספיק מודע לאפשרות הזאת".
איזה אחוז מהציבור סוחר בדרך הזאת?
"אחוז קטן, חד-ספרתי, והפוטנציאל הוא ענק. דוגמה קטנה: עמלת מינימום למניית חו"ל אצלנו היא 5 דולר, ובבנק היא 20 דולר. אלא שאני לא חושבת שהציבור בכלל מודע לכך שאפשר לפתוח חשבון אצל חבר בורסה. לברוקרז' הפרטי יש הרבה לאן לצמוח. זה בהחלט יעד ששמנו לעצמנו".
כולם היו חשופים לטייקונים
פעילות חזקה אחרת שיש לאקסלנס היא חיתום, ומעניין לשמוע מה יש להולנדר לומר לגבי האחריות שיש - או אין - לגוף החיתום, לגבי החברות שהוא מחתם. ההקשר המיידי הוא הקריסה והסדר חוב האג"ח של חברת הנדל"ן ברוקלנד. יש להדגיש כי אקסלנס חיתום לא היו מעורבים בהנפקת האג"ח הזאת, וגם לא בשום הנפקה של חברת נדל"ן אמריקאית אחרת מאלה שכבשו כאן את הבורסה.
מי שחיתם את ברוקלנד היה צריך לשים לב שיש בעיה בחברה הזאת?
"בראש ובראשונה מי שצריך לבדוק מה הוא רוכש, אלה המשקיעים".
והחתם? הוא יכול לחתם כל דבר?
"אני לא חושבת כך. יש אחריות לחתם. כשאני מוציאה משהו מתחת לידיים שלי, אני עושה את כל הבדיקות. אני לא רוצה להיות במצב שמחר יבואו אלינו בטענות. אבל יכולות להיות התפתחויות כלכליות במהלך הדרך".
כבר כאשר הם הנפיקו, ועוד לפני ההתפתחויות הכלכליות, היו רבים שהתייחסו בספקנות והרימו גבה בנושא הזה.
"הרימו גבה על כל הענף הזה. כמשקיעים בתחום הזה, צריך להיות מאוד-מאוד סלקטיבים. מבין חברות הנדל"ן האמריקאי שהנפיקו פה, יש יותר טובות ופחות טובות, אבל באופן כללי נשאלת השאלה אם התמחור נכון ואם זה מזנין (מימון ביניים בין חוב להון עצמי), כי לקחו את החוב הבכיר בארצות הברית ופה הן מנפיקות כדי לממן את ההון העצמי. כל השאלות הן נכונות, אבל גם חלק גדול מחברות הנדל"ן בארץ מנפיקות מאותה סיבה ולכן הכול תלוי בדירוג החברות, כי כמעט כל החברות שהנפיקו פה הן מדורגות.
"אבל אין ספק שכאשר משקיעים בחברות מעבר לים, צריך לקחת הכל בחשבון, כולל הוצאות משפטיות שהן הרבה יותר גבוהות שם, ובכלל, כמשקיע צריך להיות מאוד סלקטיבי בחברות כאלה".
אז בואי נדבר על הנפקה שכן הייתם מעורבים בה, הנפקת האג"ח לאלון רבוע כחול שתאפשר למוטי בן משה לממן את רכישת אפריקה ישראל. נראה כאילו נשכחו סימני השאלה סביב אפריקה ישראל, והחתמים ממש התנפלו על האפשרות להצטרף להנפקה ואפילו הזמינו לעצמם חלק (אקסלנס חיתום הזמינה אג"ח בכ-6 מיליון שקל).
"אני לא חושבת שהאג"חים של בן משה נראים בעייתיים. אפריקה כקבוצה גדולה היא מעניינת, ונכון שנשאלות שאלות אפרופו הסדר החוב בעבר. אבל צריך לזכור שהיום הקבוצה טיפה שונה, זו לא אותה אפריקה, ויש בה נכסים טובים. לא בדקתי את רמת המינוף וכמובן שאני לא יכולה להמליץ או לא להמליץ על ההשקעה, אבל כחתמים, אם יש משהו לא ראוי, לא נתעסק בו, וזה בהחלט לא המצב כאן".
אפרופו הסדר החוב ההוא, גם אקסלנס היה אחד הנפגעים.
"כל השוק השקיע אז בקבוצות הגדולות, לא היה מישהו שלא רכש משהו מאי.די.בי, אפריקה ישראל וכדומה - וכולם היו חשופים בצורה זו או אחרת".
איך את רואה את הבורסה ואת השינויים שאיתי בן זאב מנסה לחולל בה?
"הכיוונים שאיתי הולך אליהם הם מאוד חיוביים. מספר החברות בבורסה הלך וירד בשנים האחרונות, ויש המון כסף בארץ שמצא את דרכו אל מחוץ לארץ. המון כסף פנסיוני שהבורסה כאן קטנה מלהכיל אותו - וחבל. הבורסה בארץ צריכה להיות הרבה יותר גדולה וחזקה. צריך להביא לפה חברות זרות, יש כאן הרבה הייטק שאפשר להנפיק, יש הרבה חוב תשתיות שלא הונפק (כלומר מימון שלא נעשה דרך הבורסה, באג"ח). יש הרבה מה לקדם.
"שילוב של הרגולטרים - רשות ניירות ערך והנהלת הבורסה - יכול להביא את הבורסה למקום הרבה יותר טוב. הרי הכלכלה בארץ מאוד טובה, שיעור האבטלה נמוך ושיעור הצמיחה מגיע עד 3.5% בשנה. אפשר גם לראות את זה במדדי המניות בשנה האחרונה. המדדים בשווקים המתעוררים ירדו בכ-15% השנה; המדדים בארצות הברית עלו במעל 2%. אירופה ירדה ב-9% וישראל עלתה ב7%-8%. אז ישראל פתאום מככבת עם נתונים טובים - למעט הגירעון שהוא קצת גבוה. כדאי למנף את החוזק הזה גם לבורסה. איתי פועל בכיוון נכון של הבאת משקיע זר לבורסה והנפקתה".
המשקיע הזר שהוא הביא איננו אותה בורסה זרה שחלמו עליה.
"צריך להביא מה שאפשר להביא, להיות ריאלים. אני מניחה שגם ההתפתחות של הבורסה תהיה הדרגתית. אבל אנחנו שייכים לאלה שהאמינו באיתי ובדרך שלו ונשארנו עם המניות של הבורסה, בניגוד לבתי ההשקעות האחרים. אנחנו באמת מאמינים שהשווי של הבורסה יגדל".
"צריך אומץ" | הולנדר על הדרך להתמודד עם המונופול של אנטרופי
לבית השקעות כמו אקסלנס יש שלושה רגולטורים - הבורסה; המפקח על שוק ההון והביטוח משה ברקת שהולנדר אומנם מכירה מימיו בהפניקס, אבל הוא עדיין חדש בתפקיד (החליף את דורית סלינגר) ומוקדם להעריך את פועלו; וגם רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה. "ענת מנסה לשפר ולשנות וללכת לכיוונים חיוביים לשוק", אומרת הולנדר. "אני חושבת שהיא פתוחה לחידושים. גם מהשיחות איתה ראיתי שהכיוון שלה הוא לפתח את השוק ולהיות יצירתית בזה, ולא לנסות רק לנעול".
אגב גואטה, היא הגיעה לתפקיד לאחר שכיהנה כמנכ"לית אנטרופי, החברה המייעצת לגופים המוסדיים כיצד להצביע באסיפות בעלי מניות, ונחשבת מעין מונופול בתחום הזה.
"חשוב שיש גוף אובייקטיבי מבחוץ שבא ונותן את דעתו כי אלה נושאים מורכבים מכדי לקבל החלטות בבית (הכוונה בגוף המשקיע), ותמיד יעלה החשד אולי זה חבר של זה, כי נושאי שכר ומינויים הם מאוד רגישים. מצד שני, מכיוון שיש רק גוף אחד כזה, ברור שזה נותן לו כוח והוא כביכול שולט בכל ההחלטות בכל החברות הרלוונטיות. לכן צריך להתייחס אליו כאל כלי עזר לקבלת החלטות. ועדת ההשקעות של בית ההשקעות הרי יכולה להחליט בשונה, אבל אז היא צריכה להצדיק את ההחלטה ובשביל זה צריך אומץ".
וזה קורה?
"זה קורה. גופים מחליטים אחרת, ולא מקבלים אוטומטית כל המלצה של אנטרופי. כי ללא שיקול הדעת הזה, נוצר מצב בלתי הגיוני שלגוף אחד יש כוח על כל בתי ההשקעות בארץ והוא מחליט על טריליוני דולרים. זה כוח בלתי סביר. הרי הוא יכול גם בתום לב לטעות בהמלצה. לכן צריך לתת לוועדת ההשקעות את הכוח להחליט אחרת - לאחר שיש בפניה חוות דעת והמלצה שקראה, שיעזרו לה לקבוע את החלטתה".
חנה הולנדר | אישי: 46, נשואה 4, מתגוררת במודיעין. בבית מקיימים אורח חיים דתי | הילדים: "אני חושבת שהילדים שלנו הולכים בדרכנו. הבת הבכורה דתייה והיא קצינה ביחידה מובחרת עם תואר ראשון במדעי המחשב. הבת הצעירה נמצאת במכינה קדם צבאית ושני הבנים בישיבה תיכונית במודיעין" | הספורט: "כולנו עסוקים בספורט. בעלי מרתוניסט, הילדים בכדורסל, בכדורגל ובטריאתלון ואני עושה הרבה סאפ בים וספינינג וגם רצה"