"צעקות בווליום בלתי נסבל, שקרים על מצב הראיות ואיום שהנחקר לא יראה את ילדיו"

פרשת מותה של עובדת LLD הציתה מחלוקות וגרסאות שונות • החברה מיהרה להאשים את המשטרה, וכך גם המשפחה, בטענה כי על המנוחה הופעלו לחצים בלתי מידתיים מצד גורמי החקירה • הגם שמוקדם לקבוע מסמרות בעניין, סנגורים בכירים וחוקרים לשעבר חושפים את שיטות החקירה שנועדו לשבור את הנחקרים

חקירה משטרתית / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
חקירה משטרתית / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

5 ימים לאחר המקרה הטרגי שאירע בבורסת היהלומים ברמת-גן, וגם היום עדיין מלווים יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה את הנסיבות שהובילו מנהלת חשבונות בחברת היהלומים LLD שבבעלות לב לבייב, אם לשלושה בשנות ה-40 לחייה, ליפול אל מותה מהקומה העשירית בבניין.

פרטי האירוע הטרגי נחשפו בערוץ 10 על-ידי העיתונאית איילה חסון. מה שברור בשלב הזה הוא קיומו של קרב גרסאות משולש בין המשפחה, למשטרה ולחברת LLD. אם בהתחלה היה נדמה כי החברה והמשפחה נמצאות פחות או יותר בחזית אחידה מול המשטרה, הרי שבנקודה זו כבר ברור כי לפנינו מערכת יחסים מורכבת הרבה יותר.

על מספר עובדות אין כל מחלוקת: העובדת נחקרה באזהרה בימים שלפני מותה על-ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל), כחלק מחקירת פרשת "יהלום שחור", שבמסגרתה נחשדת מעורבות של החברה, מספר בני משפחת לבייב ומספר עובדים ועובדים לשעבר בחברה בהברחת יהלומים והלבנת הון בהיקף של למעלה מ-300 מיליון שקל. כולם מסכימים כי חלקה של החשודה המנוחה בפרשה הוא משני ביותר. עוד מוסכם כי חקירתה של המנוחה באזהרה, כלומר כחשודה ולא רק כעדה, ארכה כשעתיים, וכי בעלה היה בזמן הזה בקשר עם המשטרה.

עוד מסכימים כולם כי החשודה לא נועצה עם עורך דין לפני או במהלך החקירה, אך בהקשר זה קיים בכל זאת פער בין טענות החברה לממצאי חקירת המשטרה ודברי המשפחה. בעוד שכבר ביום מותה של העובדת מיהרה החברה להפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה, בטענה כי המנוחה החשודה לא נועצה עם עורך דין - הרי שבעלה של המנוחה סיפר כי חוקר המשטרה שהתקשר אליו במהלך חקירתה הציע לו לשכור את שירותיו של עורך דין. הבעל אף ציין כי החוקר עשה זאת בעודו צורח ומפחיד אותו מפני ההשלכות שעלולות להיות לחקירתה של אשתו. כל זאת, לטענת הבעל, נעשה בנוכחות אשתו וכשהיא נלחצת מהתנהלות החוקר. ל"גלובס" נודע כי גם חוקרי המשטרה אישרו שהוצע למנוחה להיוועץ עם עורך דין, וכי הם פנו לבעלה של המנוחה בנוגע לכך במהלך חקירתה.

לחצים קשים ובלתי מידתיים

אולם נדמה כי הפער המרכזי ביותר שנפער בין החברה לבין משפחת המנוחה נוגע לשאלה אם האחרונה שמה קץ לחייה. בעלה של המנוחה ובני משפחתה ממשיכים לדחות מכול וכל את הטענה, שלפיה המנוחה קפצה למותה מהקומה ה-10. בסוף השבוע דווח בערוץ עשר כי המשטרה סבורה כי המנוחה טיפסה על כיור בחדר השירותים של הקומה, השתחלה דרך חלון השירותים הקטן וכך קפצה למותה.

מעבר לתהיות שעולות ביחס לשאלה עד כמה סביר שמי שנפשה סוערת ומוגדרת על-ידי בני משפחתה וקרוביה כ"פחדנית", מסוגלת לנהוג באופן החלטי וחדור מטרה, כפי שנדרש ממי שמטפס ומשתחל לחלון קטן כדי לקפוץ אל מותו - לא ניתן להתעלם מדבריו קורעי הלב של בעלה של המנוחה, שמסרב בכל תוקף לקבל את האפשרות שהאישה שלצדה חי מסוגלת לעולל דבר כזה לעצמה ולמשפחתה. עוד טוען הבעל כי רעייתו קבעה להיפגש עמו באותה שעה שבה נפלה אל מותה, וכי היא ערכה תוכניות לסוף השבוע ותחילת השבוע הנוכחי. לא היה דבר שיכול היה לרמוז, מספר הבעל, כי המנוחה תשים קץ לחייה.

בנקודה אחת מרכזית מסכימות לחלוטין הן המשפחה והן החברה - והיא כי על המנוחה הופעלו לחצים קשים ובלתי מידתיים מצד גורמי החקירה. ממצאי הבדיקה של המשטרה, לעומת זאת, מעלים כי לטענת גורמי החקירה חקירתה התנהלה "בנינוחות".

נראה כי המפתח להבנת האירוע נמצא באותם 40 דקות שעברו בין יציאתה של המנוחה את עבודתה לכיוון תחנת הרכבת, בדרך לפגוש את בעלה, לבין המועד שבו נפלה אל מותה. לטענת LLD, המנוחה קפצה אל מותה לאחר שקיבלה טלפון המזמן אותה לחקירה נוספת. לטענת המשטרה, המנוחה לא זומנה לחקירה נוספת. בעלה של המנוחה סיפר כי אינו מודע לשיחה שקיבלה אשתו מהחוקרים זמן קצר לפני מותה.

מכיוון שלפי הידוע הטלפון של המנוחה שרד את הנפילה ונמצא בידי המשטרה, ולאור העובדה כי אזור הבורסה ברמת-גן מרושת במצלמות - סביר כי לפחות חלק מסימני השאלה הרבים האופפים כעת את הפרשה יחלו להיעלם בתקופה הקרובה.

פרופ' בועז סנג'רו / צילום: יונתן בלום
 פרופ' בועז סנג'רו / צילום: יונתן בלום

"החקירה אינה חזות הכול"

כאמור, בעלה של המנוחה טוען להתנהלות קשה של המשטרה כלפי אשתו. לדבריו, החוקרים צעקו עליה, איימו עליה והתנהגו אליה בברוטליות. גם חברת LLD טוענת כי הגיעו לידיה עדויות שלפיהן המנוחה סבלה מלחצים בלתי מידתיים בחקירתה.

בשבוע שעבר סוקרו ב"גלובס" הביקורות הקשות שהעלו סנגורים המייצגים חשודים בפרשת "יהלום שחור" נגד התנהלות המשטרה בחקירות, וכן הובאו דברי הביקורת הקשה שמתח על כך שופט המעצרים בבית המשפט השלום בראשון-לציון, גיא אבנון, בשתי הזדמנויות שונות. הביקורת הקשה ביותר שמתח אבנון נגעה לכך שהיחידה החוקרת מנעה מפגש של חשוד עם באת-כוחו. התנהלות היחידה החוקרת הייתה שערורייתית... היחידה החוקרת לא טרחה להפנים את זכויות היסוד של החשוד", קבע אבנון.

הביקורת הקשה של בית המשפט על התנהלות המשטרה בפרשה, כמו גם הטענות הקשות שמעלה בעלה של המנוחה, מציפות מספר שאלות קשות. כך, למשל, עולה השאלה אם המשטרה אכן מתנהלת עם חשודים בעבירות כלכליות טהורות בהתאם לדין וברגישות הראויה; האם על נחקרים מופעל לחץ בלתי סביר; והאם המשטרה "לא רואה בעיניים" מתוך רצון לספק תוצאות בחקירות המנוהלות על-ידה, עד כדי רמיסת זכויות בסיסיות של חשודים. 

פרופ' בועז סנג'רו, מרצה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובמכללה האקדמית ספיר, כותב במאמריו רבות על רמיסת זכויות חשודים. "מקריאת פסקי דין רבים עליי לציין, בצער, שחוקרי המשטרה לא תמיד נוהגים בהתאם לדין ולעתים קרובות אינם נוהגים ברגישות הראויה - לא עם חשודים ואף לא עם עדים", מציין סנג'רו.

לדעתו, משטרת ישראל נוהגת כחדורת מטרה באופן שעלול לעתים להיות מוגזם ולפגוע בזכויות הפרט. "החקירה מתגמדת אל מול החיים שאבדו. חקירת המשטרה איננה חזות הכול אלא רק אמצעי כדי להתחקות אחר האמת. לעתים נראה כי חוקרי המשטרה הופכים את היוצרות וטועים לחשוב שהחקירה היא העיקר, והחיים שמעבר לה הם שוליים ונועדו לשרת את החקירה. כמובן שחיי אדם חשובים מהחקירה המשטרתית, אין כאן דילמה של ממש, כי בשיטות חקירה פסולות גם לא מגיעים לאמת", מבהיר סנג'רו.

סנג'רו מבקש להרחיב את זווית הראייה שממנה נבחן המקרה הטרגי של החשודה המנוחה. "הצטברו מקרים רבים שבהם דווח על שיטות חקירה פסולות, וסביר להניח שמדובר רק בקצה הקרחון הבולט מעל המים, כשרובו שקוע ונסתר", הוא אומר. "כך, למשל, יש לבקר את הקלות הבלתי נסבלת של המעצר במדינת ישראל. בדומה, יש לבקר שיטות חקירה שבהן מאיימים על עדים בכך שיואשמו בעבירות ויהיו צפויים למאסר אם לא 'ישתפו פעולה' ויפלילו את החשודים".

בהקשר זה יוזכר כי כבר בדיון הארכת המעצר הראשון, שהתקיים ביום הראשון להפיכת החקירה לגלויה, מתח השופט אבנון ביקורת קשה על אמירתו של נציג המשטרה, שלפיה "כל חשוד שישתף פעולה יוכל לסייע לעצמו להשתחרר מוקדם יותר".

לדעת סנג'רו, יש צורך ברוויזיה מקיפה בכל הנוגע לאופן שבו המשטרה מנהלת את חקירותיה. "החקירה צריכה להיות מגוונת ומתוחכמת ופתוחה ולא כמקובל כיום - מניחים שהחשוד אשם, מתמקדים בחיפוש ראיות להפללתו ומשקיעים את עיקר האנרגיה בניסיון לגבות ממנו הודאה", אומר סנג'רו. "ההודאה היא ראיה בעייתית מאוד, משום שהמחקרים החדשים מוכיחים שגם חפים מפשע מודים, למשל בעקבות לחצים פסיכולוגיים שמפעילים חוקרים (למשל כשהם משקרים לנחקר שיש נגדו ראיות חזקות); משום שלשופטים אין כלים להבחין בין הודאות אמת להודאות-שווא; משום שהדין הישראלי מסתפק בהודאה לשם הרשעה (בצירוף "דבר מה נוסף" קל כנוצה); ומשום שהחוקרים מלמדים את הנחקרים בשאלותיהם פרטים מזירת הפשע, שלאחר מכן נחשבים על-ידי השופטים ל'פרטי חקירה מוכמנים' שאם הנחקר ידע, כנראה שהוא קשור לפשע".

פרופ' בועז סנג'רו / צילום: יונתן בלום
 פרופ' בועז סנג'רו / צילום: יונתן בלום

"התאבד בגלל חקירה"

כמו לפרופ' סנג'רו, גם לעו"ד ענבל רובינשטיין, לשעבר הסנגורית הציבורית הארצית, יש טענות קשות נגד התלות הגבוהה של מערכת אכיפת חוק בראיות שהושגו בחדרי החקירות. "המשטרה מפעילה לחץ על החוליות החלשות ביותר - זרים, עולים, אנשים נורמטיביים, שלא לומר תמימים - כדי לגייס אותם כעדי מדינה", מציינת רובינשטיין. "הבעיה מחריפה במיוחד לאור דבקותה של המשטרה בראיות שמושגות בחדרי החקירות, כמו הודאות מחשודים והודעות ממתלוננים, כאשר ההסתמכות על ראיות חיצוניות ומדעיות אינה משמעותית.

"שבירת החוליות החלשות נעשית בעזרת צעקות בווליום בלתי נסבל, שקרים אודות המצב האובייקטיבי של הראיות, כדי ליצור תחושה שהנחקר מסובך עמוק, ואין לו מפלט אלא להודות אן להפליל אחרים, הפעלת מדובבים שמטעים את הנחקר העצור ועוד".

לדברי עו"ד רובינשטיין, הדוגמאות להשפעה ההרסנית של התנהלות המשטרה הן רבות. כך, למשל, רובינשטיין מזכירה את המקרה העגום בעניינו של ד"ר דיוויד וינר, סגן הסנגורית הארצית, ששם קץ לחייו לאחר חקירה משטרתית קשה שעבר.

וינר היה מעורב בייצוגו של יצחק זוזיאשווילי, אסיר שהורשע בסיוע להריגה, בבקשתו לקבל משפט חוזר. בקיץ 2004 נרצח השופט עדי אזר ברכבו, שם גם נמצא פתק שבו נכתב: "שחררו את יצחק זוזיאשווילי שידוע לכם שהוא חף מפשע". חקירת רצח השופט אזר הובילה למסקנה כי זוזיאשווילי היה זה שיזם את הרצח, בתקווה להשיג עסקת טיעון שתאפשר את שחרורו מהכלא. לקראת סוף 2004 הוחלט לחקור את וינר שלא באזהרה, בין היתר בשל יירוט שיחת טלפון שערך עם זוזיאשווילי. בחקירתו סירב וינר לדבר על תוכן השיחה שלו עם זוזיאשווילי בשל חיסון עורך דין-לקוח.

"ד"ר דיוויד וינר היה סנגור מחונן ועובד מדינה בכיר. הוא נחקר כעד, ללא אזהרה, על לא עוול בכפו, באופן משפיל ומאיים, תוך ניסיון להטעותו לגבי חיסיון עורך דין-לקוח", טוענת עו"ד רובינשטיין. "החקירה המשטרתית הקשה שעבר היוותה אחת הסיבות המרכזיות להחלטתו לשים קץ לחייו".

לרובינשטיין יש דוגמאות רבות למקרים שבהם זוכו חשודים שעברו חקירות קשות, תוך שבית המשפט מותח ביקורת קשה על התנהלות המשטרה בעניינם. "ישנו, למשל, המקרה של אלישע חייבטוב, שזוכה לאחרונה בעקבות חקירה פוגענית ומדובב לא אמין; וגם המקרה של ולנטין טוקילה, שהודה הודאת-שווא והפליל את יוסי זוהר כ'שותף' לרצח שכלל לא התרחש. שניהם זוכו, עם ביקורת קשה של בתי המשפט על התנהלות החוקרים בעניינם", היא מציינת.

ענבל רובינשטיין / צלם: יונתן בלום
 ענבל רובינשטיין / צלם: יונתן בלום

"צעקות - לא שיטה יעילה"

תת-ניצב בדימוס עו"ד זיוה אגמי-כהן, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח"ה) וכיום סנגורית בתחום עבירות הצווארון הלבן ועבירות כלכליות במשרד אגמי-כהן-סבג ושות', מכירה את חדרי החקירות הן כחוקרת בכירה והן מהדברים ששמעה מלקוחותיה.

"כל אדם נורמטיבי שמקבל הזמנה לחקירה נלחץ, אפילו אם הוא מזומן בתור עד ולא בתור חשוד, ואפילו אם הוא משוכנע לגמרי שהוא חף מפשע", מציינת אגמי-כהן. היא מוסיפה כי המשטרה גם לא מיידעת את מי שנקרא לחקירה על הסיבה שבגינה הוא נדרש להתייצב במשרדי היחידה החוקרת, מה שבוודאי לא מקל על הלחץ שבו שרוי הנחקר בעת חקירתו.

"הכול תלוי באיזה סטטוס רגשי מגיעים לחקירה. המשטרה והחוקרים לא תמיד יכולים לדעת אם מי שיושב מולם מסתיר משהו. יש מספר שיטות לערוך חקירה, אבל בסופו של דבר זה לא משנה אם הנחקר הוא מנכ"ל או עובד פשוט - חשוד הוא חשוד. אין דרך לדעת מראש, וכל חוקר רוצה להגיע לחקר האמת", מסבירה אגמי-כהן.

עו"ד אגמי-כהן מציינת כי "צריך לדעת להתאים את הנחקר לחוקר. יש חוקרים אגרסיביים יותר ופחות", אך באותה נשימה היא גם קובעת כי שיטת חקירה של צעקות והפחדות, כמו שטוען בעלה של המנוחה שאירע במקרה שלה, כמעט אף פעם לא משיאה תוצאות חיוביות. "חוקר מקצוען לא צריך בכלל להגיע לסיטואציה כזאת. עדיף לחוקר שיחקור בצורה מתוחכמת, מניפולטיבית, וכך יוכל לגרום לנחקר לספר את האמת שתקדם את החקירה. כמעט אף פעם צעקות זו לא שיטה יעילה", טוענת אגמי-כהן.

במקרה של המנוחה, משערת אגמי-כהן, הייתה מעורבת דילמה קשה. "ברור מהדברים שמספרת משפחתה של המנוחה שהיא הייתה בין הפטיש לסדן", מסבירה אגמי-כהן. "ייתכן שהיא מצאה את עצמה מתוסכלת, בתוך קונפליקט נורא. אולי היא הייתה צריכה לבחור בין המעסיק שלה לבין האמת. זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את הדילמה הזאת אצל חשודים".

אגמי-כהן מציעה גם פתרון פרקטי לטענות החוזרות ונשנות ביחס ללחץ שמופעל על חשודים בחקירות. "יש לאפשר לעורכי דין להשתתף בחקירה. כל העת עולות טענות על התנהלות המשטרה בחקירות, ולכן אני חושבת שנוכחות עורך דינו של החשוד בחקירה יכולה רק להועיל. אני מודה שכשהייתי במשטרה חשבתי שזה יכול להזיק לחקירה, אבל היום כשאני רואה את שני הצדדים, אני חושבת אחרת", מספרת אגמי-כהן בכנות.

תנ"צ עו"ד זיוה אגמי / צילום: איל יצהר
 תנ"צ עו"ד זיוה אגמי / צילום: איל יצהר

"המשטרה מסמנת מטרה ומגיעה"

עו"ד דרור מתתיהו, כיום ראש מחלקת עבירות צווארון לבן במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות' ולשעבר פרקליט במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה (המחלקה האחראית על הגשת כתבי אישום וניהול הליכים בנוגע לעבירות צווארון לבן), מכיר היטב ומקרוב את שני הקטבים הרלוונטיים לדיון ומצביע על בעייתיות מסוימת בהתנהלותה של המשטרה.

במהלך תקופתו בפרקליטות ליווה מתתיהו מקרוב חקירות של יחידה להב 433 במשטרה, ואילו כיום הוא מייצג חשודים מרכזיים בפרשיות מרכזיות ומתוקשרות הנוגעות לעבירות צווארון לבן. בין היתר מייצג מתתיהו את אחד החשודים בפרשת "יהלום שחור".

לטענת עו"ד מתתיהו, חקירת עבירות צווארון לבן דורשת תחכום רב ולרוב מתגלה כעניין מורכב וקשה. "לרשות החוקרת קשה מאוד להגיע לממצאים בעבירות צווארון לבן אם היא לא מנהלת חקירה מתוחכמת וערמומית. עברייני צווארון לבן הם לא אנשים פשוטים בחשיבה. גם העבירות מתוחכמות", הוא מספר. "מצד שני, לאותם מנהלים ואנשים מתוחכמים יש עובדים זוטרים שמקיפים אותם. אותם קל יותר לחקור, ואפשר לייחס להם עבירות פחות מורכבות. לפעמים הידיעה שלהם היא ברמה ממשית, ולפעמים זה ברמה של עצימת עיניים".

בהתייחס לחקירה המתנהלת בימים אלה בעניין פרשת "יהלום שחור", מבקש עו"ד מתתיהו לשים לב להצהרת המשטרה כבר מהשבוע השני לחקירה, שלפיה חברת LLD התנהלה כמעין ארגון פשע. "אני לא חושב שהמקום של המשטרה הוא לצאת בהצהרות שהמשמעות שלהן היא משפטית", אומר עו"ד מתתיהו. "אתם רשות חקירה, לא רשות שופטת. המשטרה הצהירה שהחברה מתנהלת כמו ארגון פשיעה ובאותה נשימה ביקשה מבית המשפט ימי מעצר נוספים, בטענה שהיא זקוקה לזמן נוסף כדי לעבור על חומרי החקירה שנאספו. יש בזה טעם לפגם". 

עו"ד מתתיהו סבור כי הבעיה בהצהרות כאלה של המשטרה חודרת גם אל חדר החקירות. "זה כאילו יש מטרה, ועכשיו רק צריך להגיע אליה. כך יוצא שכל החקירה מוטה לכיוון מסוים, והחוקרים לא מחפשים ראיות שיכולות להעיד אחרת", הוא מציין. "כשהמשטרה מסמנת מטרה ועושה הכול כדי להגיע אליה, היא עלולה לשכוח בדרך שעליה לפעול בדרך לגיטימית ששומרת על הזכויות הבסיסיות של הנחקר. יש לזכור שגם חשוד הוא עדיין חף מפשע. קיימים אינספור מקרים שחשודים נחקרו ולא הועמדו לדין או זוכו על-ידי בית המשפט".

עו"ד מתתיהו מדגיש בפני "גלובס" כי אין לו כל מידע על חקירת החשודה המנוחה, אך סיפר את מה שידוע לו מניסיונו בנוגע לשיטת ההפחדה שבה נוהגים לעתים חוקרי המשטרה. "חוקרים טורחים להגיד לחשודים שהעבירות שבגינן הם נחקרים הן עבירות עם עונשי מאסר ארוכים מאוד, שהרכוש שלהם ייתפס ויחולט לצמיתות, ושהם לא יראו את הילדים שלהם תקופה ארוכה", מספר מתתיהו.

לדבריו, "זו השיטה. אני שומע את זה מהמון נחקרים. אדם בעל כושר עמידה נפשית יודע איך להתמודד עם זה, יודע שיש לו עורך דין שיילחם עבורו. אבל כשבא אדם אחר עם עמידות נפשית נמוכה יותר, הוא מאמין לכל מילה שיוצאת לחוקר מהפה - מבחינת נחקרים רבים המשטרה מייצגת את המדינה, וזה יכול לאיים מאוד. כך נוצר מצב שנחקרים רואים רק שחורות ולא רואים שום מפלט אחר".

לצד זאת, עו"ד מתתיהו מבקש להדגיש כי יש לזכור שמרבית החוקרים בלהב 433 מתנהלים על-פי דין ובאופן לגיטימי. "אסור לצבוע את כולם בצבע שחור", ציין. 

עו"ד דרור מתיתיהו / צילום: שלומי יוסף
 עו"ד דרור מתיתיהו / צילום: שלומי יוסף

משטרת ישראל: "מתייחסים באחריות וברגישות" 

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת כל העת ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של חשודים, נחקרים ומעורבים אחרים בחקירות, ולצד זה פועלת באופן מקצועי כל העת בנקיטת פעולות חקירה מגוונות שתכליתן - הבאת מבצעי עבירה לדין וחקר האמת.

"באשר לאירוע שאירע בבורסה ברמת-גן, נבקש להבהיר: משטרת ישראל מצרה על תוצאותיו הטרגיות של האירוע שהתרחש. מטעמי צנעת הפרט ובשל העובדה שהחקירה לקביעת סיבת מותה של המנוחה נמצאת בעיצומה, כפי שמתבצע בכל מקרה מוות דומה, אין בכוונתנו להתייחס לאירוע. משטרת ישראל מתייחסת לאירוע זה במלוא האחריות והרגישות הראויה ולומדת את נסיבותיו.

"באשר לטענות הנוגעות לחקירת פרשת הברחת יהלומים, נזכיר כי משטרת ישראל פתחה בחקירה בחשד לביצוע עבירות חמורות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן עבירות נוספות שבוצעו על-פי החשד על-ידי גורמים העובדים וקשורים לחברת LLD".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הברחת היהלומים הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, לכן הם חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בדין.