ביהמ"ש המחוזי קבע: משה חוגג רשאי לבצע שינוי בנכסיו

ההתכתשות המשפטית בין בעליה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים לבעלי מניות בחברה שרכש נמשכת, הפעם בניצחון של חוגג, אשר ביהמ"ש דחה בקשה לאסור עליו לבצע שינוי בזכויותיו ובכלל אלה בבית בכפר שמריהו שרכש בחודש יוני השנה מאילן בן דב

משה חוגג / צילום:יונתן בלום
משה חוגג / צילום:יונתן בלום

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט חגי ברנר) דחה היום את בקשת בעלי המניות בחברת AOH לתת צו איסור דיספוזיציה (שינוי זכויות) אישי נגד יזם האינטרנט-בלוקצ'יין משה חוגג, בעליה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

בהחלטתו ציין השופט ברנר, כי "מדובר בהליך חדלות פירעון נגד חברה, ולא בהליך חדלות פירעון אישי נגד בעל השליטה בה (משה חוגג - מ' ש')". על כך הוסיף, ש"ממילא, אין מקום בגדרו של הליך זה ליתן צו איסור דיספוזיציה ביחס לנכסים אישיים של בעל השליטה".

לטענת בעלי המניות ב-AOH הסיבה שהביאה להגשת הבקשה באופן אישי נגד חוגג היא, רישום שביצע חוגג שלשום (18.11) ברשם המשכונות, על זכויותיו בבית היוקרתי שרכש בחודש יוני האחרון בכפר שמריהו מאיש העסקים אילן בן-דב תמורת 19 מיליון דולר.

במסגרת הבקשה (שנדחתה כאמור), טענו בעלי המניות ב-AOH, כי השעבוד אותו רשם חוגג נעשה לצורך הבטחת חובות של חברת מ.ג. פאי פתרונות מימון בע"מ, שהיא חברה העוסקת במתן הלוואות בשוק האפור ובניכיון שיקים - כלפי חברת מימון חוץ בנקאית אחרת (חברת אמפא קפיטל בע"מ).

מקורבים לחוגג מסרו ל"גלובס", כי רישום המשכון על הבית בכפר שמריהו נועד עבור חברה אחרת של חוגג, המפתחת אפליקציה של נכה צה"ל. אותה חברה לדבריהם, הייתה זקוקה לקו אשראי, ולכן חוגג, מעבר להשקעה שביצע בפיתוח האפליקציה, העמיד קו אשראי באמצעות רישום השעבוד.

הסאגה הנוכחית, מגיעה בהמשך לפרסום הראשון ב"גלובס", על כך ש-17 בעלי מניות בחברת AOH, שעסקה בשיווק אופציות בינאריות ונרכשה על ידי חברת IDC Investdotcom Holdings Limited מקבוצת סינגולריטים, שנמצאת בשליטת חוגג; טוענים כי חוגג מבריח נכסים, כספים וזכויות של IDC לתאגידים אחרים בשליטתו או לאנשי קש מטעמו ומשכך הם ביקשו את פירוקה של IDC.

חוגג עצמו נזכיר, לא נשאר חייב וציין באמצעות באי כוחו, כי דווקא בעלי המניות ב-AOH הם אלה שרימו את סינגולריטים במצגי שווא מגמתיים, כאשר בקשת הפירוק היא תגובה לתביעה שהגיש חוגג באמצעות סניגולריטים נגדם בקפריסין.

משה חוגג מסר היום (ג'), כי בעלי המניות ב-AOH "מנצלים את בתי המשפט בהגשת הליכי סרק, במטרה לפגוע בשמי הטוב, תוך הפעלת לחצים דרך אמצעי התקשורת. יש להדגיש כי אין לי כל חובות, בוודאי שלא לשוק האפור. מדובר בשקר נתעב ובעלילת דם אשר תתברר במהרה בבית המשפט".

בין בעלי המניות בחברת AOH המתקוטטים משפטית עם בעליה של בית"ר ירושלים משה חוגג, ניתן למצוא מספר שמות מעניינים. אחת מהם, היא עורכת הדין טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר (בין השנים 2002-2004). וכיום עומדת בראש משרד בוטיק מוביל במשק בתחום המיסוי וחברה בדירקטוריון בנק הדואר. נזכיר, כי בשנת 2012, גזר ביהמ"ש השלום בת"א (השופטת יעל פרדלסקי) על עוה"ד ירון-אלדר, 180 שעות עבודות לתועלת הציבור, ונמנע מהרשעתה. גזר הדין אישר את הסדר טיעון על חתמה ירון-אלדר בתיק הפלילי שנוהל נגדה, בשל הפרת חוק הצינון, ושפרטיו נחשפו לראשונה ב"גלובס". ירון-אלדר הואשמה כי ייצגה לקוחות בפני מי שכיהן כסגנה ברשות המסים, בטרם חלפה שנה מתום כהונתה כנציבת מס הכנסה, ובכך הפרה את הוראות חוק הצינון, המחייב תקופת צינון של שנה.

שתי בעלות מניות נוספות הן מיכל וקסמן ועוה"ד דגנית באשא-שגב. הראשונה, מחברת של ספרי הדרכה בנושא תזונה, בעלת טור באתר YNET, ורעייתו של שי בן-אסולין, איש עסקים וסטארט-אפיסט. השניה, עו"ד באשא שגב, היא שותפתו לעסקים של בן-אסולין, והשניים הם ממורשעי פרשת הסליקה האסורה בויזה כאל אשר נחשפה לראשונה ב"גלובס".

בן-אסולין ועוה"ד באשא-שגב, הורשעו בעבירות של קבלת דבר במירמה וסיוע לקבלת דבר במירמה, זאת לאחר שביצעו סליקה אסורה של אתרי הפורנו והימורים של לקוחות ויזה כאל,. בהימ"ש גזר עליהם עבודות שירות וקנס בסך 1.5 מיליון שקל. בשבוע שעבר, הרשיעה נשיאת ביהמ"ש השלום בראשון לציון עינת רון את בועז צ'צ'יק, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ויו"ר חברת הבת כאל אינטרנשיונל; וסטיב גרינשפן, סמנכ"ל הסחר ומנכ"ל חברת-הבת.