שקד הצליחה: ה"יהודי" מנצח את ה"דמוקרטי"

חלפו הימים שבהם בתי הדין הרבניים התייחסו לחוק האזרחי

בית המשפט העליון. קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית צילום: איל יצהר
בית המשפט העליון. קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית צילום: איל יצהר

זה קרה ממש השבוע. בשקט בשקט ובעידון רב, הפך בית המשפט העליון פסיקה בת 25 שנה ואמר לבתי הדין הרבניים שהם יכולים לעשות מה בראש שלהם, כי חוקי המדינה כבר לא באמת חלים עליהם.

בתי הדין מבינים שהמהפכה של סירוס בית המשפט העליון עובדת, ולאט-לאט גם "מס השפתיים" ששילמו לחוק הישראלי מתרופף. המקרה הנוכחי ממחיש עד כמה. בני זוג חיו ביחד במשך 30 שנה, והבעל הגיש תביעת גירושין כשהאישה בגדה בו. בני הזוג גרו בדירה, שלפי המבחנים בפסיקה האזרחית חל עליה "שיתוף ספציפי" בין בני הזוג. למרות שהבגידה הייתה רק לפרק זמן קצר והשיתוף נמשך עשרות שנים, בית הדין הרבני פסק לפי הדין הדתי, שהבגידה מעידה שלא הייתה חזקת שיתוף מלכתחילה, ולכן הזכויות בדירה יישארו לבעל. ליתר ביטחון הם מצאו עיגון קלוש גם בחוק הישראלי, אבל ברור לחלוטין מה היה הקו שהוביל את הפסיקה של שלושת הדיינים.

ב-1994 ניתנה בבית המשפט העליון "הלכת בבלי". פסק הדין עסק בבני זוג שהתגרשו, ובית הדין הרבני קבע שהאישה לא זכאית למחצית הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין כי על פי הדין הדתי "הלכת השיתוף" לא קיימת. בג"ץ הפך את ההחלטה וקבע שני עקרונות רבי משמעות. במישור הצר - בג"ץ קבע שהלכת השיתוף חלה בבתי הדין הרבניים. במובן הרחב והמשמעותי יותר, בג"ץ קבע שבתי הדין הרבניים כפופים לעקרונות היסודיים של המשפט האזרחי בישראל, כמו למשל עקרון השוויון כמו שהוא בא לידי ביטוי בהלכת השיתוף.

השופט יצחק עמית, כאמור במיעוט, אמר את הדברים במפורש: בית הדין הרבני התעלם מהלכת בבלי ולוקח אותנו עשרות שנים אחורה. אבל שופטי הרוב, דוד מינץ ואלכס שטיין (שניהם מינויים של השרה איילת שקד) נאחזו בתירוץ השקוף של בתי הדין, אמרו שלא מתערבים בפסיקות רבניות והשאירו את האישה, אחרי 30 שנות נישואין, בלי זכויות בדירת המגורים.

על הדרך, הם גם לחשו לבית הדין הרבני שעברו השנים הרעות. האקטיביזם השיפוטי מבית אהרן ברק מאחורינו. תעשה מה בראש שלך - בשוויון זכויות האישה, בעיקרון טובת הילד, בכל הדברים שבהם בית המשפט העליון חייב בעבר את בתי הדין להתיישר לפי העקרונות של חברה מערבית במאה ה-21. אנחנו נמצא דרך לא להתערב.

בתי הדין הרבניים לא אהבו את הלכת בבלי, אבל בדרך כלל נטו לכבד אותה - אם לא דה-פקטו, לפחות בכך ששמרו על ההנמקה לפי עקרונות הדין הישראלי, גם כאשר בפועל פסקו לפי הדין העברי. באצטלה הזו, בג"ץ הצליח לא להתערב בפסיקות של בית הדין הרבני גם כשהיה ברור שהוא שם פס על הדין הישראלי, ובית הדין הרבני נזהר לנמק את ההחלטות שלו בצורה שתעבור את מבחן בג"ץ, והסטטוס קוו נשמר.

מה זה אומר בשבילנו? השרה שקד עשתה בדיוק מה שמינו אותה לעשות. היא ממנה את השופטים שיתנו את הפלטפורמה לחזק את ה"יהודי" על חשבון ה"דמוקרטי", להכניס את ההלכה לכל תחומי המשפט, ולחזון להקים מערכת משפט המבוססת על המשפט העברי - יוזמה שפועלת לאט ובשקט, אבל חזק ובטוח, מאחורי הקלעים במשרד המשפטים ובעמותות המקורבות לבית היהודי.

לזוגות הנשואים בינינו, וגם לאלה שרק שוקלים להינשא, יש כאן בשורה אישית מאוד. חלפו הימים שבהם בתי הדין הרבניים התייחסו לחוק האזרחי. חלפו הימים שבהם בתי המשפט התערבו כאשר בתי הדין הרבניים צפצפו על החוק. תחשבו טוב טוב לפני שאתם מתחתנים ואיך, ועוד יותר טוב - אם חלילה אתם מתגרשים, כי זה עלול להיות יקר הרבה יותר משהעליתם בדעתכם.

הכותב הוא סמנכ"ל ויועץ משפטי של עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון

לאה ליברמן בנדר דוברת

0505277800