22 מיליארד שקל קוצצו מהתקציב בבת אחת: הממשלה אישרה בדיון סוער את תוספת השכר לגמלאי המשטרה

למרות ההתנגדויות הרבות ובתום דיון סוער אישרה הממשלה הממשלה קיצוץ רוחבי למען בתוספות שכר לשוטרים, סוהרים וגמלאי שירותי הביטחון • שר לביטחון פנים גלעד ארדן: "כל מי שמייחס לשכר השוטרים שיקולים פוליטים או מחטף, זה שקר. צר לי שפקידים באוצר מנסים לצבוע את ההחלטה בצבעים פוליטיים"

מנדלבליט ונתניהו / צילום: רויטרס
מנדלבליט ונתניהו / צילום: רויטרס

בעוד ראש הממשלה נתניהו ממשיך להזהיר את כל השחקנים הפוליטיים בזירה מפני הפלת הממשלה והליכה לבחירות בתקופה ביטחונית רגישה, ישיבת הממשלה והדיון על הקיצוץ הרוחבי הפכו היום למהומה. שרי הממשלה, המבינים שהם כבר בתוך שלב הפריימריז והבחירות התנגדו, כל אחד בתורו, לביצוע קיצוץ רוחבי. אך בסופו של דבר ההצעה של נתניהו אושרה, לרבות הקיצוץ הרוחבי. השרים שהצביעו נגד ההצעה הם אריה דרעי, חיים כץ ומירי רגב.

הקיצוץ הרוחבי נדרש כדי לשלם לשוטרים, סוהרים, וגימלאי המשטרה והשב"ס סכומי תוספות שכר שהמדינה מחויבת לשלם להם, בסך 2.2 מיליארד שקל. גובה הסכום נובע גם מפסקי דין חלקיים שהושגו על ידי חלק מן הגופים המייצגים את הגימלאים בענפים אלה (לשוטרים פעילים אסור להתאגד). משרד האוצר מסר כי "כבר בינואר 2019 כל הגמלאים יקבלו בשכרם את תוספת השכר המלאה לשכר השוטף. תשלום חלק מהתוספת כבר בינואר 2019 לשוטרים ולסוהרים הפעילים בשתי פעימות. החל מינואר 2020 ישולם כלל התוספת לכלל הזכאים".

הנפגעים העיקריים מהקיצוץ הם משרד הביטחון, שממנו יקוצצו 166.8 מיליון שקל, המשרד לביטחון פנים עם 138 מיליון שקל, משרד החינוך עם 77.2 מיליון שקל, משרד הבריאות עם 29 מיליון שקל, משרד הכלכלה עם 28.6 מיליון שקל, משרד הרווחה עם 24.1 מיליון שקל ומשרד החקלאות עם 16.3 מיליון שקל.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן אמר לפני ישיבת הממשלה כי ההתנגדות של השרים האחרים הנה בגדר צביעות. "כל מי שמייחס לשכר השוטרים שיקולים פוליטים או מחטף, זה שקר. זו החלטת ממשלה משנות ה-70. צר לי שפקידים באוצר מנסים לצבוע את ההחלטה בצבעים פוליטיים".

במהלך הדיונים היו חילופי דברים קשים בין מנכ"ל משרד האוצר שי באבד, לבין ראש הסגל יואב הורביץ. הורביץ צעק על באבד כי הוא שרלטן ושקרן. שר הרווחה חיים כץ, ציין כי הוא יתנגד להצעת הקיצוץ והציע לתגמל את השוטרים באופן דיפרנציאלי, כלומר רק לנושאי משרה זוטרים. בהמשך לעימות בין השניים במהלך ישיבת הממשלה נמסר מטעמו של באב"ד כי "עצוב לי שראש הסגל יואב הורביץ בוחר, ולא בפעם הראשונה, לנהוג כאחרון הפוליטיקאים רק כדי לייצר כותרת ומגדף בישיבת הממשלה, על דברים שבהם הוא מסתיר את האמת ומטעה את הממשלה ואת העומד בראשה. מדובר בהתנהגות שאינה ראויה לפקיד כה בכיר במגזר הציבורי ואין לה מקום".

עוד באירועי ישיבת הממשלה, השר אריה דרעי קם מן המקום ועזב בטריקת דלת. אנשים רבים שנכחו במקום שמעו צעקות וטונים רמים בין כל הצדדים.

השרה מירי רגב התרעמה על הקיצוץ הרוחבי וציינה כי לא תסכים להעביר כסף למימון האירוויזיון. בנוסף, השרים מביעים מחאה רמה על כך שהמידע על הקיצוץ הרוחבי הגיע לידיהם בשלב מאוחר מאוד והם לא הספיקו להיערך עם מידע מפורט על צרכי המשרדים שלהם. אולם כאמור, למעט השרים דרעי, חיים כץ ומירי רגב, כל השרים אישרו את הקיצוץ הרוחבי.

בסיום הישיבה אמר נתניהו כי ההחלטה שאושרה בנושא של "היעדר קביעות ובטחון תעסוקתי" אצל משרתי מערכת הבטחון היא חשובה מאוד. "זוהי בשורה לשוטרים, לגמלאי המשטרה, השב"ס, השב"כ והמוסד, המשרתים במסירות את ביטחון המדינה. זוהי בשורה שהם ייחלו לה שנים רבות. החלטה זו הוגשה לממשלה יחד עם שרי האוצר והשר לביטחון פנים". ארדן הוסיף אחרי ההצבעה: "אני גאה על ההחלטה. הממשלה עשתה היום צדק והצביעה בעד הפסקת הקיפוח של המשרתים. ההחלטה תסייע לגייס שוטרים וסוהרים איכותיים והציבור יקבל שירות טוב יותר. תודה מעומק הלב לראש הממשלה ולשר האוצר".

סגן שר הבריאות ליצמן, אשר אינו חבר ממשלה (ולכן לא הצביע בישיבה על הקיצוץ הרוחבי), הודיע לנתניהו מראש כי הוא מתנגד למהלך. לדבריו, "קיצוץ בעת הזאת, עם תחילת תחלואת החורף והעלייה בעומסים במחלקות, יוביל לפגיעה אנושה במערכת. הקיצוץ הצפוי, הגדול ביותר בשנים האחרונות, יביא לפגיעה עד כדי ביטול של התכניות שנועדו להבטיח טיפול נאות באוכלוסיה. ביניהם - התכנית להורדת העומסים בחדרי המיון, התכנית לצמצום הזיהומים, התכנית לשיפור השירות בפגיות, קיצור תורים בהתפתחות הילד". 

השר משה כחלון: "ההכרעה שהבאנו היום שמה סוף לגרירת הרגליים שנמשכה 13 שנים. קיבלנו החלטה הסטורית שעושה צדק עם השוטרים וגמלאי כוחות הבטחון שהקריבו במשך כל חייהם למען בטחון המדינה ושמירת החוק".

בנוסף, השר דרעי, פרסם הודעה בסיום הישיבה לפיה בעוד הוא תומך בקיצוץ הרוחבי, מה שהרתיח אותו הוא העברת תקציב נוסף לתאגיד השידור הציבורי לשם מימון הארווויזיון. "אני, ביחד עם השרה מירי רגב, אורי אריאל ושרים נוספים התנגדנו להעברת תקציב נוסף לתאגיד להפקת שידור האירווזיון. אני התנגדתי בשל חילולי השבת ההמוניים הצפויים, ושרים נוספים התנגדו משום שלדעתם התאגיד צריך לממן את הפקת האורוויזיון מתקציבו הגדול, בלי צורך בתקציב נוסף".

עוד אושר בישיבת הממשלה ההחלטה לשריין מקור תקציבי לחבילת סיוע לשדרות וליישובי עוטף עזה, בהתאם לסיכומים אליהם הגיעו נתניהו ושר האוצר משה כחלון בפגישתם עם ראשי הרשויות מעוטף עזה ביום חמישי האחרון.

הקיצוץ אושר חרף התרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהזהיר הבוקר (א') מפני פגיעה "ניכרת" בשירותים לציבור כתוצאה מהקיצוץ המוצע בתקציבי הממשלה, ומזהיר כי הממשלה חשופה לסיכון משפטי מתביעות מצד שוטרים שאינם מחויבים להסכם הפשרה.

חשש כי העלות התקציבית הכוללת תגדל מעבר ל-22 מיליארד שקל 

הבוקר דנה הממשלה בהחלטה על הקיצוץ הרוחבי ובתוספות שכר לשוטרים, סוהרים וגמלאי שירותי הביטחון בעלות כוללת של כ-22 מיליארד שקל בין השנים 2019-2035. במרכז ההחלטה עמד, כאמור, קיצוץ רוחבי יוצא דופן של 1.3% בתקציבי המשרדים לצורך מימון תוספות השכר וכן לצורך תקצוב תחרות האירוויזיון, תוספת 60 תקני מפקחים והטבות לקרן הרווחה למבוטחי הפנסיה התקציבית.

בחוות דעת משפטית שצורפה להצעת ההחלטה לממשלה, כותב מנדלבליט כי הכוונה לשלם לשוטרים תוספת שכר בהיקף 22 מיליארד שקל נשענת על הסכמות עם "מספר בודד של עובדים ומשרתים", ולכן לדבריו "קיים סיכון שאנשי כוחות ביטחון או גימלאים שיסברו כי הסדר הפשרה פוגע בהם, יתנגדו להסדר ויגישו תביעה נגד המדינה לתשלום מיידי של תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי ללא פריסה, וכן לתשלום הפרשי הריבית וההצמדה". להערכתו במקרה כזה, קיים חשש שהמדינה תפסיד בהליך המשפטי והעלות התקציבית הכוללת של התוספת אף תגדל מעבר ל-22 מיליארד שקל.

היועמ"ש מציין כי התשלום לכלל המשרתים מותנה בחתימתם של 95% ממשרתי הביטחון בכל אחת מהקבוצות שפתחו בהליכים משפטיים נגד המדינה. יחד עם זאת, מנדלבליט מציין כי שיעור הסכמה של 95% נראה גבוה במקצת לאור הקושי שבקבלת הסכמתם של גימלאים השוהים בחו"ל וגימלאים סיעודיים. לפיכך נראה כי שיעור הסכמה של 90% הוא סביר יותר.

נזכיר כי במסגרת ההסדר אליו הגיע שר האוצר משה כחלון עם מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, סוכם כי המדינה תשלם לשוטרים, לסוהרים וכן לגמלאי השב"כ, המשטרה, השב"ס והמוסד תוספת שכר בגין אי ביטחון תעסוקתי בגובה 7%. בנוסף, ישולם לזכאים התוספת רטרואקטיבית משנת 2006 ועד סוף 2018 סכום כולל של 7.8 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני 16 שנים, ולא יישא תוספת ריבית והצמדה.

על מנת לממן את הסכום, התבקשו השרים להסכים לקיצוץ קבוע של 1.35% מתקציבי משרדיהם בשנת 2019, וקיצוץ בשיעור כפול במשרד לביטחון פנים ובמשטרה. מנדלבליט מציין כי לקיצוץ בהיקף כזה צפויה להיות "השלכה ניכרת" על השירותים לציבור שממומנים בידי משרדי הממשלה.

סגן שר הבריאות משה ליצמן ושר החקלאות אורי אריאל כבר הודיעו על התנגדותם לקיצוץ בתקציבי משרדיהם. בנוסף, במשרד לביטחון פנים מחו על כך שההחלטה משיתה עליהם קיצוץ כפול מאשר שאר המשרדים, וציינו כי העילה לקיצוץ היא מחדלי האוצר, ולא שלהם.