הממשלה תתבקש לאשר קיצוץ רוחבי של מיליארדים למימון תוספות שכר

הממשלה תתבקש לאשר קיצוץ רוחבי של 1.3% מתקציבי הפעילות של משרדי הממשלה ב-2019 וקיצוץ נוסף של 1.5% משנת 2020 והלאה על-מנת לממן את העלאות השכר שהובטחו לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי המשטרה והשב"ס ותוספות תקציב נוספות שהובטחו בימים האחרונים, בין היתר לתושבי עוטף עזה כפיצוי על הכעס שעוררו דברי השר לפיתוח אזורי צחי הנגבי בתכנית רדיו בגל"צ. מזכירות הממשלה טרם הפיצה את נוסח ההחלטה לשרים, כך שנראה כי יידרש אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה לחריגה מהכלל הדורש כי הצעות החלטה לממשלה יופצו לשרים 48 שעות לפחות לפני אישורן.

ל"גלובס" נודע כי מעבר לקיצוץ בתקציבי הפעילות של המשרדים נכלל בהצעת ההחלטה גם קיצוץ בתקציבי שכר של עובדי המדינה - מה שצפוי לעורר התנגדות מצד ההסתדרות. ההיקף הכולל של תוספות השכר שישולמו ב-15 השנים הקרובות למשרתים ולגמלאים בזרועות הביטחון (לא כולל צה"ל) מוערך כעת בלמעלה מ-20 מיליארד שקל.

הצעת ההחלטה על הקיצוץ הרוחבי התקבלה בעקבות לחציו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן להזדרז ביישום הסכם השכר עם השוטרים והסוהרים. במסגרת ההסכם שנחתם בין שר האוצר משה כחלון, מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך ומחליפו מנכ"ל המשרד לביטחון פנים משה (צ'יקו) אדרי הובטחה לשוטרים, לסוהרים וגמלאי המשטרה, השב"ס השב"כ והמוסד תוספת בגובה של כ-7% בממוצע בשל "אי-ביטחון תעסוקתי". הלחץ להעביר את החלטת הממשלה נבע מהצורך להשיב לבית הדין הארצי לעבודה שם נדון עדיין ערעור שהגישה המדינה על פסק הדין שמחייב את תשלום התוספת לשוטרים ולסוהרים.

מדובר בתוספת שכר שניתנה בזמנו למשרתי הקבע בצבא בתמורה להסכמת הצבא לפטר אלפי אנשי קבע. עקב מחדלים שנעשו באותה עת לא נקבע כי התוספת היא ייחודית לאנשי הקבע. בנוסף התברר כי המדינה המשיכה לשלם את התוספת גם לגמלאי צה"ל - למרות שאינם סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי. בשל מחדלים אלה קיבלו בתי הדין לעבודה עתירות להרחבת התוספת לכל המשרתים בכוחות הביטחון ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע.