"חברות הטכנולוגיה צריכות לשאול את עצמן: האם אנחנו משרתות את הצרכן?"

מרגרט וסטגר, הממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי, נחשבת ל"אויבת" של עמק הסיליקון •  בראיון לוול סטריט ג'ורנל היא מסבירה את הפילוסופיה שלה ואומרת: מדיניות של קידום התחרות - רק חלק מהפתרון

מרגרט וסטגר/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
מרגרט וסטגר/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

הממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי, מרגרט וסטגר, הפכה לדמות ידועה בעמק הסיליקון לאחר שהורתה לאפל לשלם 14.5 מיליארד דולר במסים שלא שולמו לכאורה לאירלנד, ולאחר שקנסה את גוגל, שבבעלות אלפבית, בסך של 7.8 מיליארד דולר בגין ניצול לכאורה של מעמדה הדומיננטי לפגיעה במתחרות.

ביוני כינה אותה הנשיא טראמפ "גבירת המסים" של האיחוד האירופי, ואמר שהיא "ממש שונאת את ארה"ב". וסטגר, שדחתה זמן קצר לאחר מכן את האופן שבו תיאר אותה טראמפ, אמרה: "אני אוהבת מאוד את ארה"ב". בראיון עם וול סטריט ג'ורנל, וסטגר מצהירה כי מעולם אינה לוקחת בחשבון את הלאום של חברה במקרים שמובאים לבחינה שלה, וכי הדבר היחידי שחשוב הוא שענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ישחקו לפי הכללים של אירופה בכל הנוגע לתחרות ולפרטיות.

וסטגר הוסיפה כי לאחר פרסומו של דוח חדש בחודש מרץ, ייתכן שיגובשו תקנות נוספות לחברות שעוסקות בנתונים ובאינטרנט של החפצים, וזאת לנוכח הדיגיטציה הגוברת של הכלכלה. להלן כמה קטעים מהריאיון:

הרתעה שמטרתה לגרום נזק תדמיתי

עשית לעצמך שם באמצעות הקנסות הגבוהים וחקירות המס נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. האם עמק הסיליקון צריך לפחד ממך?
"לא, מובן שלא. הם צריכים לבחון את הדרך שבה הם עושים עסקים.

"זה המבחן שלנו: האם אתה משרת את הצרכן או לא? זוהי הנקודה החשובה ביותר. כפי שאני רואה את זה, חלק הארי של החברות עושות עסקים לפי הספר. הן צריכות לדעת שיש דבר כזה - אכיפת החוק. אז אלה שלא עושות עסקים לפי הספר צריכות לבחון את עצמן מחדש".

אירופה יוצרת משטר חדש לאכיפת חוקי הפרטיות, עם רשויות להגנת הנתונים שמוקמות על בסיס המודל של רשויות ההגבלים העסקיים הקיימות, כולל מערכת הקנסות. האם לדעתך ישוכפל המודל הזה ברחבי העולם? האם את צופה קנסות על חברות אמריקאיות בגין הפרת תקנות הפרטיות?
"נחיה ונראה. לנוכח הריבוי הגובר של חברות עולמיות, הן צריכות לשקול אם יש להן דרכים לעשות עסקים על בסיס מודל הפרטיות שקיים כאן או המודל שקיים שם. אם תצרי הקבלה עם אכיפת חוקי התחרות, אז מה שראית בעשרים השנים האחרונות הוא התכנסות של הריבונויות השונות בכל הנוגע לחוקי התחרות.

"מובן שההרתעה משחקת תפקיד חשוב: כיוון שנדרש זמן ללכוד את מי שעובר על החוק, מוטב למנוע את ביצוע העבירה מלכתחילה. זוהי הסיבה לכך שגובה הקנס חשוב: הקנס לא צריך להיות רק שורה אחת בגיליון האלקטרוני שלך, הוא צריך להיות קנס גדול שיגרום נזק תדמיתי. זה גם חלק מההיגיון מאחורי הקנסות הגבוהים בתחום ההגנה על הפרטיות. עד 10% מההכנסות הגלובליות - זו התקרה".

את אומרת שמדובר בצרכן האירופי ובתקנות האירופיות, אבל יש את השחקניות האמריקאיות הגדולות - פייסבוק, גוגל, אפל - ויש רושם שהאיחוד האירופי רוצה להעניש אותן או לבצע רגולציה שלהן, או לפצל אותן. האם ההתנהגות שלהן מצדיקה שקילה של מהלכים כאלה?
"אני חושבת שזה הפך לטיעון איש קש, כדי לגרום לנו לדון במשהו אחר במקום לדון בדבר האמיתי.

"מה שחשוב זה לא הלאום. מה שחשוב זה הרב-לאומיות. כשפועלים במדינות רבות מובן שיש התחייבויות בכל מקום שבו פועלים, והתקנות שגובשו בדמוקרטיות שבהן עושים עסקים. לא חשוב מהיכן החברה מגיעה. מה שחשוב זה מה היא עושה מחוץ למקום שממנו הגיעה".

האם מדיניות של קידום התחרות היא הדרך הנכונה היא להתמודד עם התנהגותן של חברות הטכנולוגיה הגדולות בכל הנוגע לשימוש בנתונים שנאספים?
"זה לפחות חלק מהפתרון, אבל זה לא הפתרון המלא. הקולגות שלי שאחראים לחלק הרגולטורי הציגו הצעה לאלץ פלטפורמות להיות הרבה יותר שקופות מול הלקוחות שלהן".

אבל את חושדת שלפעמים לפלטפורמות יש מניעים נסתרים, נניח שאמזון אוספת נתונים על לקוחות ומוצרים ואז דוחקת החוצה את הקמעוניות הקטנות?
"השאלה היא האם הנתונים האלה משמשים אותך בעיקר להשתלטות על העסקים של קמעונאית קטנה. את רואה מה רץ, ואת אומרת: 'וואו, אני צריכה ללכת לשם'. ואז זה נהיה קשה מאוד לקמעונאית הקטנה להתחרות בך. אנחנו עדיין לא יודעים אם זו בעיה בתוך חוק התחרות, אבל אנחנו רוצים להבין את זה באופן מלא".

למצוא את האקדח המעשן

לעתים קרובות מדברים באירופה על הסיבה שבגללה אין חברות טכנולוגיה אירופיות מובילות כמו פייסבוק וגוגל, או הסיבה שבגללה חייבת חברה אירופית כמו סקייפ ללכת לארה"ב כדי להפוך לחברה גדולה. סין יצרה חברות מובילות משל עצמה באמצעות חסימת הענקיות האמריקאיות מהשוק שלה. האם זה יהיה מודל לאירופה?
"אם תסתכלי על הסביבה היזמית באירופה - היא תוססת, סביבת הסטארט-אפים חזקה מאוד, אבל שוק ההון אינו תומך כמו בארה"ב.

"נציבות האיחוד האירופי עושה מאמצים אינטנסיביים להגיע למה שאנו מכנים איחוד שוקי ההון, כדי שעסק קטן שרוצה לצמוח לא יצטרך ללכת רק לבנקים - יהיה הרבה יותר קל להשיג הון ואת העזרה הניהולית שמתלווה לעתים קרובות להון. זה מה שחסר באירופה, זה חסם צמיחה שממעיטים בחשיבותו".

זוהי השנה האחרונה שלך בתפקיד. האם יש משהו שתרצי להשלים לפני שתקופת הכהונה הזאת תסתיים?
"אנחנו מכינים תובנות עמוקות יותר לסוגיה האם אנו זקוקים ליותר רגולציה. שלושה יועצים מיוחדים לענייני הכלכלה הדיגיטלית יציגו דוח במרץ.

"אנחנו גם עובדים על שדרוג הטכנולוגיה החקירתית שלנו. למשל, כשמתבצעת פשיטה, אם אנחנו חוזרים למשרד עם 700 אלף מסמכים - אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעבד את זה, לכרות מזה נתונים, לארגן את זה באופן שנוכל לראות היכן נמצא האקדח המעשן בין כל מאות אלפי המסמכים האלה".