מאחורי גבו של האוצר: האוניברסיטה העברית תעניק קביעות למאות עובדים

הנהלת האוניברסיטה העברית סיכמה עם ועד העובדים ומאחורי גבו של משרד האוצר, בסוף אוקטובר השנה, על מתן קביעות למאות עובדים, כך נודע ל"גלובס". בהסכם שעליו חתמו נשיא האוניברסיטה אשר כהן ויו"ר מועצת העובדים ורדית ארז, נקבע כי תינתן קביעות לכל העובדים הארעיים, למעט עובדים בחוזים אישיים ומיוחדים, המועסקים 6 שנים מלאות במערכת בכפוף להמלצת הממונה הישיר.

לפי הערכות, בטווח המידי מדובר במאות עובדים ובמאות עובדים נוספים בעתיד, כאשר כל שנה יתווספו עשרות עובדים שיגיעו לוותק הנדרש של 6 שנים ויקבלו אוטומטית קביעות. העלות התקציבית של ההסכמות עשויה להסתכם בתוספת של עשרות מיליוני שקלים לשנה. בנוסף הסכימה ההנהלה להגדיל את התמיכה השנתית בוועד העובדים ב-330 אלף שקל החל מהשנה הבאה, כך שתעמוד על סכום כולל של כ-3 מיליון שקל.

עם חתימת ההסכם ביקשה יו"ר ועד העובדים לשמור על חשאיות, לבקשתו של נשיא האוניברסיטה, כדי שדבר ההסכמות לא יגיע בטעות למשרד האוצר שעשוי בתגובה לנסות להערים קשיים על יישום ההסכם. לפי הדוח האחרון של הממונה על השכר, נכון ל-2016 באוניברסיטה העברית כ-3,700 משרות כאשר עלות השכר הממוצעת לכל עובד עומדת על כ-23,800 שקל לחודש והשכר הברוטו הממוצע עומד על כ-18,200 שקל לחודש.

בתמורה למתן הקביעות ובכפוף למחוייבות האוניברסיטה בהסכם ההבראה שסוכם עם משרד האוצר, הוועד יאפשר לאוניברסיטה, לתקופה מוגבלת של עד 10 שנים, לבצע עד 50 ניודים בשנה של עובדים, מבלי שתידרש הסכמת הוועד, אבל בכפוף לתנאים ולסייגים הבאים: א. ניודים שיידרשו כתוצאה משינוי מערכתי או רה-ארגון, או ניודים הנובעים מצורכי התייעלות של האוניברסיטה; ב. ההנהלה תציג לוועד תוכנית ניודים מיועדת ומנומקת, בתחילת כל רבעון על לפני כל שינוי ארגוני; ג. ניודים אלו יטופלו על ידי המנכ"ל מול יו"ר הוועד; ד. ההנהלה תיידע את הוועד על כוונתה לבצע ניודים אלו, ותעשה את מרב המאמצים על מנת לבצע ניודים בהסכמת העובד. לפני ביצוע כל ניוד ללא הסכמת העובד, יקוים שימוע לעובד, בו יוכל להיות מיוצג בידי הוועד; ה. הניודים יהיו בתוך תחומי העיר בה הועסק העובד לפני הניוד, אלא אם העובד הסכים למעבר לעיר אחרת; ו. על מנת לנייד עובד, שלא בהסכמתו, יותר מפעם אחת במהלך תקופת ההסכם, יהיה צורך לקבל את הסכמת הוועד; ז. לעובדים שינויידו יישמרו התנאים והזכויות שהיו להם טרם הניוד; סך הניודים שיבוצעו במסגרת ההסכם לא יעלה על 200, אלא אם אישר הוועד את הגדלת המכסה.

האוניברסיטה העברית נקלעה לקשיים כלכליים קשים ולמעשה פשטה את הרגל, לאחר שנקלעה לגירעונות כבדים בעקבות תשלומים לפנסיה תקציבית שהסתכמו בכ-700 מיליון שקל לשנה והתחייבות עתידית לתשלומי פנסיה תקציבית בהיקף של כ-11 מיליארד שקל.

במסגרת תוכנית ההבראה התחייבה המדינה לתוספת תקציבית, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, של 700 מיליון שקל במשך עשר השנים. במסגרת תוכנית ההבראה נקבע כי ועדה מקצועית מטעם הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה תבדוק את תהליך יישום התכנית ותוודא שהאוניברסיטה עומדת בהתחייבותיה. במסגרת אותה התחייבות לשקיפות ובקרה, הוועדה אמורה לדווח למשרד האוצר מדי רבעון, אך נראה שהתנאי הזה לא התקיים עם חתימת ההסכם למתן קביעות למאות עובדים לפחות.

במסגרת תוכנית ההבראה ובתמורה לסיוע של המדינה התחייבה האוניברסיטה העברית לכסות את הגירעון הצבור בהיקף עצום של 1.8 מיליארד שקל בתום עשור, בין היתר, באמצעות תוכנית התייעלות הכוללת מכירת נכסים - בבעלות האוניברסיטה נכסים רבים שאינם לשימושה השוטף. כמו כן התחייבה האוניברסיטה להתייעלות בהיקף של 90 מיליון שקל בשנה, הכוללת צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר של הסגל, ייעול הרכש, 'תקינת כוח אדם' ועוד.

קשה לראות כיצד תוכנית ההתייעלות עליו חתמה הנהלת האוניברסיטה מתיישבת עם ההסכם האחרון שנחתם עם העובדים, שרק מוסיף עלויות די כבדות לתקציב השוטף של האוניברסיטה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הנושא בבדיקה".

מהאוניברסיטה העברית נמסר כי "האוניברסיטה העברית נמצאת בתקופה הבראה והתחדשות ומתנהלת לפי התוכנית שנקבעה יחד עם משרד האוצר וות"ת. בביקורו האחרון של שר החינוך לפני כחודש באוניברסיטה, ציין לשבח השר בנט את פעילות האוניברסיטה בהתאם לתוכנית כולל ביצוע החלקים היותר קשים הדורשים שינויים משמעותיים בתוך האוניברסיטה. במסגרת התוכנית, הנהלת האוניברסיטה הגיעה להבנות עם הועד של הסגל המנהלי על מתן קביעות לעובדים ארעיים לאחר 6 שנות עבודה באוניברסיטה למעט עובדי המחקר ועובדים בעלי חוזה אישי. החלטה זו אינה משנה דבר בתנאי העסקה של העובדים - לא בדרגות השכר או בקבלת הטבות כלכליות אחרות. תנאי ההעסקה של עובדים ארעיים ועובדים קבועים זהים. מסיבות היסטוריות שונות, מספר העובדים הארעיים באוניברסיטה המועסקים שנים רבות גבוה מדי. גם בתי המשפט פסקו כי מעמדם של עובדים ארעיים המועסקים שנים רבות אינו שונה מהותית משל עובדים קבועים. לגבי דבריו של נשיא האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן -מדובר בפייק נויז. דבריו הוצאו מהקשרם. פרופ' כהן ביקש לא לתת פומביות להסכם רק לאחר שיוצג בפני השותפים (משרד האוצר וות"ת) לתוכנית ההבראה במסגרת ישיבות העבודה השותפות מתוך רצון לשקיפות מלאה, שיתוף ועדכון".