נחמיאס ורבין לדיכטר: לפתוח בבדיקה בוועדת חו"ב בנושא הרכש הביטחוני

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) פנתה הערב (ה') ליו"ר ועדת חוץ ובטחון, ח"כ אבי דיכטר, בבקשה שיקיים דיון בנושא הרכש הביטחוני. זאת לאור סיכום הראיות בתיק 3000 והעברת התיק להחלטה על הגשת כתב אישום נגד שישה חשודים.

"להווה ידוע כי לא אחת התגלעו בעיות קשות ברכש החשוב ביותר במדינה", כתבה נחמיאס ורבין. "כבר עלה חשד בעבר כי אמצעי לחימה אפילו עשו דרכם לשטח המבצעי כשהיה מדובר בציוד פגום, כאשר בדיעבד נודע שרכישתו הייתה כרוכה בעבירות."

במכתבה סיפרה חברת הכנסת על משלחות בהן לוקחים חלק נציגי משרד הביטחון לשעבר, וזאת ללא שעברו כל תקופת צינון או הסדרי ניגוד עניינים.

"מבלי חלילה להטיל דופי בכל בעלי התפקידים ובכל מערכות הרכש הביטחוני אני סבורה שאנחנו חייבים בעת הזאת לקיים דיון דחוף בכל הסוגיות - משלחות הרכש, צינון בכירים, ניגודי עניינים, תהליכי בקרה ועוד."

יצוין שכבר לפני שנה וחצי, ביוני 2017, פנה ח"כ לשעבר אראל מרגלית (המחנה הציוני) לדיכטר ושלח לו מסמכים הנוגעים לעסקאות הצוללות וכלי השיט, כולל הפניות לעסקאות שוחד מן העבר בחברת טיסנקרופ.

"שימוש בשוחד הוא תבנית, Pattern, החוזרת לאורך השנים בעסקאות למכירת צוללות של התאגיד הגרמני... זו שיטה חוזרת אשר מתחילה ב"שימון" גורמי המקצוע והפקידות הצבאית הבכירה באותה המדינה ובאופן הדרגתי עולה שלב עד לגורמים הפוליטיים הבכירים ביותר" כתב אז מרגלית.

מרגלית ציין בפני דיכטר שתאגיד טיסנקרופ שיחד בכירים ישראלים כבר בשנת 2004 והתריע מפני "עדויות למתן שוחד גם בעסקאות הנוכחיות עם ישראל". עוד כתב אז מרגלית שיש אף מעורבות איראנית באחזקת מניות טיסנקרופ.

דיכטר השיב למרגלית ביולי 2017 ואמר לו: "הגורם המוסמך לבדוק חשד לכאורה לעבירות פליליות הוא משטרת ישראל. יש לאפשר למשטרה למצות את החקירה. כך הומלץ לי גם על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת."

עוד אמר דיכטר: "ככל שהדבר נוגע להיבטים ביטחוניים המצויים בסמכות פיקוח של הוועדה, אני בוחן את הסוגיות ואחליט כיצד נכון להמשיך את הטיפול".

למרות התכתובות, נראה שוועדת חוץ ובטחון, לפחות בהודעות הגלויות לגבי הדיונים הנערכים בה, לא מנהלת שיח ביקורתי כלפי עסקאות הרכש של צה"ל.

מרגלית התריע בסוף 2016 על כינוס ישיבת ועדת חוץ ובטחון ביממה של לפני יום כיפור, בה אושרה העברת סכום של 1.2 מיליארד לרכש מערכות נלוות לספינות. מרגלית טען בזמנו (סביב נובמבר 2016) שלא הוסבר לחברי הועדה מדוע בוטל מכרז רכש ספינות, מדוע הועברו סמכויות ממשרד הבטחון למשרד ראש הממשלה בנוגע לרכש, כיצד הסכומים התיישבו עם הקצאת 2.2 מיליארד למתווה המים הכלכליים, מתוכם 1.7 מיליארד אמורים היו לשמש לרכש ספינות ומדוע כונסה הועדה בבהילות, ומדוע החשבת הכללית דאז לקחה הלוואה מחוץ למסגרת תקציבית וללא תיאום עם גורמי המשרד למימון העסקה.