גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1,000 מכשירי GPS עוד לא הצליחו לפצח את סודות הניווט של העטלפים

מחקרים חדשים מראים שעטלפים מסוגלים לבנות במוחם מפת דרכים מפורטת ומדויקת הרבה יותר מזו של בני אדם, אבל על אילו חושים היא מתבססת? ● פענוח אופני הניווט של ציפורים ועטלפים עשויה למנוע מפגעים אקולוגיים, ובעזרת טכנולוגיה חדשה אולי הם יוכלו גם למפות את זיהום האוויר של תל אביב

פרופ’ יוסי יובל/ צילום: שלומי יוסף
פרופ’ יוסי יובל/ צילום: שלומי יוסף

"פוצחה החידה של נדידת הציפורים", מכריז מעת לעת מחקר מדעי חדש, אבל האמת היא שיכולות הניווט של ציפורים וחיות אחרות, הגבוהות בהרבה מאלה של האדם הממוצע, לא פוצחה עדיין.

לא רק ציפורים, גם בעלי חיים מורכבים יותר ופחות נודדים. לדוגמה, פרפר המונרך האמריקאי מפגין נדידה בין-דורית: הפרפר שהגיע למקסיקו אינו הפרפר שיצא מקנדה אלא נכדו ואולי נינו, ובכל זאת הם מגיעים בכל שנה לאותה נקודה וחוזרים אל אותו מקום שעזבו סבי סביהם.

דוגמה מעוררת השתאות אחרת היא של עטלפות ממינים מסוימים היודעות לעוף כ-100 ק"מ בלילה ולהגיע לעץ פרי ספציפי או אל קקטוס אחד מיוחד. אין להן לא מפה ולא GPS, וגם על סימני דרך קשה לסמוך, כי התעופה נעשית בחשיכה.

לא בכדי אופני הניווט של בעלי החיים מסקרנים אותנו. לו יכולנו לחקות אותם, היינו יכולים אולי לפתח מכשירי ניווט הרבה יותר חסכוניים. אבל זו לא הסיבה היחידה למחקר. לתנועת בעלי החיים יש משמעות מבחינה אקולוגית. אם נשלוט בכיווני התנועה שלהם, נוכל למנוע העברת מזיקים ופגיעה בבתי גידול קיימים, נוכל לחסוך מהם מפגשים עצובים עם מטוסים וטורבינות, וגם לוודא שלא נשבש בטעות את המנגנונים המיוחדים הללו ולא נגרום להם ללכת לאיבוד.

"לחוש הראייה יש משמעות"

"אחרי עשרות שנות מחקר, אנחנו עדיין לא לגמרי בטוחים כיצד מתבצע הניווט של ציפורים, עטלפים ובעלי חיים נוספים בעלי יכולות ניווט חריגות", אומר פרופ' יוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב, מחוקרי העטלפים המובילים בישראל. "כנראה הם משתמשים לשם הניווט בכמה חושים במקביל, וכל בעל חיים משתמש בחושים שונים". מכאן נובעת גם מורכבות המחקר.

לפני כמה שנים נדמה היה שהסוגיה הוכרעה. אמרו אז שציפורים נודדות באמצעות חוש מגנטי.

"בחלק מהציפורים יש לכך עדות חזקה, ובאחרות לא. זה ודאי לא הסיפור המלא. חוש מגנטי ממקם אותך רק בציר אחד, צפון מול דרום. גם אם אנחנו מניחים שישנו מצפן מגנטי, היכן הוא נמצא? במקור? בעין? מה המנגנון בגוף הציפור שקולט את השינויים בשדה?".

לפני כמה חודשים פרסמו חוקרים מאוניברסיטת לונד בשבדיה מחקר ובו זיהו חלבון רגיש לשדה מגנטי בעין של ציפורים מסוימות. ייתכן שהחלבון הזה הוא התחלה של פתרון הרכיב הזה בחידה.

והעטלפים, אמרו עליהם שהם משתמשים בסונאר, מערכת לניווט לפי קול, ועיניהם קטנות ולא יעילות בחושך.

"העטלף משתמש בסונאר במרחב המיידי שלו, אולם כשהוא עף לגובה ומנווט שם, הוא לא יכול להשתמש במערכת הזאת, גם משום שהוא מחפש נקודה שנמצאת הרחק וגם משום שבגובה אין הרבה נקודות ציון שיכולות להחזיר הד".

בשנים האחרונות, התפתחויות טכנולוגיות אפשרו קפיצת דרך במחקר. "בעבר הטכנולוגיה היחידה בתחום המחקר הזה הייתה טיבוע, כלומר, תופסים ציפור או עטלף, מסמנים ומשחררים אותם, וכשתופסים אותם שוב יודעים שהחיה הגיעה מהנקודה ההיא לנקודה הזאת", אומר יובל.

בהמשך השתמשו חוקרים בחיישנים פסיביים. "אל הציפורים או אל העטלפים הוצמדו תגי RFID, ואז סרקנו את האזור באמצעות אנטנה, והבנו היכן הם נמצאים", מספר יובל. אולם שיטה כזאת מאפשרת לעקוב אחרי תנועה של עטלף רק במקום שבו יש אנטנה, ואילו העטלפים טסים עשרות עד מאות קילומטרים בלילה.

בכל זאת בוצעו בשיטה זו ניסויים מרשימים. "למשל, אם אנחנו משחררים שתי קבוצות עטלפים במקום מסוים, לאחת שיבשנו את חוש הראייה ולאחרת לא שיבשנו. כך יכולנו לראות באמצעות ה-RFID והאנטנה שקבוצה אחת עפה מיד צפונה לבית, והקבוצה השנייה מתברברת. זה סימן שבעטלף, או לפחות בסוג העטלף הזה, לחוש הראייה יש משמעות".

פרופ' רן נתן, חוקר תנועת בעלי חיים מהאוניברסיטה העברית, היה שותף במחקר שבדק אם עטלפים יודעים להגיע למטרה גם אם לא ראו ציוני דרך שהם מכירים בדרך אליה. "יחד עם הדקטורנט דוד שוהמי ,לקחנו עטלפים שגדלו בפארק בריטניה ושחררנו אותם באזור גבעות גורל. כולם חזרו לעץ הפרי האהוב עליהם או למערה", הוא מספר. "כיצד הגיעו הביתה ממקום שכלל לא הכירו? אחת ההשערות הייתה שהם ראו את האורות של קו החוף והשתמשו בהם כדי להתקרב עד המקום שהם מכירים. אבל איך נבדוק את זה? נחכה להפסקת חשמל שבה יוחשך כל קו החוף?

פרופסור רן נתן / תמונה פרטית

"לילה אחד היה לי רעיון - לשחרר אותם במכתש רמון. מהקרקעית של המכתש לא רואים את האורות. וכך בדיוק עשינו. שחררנו מחצית מהעטלפים מההר - והם חזרו הביתה 84 ק"מ, כמעט בקו ישר. אלה ששוחררו במכתש, התברברו חזק מאוד. הם עפו אולי 40 ק"מ, ואז פתאום התכיילו ועפו בקו ישר צפונה.

"מה אנחנו למדים מכך? שהם אכן רואים משהו במרחק. אנחנו לא יודעים בדיוק מה הם רואים. אולי אורות, אולי את קו החוף עצמו. אנחנו יודעים גם שיש להם סימן נוסף שצריך 'להתניע' אותו, שבסופו של דבר עזר להם להתכייל במכתש ולנוע צפונה. אולי מדובר בסימן מגנטי, אולי בבריזות שמגיעות בשעה זו לנגב".

הצעד ההגיוני הבא היה לחבר מכשיר GPS אל העטלף. אבל כיצד? רובם שוקלים פחות מ-50 גרם. התשובה הייתה פיתוח של מכשיר GPS ששוקל 3 גרם.

המכשיר פותח במיוחד עבור מעבדתו של פרופ' יובל. בתחילה עלה כל מכשיר 1,000 דולר, והיום הם עולים 300 דולר לאחד, "אנחנו מאבדים אותם כל הזמן. זה כמו לזרוק לפטופים לים. אני חושב שעד היום שרפנו 1,000 מכשירים כאלה, כ-300,000 דולר", הוא מחייך, "אבל זו הכלכלה של המחקר: המכשירים הללו מביאים מענקים והמענקים מביאים כסף לייצר עוד מכשירים. כך או כך, עצוב לי על כל אחד שהולך לאיבוד, בעיקר בגלל המידע על המכשירים, ואחר כך בגלל עלותם".

מכשירים אלה כוללים לא רק חיישני מיקום, אלא גם רמקולים קטנים. "אני מקליט את הקולות שהעטלף משמיע, ולפי זה אני יודע מתי הוא מחפש מזון בסביבה הקרובה שלו (ומשמיע את השריקות הקטנות שחוזרות אליו כהד ובאמצעותן הוא מזהה חרקים או פירות בחושך), ואני גם שומע אותו לועס. אנחנו יודעים לפי הלעיסות מה הוא אכל בדיוק, ויודעים לנחש אפילו את ההרכב התזונתי של הפרי. כך אני יכול לדעת אם העטלף אכן מצליח לטייב את המפה והמסלול שלו מיום ליום כדי לאכול טוב יותר".

הטכנולוגיה הזאת נשמעת אולי כמו סטארט-אפ מתחום ניטור התזונה ומניעת השמנה אצל בני אדם. ליובל יש רעיונות נוספים. "אם היינו יכולים לשים חישנים כימיים על מושבה של עטלפים בתל אביב, היינו יכולים למשל להשתמש בהם כדי למפות את זיהום האוויר בכל תל אביב".

"האח הגדול" של העטלפים

אחת השאלות הבוערות במחקר היא אם לעטלפים ולמינים מנווטים אחרים יש אפשרות לבנות במוח מפה קוגניטיבית מפורטת, או שהם מנווטים על בסיס סימני דרך בלבד. אצל בני אדם מדובר בשילוב של השניים: יש לנו בראש מפה גסה ולא מפורטת במיוחד, והוראות הגעה אנחנו נותנים בסימנים: 'לך עד העמוד הירוק, אחר כך בשביל העפר ותעבור את הצריף".

נראה שאצל העטלפים המפה הפנימית היא מדויקת יותר. איך בוחנים זאת? משחררים עטלף במקום מוכר לו במפה, אך כזה שאף פעם לא הזדמן לו לעוף ממנו בדיוק הביתה. אם הוא מנווט לפי ציוני דרך, הוא אמור לעוף לציון הדרך הקרוב וממנו מציון דרך אחד לאחר, עד הבית. אם הוא מנווט לפי מפה - הוא יעוף הביתה בקו ישר.

במחקרים שביצעו יובל ונתן (בנפרד וגם יחד), הם מצאו שהעטלפים שחקרו אכן נעים בקו ישר. דמיינו זאת כך: נניח שאתם יודעים כיצד להגיע מירושלים לתל אביב, ומתל אביב לחיפה. אם יניחו אתכם בנקודה מסוימת בדרך בין תל אביב לירושלים, האם תדעו להגיע ממנה בקו ישר לחיפה? זה מה שעושה עטלף. יש לו יתרון עלינו - הוא עף בגובה ורואה את המפה למטה, אולם הוא עושה את הדרך הזאת גם בלי לזהות את חיפה מרחוק.

דרוש זיכרון לא רע למפה כזאת.

נתן: "הזיכרון שלהם מרשים ממש. נניח, אנחנו לפעמים רואים אותם עפים לעצים שפרחו יחסית מוקדם בשנה שעברה. למשל, אם התאנה נותנת פרי בדרך כלל באוגוסט אך יש כמה עצי תאנה באותו אזור שמבשילים כבר באפריל, אז אנחנו רואים שבאפריל פתאום כמה מהעטלפים מתחילים לעוף אל אותן תאנים מסוימות שמבשילות מוקדם. הם סימנו את העץ הזה באופן ספציפי במפה שלהם. הם מגיעים ו'בודקים' אותו עוד לפני שיש הבדל פיזי בינו לבין יתר העצים. עכשיו אנחנו חוקרים פרטים צעירים ובוחנים באיזה שלב בחיים הם רוכשים את היכולות הללו".

יובל הלך כברת דרך מחקרית ארוכה כדי לוודא שהוא יודע בדיוק את ההיסטוריה של העטלפים שלו, כדי שיוכל לומר בוודאות שהם עפים במסלולים שטרם ראו בעבר: הוא הקים מושבת עטלפים שלמה מאפס, בפיקוח מלא, בתוך הגן הזואולוגי בתל אביב. מעין "האח הגדול" של העטלפים, מלידתם ועד מותם. "המטרה שלי היא להראות שהעטלף מנווט בין שתי נקודות שמעולם לא הלך ביניהן ולכן אין לו ציוני דרך. איך אדע שמעולם לא הלך ביניהן? אם אעקוב אחרי כל מה שעשה בחייו. אני רואה שהעטלף מתחיל את חייו בשטח קטן, ולאט לאט מתחיל להתפרש ברחבי העיר. אני יכול לראות שפרט מסוים עף יום אחד לים והלך לאיבוד כי זה מחוץ למפה שלו, ואז פתאום זיהה משהו שהוא מכיר, ועף חזרה הביתה בקו ישר".

נמצאה נווטת טובה יותר מיונת דואר

בעוד יובל מתמחה בעטלפים וחוקר מגוון אספקטים בחייהם מלבד תנועה, נתן חוקר חיות נעות שונות, ובהן ציפורים. לאחרונה זיהה סטודנט שלו ציפור בשם כרוון, שהתגלתה כבעלת יכולות נדידה מופלאות. הכרוונים סולקו משדה התעופה במרכז לקרית שמונה כדי שלא יתנגשו במטוסים, אך הם חזרו.

"הכרוונים הצליחו לחזור ממרחקים גדולים יותר מאשר יונת הדואר, שנחשבת דוגמה ומופת של ניווט ציפורי".

לכרוונים יש שתי פאזות ניווט, כפי שעולה מעבודה של נתן יחד עם יותם אורחן. "בהתחלה הם משוטטים כאילו איבדו את דרכם, ואז בשלב כלשהו 'נופל להם האסימון' והם טסים בקו ישר הביתה, בדומה לעטלפים", אומר נתן, אבל אצל העטלפים נראה כי שלב ההתכיילות הוא ממש קצר. כרוונים יכולים לחכות שבוע, אפילו שבועיים, למרות שיש להם מוטיבציה גבוהה לחזור - הם מקננים והקן שלהם נשאר בשדה התעופה. הם מחכים לסימן כלשהו ואנחנו חוקרים מהו ה'אסימון' שנופל להם שפתאום מאפשר להם להבין היכן הם ביחס לבית, ואז לטוס אליו".

מה הן ההשערות המובילות?

"אני חשבתי שזה שדה מגנטי והסטודנטים שלי חשבו שזה ריח, ונראה כרגע שהם צדקו. איך יודעים? בנינו תוכנה של 'ציפור וירטואלית' ובדקנו מה יהיה המסלול שלה אם היא מנווטת על פי ריח ומה צפוי אם היא מנווטת על בסיס מגנט, ונראה שהמסלול האמיתי מוסבר יותר על ידי ריח".

אתם בודקים את הציפורים ב-MRI, כדי לראות אילו חלקים במוח שלהן מפותחים?

"בעבודה שלי עם נעמה אלחדף, השווינו ציפורים מהבר ומהשבי. ציפורי הבר ניווטו במהלך חייהן הרבה יותר. ציפינו למצוא את אפקט 'נהגי המונית', כלומר שאזור הניווט במוח שלהם יהיה מאוד מפותח. ואכן מצאנו הבדל גם באזורים המוחיים שמייצגים מפה וגם באלה שמייצגים ריח.

"הדבר הבא בחקר נדידת הציפורים הוא השפעת המיקרוביום, עבודה של יוני וורטמן מתל חי. ייתכן שחיידקי המעי של הציפורים הן שמגיבות לשדה המגנטי ונותנות לציפור אותות לאן לטוס".

משהו כמו "אם יש לי קלקול קיבה אז שם זה צפון?"

"לא ממש יודעים. זה מחקר ממש בתחילת דרכו". 

הערפדים שמנווטים את דרכם לדם של יונקים אחרים

לא הרחק מחדרו של פרופ' יוסי יובל יושב חוקר עטלפים נוסף, פרופ' יורם יום טוב, שפרסם לאחרונה את ספר המדע הפופולרי "הרואים את הקולות", העוסק כולו בעטלפים.

בין היתר עוסק הספר במיתוס הערפד, העטלף צמא הדם, שלעתים אנחנו שוכחים את הקשר בינו לבין דמות הערפד האגדי ששואבת ממנו השראה.

מה אנחנו יודעים על חיי עטלפים

העטלפים הערפדיים מתגוררים דווקא בדרום אמריקה (ולא בחבל טרנסילבניה שברומניה, כפי שניתן היה לנחש), ומשפחת העטלפים הזאת כוללת שלושה מינים. השיניים שלהם קטנות, אך חדות מאוד. אין להן תפקיד בביתור המזון אלא רק ביצירת החתך בעור הקורבן. בשני צדי הלשון שלהם יש שתי תעלות המוליכות את הדם אל מערכת העיכול שלו.

"הערפד יוצא לפעילות לאחר החשיכה. הוא עף אל טרפו בגובה שלא עולה על מטר ונוחת ישירות עליו או במרחק ממנו. אם נחת במרחק, הוא הולך אל הטרף תוך הישענות על עצמות כנפיו. הקורבן הוא בדרך כלל יונק, ובימינו בעיקר בהמות מבויתות כמו בקר, סוסים, חזירים ועזים, אך לעתים מותקפים גם בני אדם הישנים בשדה", כותב יום טוב.

"בקדמת חוטמם של הערפדים מצוין תאי חוש הרגישים לטמפרטורה, ובעזרתם הם מבחינים ממרחק היכן מצויים כלי דם סמוכים לפני עור הקורבן. המקומות המועדפים לתקיפה הם הצוואר, האוזניים, הרגליים ובסמוך לפי הטבעת או לאיבר המין הנקבי.

הרואים את הקולות

"העטלף ניגש לטרפו ומלקק את עורו תוך הפרשת חומר מאלחש הנמצא ברוק, כך שהקורבן אינו חש בדבר. הוא מגלח בשיניו שטח עור, או שהוא נושך שטח עור שאין עליו שערות, מה שמקל על הליקוק ועל שאיבת הדם... הדם זורם מגוף הקורבן ללא הפרעה בשל חומרים מונעי קרישה המופרשים ברוק העטלף.

"משך המציצה עד חצי שעה אך החומר המונע קרישה פועל במשך זמן רב ולכן אובדן הדם מגוף הקורבן נמשך לעתים שעות אחדות, הרבה לאחר שהעטלף כבר הרפה ממנו. הנזק לקורבן יכול להיות גדול. ערפד יכול לצרוך עד 20 מ"ג דם ביום ומספר עטלפים יכולים לתקוף קורבן אחד".

ולמרות זאת, כותב יום טוב, הערפדים חברותיים מאוד. "הם חיים בקבוצות של זכר מבוגר עם כמה נקבות וצאצאיהם הצעירים. הערפדים בקבוצה נוהגים לחלוק את ארוחותיהם עם פרטים אחרים במשכנותיהם. השיתוף נעשה באמצעות הקאת דם לפיו של הפרט הרעב. לשיתוף המזון חשיבות רבה כי השגת הדם אינה קלה".

כדי להיפטר מהערפדים, לא משתמשים באור שמש דווקא. מגדלי הבקר בדרום אמריקה נוטים להזריק חומרים נוגדי קרישה לפרות, או לרסס בהם את הערפדים ישירות. הפרות אינן כה רגישות לחומר, אולם כשהערפד יונק דם עשיר בנוגדי קרישה, הוא חוטף בעצמו שטפי דם פנימיים או מדמם למוות מפצעים שנוצרו במהלך תהליכי הליקוק והנשיכה ההדדיים עם חבריו ומשפחתו.

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו