סיכום בחירות האמצע: מספר היהודים עלה, אז למה שלדון אדלסון לא יכול להיות מרוצה

הנשיא טראמפ יכול היה לצפות את איבוד הרוב בבית הנבחרים, ונהנה בינתיים מהכנסים הגדולים ומאווירת הבחירות • הדמוקרטים חגגו את חזרתם לזירה, עם יותר נשים ויהודים במוקדי ההשפעה • מנגד, שלדון אדלסון שהשקיע 113 מיליון ד' ברפובליקנים, מאוכזב מהתוצאות במדינת הבית שלו

ביום שלישי בשעות הערב הזמין הנשיא דונלד טראמפ חברים לחדר המזרחי המפואר בבית הלבן ל"מסיבת-צפיית-תוצאות", מנהג מקובל בחוגים הפוליטיים של העיר וושינגטון דיסי. היו שם התורם הרפובליקני הענק ומו"ל העיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון ואשתו ד"ר מרים אדלסון, יו"ר הפורום האסטרטגי של הבית הלבן, איש העסקים שהוא מנכ"ל קבוצת בלקסון, סטיבן שוורצמן, בעלי הקליבלנד קאבלייר, דן גילברט, המשקיע מייקל מילקן, המטיף פרנקלין גרהאם ואחרים.

לאורחים הוגשו פיצות, נקניקיות, המבורגרים וצ’יפסים, בכלי הגשה מהודרים, כך פרסם "CNBC". הנשיא נכנס, בירך את אורחיו שהתגודדו באחד מן האולמות המגונדרים ביותר של הקומה הראשונה של הבית הלבן, ומשם עבר לצפות בתוצאות בחדר נפרד.

בחדר שבו צפה בתוצאות, הועמדו שני מסכי טלוויזיה. באחד, שודר ערוץ החדשות המועדף פוקס ניוז, בווליום מוגבר. השני, בווליום מושתק הכיל מסך מפוצל המחולק ל-4: פוקס ביזנס, פוקס, סי.אן.אן ו-msnbc.

טראמפ ידע שתוצאות הבחירות מורכבות, שבבית הנבחרים צפוי הפסד למפלגתו. בשבועות האחרונים הוא הפשיל שרוולים ויצא לערים ומדינות ברחבי ארה״ב. הוא התרוצץ לאורך ולרוחב של אמריקה. הופעות קמפיין ועצרות בחירות חביבות עליו במיוחד. ניכר שהוא מפיק מכך הנאה רבה הרבה יותר מאשר מפגשי עבודה עם מחוקקים או מתכנון מהלכי חקיקה באמצעות יועציו.

בני הזוג אדלסון תרמו במערכת הבחירות הנוכחית, בחירות אמצע-הקדנציה, סכום מצטבר של כ-113 מיליון דולרים למועמדים רפובליקנים, כך לפי נתונים שהתפרסמו באתר עמותת המחקר Center for Responsive Politics.

אך במדינת הבית של אדלסון, נבאדה, במקום בו נמצאים בתי הקזינו הגדולים שלו, הדמוקרטים ניצחו בגדול. בעמוד הראשי של ה-Las Vegas Review-Journal, העיתון שבבעולות אדלסון, נמרחה ביום רביעי בבוקר הכותרת הראשית "פצצת-הגל-הכחול" על תוצאת הבחירות במדינת הבית.
ג’קי רוזן, הסנטורית הדמוקרטית החדשה של המדינה, הביסה את הסנטור הרפובליקני דין הלר. הלר קיבל דולרים רבים מאדלסון, אך רוזן, לשעבר נשיאת בית כנסת, הייתה ביום שלישי לדמוקרטית היחידה בסנאט שהצליחה להזיז סנטור שמרן מכסאו.

הדמוקרטים ניצחו בבית הנבחרים, וגם היהודים

רוזן, והמפלגה הדמוקרטית מאחוריה, מאפשרים הצצה לתוך הויכוח הפנים-יהודי בארה"ב. מדוע מרבית היהודים שם דמוקרטים? עניין של מסורת וגם ויכוח עכשווי. רוזן ניהלה קמפיין בתוך נבאדה על בסיס בעיות תת-מימון לחינוך ציבורי, בעיות איכות סביבה ומהלכי ממשל טראמפ לקיצוץ בביטוחי הבריאות שקודמו על ידי ממשל אובמה.
היא צמחה מתוך קהילת בית הכנסת הרפורמי ‘נר-תמיד’ בפרברי לאס-וגאס, קרובה לסנטור הבכיר הארי ריד. בנוגע לישראל, היא אמרה במהלך הקמפיין לכל מי שרצה לשמוע שאם היא הייתה סנטורית בעת ההחלטה על ההסכם הגרעין עם איראן (2015), הייתה מצביעה נגד אובמה ונגד ההסכם. הנה הכלל עבור נבחרי ציבור יהודים, פרו ישראלים בכירים: עמדות שמאל/ליברליות בנושאים חברתיים ומקומיים, עמדות ניציות בנושאי חוץ.
עם הקפיצה במספר הדמוקרטים בבית הנבחרים, ועם הקפיצה במספר נשים, מסתבר שגם מספר הצירים היהודים עלה בהרבה, באופן לא פורפוציונלי לשיעורם באוכלוסיה. 28 מבין 435 חברי בית הנבחרים הם יהודיים. עד 2018, היו 23. מספר הסנטורים היהודים עלה מ-7 ל-8 מתוך 100 בסך הכול.
מספרם הרב של המועמדים היהודיים גרר אחריו גם קמפייני שנאה, עם כרזות בחירות המחברות בין מועמדים יהודים להון, שהגיעו מן הצד של מועמדים רפובליקנים בניסיון להביס את מתחריהם. ארגון ה־RJC (קואליצית הרפובליקנים היהודים) גינה את הקמפיינים הנגטיביים במילים חריפות. מאט ברוקס נשיא ה־RJC צייץ: "אלה הם קמפינים מרושעים ודוחים. זה לא מקובל בשום מצב. הגועל זה חייב להסתיים".

בעוד המועמדים היהודים שמו דגש (כמעט כולם) על נושאי ביטוחי בריאות, חינוך וסביבה, רבים מהם מדברים גם על שינוי מהותי בחוקי נשיאת הנשק בארה"ב. זו עמדה דמוקרטית קיימת, עוד לפני הטבח הנורא בבית הכנסת בפיטסבורג. באופן מעניין, חלקם באים לבית הנבחרים החדש עם רקע צבאי-ביטחוני. אליסה סלוטקין ממישיגן, היא עובדת CIA לשעבר, איליין לוריה מוירג’יניה היא מפקדת בנייבי לשעבר, ומקס רוז, מניו יורק, שירת ב-Army.

נתניהו יכול לחייך מתוצאות הבחירות

רבות דובר על כך שוועדות בית הנבחרים יעברו לידי יושבי ראש מן הצד הדמוקרטי של המפה. יו"ר בית הנבחרים, בשלב הראשון, תהיה ככל הנראה מנהיגת הדמוקרטים ננסי פלוסי. יש לה אמנם אופוזיציה בתוך מפלגתה, אך ייתכן שהיא תצליח לשכנע את מובילי המרד הפוליטי שעליה להיות יושבת הראש עד ל-2020.

ננסי פלוסי/ צילום: shutterstock
 ננסי פלוסי/ צילום: shutterstock

אחרי הכול, פלוסי קצרה הצלחה פוליטית מוכחת השבוע. לפני שנה ביקרה פלוסי בישראל, ונפגשה גם עם ראש הממשלה נתניהו. באותו ביקור נפגשתי עמה בירושלים, ושאלתי אותה על האווירה העוינת שהייתה בינה לבין נתניהו, סביב נאומו בקונגרס במארס 2015. אותו נאום מופרסם נגד הסכם הגרעין עם איראן, אשר נתפס כנאום נגד אובמה על ידי דמוקרטים ברחבי ארה"ב.

פלוסי אמרה שהזמן חלף, האוירה כיום טובה ואין רגשות טינה. היא שמחה (תמיד, לדבריה) לפגוש את ראש הממשלה ולדון עמו בנושאים מגוונים, ובעיקר בנוגע להגנה על ביטחונה של ישראל. היא אמרה שהיא מתנגדת לתנועות ה-BDS וערה לזעם שהפעילות הזו מעוררת בקרב ישראלים ויהודים. מיותר לציין, שאם הממשל בהובלת הנשיא ושליחיו, ג’ייסון גרינבלט, ג’ראד קושנר ודיוויד פרידמן, יניחו תוכנית מדינית, הם יזכו לגיבוי נרחב מפלוסי ואנשיה.

בראש ועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים, צפוי לעמוד אליוט אנגל מניו יורק. וניטה לוואי מניו יורק תעמוד בראש ועדת ההקצאות. שניהם יהודים, שניהם מקורבים להנהגה הישראלית ולאיפא"ק. שניהם עשויים לעשות את המוות לטראמפ בנושאי חקירותיו וענייניו האישיים, אך לא יפגעו בישראל בקצה הזרת שלהם.

בסנאט, ניצל מכמעט-הדחה הסנטור הדמוקרטי מניו ג’רזי בוב מננדז. מננדז, הדמוקרט הבכיר בוועדת יחסי החוץ, היה התקיף ביותר נגד הנשיא אובמה בכל הנוגע להסכם הגרעין. הוא צלח השבוע, בקושי, את מערכת הבחירות ויוותר מספר שתיים בוועדה החשובה ביותר, לצידו של יו"ר רפובליקני חדש. וגם אלה הן חדשות טובות עבור בלפור.