הנקראות ביותר

פרשת הצוללות: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את שמרון, צ'ייני, זנדברג, בר-יוסף, ברוש ושרן

עם סיום חקירת תיק הצוללות (תיק 3000) הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של החשודים המרכזיים בגין שוחד או תיווך לשוחד ועבירות נוספות ● נגד עו"ד יצחק מולכו לא התגבשה תשתית ראייתית

עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום
עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום

הדרמה שהתחוללה ביום פתיחת חקירת פרשת הצוללות (תיק 3000) בסוף 2016-ראשית 2017, מתגמדת לעומת רעידת האדמה שמתחוללת היום (ה') עם פרסום המלצות המשטרה בסיום החקירה להעמיד לדין את שורת החשודים הבכירים בפרשה, שנחשבת לאחת מפרשות השחיתות החמורות לכאורה שהתגלו בישראל. במשטרה מכנים את הפרשה כ"קו פרשת המים של מערכת הרכש הביטחוני והמל"ל".  

בשעות הצהריים היום הודיעה משטרת ישראל כי סיימה את חקירת "פרשת הצוללות" והעבירה את ממצאיה לפרקליטות לשם בחינת הגשת כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה, בגין קיומה של מערכת יחסים שוחדית בין גורמים עסקיים, עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים, על רקע עסקאות רכש של צוללות וכלי שיט למדינה. זאת, לאחר שלגישת המשטרה נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין את קציני הצבא הבכירים לשעבר המעורבים בפרשה - תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש, אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום; וכן את מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שמרון; את השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד אליעזר (מודי) זנדברג; ואת דוד שרן, שהיה ראש מטה משרד ראש הממשלה. 

החשוד היחיד שלגביו לא ניתנה המלצה על העמדה לדין פלילי הוא עו"ד יצחק מולכו, ששימש כיועצו המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואשר לגביו נקבע כי "לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות". 

חברת טיסנקרופ הגרמנית, שעומדת במרכז הפרשה, הודיעה בתגובה: "המידע שברשותנו נכון לרגע זה מגיע אך ורק מהתקשורת, ולא קיבלנו מידע רשמי אחר. ברגע שנדע את כל העובדות, נבחן צעדים נוספים במסגרת האפשרויות החוקיות העומדות לרשותנו". בעבר הודיעה טיסנקרופ כי חקירה פנימית שקיימה לא מצאה שום כשלים מצד החברה, והטילה את האשמה על עבירות שחיתות, אם היו, על נציגה בישראל, מיקי גנור.

במסגרת חקירת פרשת הצוללות נחקרו ההליכים שקדמו וסבבו את רכישתם של 3 צוללות ו-4 ספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. לפי החשד, ההחלטות על רכש כלי השיט התקבלו בצמרת המערכת הביטחונית משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגורמים שליוו את העסקאות. עקב מהות העסקה והפרופיל הגבוה של החשודים וקרבתם אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, התדפקה החקירה גם על מעונו של נתניהו, אשר העיד בה מספר פעמים - אך לא היה חשוד במעורבות בה.
בהודעתה המפורטת של המשטרה מהיום על סיום החקירה מגוללת המשטרה את סיפור הפרשה מראשיתו, ועד לסיום החקירה היום. 

"תיק 3000", נכתב בראשית ההודעה, "עוסק בעיקרו בחשדות לכאורה למסכת עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות נוספות, שבוצעו במסגרת רשת של מערכות יחסים שכללה עובדי ציבור, גורמים עסקיים ונושאי משרה בכירים, אשר התנהלו בין במישרין ובין באמצעות גורמים עסקיים ופרטיים אשר שימשו כמתווכים, במהלך השנים 2009-2017, וזאת במטרה לקדם אינטרסים עסקיים הנוגעים ברכש צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מאת התאגיד הגרמני 'טיסנקרופ' (THYSSENKRUPP) וזאת לצד קידום אינטרסים עסקיים נוספים". 

ראשיתה של הפרשה בתחקיר עיתונאי שפרסם רביב דרוקר בערוץ עשר, אשר בעקבותיו, בחודש נובמבר 2016, הורה היועץ המשפטי לממשלה, על-פי המלצת פרקליט המדינה, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל.  

על-פי החלטת ראש אח"מ וראש להב 433 הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), בלהב 433. כן, סייעה בחקירה יחידת "יהלום", יחידת החקירות המובילה של רשות המסים. החקירה לוותה מראשיתה מקרוב על-ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.  

במהלך הבדיקה המשטרתית נגבו עשרות הודעות פתוחות ממעורבים שונים בפרשה, לצד פעולות בדיקה נוספות שבוצעו.
בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, הורה פרקליט המדינה בפברואר 2017 על מעבר מהליך בדיקה לחקירה משטרתית. 

החקירה הגלויה בפרשה התבצעה ב-3 גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת מעורבים: בחודש יולי 2017 התקיים הגל הראשון של החקירה - במסגרתו נחקרו, בין היתר, האלוף (במיל') אליעזר "צ'ייני" מרום, סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר-יוסף ואיש העסקים מיקי גנור; בחודש ספטמבר 2017 התקיים גל שני של החקירה - במסגרתו נחקרו, בין היתר, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד מודי זנדברג, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה ומזכיר חברת קצא"א דוד שרן, תא"ל (במיל') שי "שייקה" ברוש; ובחודש נובמבר 2017 התקיים גל שלישי של מעצרים וחקירות - במסגרתו נחקרו עו"ד דוד שמרון ועו"ד יצחק מולכו, המקורבים לראש הממשלה נתניהו. 

במהלך חודש יולי 2017, בעיצומו של הגל הראשון של החקירה, נחתם הסכם עד מדינה עם מיקי גנור, אשר שימש כנציג התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל. בהסכם נקבע כי גנור יועמד לדין ויורשע בגין עבירות מס, ירצה עונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, וישלם קנס בסך 10 מיליון שקל; ובמקביל ישתף פעולה עם המדינה וימסור כל הידוע לו על עבירות שבוצעו בפרשה. ההסכם היווה פריצת דרך דרמטית בחקירה, והוביל את החוקרים לחשודים הנוספים.  

במסגרת החקירה - שהתבררה כמורכבות מבחינת היקפי החומר שנאסף בה, החשיפה לעולם תוכן אסטרטגי ורגיש, היבטי החיסיון וביטחון המדינה שהתגלו בה - נחקרו תחת אזהרה מספר חשודים, וכן נגבו מאות הודעות מעשרות רבות של עדים מעורבים. גם ראש הממשלה מסר עדות בפרשה זו. כמו כן, נאספו ונותחו חומרי חקירה רבים, לרבות הקלטות שבוצעו בזמן אמת, מסמכים שנתפסו ממגוון משרדי ממשלה וגופי ממשל וביטחון, וכן הוגשו בקשות לסיוע משפטי שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת ישראל). 

כמו כן, במהלכה של החקירה על שלביה השונים נתפסו נכסים וכספים המיועדים לחילוט של חלק מהחשודים בפרשה, בסך של מיליוני שקלים. 

על-פי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני טיסנקרופ למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים, כאשר עד שנת 2009 תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת, שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל. במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע ברקת באיש העסקים גנור, אשר נכנס בנעליו של ברקת והחל לשמש כנציג התאגיד והמתווך לעניין רכש ושירותים של התאגיד מול מדינת ישראל. ממצאי החקירה מגלים כי למפקד חיל הים דאז, צ'ייני, ולמשנה לראש המל"ל דאז בר-יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת וזאת מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו. שכרו של הנציג משולם על-ידי התאגיד, ומדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר המחושבים על-פי אחוזים משווי העסקאות. 

מהחקירה עלה כי בתקופה בה שימש גנור נציג התאגיד - בין השנים 2009 ועד לימי החקירה הגלויה במחצית שנת 2017 - הושלמה עסקת רכש כלי שייט מהתאגיד בשווי של מאות מיליוני אירו, והתקיימו מגעים לרכישת כלי שייט נוספים בשווי כספי רב עוד יותר. על-פי ממצאי המשטרה, "לאורכה של החקירה עלו חשדות כי במהלכה של התקופה הרלוונטית כאמור, שורה של עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים, בעבר ובהווה, לצד גורמים עסקיים ופרטיים - כולם או חלקם - לקחו ו/או דרשו טובות הנאה מאיש העסקים מיקי גנור, בין במישרין ובין באמצעות מתווכים; בין בתשלומי שוחד במזומן ובשיקים ובין בכסות של חוזי ייעוץ פיקטיביים; בין בעבור ביצוע פעולה הקשורה בתפקידם ובין על-מנת להניע עובדי ציבור אחרים; בין בהקשר לעסקאות הצוללות וכלי השיט שנרקמו בין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל כמפורט לעיל ובין בהקשר למיזמים עסקיים אחרים, עכשוויים ועתידיים, אשר קרמו עור וגידים בארץ ובחו"ל בשותפות עם גנור - וכל זאת תוך הימצאותם בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי עליו הופקדו ובין קידום ענייניהם העסקיים והפרטיים". 

המשטרה הודיעה כי במסגרת החקירה נתגבשה תשתית ראייתית לכאורית מספקת לביסוס חשדות גם כנגד מעורבים נוספים בפרשה, לרבות אנשי עסקים פרטיים שאינם נושאים במשרות ציבוריות. 

עוד הודיעה המשטרה במהלך ניהול החקירה ואיסוף הראיות נתגלו ליקויים בכל הנוגע לסדרי מינהל בקרב גופים שונים, אל מול גורמים עסקיים ופרטיים, וזאת בכל הנוגע לרכש ביטחוני ואסטרטגי למדינת ישראל. "ליקויים אלה מחייבים הפקת תובנות ולקחים על-ידי הגורמים המוסמכים לכך, על-מנת לשפר ולייעל את הליכי הרכש הביטחוני במדינת ישראל ולהגן עליהם מפני אינטרסים זרים והשפעות פסולות במבט צופה פני עתיד. בכוונת המשטרה לפנות לגורמים הרלוונטיים ולהביא בפניהם מסקנות אלה", נכתב בהודעת המשטרה. 

כל כוכבי התסריט הפלילי וחלקם בו

מערכת היחסים השוחדית לכאורה בין כל המעורבים בפרשה יכולה לספק חומר לתסריט של המותחן הביטחוני-מדיני הבא. לכל "כוכב" בסרט הזה היה תפקיד ברור, וכולם בעיקר רצו ליהנות מחגיגת הכספים הלא כשרים שהחליפו ידיים לכאורה על רקע העסקה הביטחונית-מדינית.

כך על-פי החשד, נפתחת עלית הסרט הזה בתא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, ששימש בתפקיד מנהל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואף היה מועמד ראש הממשלה לראשות המל"ל. על-פי החשד הוא היה זה שהציע לאיש העסקים מיקי גנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד - בין ישירות, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים. הכוכב הבא, ברוש, מקורבו וחברו הקרוב של בר-יוסף, שימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, "הוכנס" על-פי החשד, בכוונת מכוון, על-ידי בר-יוסף, כגורם מתווך בין בר-יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על-מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד. 

העלילה ממשיכה להסתבך כאשר נכנס לתמונה אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, אשר על-פי החשד בעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל ביחד עם בר-יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת. צ'ייני פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד, כאשר על-פי החשד לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600 אלף שקל (כ- 120 אלף אירו). 

ואולם אחד הכוכבים הראשיים בתסריט הפלילי שמתארת המשטרה הוא עו"ד דוד שמרון, שותפו של עו"ד יצחק מולכו במשרד עורכי דין, בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועורך דינו הפרטי של ראש הממשלה ורעייתו.

על-פי החשד, עו"ד שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על-מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל - ובהם יועמ"שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה בעניינים מדיניים. כל זאת טוענת המשטרה מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד ראש הממשלה ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין. 

בתמורה לפעילותו בשליחותו של גנור, קיבל עו"ד שמרון על-פי החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה". התשלומים בוצעו לכאורה במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270 אלף שקל, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".

בנוסף, על-פי החשד פעל עו"ד שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על-מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום - תוך שעו"ד שמרון מציג מצג-שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על-פי החשד - קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכ"ט), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עורכי הדין. 

התסריט ממשיך ועובר דרך השר (לשעבר) אליעזר (מודי) זנדברג - על-פי החשד בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט - וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ- 100,000 שקל. 

דוד שרן, ששימש בתקופה הרלוונטית כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א, פעל על-פי החשד לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013-2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ- 130,000 שקל. זאת, על-פי החשד, באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו על-ידי שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי-קש, לקמפיין הבחירות של השר יובל שטייניץ, בשנת 2012. 

היחיד שלא "זכה" לתפקיד בסרט הפלילי, שובר הקופות המכונה "פרשת הצוללות" הוא עו"ד יצחק מולכו. מולכו, שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו, נחקר על כך שבעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של ראש הממשלה נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלסטינים, נפגש במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון. על-פי החשד במהלך מפגש זה דנו עו"ד מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות. על-פי החשד, עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד ראש הממשלה בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין מתוקף תפקידו הציבורי, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלסטינים.

ואולם, במקרה של מולכו הודיעה המשטרה כי לא נמצאה תשתית ראייתית לביצוע עבירות על-ידו.

תגובות

עו"ד איתן מעוז, המייצג את דוד שרן, סירב להגיב לידיעה. 

עורכי הדין אייל רוזובסקי וציון אמיר, המייצגים את האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, מסרו כי "מרום טען לאורך כל הדרך וממשיך לטעון לחפותו. המלצות המשטרה זה אקט שאין לו משמעות פורמלית. אלה מסקנות המשטרה, נחכה ונראה מה יחליטו בפרקליטות".

פרקליטו של בר-יוסף, עו"ד ז׳ק חן, מסר: "הודעת המשטרה נגועה באותה המגמתיות שאפיינה את החקירה כולה. אין לנו ספק שבחינה עניינית ורצינית של העובדות, שתעשה על-ידי הפרקליטות, תעלה שלא נפל פגם בהתנהלותו של תא"ל (בדימוס) אבריאל בר-יוסף". 

עו"ד איריס ניב-סבג, המייצגת את שי ברוש, מסרה בתגובה: "שי ברוש הוא איש רב-זכויות שתרם רבות לביטחון ישראל, אך בתקופה הרלוונטית היה אדם פרטי, ובנסיבות אלה עצם הניסיון לייחס לו עבירה מרחיק לכת. אני מאמינה כי כך יעלה לאחר בחינת הדברים על-ידי הפרקליטות". 

עו"ד ירון קוסטליץ, פרקליטו של השר לשעבר מודי זנדברג, מסר כי הוא משוכנע שהפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגיש כתב אישום נגד זנדברג, וכי לא נפל בו דופי. 

עו"ד דוד שמרון מסר בתגובה: "לא עברתי שום עבירה. אני בטוח שהתיק יתברר בלא כלום, ולא יוגש נגדי כתב אישום".

עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של עו"ד דוד שמרון, מסר בתגובה: "בשנתיים האחרונות סיפרו לנו שעו"ד שמרון היה שותף ברווחיו של מיקי גנור ברכישת צוללות; או שהוא תיווך בעסקאות צוללות ואמור היה לקבל 9 מיליון אירו כשותף של גנור. במשך שנתיים עיתונאים ופוליטיקאים האשימו את עו"ד שמרון שהיה מעורב בעסקה ביטחונית מושחתת לרכש צוללות. היום מסתבר לכולם שמה שאמרנו לאורך כל הדרך הוא האמת - עו"ד שמרון לא היה קשור לצוללות; הוא לא תיווך צוללות; הוא לא היה שותף של גנור בקשר לצוללות או בכל עניין אחר; והוא בטח לא היה אמור לקבל ולא קיבל תשעה מיליון יורו עבור עסקת הצוללות.

"אז מה נשאר? טענה משונה כאילו עו"ד שמרון עשה 'שימוש משתמע' במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה מול עובדי ציבור שונים. 'שימוש משתמע'?! מה זה אומר בכלל? הרי אף אחד לא טוען שעו"ד שמרון הציג את עצמו כמקורב לראש הממשלה או הציג קשר כלשהו לראש הממשלה או טען שפעל מטעם ראש הממשלה. עם כל הכבוד, עו"ד שמרון לא צריך להתהדר בקרבתו לראש הממשלה. מדובר באחד מעורכי הדין הבולטים בישראל בעשרות השנים האחרונות, יש לו רזומה מפואר, והוא ייצג בנושאים משפטיים מהגדולים והמורכבים בישראל, בלי שום קשר לראש ממשלה.

"עורך הדין שמרון פעל כדין כעורך דין של גנור; הוא ייצוג אותו בגלוי ומעולם לא הסתיר זאת. בכלל, ייצוגו של גנור תאם מלכתחילה את פרופיל הלקוחות והעסקאות שמייצג עו"ד שמרון לאורך השנים. עכשיו ברור, שככל שהדברים קשורים לעורך דין שמרון - תיק הצוללות קרס.

"בעסקת קרדיט סוויס טוען כתב ההמלצות שעו"ד שמרון הסתיר את מעורבותו של מיקי גנור. אלא שהדבר נסתר על פניו. יש בידינו התכתבויות של עו"ד שמרון עם הבנק השווייצרי, בהן נכתב במפורש שמיקי גנור מקבל את החלק הארי בעמלה, והדבר גם דווח לרשויות המס. עו"ד שמרון מעולם לא הסתיר את הקשר של גנור לעסקה וממילא לא חשב שיש סיבה כלשהי להסתיר אותו. חשוב להדגיש: בניגוד לרושם שנוצר, לא מדובר בעמלה של 20% מהשקעה של 100 מיליון דולר, אלא בשכר בגובה של 8,000 דולר לשנה במשך 3 שנים. הא ותו לא. אז גם כאן ברור שאין עבירה". 

עו"ד יצחק מולכו מסר: "הייתי סמוך ובטוח שהחקירה תיגמר בלא כלום. כפי שהודעתי כמה פעמים בעבר, לא הייתה לי שום מעורבות בעניין שנבדק".

המלצות המשטרה - סיכום:

1. תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף
תפקיד: מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת לשעבר ומשנה לראש המל"ל לשעבר
העבירות: שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע


2. תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש

תפקיד: איש עסקים פרטי, מקורבו וחברו הקרוב של בר-יוסף
העבירות: שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון

3. אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום

תפקיד: מפקד חיל הים לשעבר
העבירות: שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ

4. עו"ד דוד שמרון

תפקיד: שותפו של עו"ד יצחק מולכו במשרד עו"ד, בן-דודו של רה"מ נתניהו ועורך-דינו הפרטי של רה"מ ורעייתו
העבירות: תיווך בשוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון 

5. אליעזר (מודי) זנדברג

התפקיד: שר לשעבר ויו"ר קרן היסוד אליעזר לשעבר
העבירות: שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין

6. דוד שרן

תפקיד: ראש המטה לשעבר של שר האוצר שטייניץ, ובהמשך ראש הסגל של רה"מ נתניהו; לסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א
העבירות: שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות לפי חוק מימון מפלגות ובחירות

7. עו"ד יצחק מולכו -
תפקיד: שותף-מנהל במשרד עוה"ד שמרון-מולכו. שימש כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ נתניהו
המלצת המשטרה: לא נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות

8. מיקי גנור -
התפקיד: נציג טינסקרופ בישראל
עד המדינה בתיק

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000) הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, וכל עוד לא הורשעו בדין, הם בחזקת חפים מפשע.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתכנסיית השטן תובעת את נטפליקס ב-150 מיליון דולר