הנקראות ביותר

בנו של לב לבייב: מעצרי נועד להפעיל לחץ על אבי כדי שיגיע לארץ

זבולון לבייב, שנעצר ביום שני במסגרת פרשת "היהלום השחור" בחשד להברחת יהלומים ועבירות נוספות, הגיש ערעור על הארכת מעצרו למשך 7 ימים, ומבקש את שחרורו לאלתר

לב לבייב / צילום: תמר מצפי
לב לבייב / צילום: תמר מצפי

"מטרת מעצרי אינה אלא שבירת רוחי והפעלת לחצים פסולים, כדי להפוך אותי לנחקר נוח יותר ועמיד פחות ללחצי החוקרים, ואולי אף ניסיון פסול להפעיל לחץ על אבי, לב לבייב, שעסקיו במוקד הפרשה, והוא מתגורר מחוץ לישראל, על-מנת שיגיע ארצה לאחר שיראה את מצוקת בנו" - כך טוען בנו של איש העסקים לב לבייב, זבולון לבייב, במסגרת ערר שהגיש אמש (ד') על החלטת בית משפט השלום להאריך את מעצרו מיום שני למשך 7 ימים, עד ליום ראשון 11 בנובמבר.

בערר, שהוגש באמצעות סנגורו, עו"ד אלון רון, טוען זבולון לבייב עוד כי מאז שנעצר נשאל שאלות ספורות באותו יום, ומאז ההחלטה על הארכת מעצרו לא הובא עוד לחקירה כלל, לא ביום שלישי ולא ביום רביעי. בנסיבות, זבולון לבייב מבקש את שחרורו ממעצר לאלתר. בית המשפט קבע דיון בבקשה למחר (ו') בשעות הבוקר.

זבולון לבייב נעצר ביום שני במסגרת גל המעצרים הראשון בפרשה המכונה "יהלום שחור", ואשר במרכזה חשד לקיומו של מנגנון משומן היטב של הברחות יהלומים מרוסיה לישראל ומחוץ לישראל, במשך 15 שנים, מבלי לדווח על כך לרשויות ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות.

ביום המעצר הגישה המשטרה בקשה להארכת מעצרו ומעצרם של 5 חשודים נוספים לתקופה של 9 ימים, כאשר עילת המעצר הייתה חשש לשיבוש מהלכי חקירה. השופט גיא אבנון קבע כי "לעת הנוכחית, חומרי החקירה מטילים חשד סביר במידה נדרשת ביחס לכל אחד ואחד מהחשודים. העבירות המיוחסות לחשודים מקימות בראש ובראשונה עילת מעצר מובהקת מסוג חשש לשיבוש הליכי חקירה". 

בנוסףהתייחס השופט גם לטענות שחזרו בטיעוני באי-כוח החשודים השונים, לפיהן עיקרי החשדות נגד החשודים כבר ידועים בציבור מזה זמן מה, וציין :"אין בכך שחלק מהחשדות פורסם זה מכבר כדי להפחית מעוצמת החשש לעילת השיבוש". 

בערר שהגיש כנגד החלטה זו כותב הסנגור, עו"ד אלון רון, כי "במסגרת הדיון לא הצליח נציג המשיבה להפנות את בית המשפט קמא לחשש ספציפי לשיבוש מהלכי חקירה, והוא אישר כי עיקר החשש נובע מכך שהחקירה הפכה גלויה, וזאת על אף שהוצגו לו נתונים, שחלקם גובו בכתבות עיתונאיות, לפיהם חלק ניכר מהחשדות פורסם זה מכבר והיה ידוע לעורר ולחשודים האחרים".

לטענתו, משמעות קביעה זו של בית המשפט היא שחומרת העבירות המיוחסות מחייבת כשלעצמה מעצר, שכן בשל חומרתן יש חשש אינהרנטי לשיבוש מהלכי חקירה. ואולם, נכתב בערעור, "החוק אינו מונה בין עילות המעצר עילה לפיה סוג העבירה או חומרתה מצדיק מעצר, והחוק אינו קובע חזקה לפיה סוג מסוים של עבירות מקים חשש לשיבוש הליכי חקירה. בכך תיקון החוק את המצב הנורמטיבי ששרר לפניו וביטל במפורש את עילת המעצר של חומרת העבירה. מובן כי לא ניתן להחזיר 'בדלת האחורית' את עילת המעצר שבוטלה באמצעות קביעה כי עבירות מסוימות מקימות מטבען עילת מעצר של חשש לשיבוש הליכי חקירה".

לטענת זבולון לבייב, המשטרה לא הצביעה על חשש ממשי, המתבסס על ניסיון לכאורה של העורר לשבש את הליכי החקירה. היא גם לא הפנתה למידע מודיעיני בדבר כוונה לבצע שיבוש קונקרטי בעתיד. עוד נטען כי בנסיבות בהן קיים חשש כללי בלבד לתיאום עדויות, כפי שעלה בעניינו של זבולון לבייב לכאורה, ניתן להפיגו בתנאים מגבילים.

עוד טוען זבולון לבייב כי "כפי שהובהר בדיון המעצר, דבר החקירה ידוע מזה חודשים רבים, לאחר שפורסמו כתבות עיתונאיות המפרטות חלק מניכר מהחשדות, ולאחר שעד המדינה שגויס סיפר כי חתם על הסכם עד מדינה ופירט את עיקרי גרסתו בפני אנשים שונים בבורסה ליהלומים. על כן ברור שבמקרה דנא אין בעצם הפיכת החקירה לגלויה כדי לבסס את החשש לשיבוש הליכים".

לטענת זבולון לבייב, גם האירועים שהתרחשו לאחר ההחלטה מחייבים את קבלת הערר ואת שחרורו ממעצרו - זאת בין היתר לאחר שלא נחקר בימים האחרונים, ונכלא בתא סמוך לאחר החשודים המרכזיים בפרשה, ששמו עדיין אסור לפרסום. "כאמור, עילת המעצר היחידה הייתה חשש מפני שיבוש, כל עוד לא מסר העורר גרסה בחקירה, על-מנת שלא יוכל להתאים את גרסתו לגרסת אחרים עליה ניתן כביכול להשפיע. לאור זאת היה צפוי ומתבקש, בעיקר לאור החשדות המסועפים, כי העורר ייחקר מיד עם מעצרו ברציפות ובאריכות, כדי לנצל את ימי המעצר ולנטרל את החשש מפני שיבוש. והנה, העורר נעצר ביום ב' בבוקר, נשאל שאלות ספורות באותו יום ומאז ההחלטה לא הובא לחקירה כלל, לא ביום שלישי ולא ביום רביעי", נכתב בערר.

לטענת סנגורו של לבייב בערר, "בנתון מדהים זה יש כדי לבסס את התחושה הקשה שמטרת המעצר אינה אלא שבירת רוחו של העורר והפעלת לחצים פסולים, כדי להפוך אותו לנחקר נוח יותר ועמיד פחות ללחצי החוקרים, ואולי אף ניסיון פסול להפעיל לחץ על אביו, שעסקיו במוקד הפרשה והוא מתגורר מחוץ לישראל, על-מנת שיגיע ארצה לאחר שיראה את מצוקת בנו".

עוד נכתב בערר כי "על אף שנטען כי מעצר העורר והחשודים האחרים דרוש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה, וברור כי בראש ובראשונה מדובר בחשש מפני מגע בין החשודים עצמם, הושם העורר בתא אחד במתקן המעצר עם X (קרוב משפחה נוסף של לב לבייב ששמו נאסר לפרסום, א' ל"ו), מי שהיה חשוד מספר 1 בבקשת המעצר. לאחר שהעורר ביקש למחרת מעצרו כי לא ישהה יחד עם X בשל סכסוך עמוק ביניהם, הועבר X לתא סמוך, באופן הבהיר לחלוטין כי אין שום חשש מפני מגע משבש כלשהו ביניהם".

לטענת זבולון לבייב, גם מ"עובדה מתמיהה" זו עולה בבירור כי לא חשש לשיבוש חקירה הניע את המשטרה, כי אם ניסיון פסול להפעיל עליו לחץ. "דברים אלה מתחזקים נוכח דברי נציג המשטרה בדיון המעצר, אשר ציין לאחר שהתקבלה ההחלטה על הארכת המעצר, כי מי שישתף פעולה וימסור גרסה העולה בקנה אחד עם החומר המבסס לטענת החוקרים את החשדות ישוחרר לפני תום ימי המעצר שנקבעו על-ידי בית המשפט קמא, הערה שזכתה לביקורת מצידו של בית המשפט קמא עצמו, שציין כי 'בית המשפט מבהיר כי הערת בא-כוח המבקשת, לפיה שיתוף-פעולה כשלעצמו יביא לכאורה לשחרור מוקדם, איננה ראויה ואיננה מקובלת על בית המשפט'", נכתב בערר.

עוד צוין בערר,כי זבולון לבייב הוא אב ל-5 ילדים קטינים ומתגורר בקריית מלאכי, הרחק מהחשודים האחרים, כך שניתן להבטיח מגבלות שיאפשרו את שחרורו ללא חשש לשיבוש הליכים.

על רקע טענות אלה, מבקש זבולון לבייב מבית המשפט המחוזי לקבוע הוא ישוחרר לביתו לאלתר כנגד הפקדת ערובות מתאימות, או לחלופין להורות על שחרורו לחלופת מעצר-בית בתנאים.

בית המשפט התבקש גם לקבוע דיון דחוף בבקשה על-מנת שניתן יהיה לדון ולהכריע בה טרם כניסת השבת, והדיון אכן נקבע לבוקרו של יום שישי. 

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הברחת היהלומים, ובהם זבולון לבייב, הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן החשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתבג"ץ דחה את העתירה להעביר את ראש לשכת עוה"ד אפי נוה מתפקידו בוועדה למינוי שופטים