גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עובדי בנק ישראל לא נבהלים, אבל יש ניסיונות הפחדה 'ליישר' את משרתי הציבור. אני מאוד מקווה שלא יתיישרו"

לא נבהלת מהקפיצה בגירעון, לא מצטערת שלא העלתה את הריבית, מודאגת מהירידה בתעסוקת גברים חרדים, מתוסכלת מהפופוליזם, מהזנחת התשתיות ומערכת החינוך ומאי העלאת גיל הפרישה לנשים ● ד"ר קרנית פלוג בראיון פרידה מדברת על הקשיים, ההישגים וההחלטות החשובות של הקדנציה

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מסיימת את כהונתה ביום שני הקרוב. מצד אחד היא זוכה לכבוד והערכה רבים בעולם ובתקופת כהונתה הגיע המשק הישראלי לשיא, ומהצד השני תקופתה גם התאפיינה ביחסים עכורים עם הדרג הפוליטי. בראיון פרידה עם "גלובס" היא מספרת על הקשיים, ההישגים וההחלטות החשובות של הקדנציה.

ד"ר קרנית פלוג, האם לדעתך שר האוצר משה כחלון מבין את תפקיד נגיד בנק ישראל?
"אני לא יודעת, את זה צריך לברר איתו".

וראש הממשלה - האם ציפית ממנו ליותר מעורבות?
(לאחר שתיקה ארוכה) "אני חושבת שבאופן כללי תשומת הלב של ראש הממשלה הייתה פחות על הנושאים הכלכליים בשנים האחרונות".

את טוענת שהמדיניות הכלכלית היום מסתכלת רק על טווח הקצר, במלים אחרות - 'פופוליסטית'.
"אני חושבת שחלק מהעניין זה באמת העובדה שלא ממש יודעים מתי הבחירות הבאות ולכן צריכים להיות ערוכים להם כל הזמן. לכן נושאים שנותנים תשואה בטווח יותר ארוך אבל יכול להיות להם מחיר בטווח הקצר - יש פחות נטייה לקדם אותם. זה קשור לעובדה ששר האוצר הוא לא חלק ממפלגת השלטון אלא עומד בראש מפלגה קטנה, מה שאומר שיכול להיות חיכוך בנושאים כלכליים עם ראש הממשלה וגם הרצון להשיג הישגים בטווח הקצר יותר חזק אצלו".

למה זה רע בעצם?
"זה מוביל למדיניות שיכולה לעשות נזקים בטווח היותר ארוך. הסטייה בגירעון היא חלק מזה וגם אי טיפול בנושאים שהם חשובים בטווח הארוך".

כמו הוועדה ליציבות פיננסית. 
"למרות הסכמה שיש מקיר לקיר כולל על הנוסח של החוק - העובדה היא שזה לא עבר. אני חושבת שדווקא בגלל הרפורמות שעשינו במערכת הפיננסית והכניסה של שחקנים חדשים החשיבות של גוף כזה שינטר את כל המערכת הפיננסית וימליץ על נקיטת צעדים מבעוד מועד - היא גבוהה במיוחד. אבל עובדה שלאף אחד זה לא בוער בעצמותיו כמו שזה בוער בעצמותיי. נושא אחר זה גיל הפרישה. אין כלכלן שלא מבין שזה לא סביר שנשים יפרשו בגיל 62 כשתוחלת החיים שלהן יותר ארוכה מזו של גברים - כולם מבינים את זה והעובדה היא שאיכשהו זה שוב לא עבר. מעבר לזה הנושאים הבסיסיים שיכולים להשפיע על פוטנציאל הצמיחה לאורך זמן ועל היכולת להשיג את היעד של צמיחה מכלילה כרוכים בהשקעות שהפירות יגיעו לאורך זמן - הדברים האלה לא מטופלים בצורה מספקת".

השקעות כמו מה?
"השקעות כמו טיפול במערכת החינוך שתצליח לספק לבוגריה יכולות ברמה הנדרשת לשוק העבודה בצורה מספקת. בכל מבחני המיומנויות, אפילו בתפקוד בסביבה דיגיטלית התוצאות שלנו לא מגיעות אפילו לממוצע של ה-OECD. צריך להשקיע במערכת החינוך בצורה חכמה ומערכת ההכשרה המקצועית אחרי התיכון היא מאד מאד צנועה. זה בא לידי ביטוי בכך שהפריון והשכר של חלק גדול מהאוכלוסייה מאד נמוך. חלק נוסף זה כל הנושא של התשתיות שאנחנו בפיגור רב".

בתשתיות חסר כסף?
"בתשתיות יש בעיה של תכנון לאורך זמן ואין יכולת ביצוע מספקת".

ניסיונות לחבוט ברגולטורים הם בעיה

מה חשבת על העימות האחרון בין שרת המשפטים איילת שקד והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה דינה זילבר?
"אני לא מכירה את פרטי המקרה הספציפיים כך שאני מעדיפה לא להתייחס אליו אבל באופן כללי הניסיונות לחבוט ברגולטורים הם מאד בעייתיים. אני מדברת על אמירות שמדרדרות את השיח הציבורי ואני מאד מקווה שהן לא משפיעות על היכולת של הרגולטורים לעשות את עבודתם".

במקרה שלך הייתה אמירה של כחלון כלפיך שפורסמה בזמנו ב"גלובס". בהקשר של הרפורמה בבנקים הוא אמר "אתם בבנק ישראל רק חושבים לחזור הביתה בשלום".
"את מה שחשבתי על אותה אמירה אתם פרסמתם בכותרת גדולה (פלוג ענתה: "חוצפה!" ע"ב). זו היתה אמירה מקוממת משום שזה הדבר האחרון שאפשר לומר על עובדי בנק ישראל, שהם משרתי ציבור במובן הטוב והישן של המילה וזה מאד מכעיס שמייחסים להם כוונות או מניעים לא טהורים - זה שיח מאד בעייתי".

למשל את הרגישות הגדולה של שר האוצר והתקשורת לכל אמירה שלכם על מחיר למשתכן. אחרי שאמירה שלהם בנושא עוררה סערה בדוח בנק ישראל 2016 מדוע חזרתם על כך בדוח של 2017?
"יש לנו חובה לגבש עמדה מקצועית בכל נושא מרכזי. בנושא של מחיר למשתכן נתנו הרבה מאד הערות קונסטרוקטיביות במהלך הדרך ואפשר לראות את התרומה הזו בשינויים שנעשו בתכנית, למשל בעניין שאפשר הגדלת המשכנתא. אז אני חושבת שאנחנו בדווקנות שומרים על ענייניות ותורמים לשיח ציבורי על סוגיות כלכליות מרכזיות ואני חושבת שאם לא נעשה את זה נחטא לחובה ולתפקיד שלנו".

אולי דווקא הייתם עדינים מדי עם כחלון? יש לא מעט כלכלנים בכירים שרואים במחיר למשתכן מפעל הימורים.
"אנחנו מנסים להיצמד לניסוחים יבשושיים ומאד מדוייקים. בסופו של דבר התקשורת יודעת לתרגם אותנו לכותרות, לפעמים באובר. אנחנו מנסים לשמור על שיח ענייני שפחות נשען על פרסונלי. אני מאמינה באיפוק באופן שבו אנחנו מתנסחים ובניסוח המדויק והמאופק שלנו יש כוח. אני חושבת שבסופו של דבר אם תרמתי משהו לאופן שבו מתנהל השיח הציבורי אז אני מרוצה".

משימה אפשרית בכלל לנהל שיח ענייני?
"זה אכן קשה וזה לפעמים באמת דורש איפוק".

זה נתפס כחולשה.
"קרה לנו בכל מיני דיונים בכנסת שהייתה התייחסות מאד לא מכבדת והייתי אומרת מתלהמת כלפי עובדי בנק ישראל אז באתי ואמרתי מה אני חושבת על השיח הזה, באחת הישיבות של וועדת הרפורמות. עובדי בנק ישראל לא נבהלים אבל אני כן חוששת שיש כאן ניסיון הפחדה כדי ליישר את משרתי הציבור אני מאד מקווה שלא יתיישרו וידבקו בעמדתם המקצועית".

אפשר לומר שהיית נגידה מאד נוחה לנתניהו ולכחלון? לא תקפת אותם, שמרת על ריבית נמוכה לא התערבת ברוב המהלכים שלהם. 
"אני לא שופטת את הכהונה שלי במושגים האלה. אני שואל את עצמי האם בנושאים הכלכליים המרכזיים הבענו עמדה מקצועית מנומקת בצורה העניינית והמאופקת שאני מאד שלמה איתה. אני חושבת שהעמדות שלנו נשמעו וגם השפיעו, למשל בהרחבה של מענק העבודה, נושא שאני לוקחת איתי מהתפקידים הקודמים שהתרחב וגדל אחרי ששוחחתי עליו לא פעם ולא פעמיים בתחילת הקדנציה שלי עם השר הנוכחי. תרמנו לכך שיעדי הגירעון לא היו גבוהים יותר ובסופו של דבר נמנעה הורדת מסים שכבר הוכרז עליה. יש לי תחושה נוחה עם העניין הזה".

המפגשים שאת מדברת עליהם עם כחלון נמשכו?
"בתקופה האחרונה לא נפגשנו".

מדיניות מוניטרית זו אומנות ולא מדע

בתקופתה כנגידה ניהלה פלוג 57 ישיבות של הוועדה המוניטרית האחראית לקביעת ריבית בנק ישראל. לקראת הישיבה האחרונה התעוררו ציפיות שפלוג תנצל את ההזדמנות של חזרת האינפלציה ליעד הקבוע בחוק בנק ישראל כדי להעלות ריבית ולהכריז בכך שהמשק חוזר לנורמליות. אבל זה לא קרה. הריבית נותרה ללא שינוי וחטיבת המחקר של הבנק, שצפתה העלאת ריבית אחת ב-2018 עדכנה את תחזית העלאת הריבית שלה לתחילת 2019. "הייתה לי תקווה שהתהליך של חזרה של סביבת האינפלציה לתחום היעד יבשיל" אומרת פלוג "אני חושבת שזה לא רחוק אבל זה עוד לא קרה ולכן חשבתי שהדבר הנכון זה להמתין. גם כשהתהליך יתחיל הוא יצטרך להיות מאד הדרגתי ובכל שלב צריך להסתכל על הנתונים ולראות את ההתפתחויות. אין תוואי שנקבע מראש על-ידי אף בנק מרכזי לא אצלנו".

חטיבת המחקר שלכם צופה שתי העלאות ריבית ב-2019.
"חטיבת המחקר נותנת תחזית שכוללת תוואי ריבית אבל אין פה שום מחוייבות מצד הוועדה המוניטרית. התחזית של חטיבת המחקר היא תשומה חשובה לתהליך קבלת ההחלטות - וזהו".

אולי יש מקום לפרסם את הערכות חברי הוועדה עצמם לגבי תוואי הריבית - כמקובל בפד?
"מה שאתם מדבר עליו הוא בסך הכל חציון של מה חושבים חברי הוועדה לגבי הריבית העתידית. השווקים מסתכלים יותר על מספרים ונתונים כמותיים ופחות על אמירות כלליות גם אם הן נותנות guidance שיותר משקף את מה שאתה צפוי לעשות".

כלומר רמת הודאות הנוכחית שהבנק נותן לגבי תוואי ריבית נראית לך מספקת?
"הוועדה מספקת אינפורמציה על תהליך החשיבה ופונקציית התגובה. לא משהו יותר ספציפי. אני חושבת שזה נכון לא לספק תאריכים ומספרים. הפד התחיל עם מספר מדויק והיה צריך לעדכן אח"כ בצורה מאד דרמטית. העמימות היא מובנית כי אתה באמת לא יודע מתי תעלה. אם תיתן מספר יש להניח שבסוף תצטרך להסביר למה הנסיבות היו כאלה שזה לא קרה".

אמרת שהאינפלציה צריכה להתבסס בתחום היעד לפני שתהיה העלאת ריבית.
"אנחנו מדברים על סביבת האינפלציה ולא האינפלציה. סביבת האינפלציה כוללת גם המדדים אחורה, גם מדדים מנוכים (ללא מחירי אנרגיה, ירקות ופירות; ע"ב) וגם את המדדים קדימה. שילוב של כל אלה ולכן זה גם עמום וגם מאפשר לנו להתבסס על ניתוח יותר מעמיק לאן האינפלציה הולכת. למה אנחנו מסתכלים אחורה? כי תחזיות משתנות כל הזמן ובמידע על מה שקרה יש גם מידע על מה שיקרה. מדיניות מוניטרית זה יותר Art מאשר Science".

בתחילת הקדנציה שלך כינו אותך הנגידה המפתיעה כי הפתעת בהורדות ריבית אבל בשלוש וחצי השנים האחרונות השארת את שער הריבית ללא שינוי, שזה כנראה תקופת שיא. 
"גם בנקים מרכזיים אחרים ישבו על הריבית הרבה מאד זמן, אבל בעיני המבחן הוא לא כמה שיניתי אלא איך נראה המשק".

כן, אבל יש טענה שאולי איחרתם את הרכבת, במשק לקראת סוף המחזור, הצמיחה דועכת ואם תתחילו עכשיו בהעלאת ריבית תגררו את המשק להאטה או מיתון
"אני מאמינה שהריבית (הנמוכה) שירתה את המשק היטב ושתמונת המצב המקרו כלכלית היא במידה רבה גם תודות למדיניות שנקטנו בה. אם היינו נוקטים במדיניות מאד שונה לא היינו במקום שאנחנו נמצאים בו מבחינת השפל באבטלה שיעור האבטלה הנמוך בכל קבוצות האוכלוסייה, שכר ריאלי עולה וצמיחה מתמשכת. אני בוודאי לא חושבת שאיחרנו את הרכבת כי אנחנו נמצאים בתעסוקה מלאה ואני מצפה שהמחזור יימשך לאורך זמן. קצב הצמיחה נעשה מתון כשאתה מגיע לתעסוקה מלאה, כי אם יש לך מגבלת כוח אדם אתה יכול לגדול בטווח הקצר רק בקצב שבו גדלה האוכלוסייה שבגיל העבודה. נדמה לי שהשאלה שלך מובילה לשאלה של הטווח היותר ארוך, איך מגדילים את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי".

פורסם לאחרונה נתון על ירידת שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לראשונה מתחת ל-50%.
"זה נתון מדאיג גם בהסתכלות על האוכלוסייה החרדית וגם בהסתכלות על כלל המשק כי אנחנו חברה אחת וכלכלה אחת. צריך לוודא שהמדיניות נותנת את התמריצים המתאימים מגמה המדאיגה הזו של ירידה שאנחנו רואים בשנה האחרונה תחזור ותתאפס".

מגמת הגידול בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים נעצרה כבר בסביבות 2015, כלומר בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית ולכן יש טענה שזה תוצאה של הגדלת התמיכה בישיבות ובאברכים. 
"ללא ספק הייתה נסיגה במדיניות שמתמרצת כניסה לעבודה. אנחנו בנסיגה גם ביחס ליעד הממשלתי. למשל הנשים החרדיות זו הקבוצה שעשתה את השינוי הכי גדול מבחינת השתלבות בשוק העבודה, מעבר ליעדים הממשלתיים ולכן הנסיגה של שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים היא מגמה מאד מדאיגה והיא כם קשורה למדיניות הכלכלית ולתמריצים שבהחלט צריך לחזק אותם. בעיני אחד האתגרים האסטרטגיים של המדינה זה לוודא שגם האוכלוסייה החרדית וגם הנשים הערביות מקבלים את התמריצים המתאימים כדי להיכנס לשוק העבודה".

כמה נתוני החריגה בגירעון מדאיגים? 
"ראינו כותרות גדולות על הגירעון של ה-3.6 באוקטובר אבל סטייה זמנית בגירעון זה לא הדבר שהייתי שמה עליו את עיקר המשקל. אגב הסטייה לא מאד מפתיעה. בגביית המסים היו לנו הפתעות כלפי מעלה כמה שנים ויכולות להיות הפתעות כלפי מטה. היו שלוש שנים של שלוש סטיות כלפי מעלה והייתה איזשהי תחושה שזה הנורמלי החדש - ומה שאנחנו רואים עכשיו זו סטייה לכיוון השני. בטווח הקצר לגבי 2019 יהיה צריך לעשות את התיקונים הנדרשים כדי להבטיח שהגירעון לא יתייצב או יגדל על רמות יותר גבוהות"

למה את מתכוונת בתיקונים הדרושים?
"או צעדים לצמצום ההוצאות או הגדלת תקבולי המסים. אני שמחה שהכוונה להוריד מסים נמנעה ונכון עשה האוצר שנמנע מהפחתת מסים. עכשיו בהסתכלות לטווח קצת יותר ארוך מצד אחד אנחנו נמצאים עדיין ברמת הוצאה אזרחית נמוכה ויש רצון לטפל בכל מיני חסכים גם בתחום של שירותים ציבוריים אם זה במערכת הבריאות או בתחום החינוך שיש הרבה מאד מה לעשות וגם בתשתיות ומצד שני יש איזה חוסר נכונות בסיסי להעלות מסים. זה מייצר מתח שמידי פעם בא לידי ביטוי בעלייה בגירעון. אני שומעת מדי פעם אמירות כמו 'למה לא להעלות את הגירעון?' אז קודם כל הירידה ביחס החוב משרתת היטב את האזרחים כי היא מפנה מקורות ששימשו לשירות החוב אבל לא פחות חשוב מזה - מדינת ישראל חשופה לזעזועים והצורך לחזק את החסינות של המשק הישראלי גדול במיוחד ואחד הפרמטרים של החוסן של המשק הוא חוב ציבורי נמוך כי זה אומר שאם יבוא זעזוע יש לך מרחב להגיב.

"רמת הגירעון שמביאה להתייצבות של משקל חוב תוצר זה בערך 2.5% גירעון ואני חושבת שבמצב כזה יש לנו את המרחב להגיב לזעזוע כלכלי כזה או אחר. אני חושבת שאם אנחנו בכמה שנים הגירעון יהיה משמעותית גבוה מזה זה בהחלט מסכן את ההישג המאד גדול שהשגנו בהפחתה המתמשכת בחוב שבא לידי ביטוי בהעלאת הדירוג. רבעון אחד או שניים זה לא דרמה אבל זה ידאיג במיוחד אם הגירעון הזה לא יהיה חד-פעמי אלא יימשך נניח שנה? כי זה אומר שהגירעון הוא גירעון מבני".

עוד כתבות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

לרכב הזה יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות