השפעת בנק ישראל ירדה, היציבות נשמרה והר המט"ח גדל: פלוג מסיימת כהונה סוערת כנגידת בנק ישראל

את כהונתה של ד"ר קרנית פלוג כנגידת בנק ישראל, שתסתיים ביום שני הקרוב, קשה לסכם בכמה מילים. מצד אחד פלוג זוכה לכבוד והערכה רבים בעולם ובתקופת כהונתה הגיע המשק הישראלי לשיא. מהצד השני תקופתה גם התאפיינה ביחסים עכורים עם הדרג הפוליטי - בעיקר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון - וחלק משמעותי מהחלטותיה, כמו סירובה להעלות ריבית ורכישות המט"ח, הקימו עליה מבקרים רבים. "גלובס" מסכם את כהונתה של פלוג.   

המדיניות המוניטרית:

ציון: גבוה, אבל...

נימוקים: ניהלה מדיניות אחראית שתרמה ליציבות המשק, אך על חלק מהחלטותיה עוררו מחלוקת מקצועית

מדיניותה הזהירה והשקולה של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בכל הקשור לקביעת שער הריבית ושער החליפין של השקל זכתה לתמיכה רחבה בקרב כלכלנים בארץ ובחו"ל, אך לא ניתן להתעלם מקולות הביקורת שהאשימו את הבנק בעיוות שאר החליפין של השקל ובתקשורת לקויה עם השווקים.

סוכנות הידיעות בלומברג הדביקה לפלוג את הכינוי "הנגידה המפתיעה ביותר" בתחילת כהונתה לאחר שתי הורדות ריבית ב-סוף 2014 ובתחילת 2015 שהפתיעו כליל את האנליסטים והשווקים. אלא שבהמשך כהונתה הוכיחה פלוג עד כמה הכינוי 'מפתיעה' היה לא נכון לגביה. כך למשל מתגאה פלוג בכך שהנהיגה בבנק מדיניות של 'הנחייה קדימה' (Forward guidance). במסגרת מדיניות זו מציג נגיד בנק ישראל לציבור מדי רבעון, את שיקולי הוועדה המוניטרית בקביעת שער הריבית ורומז באלו תנאים יתמוך בהעלאת ריבית או בהורדתה.

פלוג הובילה את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל במשך 57 ישיבות, מתוכן הסתיימו 52 ישיבות בהחלטה שלא לשנות את שיעור הריבית. "בעלי שואל אותי מה אני עושה בעבודה", התלוצצה השבוע חברתה של פלוג לוועדה המוניטרית המשנה לנגידת בנק ישראל נדין בודו-טרכטנברג. "החלטה על אי-שינוי הריבית", הוסיפה מיד בודו-טרכטנברג, "דורשת לא פחות אומץ מהעלאה או הורדת ריבית, שנתפסות כפופולריות יותר".

לדעתה של בודו-טרכטנברג, פלוג הוכיחה את עקביותה בישיבה האחרונה של הוועדה בחודש שעבר, כשאכזבה את כל החזאים שטענו כי תעלה את הריבית ולו כדי לסיים את כהונתה בסוג של תמונת ניצחון או איתות על חזרה לריבית נורמלית. "הייתי שמחה מאד להעלות ריבית", הסבירה השבוע פלוג, "אם הנתונים הכלכליים היו מצדיקים זאת".

את העלאת הריבית, כמו פרויקטים אחרים שקידמה, משאירה פלוג למחליפה העתידי, שטרם מונה. היא סבורה כי מדובר בשאלה של זמן לא רב עד שהריבית תתרומם סוף סוף מהשפל ההיסטורי שאליו הגיעה. לעומת זאת ישנם כלכלנים שטוענים כי בנק ישראל 'איחר את הרכבת' והיה צריך להתחיל בהעלאות הריבית כבר לפני שנתיים, שמצבו הכלכלי של המשק נראה הרבה יותר איתן. פלוג סבורה כי לו הייתה מעלה ריבית מוקדם יותר, המשק לא היה מצליח להגיע לנקודת השיא הנוכחית שלו מבחינת נתוני התעסוקה.

את ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח החל הנגיד הקודם סטנלי פישר אך פלוג המשיכה בכך הרבה מעבר למה שתוכנן. כלכלנים רבים האשימו את בנק ישראל כי התערבותו מעוותת את שערי החליפין, מסבסדת את הייצוא ומחזיקה בחיים מפעלי תעשייה שאין הצדקה כלכלית לקיומם.

הבנק המרכזי טען בתגובה כי הוא אינו מעוות שערים, אלא מתערב רק כדי לקזז את העיוות שמייצרים בנקים מרכזיים אחרים במדיניותם המרחיבה. דוחות של בנקים זרים אישרו כי השקל הוא אחד המטבעות שהתחזקו בצורה מופרזת - בין היתר בשל פעילותם של ספקולנטים - והיה מתחזק עוד יותר אלמלא התערבותו של הבנק. גם במקרה הזה יכולה פלוג לנופף בנתוני התעסוקה המצוינים כהוכחה לצדקתה, אם כי רק בעוד מספר שנים אפשר יהיה לדעת זאת בוודאות.

 התפלגות תיק היתרות של בנק ישראל

ייעוץ כלכלי לממשלה:

ציון: בינוני-נמוך

נימוק: לא חששה מהבעת עמדתה המקצועית אך השפעתה הייתה מועטת

התפקיד השני של נגיד הבנק המרכזי מעורר מטבע הדברים מחלוקת, ופלוג התייחסה לכך בנאומי הפרידה שלה. פלוג היא תומכת מובהקת בייעוץ כלכלי לממשלה למרות הטענה שבכך מכניס את עצמו הבנק המרכזי לזירה הפוליטית וחושף את עצמו לביקורת, לחצים ולסכנת פגיעה בעצמאותו.

פלוג סבורה שהעובדה שהציגה לממשלה את עמדותיה המקצועיות דווקא חיזקה את אמון הציבור בבנק ואת התמיכה בעצמאותו. לשיטתה, בנק מרכזי לא יכול להרשות לעצמו להיצמד לקביעת שערי הריבית וחליפין בלבד ולהתרחק מכל מגע וחיכוך עם המערכת הפוליטית, וזאת משום שלהחלטות המתקבלות במערכת הפוליטית יש השפעה ישירה על תחומי הליבה של פעילות הבנק.

נכונותה של פלוג להתייצב מול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ולהשמיע להם את עמדתה המקצועית במה שפלוג מכנה 'דווקנות עניינית' מעוררת הערכה, אך עלתה במחיר יקר של פגיעה ביכולת ההשפעה.

בינה לבין ראש הממשלה נתניהו שרר כמעט נתק לאורך כל הקדנציה בעוד היחסים עם כחלון שדווקא התחילו ברגל ימין הידרדרו עם הזמן. נתניהו ראה בפלוג יריב אידיאולוגי משום שתפיסת עולמו - הדוגלת בצמצום תפקיד הממשלה - התנגשה חזיתית בקריאה שלה להגדיל את ההוצאה הציבורית. יכולת ההשפעה של פלוג כנגידה על נתניהו הייתה לפיכך כמעט אפסית.

עם כחלון היה לפלוג פוטנציאל גדול יותר לשיתוף פעולה. השניים חולקים השקפת עולם דומה לגבי הצורך בהגדלת תקציבי משרדי הממשלה, אך נחלקו בשאלה כיצד יש לממן זאת: פלוג סברה כי אין מנוס מהגדלת הכנסות באמצעות העלאת מסים, בעוד שכחלון התעקש שדווקא הורדות מסים יגדילו את הכנסות המדינה.

הוויכוחים בנושא הזה העכירו את האווירה בין פלוג לכחלון, אך מה שהפך את המתיחות לנתק של ממש הייתה הביקורת, המסויגת יש לומר, שהשמיע בנק ישראל בדוח השנתי שלו ל-2016 ול-2017 על תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר. בשנה הראשונה כחלון הגיב בהתקפה אישית על פלוג אך לאחר שהבנק שב ופרסם את ביקורתו בשנה השנייה, כחלון ירד מתחת לחגורה והדליף לערוץ 2 כי כהונת הנגידה לא תוארך.

במבט לאחור אפשר לשאול האם פלוג נהגה בחוכמה כשלא הוציאה מהדוח את ההתייחסות למחיר למשתכן, לאחר שכבר ידעה, מניסיון השנה הקודמת, שאמירות כאלה יקבלו ביטוי לא-פרופורציונלי בתקשורת ובתגובת שר האוצר. האם ההתעקשות על הענייניות הייתה שווה את הנזק הבלתי-הפיך ליחסים עם שר האוצר?

פלוג מצידה טוענת כי למרות הנתק הצליחה להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה. שתי הדוגמאות הבולטות שהיא מציינת לכך הן הרחבת מענקי העבודה - מס ההכנסה השלילי - במסגרת תוכנית נטו משפחה של כחלון והנסיגה מהכוונה להוריד מסים שעליה הצהיר כחלון בתחילת השנה, על רקע התנגדות נחרצת של פלוג להורדות מסים נוספות. בדיעבד ולאור החריגה המסתמנת בגירעון התקציבי ייתכן שפלוג הייתה צריכה להיות אפילו נחרצת ובוטה בהתנגדותה להורדת המס.

קידום רפורמות מבניות

ציון: בינוני גבוה

נימוק: הייתה שותפה למהלכי פתיחה לתחרות, אך לא הצליחה להשלים את הקמת הוועדה ליציבות פיננסית

בהנהגת פלוג בחר בנק ישראל לשתף פעולה עם מהלכי שר האוצר משה כחלון לפתוח לתחרות את שוק האשראי. ההחלטה האסטרטגית של פלוג מתחה למקסימום את גמישותו המאוד מוגבלת של בנק ישראל. פלוג עצמה כמעט פוצצה ברגע האחרון מסיבת עיתונאים שכונסה באוצר לרגל פרסום דוח הביניים של ועדת שטרום לאחר שחלק מחבריה הגישו במפתיע חוות דעת מיעוט.

בכירי בנק ישראל עזבו בזעם דיונים בוועדת הרפורמות של הכנסת בטענה שיו"ר הוועדה אז ח"כ אלי כהן עלב בהם וחזר בו מסיכומים ופלוג נזעקה לוועדה לתבוע את עלבונם של אנשיה. בסופו של דבר התהליך הושלם לשביעות רצונם של אנשי הבנק שהיו מוכנים גם להודות שהיה מקום להגביר את התחרות בשוק האשראי, ושניתן היה לעשות זאת מבלי לפגוע כמובן ביציבות הקדושה.

גם המינוי של חדווה בר כמקפחת על הבנקים תרם לאווירת שיתוף הפעולה. אולם במהלכים שניסתה פלוג לקדם בעצמה הצלחתה לא הייתה שלמה. המקרה המובהק הוא הוועדה ליציבות פיננסית, נושא שפלוג רואה בו חשיבות עליונה, במיוחד על רקע השינויים הדרמטיים בשוק האשראי.

הצעת החוק תקועה בוועדת הכספים זה למעלה משנה למרות שכל הגופים המקצועיים מכירים בחשיבות הקמת הוועדה ולמרות שאף גורם פוליטי אינו מתנגד לה. רק ויכוחים קטנוניים והתפלפלויות מיותרות מעכבים את אישורה ומעידים במבחן התוצאה על חולשתו של בנק ישראל בקידום מהלכים בזירה הפוליטית.

הזירה הבינלאומית

ציון: גבוה

נימוק: זכתה להערכה גבוהה והטביעה מונחים כמו צמיחה מכלילה

קשה להתעלם מהפער העמוק בין הזלזול - גם המקצועי - שמפגין הצמד נתניהו-כחלון כלפי פלוג לבין ההערכה שהיא זוכה לה בקרב עמיתיה בעולם.

לזכותה של פלוג נזקפים זכייה רצופה, חמש פעמים, בציון המרבי שמעניק מגזין גלובל פייננס לנגידי בנקים מרכזיים. בכנס האחרון של קרן המטבע בבאלי הייתה פלוג הנגידה היחידה שהוזמנה להשתתף כדוברת במושב המסקרן על עתיד המערכת הפיננסית.

בקהיליית הכלכלנים הבינלאומית נחשבת פלוג לזו שהטביעה את המונח צמיחה מכלילה (Inclusive growth) שהפך בשנים האחרונות לבון-טון בארגונים כמו קרן המטבע וה-OECD. נכון שנתניהו עדיין דוגל בגישה הניאו-ליברלית הקלאסית מבית היוצר של מילטון פרידמן, אך גם הוא עשוי לגלות בקרוב - עם מינוי הנגיד החדש - כמה מעטים מבין הכלכלנים המובילים בעולם עדיין שותפים להשקפותיו, בעולם שאחרי משבר 2008.

ניהול בנק ישראל

ציון: גבוה

נימוק: ניהלה את הבנק בצורה מרשימה, קידמה נשים וסגרה פעילויות מיותרות בחו"ל 

את 'רגע אנגלה מרקל' שלה חוותה פלוג לפני שנתיים כשבכנס נגידים מכל העולם הייתה האישה היחידה באולם עם 50 גברים. כשיצאה שאלה אנשים באירוע אם לא שמו לב שמשהו היה מוזר - ונענתה שלא. רק חברותיה הנגידות - כמו נגידת הבנק המרכזי של רוסיה - אמרו לה שהזדעזעו.

בבנק ישראל פלוג מעולם לא חשה התנשאות וקיפוח על רקע מגדרי והיא זו שבחרה נשים לתפקידי המשנה שלה והמפקחת על הבנקים. פלוג מתנגדת לאפליה מתקנת וטוענת כי לא בחרה נשים אלא "את האנשים הכי טובים". יחד עם זאת היא מוכנה להודות כי להיותה אשה הייתה משמעות, כיון שלדעתה נשים יודעות להבחין בכישוריהן של נשים אחרות טוב יותר מגברים.

על ניהול בנק ישראל אפשר לומר כי נעשה בדרך מכלילה, ממש כמו הצמיחה שבה פלוג דוגלת. בבנק מעידים כי הקפידה לשמוע דעות שונות, כולל כאלה המנוגדות לשלה לפני שקיבלה החלטות חשובות.

פלוג אינה מסתירה את הערצתה לעובדי הבנק ואחד העימותים הקשים שלה עם כחלון פרץ לאחר שזה האשים אותה ואת חבריה כי הם "רק רוצים לחזור הביתה בשלום". יחד עם זאת פלוג ויתרה על כמה מהמשרות הנוצצות והמיותרות בבנק כמו הנציגות בניו יורק אותה החליטה לסגור, והייצוג של ישראל בבנקים המולטי-לטרליים אותה העבירה למשרד האוצר. ייתכן שנגיד אחר, שלא צמח וגדל בבנק, היה יכול לעשות יותר לייעול את המוסד שסובל גם משומנים לא מעטים - אבל זה כבר נושא לכתבה נפרדת. 

בשם האב: "דמות משמעותית בעיצוב תפיסת העולם"

את נאומו החגיגי באירוע הפרידה במוזיאון ישראל השבוע, סיים סטנלי פישר בדברי תודה לבני משפחתה ולאביה של נגידת בנק ישראל. "אבא שלך ז"ל, נוח פלוג, היה דמות משמעותית בעיצוב תפיסת העולם שלך", אמר פישר. מי שזכה להכיר אותו זיהה אצל הנגידה היוצאת רבות מהתכונות שאפיינו את אביה: האיפוק, הממלכתיות, העקשנות והשיתופיות, כמו גם תפיסת העולם הכלכלית-חברתית.

נוח פלוג נולד בלודג' ושרד את מחנות הריכוז אושוויץ וגרוס רוזן. הוא ניצל על ידי כוחות בעלות הברית בעת צעדת המות. לימים סיפר בראיון ל'מעריב' כי בעת שחרורו שקל 38 ק"ג. ב-1958 עלה לישראל עם אשתו דורוטה, רופאת ילדים, ועבד 30 שנה ככלכלן, תחילה במשרד האוצר ואחר כך כיועץ מקצועי של ועדת הכספים וכציר כלכלי בשגרירויות ישראל בבון ובציריך.

בשנות ה-90 היה ממקימי קרן הרווחה של ניצולי השואה ובמשך קרוב ל-20 שנה עמד בראש מרכז הארגונים של הניצולים והוביל מטעמם את המשא ומתן מול ממשלת גרמניה על הפיצויים לניצולי שואה. ב-2006 מילא תפקיד מרכזי במאבק שניהלו ניצולי השואה מול ממשלת ישראל לשיפור התמיכה הממשלתית, מאבק שהיה לו קשה במיוחד באופן אישי. פלוג נפטר ב-2011, שנתיים לפני כניסת בתו לתפקיד הנגידה.