ההרפתקה החדשה של צור שיזף היא כרם ליד מצפה רמון

חייו הסוערים ממילא הסופר והטייל צור שיזף, קיבלו תפנית נוספת • על סף גיל שישים הוא מחלק אותם שוב, לא רק בין יפו וטרקים בהרים רחוקים, אלא גם בין הכרם והבקתה המדבריים

המבדד שבכרם/ צילום: שמעון בוקשטיין
המבדד שבכרם/ צילום: שמעון בוקשטיין

אני שוכב בשקט. כולם ישנים כבר. או כך לפחות נדמה לי. ואז נשמע רחש. אני מרים את ראשי מהכרית. עכבר קטן מתרוצץ על אחד ממפלסי הקיר הלא ישר. הקיר בנוי מאבני מדבר לא מטויחות, שנדמה שהן מונחות האחת על השנייה ויוצרות קיר רק בעזרת שיווי משקל.

עכשיו מופיע עוד אחד. ועוד אחד. הם קטנים ודי חמודים, אבל הם עדיין, ובכן, עכברים. לעירוני מבוהל שמפחד כמעט מכל דבר אפשרי ולא אפשרי כמוני, ממש לא אכפת כשמתברר לי אחר כך שמדובר בגרבילים וקוצנים, סוגים חמודים במיוחד של עכברי מדבר לא מזיקים.

כמה שעות לפני כן, התוודעתי כבר גם לשכניי הנוספים, אינספור עקרבים צהובים שבני, חובב טבע שכמותו, התעקש להכיר לי. הם לפחות, כך אני מקווה, מחוץ לבקתה. עכשיו כבר לא אכפת לי מהיין ומבריכת האבן, הכרם והשקיעה המרהיבה. אני רוצה הביתה.

כמה חודשים אחר כך, אנחנו יושבים על אותו יין, הפעם כבר בביתו היפואי רחב הידיים והנוח של צור שיזף, יוצרו של היין הנ"ל ובעליו של ה"מבדד" (MIVDAD), כפי שהוא מכנה בציוריות את בקתת האבן שלו בלב הכרם השוכן לבטח כמה קילומטרים מבה"ד 1 שליד מצפה רמון).

אני מספר לו את קורות הלילה שלי ושל אשתי וילדיי, והוא פורץ בצחוק. אטמתי כבר את הרווחים בין הקירות, הוא מרגיע אותי ללא הצלחה ומזמין אותי לשוב ולהתארח בחלקת האלוהים הקטנה שלו. היא אכן כזו, חלקת כרם שיזף שבמדבר, אבל לפחדן שכמוני זה קצת יותר מדי. ההפסד, אני כבר יודע, כולו שלי.

צור שיזף מוכר בוודאי לצופיו האדוקים של ירון לונדון כהרפתקן חסר המעצורים המספר בכל אחד מביקוריו התכופים באולפן על ביקורו במקום נידח אחר בעולם. בדרך כלל הוא מוזמן ל"לונדון וקירשנבאום" כדי לדבר על מקומות נידחים ומסוכנים בהרבה מהבקתה המדברית שלו. שיזף כבר הסתנן אל מעבר לקווי האויב של החיזבאללה, דאעש ומי לא. בין לבין, הוא קופץ להימלאיה, לדרך המשי ועוד כלמיני.

אני מכיר את שיזף כבר עשרות שנים ואפשר לומר שאנחנו סוג של חברים, עד כמה שמיזנתרופ חששן כמוני מסוגל לתחזק חברויות עם מי שהוא מחשיב ידען ובכיר ממנו. שזו כמובן שטות גדולה להפליא, במיוחד במקרה של שיזף, שהוא איש רעים להתרועע מן המעלה הגבוהה ביותר. אדם שלמרות ידיעותיו האינסופיות בכל נושא אפשרי, מחשיש ועד דאעש, מהיסטוריה סינית ועד אמנות מודרנית, לעולם לא יתנשא או יגרום לך להרגיש שלא בנוח. את דמותו הפנימית הוא מתאר כפחדנית לא פחות משלי. אני קצת ספקן לגבי הקביעה הזו, אבל שיהיה.

אדם חששן לא ייטע, למשל, כרם בלב המדבר, ויתמודד עם מבריחים ופראים (החיה המדברית דמוית החמור) שמחבלים בכרמים שלו בעקביות ובשקדנות ראויות לציון. אדם חששן לא ילמד את עצמו לייצר יין ויקים גם יקב בלב הכרם (בעזרתו האדיבה, בשלט רחוק, של גבי סדן מיקב כרם שבו המצוין, עוד ידיד קרוב).

וכך, כפי שכבר הבנתם, הפך הסופר והטייל צור שיזף, לכורם ויינן. חייו הסוערים ממילא (על הנייר, לטעמו) קיבלו תפנית נוספת ועל סף גיל שישים הוא מחלק אותם שוב, לא רק בין יפו וטרקים בהרים רחוקים, אלא גם בין הכרם והבקתה המדבריים. אבל עושה רושם שכמו כל עיסוק שלו, גם כאן ההשקעה היא לטווח ארוך. שאם לא כן, לא היה נוטע למעלה מ-50 דונם שיכולים להניב בתורם כ-40,000 בקבוקים. כרגע הוא אומנם מוכר את רוב יבולו ליקבים גדולים, אך כמה אלפי הבקבוקים שהוא מייצר תחת התווית של כרם שיזף, מציגים כבר עכשיו יינן וכורם מרתק במיוחד.

טעימה | יינות כרם שיזף

סירה 2017. הזן היותר מוכר ונפוץ שמגדל שיזף בכרם שלו הוא הסירה, זן דרומי ביסודו, שכבר עושה חיל בלא מעט כרמים ויקבים. אצל שיזף הוא לובש צורה מאופקת ורגועה יותר מרוב הגרסאות המקומיות שלו, שהן מאוד עוצמתיות בדרך כלל. יין מעט מחוספס בקצוות ובאותה עת מלא שמחת חיים צעירה. תענוג. 110 שקל

מלבק 2017. המלבק, הצלע החמישית והנשכחת ביינות בורדו של פעם, עושה לאט אבל בטוח צעדים ראשונים ומבטיחים גם אצלנו. בגרסתו המדברית הוא מצליח להפתיע ולהיות לא רק מצטיין הטעימה אלא יין מקסים ממש, מלא גוונים ובנות טעם. שוב, צעיר מאוד ולכן מלא עוז ועזוז, אך ללא כוחניות מיותרת. 110 שקל

אדום 2017. ערבוב של שני הזנים יחדיו (55% סירה והשאר מלבק) מניב בלנד אדום המזכיר מאוד את שני קודמיו ומציג, שוב, יין מאוד יומיומי, קליל ושמח, נטול יומרות מיותרות או כובד ראש רציני מדי. ליד המדורה או ליד הפסטה, זה יעבוד מצוין. ניסיתי את שתי האופציות. 130 שקל