גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוזר בדרך להיות יו"ר לאומי? הקרב על הראשות נפתח מחדש, והמוסדיים מנסים לגבש מועמד משלהם

ל"גלובס" נודע כי לאחרונה פנתה יו"ר רשות ני"ע למפקחת על הבנקים כדי שתשקול לשנות את האופן שבו בעל מניות מוסדי יוכל להשפיע ולהיות מעורב בבחירת דירקטורים בבנקים ● עוד נודע כי בית השקעות גדול פנה לפיקוח בבקשה לאפשר לו להציע מועמד לתפקיד יו"ר לאומי ● בין המועמדים: ראש רשות ני"ע הקודם, שמואל האוזר

שמואל האוזר / צילום: יונתן בלום
שמואל האוזר / צילום: יונתן בלום

1. 

מי שהמונח 'אקטיביזם מוסדי' נראה לו תוקפני מוזמן להחליף אותו ב'אקטיביות של מנהל כספי ציבור'. כך או כך, זה כבר כאן כדי להתחזק - הפעם בחסות ובתמיכת הרגולטורים הפיננסיים שמסמנים נכונות להשיל את המגבלות שהציבו עד היום. דירקטוריון לאומי - תאגיד ענק, בנק גדול, אחד משלושת הגדולים ללא גרעין שליטה - עשוי להיות הראשון שיושפע מהתערבות גופים מוסדיים מקומיים במינוי ישיר ואקטיבי של דירקטורים, גם במינוי היו"ר (הסיפור לגמרי לא נגמר), וגם בתיאום עמדות ביניהם שיקבל מעמד חוקי, שקוף וברור.

אפשר לומר שסימני האקטיביות העכשווית של בתי השקעות בלטו בעניין דירקטוריון בזק ופז. אלא שאלה חברות ציבוריות שאינן בנקים, מה שאומר תלות בשתי רגולטוריות: הממונה על ההגבלים וראש רשות ניירות ערך, שנראה כי הן מעודדות את האקטיביות, בעוד שבבנקאות, בלאומי, כבר מחויבת הסכמה חד-משמעית של הרגולטור השמרני מכולם - הפיקוח על הבנקים. מנהלי כספי ציבור גדולים מזמן שאפו לנמרצות אקטיבית בכלל ומול הבנקים בפרט - שכן כולם מחזיקים חבילה כבדה של מניות שלהם - אבל הרגולציה עצרה אותם.

המלכוד של המוסדיים

2.

עכשיו מגיעה נקודת הכרעה: מתקדם איחוד עמדות בין יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר מיכל הלפרין, וגם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שתצטרך להביא לשינוי בהוראת נוהל בנקאי תקין 312 - הסעיף שהגביל עד היום מעורבות מוסדיים בבנקים. אל השלוש אפשר להוסיף את היו"ר החדש של הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, משה גל. הוא, כך מאמינים ומבינים בשוק המוסדי, שוקל, במסגרת סמכותו, לאפשר סבב נוסף של אסיפה כללית בלאומי לבחירת דירקטורים, ובהזדמנות הזו להוסיף מועמדים חיצוניים שיתאימו לתפקיד היו"ר (הבחירה הסופית היא של הדירקטוריון). זאת בנוסף לשלושת הדירקטורים בפועל - שמואל בן צבי, אוהד מראני וד"ר סאמר חאג' יחיא שכבר מסומנים כמועמדים וכבר מתקוטטים ביניהם ותופרים חליפות.

דוד ברודט מסיים את תפקידו כיו"ר הבנק ביוני 2019. האסיפה הכללית שבחרה דירקטורים, וגם דחתה את המועמד יורם טורבוביץ' שיועד על-ידי הוועדה לתפקיד היו"ר, התקיימה בתחילת אוקטובר השנה. זו אמורה הייתה להיות האסיפה הכללית האחרונה לפני מינוי היו"ר. התוכנית, המגובה בחוק, היא לנצל סבב נוסף של בחירת דירקטורים בלאומי לקיום אסיפה כללית כבר ליוני 2019 שגם תעלה שמות לתפקיד. 

לפתח הזה מתכננים גופים מוסדיים להיכנס ולהתחיל להשפיע על ניהול הבנק עבור כספי הלקוחות שלהם. הפעילות שלהם כבר החלה. ברקע: לאחרונה פנתה יו"ר רשות ניירות ערך למפקחת על הבנקים במכתב שבו ביקשה שבנק ישראל ישקול את האופן שבו מגדירים "איש קשור" כשמדובר במציע שהוא בעל מניות מוסדי, מנהל כספי ציבור. שכן בעצם האפשרות להשפיע ולהיות מעורבים בבחירת דירקטורים ישתפר פוטנציאל הממשל התאגידי ותשתפר השפעת הציבור על הבנק שהוא מחזיק בו. עוד נודע, כי גם בית השקעות גדול פנה לפיקוח על הבנקים בבקשה לאפשר לו להציע מועמד תוך גמישות בתוצאה של "איש קשור".

3. 

במקביל, בהנחה שמשהו ייצא מכל זה והמוסדיים יוכלו להתערב בהצעה ובבחירת דירקטורים, יש כבר שמות של מועמדים חדשים. אישים מוכרים ובכירים. בעיקרון כולם נפגשים עם כולם, חלק הציעו את עצמם לגופים מוסדיים, חלק כבר קיבלו פניות מגופים מוסדיים. הבולט מביניהם - והכול כמובן בתנאי שהרגולציה תאפשר את זה - הוא שמואל האוזר, ראש רשות ניירות ערך הקודם, שלא יכול היה להציג בזמנו מועמדות לוועדת פרוקצ'יה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, שכן זו החלה דיוניה לפני שהסתיימו חודשי הצינון שלו.

4.

"אלטשולר שחם מסירה את המועמד שלה לדירקטוריון לאומי" - זו הייתה הכותרת ב"גלובס" ב-10 ביוני השנה. בית ההשקעות הזה, שהחזיק ב-5% ממניות הבנק, הציג מועמדות של דירקטור לאסיפה הכללית של הבנק. אלא שהוא נאלץ למשוך את הצעתו אחרי שבכירים בלאומי 'רעננו' את זיכרון המנהלים במגבלות הוראה 312. על-פי הוראות הפיקוח, היה ונבחר דירקטור שהוצע על-ידי מי מבעלי המניות - פרטי, חברה או גוף מוסדי המחזיקים יותר מכמות מסוימת של מניות - הרי ברגע הבחירה הופך המציע ל"גוף קשור" לבנק.

המשמעות היא שכל עסקה שתבוצע על-ידי הגוף הזה עם הבנק, גם כאשר מדובר בכספי העמיתים, תצטרך להיבחן ברמה גבוהה של אפשרות ניגוד עניינים ולעבור אישור של ועדת הביקורת של הבנק. כלומר: נגמרה האפשרות לעבוד באופן שוטף עם הבנק. במגבלה זו לא יכול אף בית השקעות לעמוד לנוכח מגבלות הקוטן של השוק הבנקאי בישראל. זה אומר שאף בית השקעות, חברת ביטוח, פנסיה וגמל לא יכולים אף פעם להציע דירקטור ולהשפיע על הניהול, למרות שהם מייצגים את האינטרס של רוב בעלי המניות. כלומר, הציבור ששולט בבנק. לזה יש להוסיף את האיסור למחזיקי חבילת מניות או המייצגים שלהם לחבור יחדיו ולהציע דירקטור, אלא אם התקבל אישור מיוחד מהממונה על ההגבלים העסקיים.

בעיית השיתוק המוסדי, האי-יכולת להשפיע גם בבנקים ללא גרעין שליטה, החמירה לאחרונה, בעיקר לנוכח האפליה לרעה של הישראלים מול הזרים. זה קרה באסיפות הכלליות של דיסקונט ולאומי, כאשר בדיסקונט הציגה ועדת המינויים את מועמדותו של ירום אריאב לדירקטור בכוונה שיהיה היו"ר; ובלאומי הציגה הוועדה את יורם טורבוביץ' לדירקטור בכוונה שיהיה היו"ר.

אלא שבשני המקרים האסיפה הכללית דחתה את המועמדויות. שתיהן. מי שהכריע היו גופי ההשקעה הזרים. הם קיבלו את חוות הדעת של נציג הפרוקסי, חברת הייעוץ ISS, איחדו הצבעות והורידו את המועמד של ועדת המינויים. מבחינת החוק הגופים הזרים יכולים גם לתאם ביניהם, גם להציע דירקטורים משלהם, של כל אחד או של כמה ביחד, וגם להפעיל את כוחם המשותף לבחור בו. שכן המגבלות של נוהל בנקאי 312, אפילו שהן חלות גם עליהם, בכלל לא מעניינות אותם. להם יש בנקים אחרים, הם בלתי תלויים במערכת הבנקאית הסגורה שבה תלויים המוסדיים הישראלים. למה הם לא עשו את זה עד היום? כי זה לא עניין אותם.

לאחרונה בהחלט מדובר על כך שאחרי ההצלחה שלהם להכריע את גורל מועמדי יו"ר לאומי ודיסקונט הם קיבלו תיאבון ועשויים להציע מועמדים לדירקטוריונים בבנקים ללא גרעין שליטה - אם מעצמם ואם בתיאום מוסדיים מקומיים.

עמדתה של הממונה על ההגבלים כבר מצאה ביטוי בהיתר קודם (פטור לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים) שניתן לאיגוד בתי ההשקעות בנובמבר 2017. אמנם לא לבנק, אבל היא אישרה תיאום הצבעה בדירקטוריון במטרה לייצר ולחזק את כוח הציבור המיוצג על-ידי המוסדיים. ציבור שלמרות שנחשב למיעוט הוא בעצם רוב. זאת, כל עוד "שיתוף הפעולה נוגע לעניינים שלא מצויים בליבת התחרות". עמדת הלפרין ברורה: היא יכולה לאשר תיאום חד-פעמי. היתר פרטני, לאירוע פרטני וחד-פעמי. הממונה סימנה שאיננה תומכת בתיאום מתמשך.

דובר בנק ישראל מסר בתגובה כי "הוראות הפיקוח בנושא נועדו למנוע ניגודי עניינים ויצרו מנגנוני בקרה מפצים כנגד מצבים כאלו. ההשפעה של הוראות הפיקוח על הנכונות של מוסדיים להציע דירקטורים לבחירה תיבחן על-ידי הפיקוח, בין השאר לאור פנייה של רשות ניירות ערך בנושא".

עוד אומר דובר הבנק המרכזי, שמדברר גם את ועדת המינויים, כי "מועד האסיפה הבאה ייקבע על-פי החוק וזה צפוי להתרחש לאחר סיום כהונתו של היו"ר הנוכחי. לכן הדירקטורים שיומלצו על-ידי הוועדה למיני דירקטורים במקצה הבא ייכנסו לדירקטריון רק אחרי שייבחר יו"ר חדש". יצוין, כי עמדה מוצהרת זו נוגדת לשיחות שערכו גורמים בשוק המוסדי שמאמינים שהם עדיין יכולים להשפיע על זהות היו"ר הבא.

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי "מעגל פיקוח של בעלי מניות אקטיביים מפחית את הצורך בקיומו של מעגל פיקוח רגולטורי הדוק ואת הסיכון לכשלי ממשל תאגידי. לאקטיביות של משקיעים מוסדיים פוטנציאל תרומה חיובי לממשל תאגידי טוב בחברות, ובוודאי בחברות נעדרות שליטה שבהן יש להם השפעה מוחשית יותר לאור היעדרו של בעל שליטה. אפשר ללמוד מפעילות משקיעים מוסדיים בארה"ב ובאירופה שפועלים כמשקיעים אקטיביים ולא מהססים לפעול ולהשפיע בנושאים החשובים להם ולציבור המשקיעים שלהם ואשר עומדים על סדר היום". 

עוד כתבות

כנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

הסטארט־אפים הישראלים ממשיכים להוביל קדימה

כנס TECH IL של גלובס התקיים בהצלחה, בהשתתפות בכירים רבים מהתעשייה, ממשרדי הממשלה ורגולטורים מובילים ● הכנס הוכיח שדווקא בימים מאתגרים אלו, קהילת ההייטק הישראלית ממשיכה לשגשג, ליזום ולהוביל קדימה

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ני"ע: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל

המשמעות היא שאישור תנאי השכר או מינויי מקורבים של האחים יצריכו כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור הצעדים הללו ברוב מיוחד ● האחים מטילים על עצמם את המגבלות באופן וולונטרי

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 capital וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג' בשיחה עם מיטל ויזברג / צילום: תמר מצפי

"הסנטימנט העולמי לא לטובתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה

שרית פירון, ראש קרן ההשקעות Team8 Capital, וחמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסו בכנס TECH IL של גלובס לירידה בהיקף ההשקעות בהייטק בצל המלחמה ● פירון: "לאורך השנה-שנתיים הקרובות יש סיכוי שנראה משקיעים יוצאים מכאן" ● מרידור: "יש גם קולות בעדנו, משקיע אמר לי שהחברות הישראליות הן הכי טובות בפורטפוליו שלו"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

שר המשפטים יריב לוין, יו''ר הוועדה לבחירת שופטים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המערכת קורסת תחת העומס, אבל הוועדה לבחירת שופטים לא מינתה שופטים

למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אך לא בחרה שופטים חדשים ● השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo & Scitex, בכנס TECH IL / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל HP Indigo, נועם זילברשטיין: "החוסן שלנו, במיוחד בעיתות משבר, הוא ששומר עלינו כמובילים עולמיים"

עם מפעל בקריית גת, תוך כדי פינוי עובדים וגיוס מילואים מסיבי, בחברת HP Indigo & Scitex, אחת המעסיקות הגדולות בהייטק הישראלי, התמודדו עם אתגרי המלחמה ● "לא מדובר בתקופה חד־פעמית, אלא במרתון שנצטרך להתמודד איתו", אמר נועם זילברשטיין, מנכ"ל החברה, במהלך כנס TECH IL של גלובס

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"