"התברר לי שאנחנו בדרך לקטסטרופה סביבתית ובריאותית, אנחנו הולכים להפוך תוך 20 שנה למדינה הצפופה ביותר במערב", אמר שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, בתדריך לעיתונאים שהתקיים לפני חודש. בתדריך הוצגה לראשונה תוכנית היעדים של משרד האנרגיה לשנת 2030. התכנית הציבה למשק אנרגיה יעד שאפתני - גמילה מלאה ומוחלטת מדלקים מזהמים במהלך תריסר השנים הבאות - אפס ייצור בפחם ואיסור מוחלט של ייבוא מכוניות הפעולות בדלקים מזהמים החל משנת 2030.
השר שטייניץ חזר בפומבי מספר פעמים על היעדים השאפתניים, אולם התוכניות האופרטיביות עדיין לא מותאמות לכך. במפת הדרכים של משק החשמל, שהוכנה על ידי רשות החשמל לפני חמישה חודשים, היעדים לשנת 2030 שונים לגמרי מהחזון של השר. בעוד השר מצהיר על 0% ייצור פחם בשנת 2030, לפי מפת הדרכים של רשות החשמל, תמהיל הדלקים צפוי לכלול בשנה זו 13% יצור בפחם.
בהקשר הזה ברשות החשמל מסתייגים וכותבים כי "כדי ליישם מדיניות של סגירה או הסבת יחידות פחמיות, יש לוודא כי קיבולת הגז לחוף מספקת, וכן להבטיח יתירות בהספקת הגז. ללא אוניה מגזזת, בתרחיש שבו ההספק הפחמי יוסב לגז, ייווצר בשנת 2030 מחסור שעתי בהספקת הגז אשר יבוא לידי ביטוי בכ-2-3% מהחשמל המיוצר בשנה".
תמהיל הדלקים
אי ודאות בנוגע לרכבים חשמליים
גם בנוגע לחדירת רכבים חשמליים קיים פער עצום בין מקבל ההחלטה למשרד המיישם: מפת הדרכים של רשות החשמל מניחה כי בשנת 2030 יהיו בישראל קרוב לחצי מיליון כלי רכב המונעים בחשמל, ואילו התכנית של השר מציגה מספר גבוה פי שלושה - 1.4 מיליון.
התוכנית של שר האנרגיה מדברת על איסור של יבוא מכוניות, רכבים כבדים ואוטובוסים המונעים בבנזין וסולר מזהמים עד שנת 2030. בעוד רשות החשמל מציינת בתוכניתה כי "קצב חדירת רכבים חשמליים הוא אחד מגורמי אי-הודאות המרכזיים בתחזית הביקוש.
"לאחר בחינת עומק של תרחישים שונים, הניחה רשות החשמל כי בשנת 2030 יהיו בישראל חצי מיליון כלי רכב חשמליים, כאשר כיום נוסעים בכבישי ישראל כשלושה מיליון כלי רכב. נציין כי להערכת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מספר כלי הרכב החשמליים יהיה גבוה יותר. שטייניץ אמר בעבר כי בשנת 2030 ייאסר יבוא של רכבים מנועי בנזין ודיזל לישראל".
נכון להיום, תוכנית השר עדיין לא מעוגנת בתוכנית עבודה מחייבת, ורק לאחר שיתוף הציבור וקבלת התייחסויותיו הכוונה היא להפוך אותה להחלטת הממשלה. עם זאת, חשוב להדגיש שכדי שהחזון האופטימי של השר יהפוך למציאות, למשק החשמל צריכה להיות תכנית העבודה שתואמת את היעדים של השר.
להערכת חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, המספקת שירותי ייעוץ ליצרני החשמל הפרטיים, הפער בין שתי התכניות האלה נאמד בתוספת הספק של 4,000 מגוואט למשק החשמל בשנת 2030.
לדבריו הרצוג, סגירת תחנות פחמיות תחייב הקמה של תחנות כוח בהספק של כ-3,000 מגוואט והתוספת של כמיליון כלי רכב חשמליים תחייב תוספת של עוד 1,000 מגוואט למשק החשמל הישראלי. "מדיניות שר האנרגיה להפסיק את יצור החשמל מפחם היא בעלת כדאיות כלכלית וסביבתית גבוהה, ותואמת את המגמות במדינות המערב. בריטניה, מולדת כורי הפחם, תפסיק לחלוטין את היצור בפחם עד שנת 2025", מספר הרצוג בשיחה עם "גלובס".
"כל שנה של דחייה עולה 1.5 מיליארד"
"לפי אומדני BDO, במחירי האנרגיה הנוכחיים הרווח למשק הלאומי מסגירת הפחמיות ומעבר ליצור בגז ובמתחדשות בלבד, הוא כ-1.5 מיליארד שקלים כל שנה. כל שנה של דחיית הפחתת השימוש בפחם גורמת למשק לנזק סביבתי וכלכלי, ולכן יש להקדים את סגירת הפחמיות ולא להשאירם עד 2026-2028 כפי שמופיע במסמך משרד האנרגיה. כדי שהמשק יוכל לספק את צרכי היצור בהתאם למסמך השר, יש לעדכן את מפת הדרכים ולגבש כבר כיום רגולציה תומכת".
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "מפת הדרכים היא מסמך שמתעדכן מעת לעת בהתאם להתפתחויות במשק ולמדיניות השר והממשלה. המפה נכתבה לפני החזון והיא תתעדכן ככל שהחזון יתפתח למדיניות מחייבת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
