הודו: מתחים בין ממשלתו של נרנדרה מודי והבנק המרכזי

בעקבות המתחים בנושא הפיקוח על הבנקים בהודו, הרופי נחלש בתחילת השבוע שעבר על רקע שמועות שנגיד הבנק המרכזי יתפטר, והתאושש שלשום בגאות הרחבה של השווקים המתעוררים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: רויטרס
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: רויטרס

לא רק בארה"ב יש להנהגה בעיה עם הבנק המרכזי: שוקי ההון בהודו הגיבו בימים האחרונים בעצבנות, כאשר המתחים בין ממשלתו של נרנדרה מודי והבנק המרכזי ההודי בנושא הפיקוח על הבנקים עלו על פני השטח. הרופי נחלש בתחילת השבוע שעבר על רקע שמועות שנגיד הבנק המרכזי יתפטר, והתאושש שלשום (ו') בגאות הרחבה של השווקים המתעוררים.

המשקיעים כבר מתרגלים לפחדים כאלה: הביקורת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפדרל ריזרב פתחה "עונת ציד" של טכנוקרטים. יש פוליטיקאים שלא זקוקים לעידוד של טראמפ. מנהיג טורקיה, רג'ב טאיפ ארדואן, מעומת זה שנים עם הבנק המרכזי בארצו. אפילו בסין, שבה חילוקי דעות על מדיניות נשמרים בדרך כלל מאחורי הקלעים, היה בקיץ האחרון מאבק פומבי בין משרד האוצר ובנק העם הסיני (הבנק המרכזי) בשאלה מי נושא באחריות להאטה הכלכלית.

בהודו, זה לא צירוף מקרים שממשלתו של מודי מיליטנטית יותר כלפי הבנק המרכזי לפני בחירות חשובות בשנה הבאה. הבנק המרכזי להוט לטפל בבעיה הכרונית של החובות הרעים של הבנקים במדינה, ואילו הממשל רוצה שהבנקים ימשיכו להלוות כדי שהכלכלה תמשיך לצמוח. מצבם הקשה של מלווים לא בנקאיים בעקבות סדרת פשיטות רגל של מיזמי תשתיות סיבך את המצב. בנקאות הצללים הזו הפכה למקור חשוב של מימון בכלכלת הודו בשנים האחרונות. לנוכח מצבם של המוסדות הללו, הממשלה מעוניינת כי הבנקים המסורתיים ימלאו את החלל האשראי.

שוקי ההון רגילים לבנקים מרכזיים עצמאיים, ויתכן שהם מונעים בזכות זאת מתקפה רחבה יותר על הבנק המרכזי. אחרי צניחת הרופי לפני שבוע, ממשלת הודו פרסמה הצהרה שאישרה את האוטונומיה של הבנק המרכזי.

בטווח הארוך יותר, יתכן שיהיה צורך בחשיבה מחודשת על היחסים ההולמים בין קובעי מדיניות שנבחרים על-ידי הציבור וכאלה שאינם נבחרים כך. בנקים מרכזיים עצמאיים שהתמקדו באינפלציה היו פופולריים בשנים שלפני המשבר הפיננסי, כשעליית מכונת היצוא הסינית סייעה להם לשמור על ריביות נמוכות בלי ללבות אינפלציה.

המצב מאז מסובך יותר. במדינות כמו הודו, שבה תחומי האחריות הכלכלית היו תמיד מטושטשים במקצת, הסדקים במבנה קבלת ההחלטות כבר מתחילים להופיע. משקיעים שמחפשים יציבות עשויים להעדיף מדינות שבהן ממשלות ובנקים המרכזיים חיים בהרמוניה יחסית.