הנסיעה של נתניהו לעומאן: עבודת תיאום של שנה וחצי

פרטים חדשים נחשפים היום (ב') בנוגע לפגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם סולטאן עומאן קאבוס בן סעיד. המגעים לקיום הפגישה נמשכו כשנה וחצי וכללו שיחות טלפון מרובות בין הצדדים.

ישראל ועומאן ניהלו יחסים פתוחים כבר בשנות ה-90, בעקבות הסכמי אוסלו והיפתחות העולם הערבי לראש הממשלה יצחק רבין. גם שמעון פרס, כראש ממשלה, קיים יחסים רצופים עם המדינה, אולם בעקבות האינתיפאדה החל מסוף 1996 נותקו היחסים הגלויים בין מדינות.

כעבור 20 שנה הגיע נתניהו בחשאי לארמון הסולטן, ישב עמו בפגישות עבודה רצופות במשך שעות וסיים את הערב בארוחת לילה מפוארת החל מן השעה 02:00 לפנות בוקר ועד השעה 06:00 כאשר את המשלחות מלווה מוזיקה קלאסית לפי בחירתו של הסולטן: היידן , באך ושוברט. לקינוח הוגשה גלידה טבעונית שהוכנה ללא ביצים. הביקור הזה הותיר חותם עמוק על הצד הישראלי והזמנת שר התחבורה ישראל כ״ץ לכנס בו תוצג גם תכנית מסילות לשלום אותה מקדם שר התחבורה הישראלי, נתפסת כמהלך משלים.

על אף פרסומים שברקע הפגישה עומדים מאמצי תיווך של עומאן בין ישראל לפלסטינים, הצדדים כולם מבינים שפרסום תכנית מדינית הוא מהלך שמקדמים כרגע האמריקאים וכך הנושא הזה עלה על הפרק בין הצדדים, אך לא שעומאן מתיימרת לשמש כמתווכת רשמית.

הפתיחות שהפגינו המארחים בעומאן כלפי ראש הממשלה ופמלייתו ביום חמישי ניכרה גם בפרטי המפגש. בעוד הפרטים לגבי הטיסה מישראל לעומאן נותרו חסויים, נודע כי נתניהו נחת שם כבר בשעה 18:30 שעון מקומי ושהה בארמון הסולטן עד למחרת בשעה 11 בבוקר.

בהמשך לפגישה המיוחדת בעומאן, ישראל מקיימת מגעים מן הסוג הזה עם מנהיגי מדינות נוספות, כולל מדינות מוסלמיות באפריקה.

התחממות גם עם ברזיל? 

בתוך כך, בירושלים שמחים על היבחרו של נשיא ברזיל החדש ז׳איר בולסנורו, איש הימין שהביס את מפלגת הפועלים בברזיל. המהפך הפוליטי הזה עשוי לסמן גם דרך חדשה מבחינה מדינית ובירושלים כבר מדברים על תוכניות נסיעה של ראש הממשלה לברזיל, אחרי שנים ארוכות של יחסים קפואים בין המדינות.

גורמים מדיניים אומרים היום שהתקרבות ישראל למדינות רבות, והתעצמותה של ישראל מבחינה טכנולוגית אינה פוסחת על העולם הערבי. מדינות ערביות מזהות הזדמנויות הנובעות מן האינטרסים שלהן וכך אנו עדים לתקופה שבה יש התקדמות והתפתחות יחסים עם מדינות מעניינות.

ביום חמישי הקרוב יצא נתניהו לפסגה אזורית בהשתתפות ראשי המדינות אלבניה, בולגריה. בפסגה הוא ייפגש גם עם מנהיגי רומניה, יוון, סרביה, מונטנגרו ומקדוניה.

בלשכת ראש הממשלה עובדים כיום על פגישה אפשרית עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ויתכן שהמגעים יבשילו והפגישה תיערך בפריז ב-10 בנובמבר בוועידת השלום שמכנסים הצרפתים.

בתגובה לפרטים החדשים על הביקור אמר היום ראש הממשלה נתניהו: ״עומאן היא המדינה הראשונה מחוץ למעגל מדינות שיש לנו איתן ההסכמי שלום שאני נמצא בה באופן רשמי ויהיו עוד פגישות כאלה. הפגישה בתוך ארמון הסולטן הייתה חמה מאוד, כאשר בחוץ היו 40 מעלות, כך שהיה חם גם בחוץ. אני שוחחתי עם הסולטן על שיתופי פעולה בתחומי התחבורה האוירית, הימית והישבשתית. העליתי בפניו את פרויקט מסילות לשלום של השר ישראל כ״ץ שזו יזמה לרישות במסילות רכבת מעומאן ועד חיפה".

באשר לאתגר הביטחוני מדיני של ישראל בעזה, אומרים היום גורמים מדיניים שאין כרגע מדיניות של הסדרה מול העזתים אלא שאיפה לחזור למצב ששרר בין ישראל לעזה לפני מארס 2018. לדברי גורמים, אין פתרון מדיני אלא רק פתרון של הרתעה צבאית וגישה שחושבת על פתרונות הומניטריים לאוכלוסייה בעזה. ישראל אינה מעוניינת להגיע למצב של כיבוש עזה, וגם כאשר הנושא עולה לשיחה בין ישראל למנהיגים אחרים באזור, אין בנמצא מי שמוכן לקבל מידי ישראל שליטה על עזה, אם וכאשר ישראל תכבוש ותשאף להעביר את המקום לאחריותו של גורם אחר.

ביום שישי האחרון היה ניסיון להגיע להסכמות עם עזה על חזרה למצב בין הצדדים כפי שהיה לפני מארס 2018, כאשר לא יורים על ישראל מתוך עזה, לא מבצעים הפגנות על הגדר ולא שולחים עפיפוני תעברה. כדי לקיים את ההסכמות הללו, ישראל העבירה לעזה מכליות עם דלק יממה קודם לכן. אך ההבנה נפרמה במהלך יום שישי וכתגובה חיל האוויר תקף באופן אגרסיבי בתוך עזה במהלך השבת.

היום אמר נתניהו בשיחה עם כתבים מדיניים: ״אנחנו פועלים, מצד אחד, כדי למנוע חדירה לישראל של כוחות של החמאס אשר מנסים לפגוע בחיילים שלנו וביישובים שלנו. מצד שני, אנחנו פועלים כדי למנוע קריסה הומניטרית ולכן מוכנים לקבל מאמצי תיווך של האו"ם ושל מצרים לשם הסדרת החשמל בעזה והגעה לרגיעה״.

באשר להתפתחויות מול ירדן, אומרים היום גורמים מדיניים שהמלך עבדאללה נמצא תחת לחץ כבד מצד פליטים סורים המתקרבים פנימה לתוך הממלכה, וגורמים מוסלמים המפעילים לחצים מן הכיוון האחר. ההסכם עם ירדן אמר בפשטות שיש להשיב את האזורים בתום שימוש של 25 שנה, ומלך ירדן קיבל החלטה לממש את הכתוב בהסכם וזאת בין השאר כדי להתמודד עם לחצים פנימיים שונים.