ועדת הטייקונים: עוד דיון הסתיים, הבנקאים ממשיכים להסתתר מאחורי סעיף הסודיות

עוד דיון של "שיח חרשים" בין חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית לבכירי המערכת הבנקאית נערך היום • חברי הכנסת אמנם באו אסרטיביים יותר, אך לא הצליחו לגרום לבכירי לאומי לסטות ממסריהם • לאור התחמקות הבנקאים מדיון על הלווים עצמם, הרחיבו חברי הכנסת את נושא הדיון גם לתחומים שמעבר לאשראי

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בדיון בכנסת / קרדיט: דוברות הכנסת, יצחק הררי
מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בדיון בכנסת / קרדיט: דוברות הכנסת, יצחק הררי

בתום הדיון השני עם בכירי המערכת הבנקאית, ניתן להניח בזהירות שחברי הוועדה יתקשו לצאת ממנה עם מסקנות מסעירות מתשובות הבנקאים. היום הגיע תורם של בכירי בנק לאומי - היו"ר דוד ברודט והמנכ"לית רקפת רוסק עמינח - להגיע ולהשיב לשאלות הועדה בראשות ח"כ איתן כבל. ובשידור חוזר כמו בשבוע שעבר עם בכירי בנק הפועלים, גם הפעם היה זה נראה כמו שיח חירשים: חברי הכנסת שואלים שאלות, והבכירים בתגובה משיבים כי לא יכולים לענות שכן מדובר בסודיות בנקאית, או שמשיבים עד כמה התהליכים בבנק השתנו והיום כבר אין כמעט אשראי ללווים הגדולים.

ניכר היה כי חברי הכנסת באו מוכנים יותר לדיון היום, לאחר שהסיקו מסקנות מהדיון בשבוע שעבר עם בנק הפועלים. הם היו אסרטיביים יותר, ולא הרפו מברודט ורוסק עמינח, שנראתה מתוחה ודרוכה למדי. בשלב מסוים רוסק עמינח אף התנצלה על כך שיצאה מהדיון באמצע למספר דקות מבלי לבקש על כך רשות מראש, לאחר שכבל התרעם על כך. אבל גם השאלות הנוקבות והאווירה המתוחה, לא עזרו לחברי הכנסת, וברודט ורוסק עמינח שהתכוננו היטב לדיון לא סטו מהמסרים.

בבנק לאומי יכולים גם להתנחם בכך, שלמרות העימותים הרבים במהלך הדיון הוא הסתיים מבלי שכבל מבקש מהם להגיע לדיון נוסף, וזאת בניגוד לראשי בנק הפועלים שנאמר להם בסוף הדיון שיזומנו לעוד דיון.

עוד נציין כי נראה שחברי הכנסת הבינו שבכירי המערכת הבנקאית ימשיכו להסתתר תחת הסודיות הבנקאית ולא יענו על שאלות על לווים ספציפיים, ולכן הם החליטו להרחיב את נושאי הדיון. כך למשל ברודט נשאל על תופעת ה"דלת המסתובבת", קרי מעבר של בכירים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי ובעיקר למערכת הבנקאית. נושא נוסף שעלה לדיון היה חקירת הרשויות בארה"ב לגבי הסיוע בהעלמות המס מצד בנק לאומי, שהביא לכך שהבנק שילם קנס עתק של 400 מיליון דולר (ראו פירוט על שני הנושאים הללו בהמשך).

דיוני הוועדה הבאים
 דיוני הוועדה הבאים

ח"כ קיש מאיים בחקירה ממלכתית

חברי ועדת החקירה מודעים לבעיית המידע מצד הבנקאים. כבל התייחס לסוגיה הזו בפתח דבריו ואמר כי מבחינתו אחת המסקנות המרכזיות מהוועדה היא שיש להקים ועדת משנה לוועדת הכלכלה, בדומה למקובל בוועדת חוץ וביטחון, אליה ניתן יהיה להעביר חומרים מסווגים.

"אחת המסקנות של ועדת פישמן היא הקמתה של ועדת משנה לוועדת הכלכלה שתיקרא ועדת משנה לרגולציה פיננסית, שתהא בעלת סמכויות זהות לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון העוסקת במידע מסווג. הכנסת היא הגוף שהציבור בחר כדי לייצגו למול האינטרסים של האנשים שחושבים שיש להם הכל ושאיש לא יכול להם, והגיע הזמן שהבנקים ייתנו לציבור דין וחשבון", אמר כבל.

כבל התייחס בדבריו לישיבה שנערכה בשבוע שעבר עם בכירי בנק הפועלים, שדיברו בעיקר על כך שהיום המצב שונה מבעבר והתחמקו משאלות לגבי ההתנהלות בעבר. "איך ייתכן, שכשמגיעים מומחים בכירים ואומרים שיש סיכוי טוב למשבר פיננסי גדול כתוצאה מההתנהלות הפיננסית של הבנקים שאמונים על הכסף של כולנו, כנסת ישראל אמורה לסמוך על המפקחת בעיניים עצומות? להקשיב כאן למנכ"לים של הבנקים שמסבירים שהכל בסדר וכל הליקויים תוקנו ולהאמין להם - רק כי זה מה שהם אמרו? בעוד אנחנו רואים פעם אחר פעם שהפיקוח על הבנקים נרדם בשמירה ולא עושה את עבודתו נאמנה והציבור הוא זה שמשלם את המחיר".

ואילו ח"כ יואב קיש, שהופקד היום על ניהול הישיבה הוסיף ואמר שאם הוועדה תמשיך שלא לקבל תשובות ומידע כנדרש, לא תהיה ברירה אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית. אגב במערכת הבנקאית לא מתנגדים לכך, בעיקר משום שוועדה שכזו מתנהלת בדלתיים סגורות.

ברודט הציג בפתח הישיבה את עמדת בנק לאומי בנושא האשראי, ואמר: "אנחנו נביא מידע עובדתי, שבחלקו אולי נוגד לקונספציה רווחת. לא היססנו לתת אשראי ב-2008-2009 בשנות המשבר הגדול. בנק לאומי הוא ארגון מתחקר לומד ומפיק לקחים. כשהגעתי לבנק מצאתי את הבנק בעיצומה של מהפכת אשראי שהחלה ב-2006. מדוע היה צריך את המהפכה הזו? האופן שבו ניתנו הלוואות עסקיות גדולות היה הרבה פחות משוכלל מהמצב היום, כתוצאה מכך אופן מתן אשראי לעסקים גדולים דרש בדיקה מחודשת. זה מה שעשינו ב-2006 ואילך. ביצוע מהפכת האשראי הזו לא היה טרוויאלי".

עוד הוא אמר: "אם לא היינו עושים את הצעדים הללו, היינו יושבים פה על יותר מארבעה קבוצות לווים בעייתיות. אנו רואים בהחזר חוב ערך מוסרי. חוב צריך להחזיר, זה הבסיס של בנקאות", והוסיף: "גבינו מיליארדי שקלים ולא מחקנו מיליארדים".

ילין לרוסק עמינח: את "מורחת" אותי

רוסק עמינח, שכיהנה לפני תפקידה הנוכחי כראש החטיבה העסקית בבנק ניסתה לשדר כל הזמן שלאומי מתנהל בצורה הטובה ביותר בנושא האשראי העסקי. בין היתר היא אמרה: "אנחנו לא נותנים אשראי בשום סכום אם אנחנו לא משוכנעים שנקבל את הכסף חזרה. אין לנו אידיאולוגיה אחרת. לכן תיק האשראי שלנו הוא כל כך טוב גם מול הבנקים האחרים וגם בפרספקטיבה בינלאומית".

רוסק עמינח הדפה את הטענות כאילו לאומי נתן אשראי בגלל "אפקט הילה" שהיה ללווים מסוימים, וזאת על אף שבבנק ישראל עצמו אמרו כי בבנקים היה נהוג לתת אשראי לפי "אפקט ההילה".

בשלב מסוים נוצר עימות בינה לבין ח"כ דוד ילין שניסה להבין מדוע הבנק העניק אשראי לנוחי דנקנר ללא ביטחונות. רוסק עמינח סרבה להשיב ספציפית לשאלה זו, והסכימה רק לענות באופן כללי, ואמרה שהבנק בודק את מקור ההחזר לאשראי ואת הביטחונות, וכי מקור ההחזר חשוב יותר מהביטחונות. ילין לא הרפה ואמר לה שהיא "מורחת אותו" בתשובתה. בשלב מסוים אמרה רוסק עמינח: "אנחנו לא נותנים אשראי לפי אפקט הילה. מוכיחים זאת חד משמעית. המציאות שאתה מתאר אינה המציאות של בנק לאומי".

ברודט: שינינו נהלים ותהליכים

כאמור, חברי הוועדה הרחיבו את שאלותיהם גם לנושאים שמעבר לסוגיית האשראי ללווים הגדולים. כך למשל ח"כ דוד ועקנין שאל את ברודט לגבי סוגיית הדלת המסתובבת, קרי מעבר של בכירים במגזר הציבורי לעבודה במגזר הפרטי. "המפקחים על הבנקים עבדו בעבר בבנקאות. המפקחים צופים שבגמר התפקיד יעברו לעבוד בבנקים. המפקחת חדוה בר היא יוצאת בנק לאומי וזה לא ייחודי לבנק לאומי. יש דוגמאות נוספות. אתה וקובי הבר הגעתם מהאוצר. אוהד מרני וציפי סאמט גם מהאוצר. נראה כי בנק לאומי הפך להיות לשכת תעסוקה של עובדי המדינה המגיעים מבנק ישראל ומשרד האוצר, זה מסורת עתיקה בבנק".

ברודט השיב: "מה שחושב לבדוק זה ניגוד עניינים וקשרי זיקה ואת הבדיקות האלה בנק לאומי מנהל בצורה כ"כ קפדנית ויסודית ששומעים טענות מדירקטורים שלא מצליחים להתמנות".

ועקנין המשיך להקשות על ברודט, שאמר שיהיה מוכן לדבר בנושא זה רק עצמו: "הייתי 30 שנה בשירות הציבורי. אני רואה עצמי כמשרת ציבור גם היום בתפקידי הנוכחי".

כאמור, נושא נוסף שעלה היה החקירה בארה"ב שהסתיימה בקנס עתק לבנק. ברודט נשאל על הפרשה והאם היו בכירים ששילמו על כך את המחיר, והשיב: "הנושא האמריקאי הוא אירוע קשה לבנק לאומי אבל אם נסתכל על העניין בצורה רחבה היו מעורבים בו המון בנקים זרים. גם במקרה הזה לאומי היה הראשון שהגיע להסדר ונקט את כל הצעדים שהתבקשו מהאירוע הזה. חיסלנו את כל מערכת הבנקאות הגלובלית הפרטים שלנו בעולם, עשינו שינויים ארגוניים גדולים מאוד, שינינו נהלים ותהליכים, ואין כיום בבנק לאומי אנשים שהיו מעורבים בנושא. בנוסף, כ-5 מיליון שקל הוחזרו מהבונוסים של הבכירים לשעבר".