לאיפה נוהר הציבור עם חסכונותיו ב-2018? אלטשולר שחם בפסגה, ילין לפידות בתחתית

מיהם הגופים המנהלים שנהנו מזרימת כספים לניהולם עד כה ב-2018 בתחומי הפנסיה החדשה המקיפה, הגמל וההשתלמות, קרנות הנאמנות ותעודות הסל, ומיהם הגופים שמנהלים כל אחד מעל 100 מיליארד שקל מכספי הציבור בתחומים הללו • בדיקת "גלובס"

גילעד אלטשולר, בעלים ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר, בעלים ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם / צילום: איל יצהר

שלושה רבעים משנת 2018 כבר מאחורינו, ובמהלכם מתברר שנמשכים השינויים במאזני הכוחות של עשרת השחקנים הגדולים שפעילים בתחומי הפנסיה החדשה המקיפה, הגמל וההשתלמות, וגם בתחום החיסכון לטווח קצר - קרנות נאמנות ותעודות סל.

בדיקת "גלובס" ביחס לנתוני זרימת כספי הציבור לניהול קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות מלמדת, כי הציבור בעצמו או באמצעות שליחים - היועצים בבנקים מחד גיסא וסוכני הביטוח מהצד השני - משנים מעת לעת את כיוון הזרימה, ובכך קובעים מומנטום חיובי פה ושלילי שם, וגם משפיעים על ההכנסות של הגופים המנהלים.

מהי הצבירה נטו בגמל ובפנסיה? מדובר בסכום שמשקלל את ההפקדות לכל גוף וגוף, שאותן מבצעים הלקוחות, יחד עם התשלומים שמשלם אותו גוף ללקוחות שמגיע להם לקבל את כספם, או שהחליטו למשוך את הכסף מטעמים אחרים, וזאת יחד עם ההעברות (או ניודים - העברת כספים לניהול מגוף מנהל אחד לאחר). בקרנות הנאמנות ובתעודות הסל (שהופכות בימים אלה לקרנות סל) המושג המקביל הוא גיוסים או פדיונות נטו. 

כך, בראש הטבלה של הצבירה נטו והגיוסים נטו נמצא בית ההשקעות אלטשולר שחם, שקם בשנת 1992, וכיום הינו גוף הגמל הגדול ביותר בשוק.

אלטשולר שחם בולט בפסגת המגייסים

את הצמיחה האדירה של בית ההשקעות בתחום הגמל אפשר לראות ממה שקרה השנה; גוף זה נהנה מצבירה נטו של יותר מ-16 מיליארד שקל מתחילת השנה, והוא כבר מנהל בגמל נכסים בהיקף נוכחי של יותר מ-75 מיליארד שקל - הרבה יותר ממתחריו. רבות נכתב על ההצלחה של בית ההשקעות, בעקבות הצלחה בתשואות; גוף זה מגייס כספים בהיקף אדיר, למשל גם דרך פוליסות הבסט אינווסט של הכשרה ביטוח, שאלטשולר שחם מנהל את השקעותיהן - שכבר עומדות על היקף של כ-3.9 מיליארד שקל.

ואולם, מנוע הצמיחה הנוסף שבית ההשקעות שם לנגד עיניו הוא תחום הפנסיה החדשה המקיפה, שם הוא נמנה עדיין עם השחקנים הקטנים בשוק. בימים אלה נכנס אלטשולר שחם לתחום הפנסיה "ברירת מחדל", לאחר שנבחר לכך על-ידי האוצר ורשות שוק ההון, יחד עם בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש והלמן אלדובי. למעשה, אלטשולר שחם כבר צומח בפנסיה, ומנהל שם נכסים בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל, והוא כבר מחזיק בנתון העברות נטו חיוביות מרשים של 827 מיליון שקל מתחילת השנה (שנוידו לניהולו מידיהם של המתחרים). יחד עם ההצלחה בגמל ובהשתלמות רושם בית ההשקעות מתחילת השנה ניוד חיובי של יותר מ-11.5 מיליארד שקל.

אלטשולר שחם בולט אם כן בפסגת המגייסים (הן בהיבט ההעברות - הניודים, והן בהיבטי הצבירה נטו והגיוסים), הודות לחיסכון לטווח ארוך ולמרות תוצאות פושרות בהרבה בגיוסים בתחום החיסכון לטווח קצר. אחריו בולטים גופי ביטוח שמחזיקים בפעילויות מרשימות בתחום הפנסיה החדשה המקיפה, ומתאפיינים ביחסים ארוכי-שנים וסבוכים עם סוכני הביטוח. מדובר בהראל, במנורה מבטחים, במגדל, בכלל ביטוח ובהפניקס.

עם זאת, מגדל מציגה מתחילת השנה המשך למגמה השלילית של העברת כספים ניכרת לניהול המתחרים בתחומי החיסכון לטווח ארוך שלה (בניגוד למצב בבית ההשקעות שלה), וגם כלל ביטוח עדיין מציגה ניודים שליליים בפנסיה וגם בגמל ובהשתלמות. פירוש הדבר הוא, ששתי קבוצות הביטוח הגדולות של פעם עדיין מאבדות כספים לניהול המתחרים, ונמצאות במומנטום שלילי. אגב, עיקר הניודים החוצה ממגדל נרשמו בתחום הפנסיה החדשה המקיפה, וזאת למול ניודים חיוביים אצל רוב המתחרות.

כך או אחרת, לאורך השנים מי שנחשב לתאום מוצלח לא פחות של אלטשולר שחם הוא בית ההשקעות ילין לפידות. שניהם נמצאו מתחת לשני בתי ההשקעות הגדולים בשוק - פסגות ומיטב דש; והיכן נמצאים שני בתי ההשקעות הגדולים הללו וילין לפידות - הכוכב הגדול בשוקי הגמל וההשתלמות והנאמנות עד השנה (לבית ההשקעות אין פעילות פנסיה חדשה)?

שלושת בתי ההשקעות הללו - מיטב דש, פסגות וילין לפידות, בולטים שלא בטובתם בתחתית דירוג הצבירה נטו בשלושת הרבעונים הראשונים השנה.

נתחיל עם מיטב דש. בית ההשקעות מציג אמנם צבירה נטו שלילית בכל תחומי ניהול החיסכון לטווח ארוך ולטווח קצר, בעיקר בגלל תעודות הסל, תחום שסבל ממומנטום שלילי השנה בצל שינוי טקטוני שעובר עליו (ממוזג בימים אלה לתוך תחום קרנות הנאמנות). עם זאת, מיטב דש כבר מתחיל להציג גידול בפנסיה, עם צבירה נטו שממחישה את זכייתו בהליך הראשון לבחירת קרנות פנסיה ברירת מחדל של האוצר - בדומה למתרחש בהלמן אלדובי. לצד זאת, בית ההשקעות מיטב דש ממשיך להציג צבירה נטו שלילית בגמל והשתלמות, תחום שפעם הוא הוביל אותו.

בפסגות ובילין לפידות התמונה בעייתית בהרבה מבחינת הגופים עצמם, והם נדרשים להתמודד עם יציאת כספים ניכרת. בפסגות מדובר על כך שבשלושת הרבעונים הראשונים השנה הוא מציג צבירה נטו שלילית בגמל ובהשתלמות, ופדיונות בקרנות הנאמנות ובתעודות הסל, בהיקף של 5 מיליארד שקל כמעט (בפנסיה יש לו צבירה נטו לא מהותית, והקטנה ביותר בשוק זה). באותו זמן, בילין לפידות מדובר בצבירה נטו שלילית ופדיונות בהיקף מצטבר של קצת יותר מ-5 מיליארד שקל - וזאת על בסיס נכסים נמוך במידה ניכרת מזה שיש לפסגות.

עוד נציין, כי בבחינת הניודים בלבד (ההעברות בין הגופים המנהלים, של כספים שכבר הוזרמו לניהול השוק), עולה כי בשוק הגמל יש שישה שחקנים שמנוידים מהם כספים החוצה - הלמן אלדובי, כלל ביטוח, מיטב דש, מגדל, פסגות וילין לפידות, ומולם, רוב הכסף שמנויד פנימה הולך לאלטשולר שחם, וגם הראל ומנורה מבטחים בולטות למעלה. אגב, שוק קרנות הנאמנות מאופיין בריבוי שחקנים תחרותיים יחסית, ויש שם תזוזות כספים אגרסיביות ומהותיות בהרבה מאשר בשוקי הגמל והפנסיה.

למה כל עניין הצבירה נטו והגיוסים חשוב? ההכנסה של הגופים המנהלים נגזרת מהיקף הכספים שהם מנהלים, וזאת משום שדמי הניהול שהם גובים כוללים לרוב רכיב של דמי ניהול מהצבירה. כך, כל ירידה בהיקף הכספים המנוהל מובילה לאובדן הכנסה בהתאם.

בכל אופן, מתוך עשרת הגופים הגדולים שבחנו ישנם חמישה גופים שמנהלים כיום נכסים בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל בפנסיה, בגמל ובהשתלמות, בנאמנות ובתעודות סל: מנורה מבטחים, הראל, מגדל, מיטב דש ופסגות, בסדר יורד.

צמוד לרף הסמלי הזה נמצא אלטשולר שחם, שמנהל בתחומים אלה כ-99 מיליארד שקל וכנראה עובר את הרף כבר בימים אלה. מתחתיו קבוצות הביטוח הפניקס (שמחזיקה בבית ההשקעות אקסלנס) וכלל ביטוח (שוויתר לחלוטין על החיסכון לטווח קצר, תחת המנכ"ל הקודם).