בחירתו של משה ברקת אינה מתקפה על הפמיניזם

הממונה החדש על שוק ההון, משה ברקת, העדיף להעביר את הנהגת שלו מתפקידה לטובת גבר ונימק זאת בכך שאינו רוצה להיות קורבן לעלילות - אך זה לא הופך אותו לשונא נשים • בחירתו אינה מייתרת את הנהגת, ואפילו לא פוגעת במקצועיותה • פרשנות

משה ברקת / צילום: תמר מצפי
משה ברקת / צילום: תמר מצפי

1. הבחירה של ברקת

זכותו של ראש רשות שוק ההון החדש משה ברקת לבחור בנהג-גבר שיסיע אותו, בדיוק כפי שבזמנו הייתה זכות לקודמתו דורית סלינגר לבחור בנהגת-אישה במקום הנהג שהסיע את קודמה בתפקיד. זכותו וזכותה - משום שנהג/ת זו משרת אמון, ואלה סדרי הממשלה. אפשר שלברקת פחות נוח עם נהגת - ולסלינגר אולי היה פחות נוח עם הנהג שהיה בתפקיד. זה לא הופך את ברקת לשונא נשים ומתנגד לשוויון הזדמנויות, כמו שזה לא הפך את סלינגר ללוחמת בגברים.

2. לשמור על המשרה

הנהגים והנהגות הם עובדי משרדי הממשלה. הנהגת שסלינגר בחרה והביאה לאוצר הייתה עם השנים לעובדת המשרד, במשרת סטודנטית. מזה זמן שהיא נוהגת את מנכ"ל המשרד שי באב"ד, שמרוצה מאוד מעבודתה כפי שאחרים שנהגה שיבחו והיללו אותה. העובדה שברקת מעדיף נהג לא פוגעת במקצועיותה ובטח לא אומר שהיא מתייתרת: היא יכולה לבחור אם לשמור על עבודתה כנהגת באוצר או להשתלב בתפקידים אחרים במשרד.

3. הטעות של ברקת

ברקת היה כנה מדי, ישיר מדי, אמיתי. 'מישהו עלול להעליל עלי', אמר - והקפיץ את כל מי שרוצה ואוהב לקפוץ. אילו היה יותר מיומן בדרכי הארץ, הוא יכול היה לנסוע בשקט ובעוד כמה שבועות להשתמש בזכותו לבחור נהג. אף אחד לא היה מעז לומר עליו שהוא לא ראוי, שהוא פועל נגד שוויון הזדמנויות ואיש לא היה דורש להעמידו לדין או לפטר אותו. ברקת מתחיל להבין את המציאות (מה שמעלה תקווה שיתחיל להבין גם את הצד השני של עולם הביטוח, את מציאות הצרכנים הקטנים הנתקלים באינטרסים קרים ומתוחכמים). יש אפשרות סבירה שברקת, בעצמו או בלחץ השר, יודיע בימים הקרובים שהבין את טעותו, שהוא מצטער, שישמח שהנהגת תסיע אותו. מחיאות כפים סוערות. האם זה יהיה ניצחון הכוח הנשי או הפגנת חולשתו? נשים לא צריכות טובות - הן לא חלשות ומסכנות, לא מייחלות ומצפות שגברים יתמכו בהן. נשים הן נשים. עוצמה אישית, מוקד כוח שיצטרך לעמוד באתגרי העתיד.

4. הגברים לא שותקים

ריאקציה. מה ציפינו - שנדבר על פמיניזם, תקרת זכוכית ונלחם על שוויון הזדמנויות, מעמד שווה ומעבר ההגמוניה מגברים בלבד לגברים ונשים גם יחד, והם ישתקו? מה חשבנו, שנהפוך את MeToo# לתנועת נשים עולמית (המונח נטבע בדיוק לפני שנה, באוקטובר 2017, כשמעלליו של הארווי ווינסטיין נחשפו) - והזכרים המטרידים שעשרות, מאות ואלפי שנים עשו ככל העולה על ייצרם הרע - ישתקו? ישתנו ברגע אחד? יקימו רשת סליחה ומחילה עולמית? להפך - הם ילחמו על מעמדם, גבריותם, זכרותם. זה יהיה קשה, עד שהעולם יתאזן.

5. פחות נשים בעמדות בכירות

המציאות כבר כאן ומתקפת הנגד כבר התחילה. אלה לא רק אמירות מבזות של "נו... מה הן נזכרות עכשיו" או "אז, זו הייתה נורמה מקובלת"; לא מדובר רק ביציאה מופגנת של גבר ממעלית כשנכנסת אישה והם עלולים להישאר לבדם, לא בהשארת דלת המנהל פתוחה שיראו כולם כאילו תיכף האורחת מתנפלת עליו, גם לא בתכנית כמה רופאי שיניים לחפש שיננים שיעבדו איתם ולא שינניות. רשימת פורצ'ן 500, החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב, גילתה לפני כמה חודשים שמספר הנשים שמנהלות חברות ענק ירד השנה ב-25%. זאת אחרי שב-2017 כבר היו 32 מנהלות בכירות ביותר, והן היוו 6.4%. בישראל, בטבלת 100 שיאני השכר לשנת 2017, שפורסמה בסוף אפריל, נמצאות שלוש נשים. ברשימה מקבילה ל-2016 היו שבע מנהלות בכירות. במשרד האוצר כיהנו מנהלות בכירות, מנכלי"ת, חשבת כללית, ראשת שוק ההון - היום אין אף אחת. כולם גברים. אולי לא בכוונה, לא במודע - אבל עובדה.