העבודה בשחור מפרקת את החברה הערבית

תופעת ההון השחור בולטת בסקטורים העניים במדינה, והתופעה מבדלת ומפוררת את החברות הסגורות

הון שחור לא טוב לחברות סגורות / צילום: shutterstock
הון שחור לא טוב לחברות סגורות / צילום: shutterstock

תופעת ה"עבודה בשחור" בארץ בולטת בקרב שתי החברות העניות ביותר במדינה: החברה החרדית והחברה הערבית. אך בעוד שהחרדים השכילו לפתח "כלכלה פנימית", לשמור את מזומניהם השחורים כ"משק סגור" ולסחור בעיקר עם עצמם, הערבים "נוהרים במזומניהם" לערים הגדולות,ומסבים רווחים נאים לאחיהם היהודים, ספקי המוצרים והשירותים.

אמנם תופעת ההון השחור היא כלל-עולמית, אך לעתים נדמה כי הישראלים שכללו אותה לכדי אמנות. היקף המסחר והשירותים בשחור בישראל אינו ידוע במדויק, ו"כל מספר זוכה", אך לפי נתוני הבנק העולמי, היקף הכלכלה השחורה בישראל מגיע לכ-23% מהתוצר הלאומי, ולפי הערכות המדינה מאבדת בגללה גביית מסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה.

אמנם תופעת השווקים הפתוחים והחופשיים מייעלת את הכלכלה ומגבירה את התחרות החופשית, אך אותם שווקים צריכים להיות פתוחים בכל מקום, ואותה נהירה צריכה לנוע בשני הכיוונים במקביל. אך מאחר שהצרכנים היהודים הדירו מזמן את רגליהם מהשווקים הערביים, העסקים הערבים נפגעים שבעתיים. זה גורם לסגירתם, לפיטורי עובדים באותם עסקים, לעלייה בממדי העוני והאבטלה, להגברת האלימות ולהתפוררות כלכלית וחברתית של החברה הערבית.

תופעת ההון השחור בולטת בקרב החברה הערבית הן בקרב עצמאיים והן בקרב שכירים (להלן "העובדים השחורים"), והפיתויים לעבודה בשחור רבים ומגוונים: הפחתת תשלום מס הכנסה, מע"מ ודמי ביטוח לאומי, קבלת קצבאות כמו דמי אבטלה ודמי פגיעה בעבודה מהביטוח הלאומי, הנחה בארנונה ועוד.

אך לצד הפיתויים לעיל קיימים סיכונים הן ל"עובדים השחורים" והן למעסיקים. "עובד שחור" שנפגע בעבודה ומאבד כושר עבודה זמני או קבוע, עלול שלא לקבל דמי פגיעה בעבודה או קצבת נכות כל ימי חייו, שכן בזמן התאונה לא ענה על ההגדרה "מבוטח" לעניין חוק הביטוח לאומי, ודי להזכיר בהקשר הזה את מאות פועלי הבניין הערבים שנפגעים בעבודה חדשות לבקרים, ואף מקפחים את חייהם. מעמדם כ"לא מבוטחים" גוזל מהם וממשפחותיהם, לצד דמי הפגיעה וקצבת הנכות כאמור, גם דמי אבטלה בעקבות פיטורים, גם פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות פשיטת רגל של מעסיק - והיד עוד נטויה.

ומה באשר למעסיקים? רבים מאלה שלא מדווחים על שכרם של "העובדים השחורים", עושים זאת כי מלכתחילה העלימו הכנסות, ובכך "מהנדסים את המספרים" וחושבים שהצליחו לעבוד על המערכת. אך חישוב נכון, מדויק ומדוקדק יעמיד אותם במהרה על שגיאתם: בהרבה מקרים תכנון מס לגיטימי, חכם ומקצועי, תוך ניצול מרבי של הטבות מס, יוביל אותם לאותה שורת רווח (ואותה שורת מס), אליה הגיעו באופן לא חוקי, ולעתים אף פחות, תוך ידיעה שהם יכולים לישון טוב בלילה ולא לחשוש מביקורת, חקירה, מעצר או מאסר.

אז בין אם מדובר בערבים, חרדים או שאר ישראלים, בבתי הכלא יש לא מעט מעלימים, ושם כולם שווים. וכל זאת מבלי שהזכרנו את העובדה הפשוטה שמסים מממנים שירותים ציבוריים ומהווים תרומה אזרחית של הפרט לחברה.

■ הכותב הוא בעל משרד רואי חשבון, דוקטורנט במשפטים ומרצה לדיני עבודה.