גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אכיפה בררנית? למה חוקרים רק את קשרי נתניהו ומוזס?

יחסי התן וקח, שיטת המקל והגזר או מה שאני קורא לו יחסי ה"ליטוף-זימבור", הם לחם חוקם של כלי התקשורת המרכזיים ● מי שמשתף איתך פעולה - פוליטיקאי, רגולטור, יועץ משפטי או חוקר משטרה - זוכה לליטוף ● הכוח וההשפעה סחררו את ראשיהם של העומדים בראש כלי התקשורת ושל עיתונאים שרכשו להם מעמד, ובלבלו אותם לחלוטין

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters. POOL New
בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters. POOL New

1. אחרי החקירה האחרונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתקיימה לפני שבוע, אפשר לסכם כך את מצב הדברים: לפי רמת ההדלפות למקורבי המשטרה או הפרקליטות, שהולכת ודועכת באיכותה עם התקדמות החקירות, נראה שכבר אין מה לחדש. אחת משתיים: למשטרה נגמרו השפנים שהיא יכולה לשלוף מהכובע (סביר להניח), או שהיא שומרת את הקלפים צמוד לחזה. כך או כך, לפי אחת ההדלפות מסתמן שתיק 2000 (השיחות בין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס לנתניהו) מגמגם ולא ייצא ממנו דבר, תיק 1000 הולך למרמה והפרת אמונים, שזו עבירת סל רחבה (ולא שוחד), ותיק 4000 ממשיך להיות "סגור" (מבחינת המשטרה, בינתיים). ההחלטה על הגשת כתבי אישום נתונה בידיו של היועץ המשפטי לממשלה, אף שכמה וכמה עיתונאים כבר החליטו מה צריך לקרות, הרי הם החוקרים, השופטים והתליינים, וכל שאר הגורמים הם בסך הכול שחקני משנה בסיפור הזה.

אחד מנושאי הליבה בתיקים 2000 ו-4000 הוא היחסים בין התקשורת לפוליטיקאים. אפשר להרחיב זאת גם ליחסים בין התקשורת לאישי ציבור בכלל - בין שהם פוליטיקאים ובין שהם רגולטורים או אפילו בכירים בסקטור הפרטי. בתיק 4000 כבר ירדה מהפרק התזה שלפיה אתר וואלה! היה סניף יחסי הציבור של נתניהו (וצריך לזכור שהשפעת וואלה! על השיח התקשורתי בארץ היא די נמוכה). מהבדיקה שלי ומבדיקות של אחרים אף התברר שהסיקור של נתניהו בוואלה! אף נטה להיות שלילי. אחרי שהתזה הזאת ירדה, צצה לה תזה חדשה: לא מדובר בכל הסיקור, מדובר בכמה ידיעות שנגנזו או עודנו.

וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין, וכדאי שכל מי שעוסק בענייני התקשורת יסיר מעל פניו את מסכות הצביעות והתמימות: ראשית, ידיעות נגנזות וכותרות מעודנות כבדרך שגרה, בכל כלי תקשורת בישראל, מסיבות שונות ומגוונות, שמקורן בצדדים בעלי אינטרס (ואכן, לפעמים מה שעתיד להתפרסם אינו מדויק). שנית, יחסי התן וקח, שיטת המקל והגזר או מה שאני קורא לו יחסי ה"ליטוף-זימבור", הם לחם חוקם של כלי התקשורת המרכזיים. מי שמשתף איתך פעולה - פוליטיקאי, רגולטור, יועץ משפטי או חוקר משטרה - זוכה לליטוף. מי שלא משתף פעולה - הוא מושחת ומושא להתנגחויות ולביקורת חסרת פרופורציה.

הכוח וההשפעה סחררו את ראשיהם של העומדים בראש כלי התקשורת ושל עיתונאים שרכשו להם מעמד, ובלבלו אותם לחלוטין. במקום לבקר את השלטון, לחשוף שחיתויות, לנסות לתקן עיוותים, הם מדלגים מעל לבחירות דמוקרטיות ורואים בעצמם כלי לקבלת החלטות שיבוצעו באמצעות "חיילים נאמנים" בעמדות הציבוריות, או כאופוזיציה שצריכה להחליף את השלטון בכל מחיר. במקום לייצג את המציאות, הם הופכים למציאות עצמה ומעוותים אותה לחלוטין. לכן אני כותב תמיד שהתקשורת היא מתווך רע מאוד של המציאות. התוצאה היא אנטי-דמוקרטית בעליל. 

2. לאור הדברים האלה, צריך לבחון את השיחות בין נתניהו למוזס בפרספקטיבה רחבה הרבה יותר של התנהלות תקשורתית רבת שנים ורבת פוליטיקאים, ולא - תהיה זו אכיפה בררנית לכל עניין ודבר. הנה דוגמה שתבהיר למה אני מתכוון: חוק "ישראל היום", או בשמו הרשמי, הצעת החוק "לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל" שקודמה במאי 2014. היה זה ניסיון שלישי באותן שנים להגביל את כוחו של "ישראל היום". על הצעת החוק היו חתומים איתן כבל (העבודה), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אלעזר שטרן (אז התנועה, היום יש עתיד), אריאל אטיאס (ש"ס), יצחק כהן (ש"ס), אילן גילאון (מרצ), יואל רזבוזוב (יש עתיד) והשם המפתיע: איילת שקד (אז באופוזיציה, הבית היהודי, היום שרת המשפטים). למה מפתיע? משום ששקד נושאת די בצדק את דגל השוק החופשי וכמה שפחות רגולציה והתערבות ממשלתית. איך היא בדיוק נתנה אז את ידה להצעת חוק המתערבת ברגל גסה בשוק העיתונות? ומה זה בכלל "להגן" על מישהו מפני תוצאות של השוק החופשי? הרי זה נוגד לחלוטין את תפיסת עולמה (מה גם שרשות ההגבלים התנגדה להצעת החוק).

בכל מקרה, הצעת החוק גיבשה שני סעיפים עיקריים: האחד, איסור על הפצת עיתון יומי בחינם, והשני - חובת קביעת מחיר לעיתון ("מדפיס לאור יקבע לכל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה מחיר מכירה לצרכן, המחיר לצרכן יודפס באופן בולט וברור בראש העמוד הראשון של העיתון".

לכל בר-בי-רב ברור היה שמדובר בהצעת חוק שנועדה להפסיק את הפצתו של "ישראל היום" חינם. במהלך נובמבר אותה שנה נערכה הצבעה במליאת הכנסת על הצעת החוק בקריאה טרומית, הצבעה שבעקבותיה פוזרה הכנסת והוקדמו הבחירות. הצעת החוק עברה ברוב של 43. 23 התנגדו, 9 נמנעו, 9 לא הצביעו והשאר נעדרו מהמליאה.

רשימת התומכים כוללת שורה ארוכה של חברי כנסת שקיבלו יחס מאוד מלטף מ"ידיעות אחרונות", שהיה המנוע העיקרי מאחורי קידום הצעת החוק. לא רק זאת, בחבורה הזאת יש לא מעט חברי כנסת שבימים כתיקונם אפשר למצוא אותם מלהגים בלהט על חופש הביטוי והצורך להגן עליו. הנה שמותיהם של כל התומכים: ממפלגת העבודה - מיכל בירן, עמר בר-לב, יצחק הרצוג, איתן כבל, אראל מרגלית, נחמן שי, איציק שמולי, סתיו שפיר; מהתנועה - ציפי לבני, עמיר פרץ, דוד צור, מאיר שטרית; מיש עתיד - קארין אלהרר, יעל גרמן, עפר שלח, רונן הופמן, בועז טופורובסקי, דב ליפמן, שמעון סולומון, רות קלדרון, יפעת קריב, יואל רזבוזוב; מישראל ביתנו - יצחק אהרונוביץ, רוברט אילטוב, אורלי לוי-אבקסיס, אביגדור ליברמן, לאון ליטינצקי, עוזי לנדאו, סופה לנדבר, אלכס מילר, חמד עמאר, פאינה קירשנבאום, דוד רותם, יאיר שמיר; ממרצ - אילן גילאון; מקדימה - שאול מופז; מרע"מ-תע"ל-מד"ע: מסעוד גנאים, אחמד טיבי ואברהים צרצור.

מי שהתנגדו הם בעיקר חברי כנסת מהליכוד ומהבית היהודי: מהליכוד - בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, זאב אלקין, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, משה יעלון, ישראל כ"ץ, לימור לבנת, משה פייגלין, יובל שטייניץ; מהבית היהודי - אורי אורבך ז"ל, מוטי יוגב, זבולון כלפה, שולי מעולם-רפאלי, אורית סטרוק, ניסן סלומינסקי ויוני שטבון; מהעבודה - משה מזרחי; מיהודת התורה - מאיר פרוש; מיש עתיד - פנינה תמנו-שטה; ממרצ - זהבה גלאון (בניגוד לחברה מהסיעה שיזם את החוק, אילן גילאון) ומקדימה - ישראל חסון.

ודאי שמתם לב ששם אחד בולט נעדר מרשימת המצביעים: איילת שקד, שחתומה על הצעת החוק. שקד החליטה משום מה להיעדר מההצבעה (אגב, יחד עם נפתלי בנט). השנה היא אמרה: "תמכנו בחוק ישראל היום כי העיתון התעמר בנו, פשוטו כמשמעו... 'ישראל היום' לא היה עיתון ימני, הוא שירת אדם אחד. היום המציאות הזאת השתנתה". שקד גם סיפרה שב-2012, לפני שנבחרה לכנסת, ערך עמה העיתון ראיון אך גנז אותו.

כפי שכתבתי בעבר, שקד עושה עבודה טובה במשרד המשפטים, אבל האמירה הזאת שלה תמוהה ומקוממת בעיניי. היא אומרת שתמיכתה בהצעת החוק נבעה מכך שהעיתון ביקר אותה (בצדק או שלא בצדק - זה כרגע לא חשוב), ובכך היא רק מוכיחה שההתייחסות כולה אינה לגופו של עניין (וזאת שאלה עקרונית אם לאסור הפצת חינמונים) אלא אישית ותלויה בשאלה איך מסקרים אותי בעיתון. אם "ישראל היום" היה מחבק אותה, הרי לא היה עולה בדעתה לתמוך בחוק. היא גם לא הזכירה במילה את החיבוק היחסי שקיבלה מ"ידיעות אחרונות", במה שנראה לכאורה כיחסי תן וקח קלאסיים (לא צריך הסכמים חתומים בשביל זה. כולם מבינים את כללי המשחק).

3. השורה התחתונה היא פשוטה מאוד: תיק 2000 איננו יכול לעמוד בפני עצמו. כשדנים בו, יש להביא בחשבון את הסיפור של הצעת החוק הזאת, שלטעמי ממחיש באופן הכי בוטה את שיטת הליטוף-זימבור בתקשורת. כל ראשי מחנה התומכים בחוק הזה קיבלו יחס מלטף חריג ב"ידיעות אחרונות" - מאיר לפיד ועד איתן כבל. כבל אמנם נחקר באזהרה בסיפור הזה, אבל נדמה שזה היה רק כדי לסמן "וי" בעקבות הביקורת הציבורית. חקירה רצינית הייתה הרבה יותר מקיפה, כוללת הרבה יותר ח"כים ובודקת מה היחס שקיבלו בתמורה להצבעתם. כמובן, יש פה גם עניין כלכלי, כי זה חוק כלכלי, שעשוי היה להיטיב עם עיתונים אחרים, לא רק "ידיעות אחרונות".

למה הרשויות החוקרות לא מטפלות בזה באינטנסיביות במקביל לטיפול שלהן בתיק 2000? אין לזה תשובה טובה, חוץ מהתשובה הכללית של אכיפה בררנית.

עוד כתבות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן