הנקראות ביותר

זה לא ביג דיל ולא הייתי לבד: טיעוני ההגנה היצירתיים של אפי נוה נחשפים

נוה, יו"ר לשכת עוה"ד, צפוי לטעון כי האינטרס הציבורי מחייב את סגירת התיק נגד המקורבת אליו, וכי מרגע שהמקורבת לא תועמד לדין, אי-אפשר להאשים גם את נוה, שכן הוא חשוד כ"מבצע בצוותא" של העבירה, בעוד שהיא המבצעת העיקרית

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, נמצא בדילמה: האם למצות את הדין עם ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ולהתעקש להרשיע אותו בעבירה על חוק הכניסה לישראל ואולי גם בעבירה של קבלת דבר במרמה - או שמא ללכת לקראתו של נוה ולסגור עמו הסדר מותנה שבמסגרתו מודה נוה שסייע למקורבת אליו לצאת ולהיכנס מהארץ ללא דרכון, אך ללא הרשעתו בפלילים. ההחלטה של ניצן עשויה לחרוץ את גורל הקריירה של נוה כראש לשכת עורכי הדין וכחבר בוועדה לבחירת שופטים.

ככל הידוע, לא היו בארץ בעבר מקרים דומים של אנשי ציבור שסייעו למקורב להם להבריח את גבולות המדינה באופן שבו עשה זאת נוה לכאורה. העובדה שנוה הוא איש ציבור, חבר בוועדה לבחירת שופטים, צריכה להוות משקל לחומרה במערכת השיקולים של ניצן, שכן נוה עשה לכאורה שימוש לרעה במעמדו ובכוחו כדי לעבור על החוק. האינטרס הציבורי גם מחייב הרתעה של אנשי ציבור בכירים מפני התנהגות דומה.

כשבכל זאת מנסים ללמוד מהי מדיניות האכיפה במקרים אחרים שהם אולי דומים במשהו, רואים שבמקרים שבהם מעסיקים ישראלים הסיעו שוהים בלתי חוקיים פלסטינים שעבדו אצלם, הם הועמדו לדין רק בפעם השנייה שבה ביצעו את העבירה.

נוה צפוי לטעון באמצעות סנגורו, עו"ד בעז בן-צור, כי מדובר במקרים הרבה יותר חמורים מהמקרה שלו, שהיה לדבריו על רקע אישי רגיש. מצד שני, גם נוה ביצע את אותה העבירה פעמיים - בפעם הראשונה כשסייע למקורבת לצאת מהארץ ללא דרכון, ובפעם השנייה כשניסה לסייע לה להיכנס בחזרה לארץ ללא הדרכון.

טענת הגנה נוספת שנוה יעלה היא שהאינטרס הציבורי מחייב את סגירת התיק נגד המקורבת אליו, לאור העובדה שהיא אינה אשת ציבור ולאור הנסיבות האישיות הרגישות שבהן התרחש האירוע. נוה יטען כי מרגע שהמקורבת לא תועמד לדין פלילי, אי-אפשר יהיה להעמיד לדין פלילי גם אותו, שכן הוא חשוד כ"מבצע בצוותא" של העבירה. באין "מבצעת עיקרית", גם אין "מבצע בצוותא". אם בכל זאת יוחלט להעמיד לדין פלילי גם את המקורבת לנוה, יטען נוה כי דיני השותפויות לא חלות על עבירה על חוק הכניסה לישראל.

אבל בין אם נוה יורשע בפלילים, ובין אם ייסגר עמו הסדר מותנה, השאלות החשובות לגבי התנהגותו של ראש לשכת עורכי הדין צריכות לחרוג בהרבה מהמישור המשפטי-פלילי ולהיות נדונות גם במישור המשמעתי ובמישור הציבורי. בחודש יולי האחרון החליט בית הדין המשמעתי לשופטים להדיח את שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ, מעבודתה, בעקבות "פרשת המסרונים".

אם בוחנים ב"מדד פוזננסקי" את האופן שבו אפי נוה הערים על רשויות החוק, אין ספק כי המעשה של נוה הוא חמור יותר מזה שעשתה השופטת המודחת. ההשלכות צריכות להיות בהתאם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות