עמנואל מקרון/ צילום: רויטרס
הנשיאות של עמנואל מקרון הגיעה אל נקודת מפנה. במבט מחוץ לארצו, בנקאי ההשקעות לשעבר בן ה-40 הוא סמל לשיתוף-פעולה בינלאומי, עם נאומים שזכו לדברי שבח כמו זה שהוא נשא בעצרת האו"ם לאחרונה נגד מגננה כלכלית ולאומנות.
אבל בצרפת מקרון מבודד יותר ויותר. הקבינט שלו עומד בפני חילופי גברי, אחרי ששני שרים בולטים, ביניהם אחד מבעלי בריתו הראשונים, התפטרו בפתאומיות. כלכלת צרפת, שצומחת השנה בקצב של 1.6%, מפגרת בכך אחרי יתר אירופה. והרפורמות בשוק העבודה שמקרון הכריז עליהן לפני שנה לא הועילו הרבה להקלת האבטלה הכרונית הגבוהה.
המצב כולו מאיים מאוד על המטרה העליונה של מקרון - שילוב הדוק יותר של האיחוד האירופי כחלופה לתנועות הבדלניות שצצו ברחבי האיחוד. זהו גם איום על השווקים החופשיים ועל הסחר החופשי, הערכים שמקרון מייצג בצרפת ומחוצה לה.
בכירים צרפתיים אומרים שהאג'נדה של מקרון היא "מהפכה תרבותית" שייקח לה זמן לאושש את הכלכלה הרחבה, שברובה היא באחריות הממשלות הכושלות הקודמות. מיסי מעסיקים בסך כ-6 מיליארד אירו יופחתו בשנה הבאה, כאשר האסיפה הלאומית אישרה אתמול חבילת אמצעים לצמצום הביורוקרטיה.
"זה אולי הרגע הקשה ביותר שלנו מנקודת מבט פוליטית", אמר שר הכלכלה והאוצר ברונו לה מר בראיון. "אבל זה מסוג הרגעים שבהם חייבים להישאר חזקים".
שיעורי התמיכה צנחו
רכיב חסר במהפכה של מקרון הוא היכולת לכבוש לבבות ולשכנע ראשים. שיעורי התמיכה בו צנחו ל-29% בספטמבר מ-50% בתחילת השנה. מפלגת המרכז החדשה שלו, "רפובליקה בתזוזה", אומנם נשארה בעלת רוב גדול באסיפה הלאומית, אבל הנשיא מאבד תומכים חשובים בשמאל.
שני השרים הבולטים שפרשו לאחרונה היו השר לביטחון פנים ולהגירה, ג'ראר קולומב, פוליטיקאי במשקל כבד שהיה מהראשונים שערקו מהמפלגה הסוציאליסטית ותמכו במקרון בקמפיין לנשיאות ב-2017. לפני פרישתו, קולומב הצביע על מה שרבים חושבים שהוא חולשתו הגדולה של הנשיא: ביטחון מופרז.
"ביוונית יש מילה שנקראת 'היבריס', והיא קללת האלים כשבכל רגע נתון אתה הופך לבטוח מדי בעצמך, וחושב שאתה יכול לנצח את הכול", אמר קולומב בראיון בטלוויזיה הצרפתית.
קולומב התייחס לדברים שאמר מקרון בקמפיין הבחירות שלו, שבהם הוא קרא לנשיאות שתהיה מעל הקלחת הפוליטית, "כמו יופיטר, מלך האלים הרומאים".
בכניסתו לתפקיד, מקרון החל ליישם את הסטנדרט הזה על ידי החזרת ארמון ורסאי, מושבם של מלכי צרפת בעבר, כמקום אירוח של פסגות פוליטיות. יריביו הלו לתקוף אותו כנשיא של עשירים, שמנותק מהעם.
ראשי חברות מעמק הסיליקון הגיעו לוורסאי בינואר, כאשר ממשלת מקרון הודיעה על קבלת השקעות מחברות כמו פייסבוק, גוגל, טויוטה וסאפ בהיקף 3.5 מיליארד אירו שיובילו ליצירת 2,200 משרות בצרפת בתוך חמש שנים.
כל זה השפיע מעט מאוד על שיעור האבטלה, שעמד על 9.1% ביולי בהשוואה ל-9.4% בתחילת כהונתו של מקרון כנשיא הרפובליקה.
הדימוי המנותק של מקרון התחזק בקיץ כשהוא הגן על אלכסנדר בנאללה, עוזר נשיאותי שפוטר מפני שעטה מדים וציוד משטרתי וטיפל אישית במפגינים במצעד העובדים ב-1 במאי.
מקרון אמר שהוא גאה בכך ששכר לעבודה את בנאללה, ותיאר את השערורייה כ"סערה בכוס מים". ועדה פרלמנטרית חשפה לאחר מכן שהעוזר הזה החזיק בפריבילגיות כמו דירה במרכז פריז על חשבון משלם המסים, מכונית שרד ורישיון לשאת אקדח.
הפגישה בין הנשיא לגנן
בשובו מחופשת הקיץ שלו, מקרון חשף חבילת הוצאה למאבק בעוני בשווי מיליארד אירו. אבל המאמץ לתקן את הדימוי שלו נפגע שוב כשהוא צולם בשיחה עם גנן מובטל. בסצנה שנמרחה לרוחב עמודי העיתונים ומסכי הטלוויזיה נראה מקרון קוטע את הגנן, ואומר לו: "בתי מלון, בתי קפה, מסעדות - תן לי לחצות את הרחוב ולמצוא לך אחד".
בהערה הזו, התכוון מקרון לתלונה שכיחה של מעסיקים צרפתים - שאין להם מועמדים בעלי כישורים למלא משרות דרושים.
בנואה וילו אומר ששני המרכולים שבבעלותו בשולי העיר דיז'ון חיפשו עובדים במשך חודשים, בין היתר מפני שמערכת החינוך הצרפתית מפנה צעירים לאוניברסיטאות ולא לתוכניות לימוד מקצועות כמו אפייה.
גם מערכת התעסוקה בצרפת היא בעיה, הוא אמר, מפני שדמי האבטלה הם בערך השכר ההתחלתי שהוא יכול להציע.
"אני לא יכול למצוא אף אחד שירצה להיכנס למקצוע הזה", אמר וילו. "אין הרבה הבדל בין מה שהם יכולים להרוויח בעבודה לבין מה שהם מקבלים כדמי אבטלה".
פראנס פרי, מפעיל אתר הימורים מקוון, ניסה במשך חודשים להשיג מפתחי תוכנה במשרדיו בדרום-מערב צרפת, לפני שהוא החליט לשכור שישה ספרדים מעבר לגבול הקרוב. ספרד שחררה את שוק העבודה שלה לפני שנים. ארווה שלוסר, הבעלים השני של העסק, אמר שהוא מתכנן לשכור עוד שישה מתכנתים למשרד של החברה בברצלונה בסוף חודש זה.
"בצרפת זה קשה כי חסרים מפתחי טכנולוגיית מידע", אמר שלוסר.
גם הביורוקרטיה היא בעיה. צרפת מחייבת חברות ועסקים לשלם יותר במסים ועל הגנת עובדים כשהם שוכרים עוד עובדים. הצעת החוק שלה מר מקדם באסיפה הלאומית מיועדת לבטל כמה מדרישות הסף החוקיות שאחריהן החברות מחויבות להוסיף עלויות עבודה כאלה.
אחת הסיבות לכך ששלוסר סירב לשכור עוד עובדים בצרפת היא שהוא אינו רוצה לעבור את הסף של העסקת 50 עובדים מקומיים. בנקודה זו העובדים חייבים לבחור ועד שיעקוב אחרי תנאי העבודה שלהם.
"זה היה סיוט", אמר שלוסר, שדיבר על התקופה שבה מניין העובדים הצרפתים שלו היה 60. "אמרתי אז לעצמי שבחיים לא אעבור בעתיד את סף 50 העובדים".
בכנס יזמי טכנולוגיה אתמול (ג'), מקרון השיב לשאלתו של בעל עסק שקונן על המסים הסוציאליים שהוא משלם על עובדיו. אותו מעסיק כינה את השיטה הזו "האויב מספר 1 שלי".
מקרון הגן לפתע על רשת הביטחון החברתית הזו והגדיר אותה יתרון גדול לצורך שכנוע עובדים להגיע למקומות עבודה: "אני חייב לומר לך שהמערכת הזו היא הידידה שלך", הוא השיב לשואל.