גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהלומה לכלי החילוטים: ביהמ"ש שחרר רכוש בהיקף מיליוני שקלים בשל מחדלי המדינה

א.ק, בעלים של חברת הנדסה, נחשד במתן שוחד לעובדי ציבור בכירים בנת"י בהיקף 4.5 מיליון שקל • במסגרת ההליכים נגדו תפסה המדינה 1.5 מיליון שקל במזומן וכן רכוש הכולל נדל"ן וכלי רכב השייכים לו • אלא שרצף של מחדלים מצדה, הנוגעים להתנהלותה סביב הרכוש התפוס, הביאו את השופט גיא אבנון להחלטה לא שגרתית: שחרור רכושו של החשוד • השבוע הגישה המדינה ערר על ההחלטה

השופט גיא אבנון / צילום:דוברות בתי המשפט
השופט גיא אבנון / צילום:דוברות בתי המשפט

האם כשלים של המדינה מצדיקים שחרור של כל הרכוש שנתפס אצל חשוד בפלילים, בשווי מיליוני שקלים? השאלה הזו עומדת שוב למבחן בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שבית משפט השלום השיב עליה בחיוב וקבע - בהחלטה חריגה במחוזותינו - כי במקרה בו נפלו ליקויים בהתנהלות המדינה בנוגע לרכוש שנתפס אצל אחד החשודים בפרשת נתיבי ישראל יש לשחרר את כלל הרכוש לידי החשוד. זאת, תוך שבית המשפט מותח ביקורת חריפה על המשטרה.

לפני מספר ימים הגישה המדינה ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי וכעת אמור המחוזי לדון בשאלה העקרונית: האם יש להתנהלות לקויה של המדינה בהליכי תפיסת רכוש השלכות לטובת חשודים - החלטה אשר תשפיע כפי הנראה על בקשות רבות של המדינה להאריך צווים לתפיסת רכוש של חשודים.

הדיון בשאלה העקרונית התנהל בעניינו של א.ק, אחד מחשודי פרשת ה שחיתות בפרשת נתיבי ישראל (נת"י), בעלים של חברת הנדסה שנחקר באזהרה בפרשת השחיתות החמורה, בחשד למתן שוחד לעובדי הציבור בכירים בנת"י, בתמורה לכך שהחברה בבעלותו קיבלה לבצע עבודות של נת"י.

א.ק נעצר ב-17 בינואר 2017 ובאותו יום נתפס רכוש שלו ושל רעייתו, הכולל נדל"ן, כלי רכב ומוזמן בסך של כ-1.5 מיליון שקל. בחודש מארס השנה נערך ל-א.ק שימוע לפני העמדה לדין במסגרתו נמסר לו כי הוא נחשד בביצוע עבירות של מתן שוחד והלבנת הון בהיקף של 4.5 מיליון שקל, ואולם עד כה, בחלוף כשבעה חודשים, טרם הוגש נגדו כתב אישום.

בין לבין, הוארכו מעת לעת הצווים לתפיסת רכושו של א.ק, ובמאי השנה הגיעו בא כוחו של א.ק, עו"ד ציון סהראי, והמדינה להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטת בית המשפט, לפיה ישוחררו 200 אלף שקל מסך המזומן התפוס. על הרקע הזה, הסכימו הצדדים להאריך את תוקף החזקת כל התפוסים ב-90 ימים נוספים עד ל-12 באוגוסט. 

עורך דין ציון סהראי / צילום: איל יצהר

כעשרה ימים לאחר שפג תוקף צו הארכת הרכוש התפוס, הגיש א.ק, באמצעות עו"ד סהראי, בקשה להורות על שחרור מלוא הרכוש התפוס, ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד המדינה, וזאת לאחר שחלפה תקופת החזקת התפוסים (שכאמור פגה ביום 12.8.18), ובנוסף עד אותו מועד לא קיימה המדינה את חלקה, ולא החזירה למבקשים סך של 200 אלף שקל מתוך התפוסים.

בתגובתה לבית המשפט אישרה המדינה כי הסך של 200 אלף שקל טרם הוחזר, לטענתה בשל שתי טעויות שנעשו בתום לב. בשולי התגובה, הוסיפה המדינה בקשה להאריך את תוקף צווי תפיסת הרכוש של המבקשים למשך 90 ימים נוספים, החל מיום 12.8.18.

שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, לא אהב את ההתנהלות האמורה של המשטרה, ובמסגרת החלטתו להיעתר לבקשת א.ק ולשחרר לידיו את כל הרכוש שנתפס במועד מעצרו, מתח ביקורת על התנהלות המדינה. השופט ציין כי "המשיבה (המדינה, א' ל"ו) לא טרחה להגיש בקשה נפרדת ועצמאית להארכת תוקף הצווים, ואף במסגרת התגובה לבקשה, לא טרחה להסביר מדוע הבקשה לא הוגשה במועד. נראה כי לשיטת המשיבה די בכך שמדובר בחקירה מתנהלת, כדי לאפשר לה לבקש להאריך תפיסת רכושו של אדם, בניגוד לכללים שנקבעו בפסיקה, וללא הסברים והבהרות כלשהן".

במעמד הדיון בבקשת שחרור הרכוש השופט אף ביקש מנציג המשטרה הסבר לתקלות שנפלו בהתנהלות המדינה, ובהן: העובדה שהמדינה לא קיימה את הסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטת בית משפט, ולא החזירה ל-א.ק ורעייתו סך של 200 אלף שקל; העובדה שהמדינה לא פעלה במועד להגשת בקשה להארכת תקופת החזקת התפוסים; והעובדה שהמדינה הגישה, לכאורה, בקשה להארכת תקופת החזקת התפוסים כחלק מתגובתה לבקשת המבקשים ולא כבקשה נפרדת ועצמאית.

"לא קיבלתי הסברים משביעי רצון לאף אחת מהתקלות", כתב השופט בהחלטה לשחרר את הרכוש והוסיף כי "אשר לאי קיום החלטת בית המשפט, נשמעו הסברים בעל-פה הנוגעים לקשיים בהעברת הכסף מזרוע אחת של משטרת ישראל ו/או יחידת החילוט, לזרוע אחרת. לא הוצגו מסמכים כלשהם בעניין זה".

"התבדיתי שהמדינה תתקן את התקלות"

בנוסף, השופט ציין כי לא ניתן להתעלם מכך שהבקשה לשחרור הרכוש הוגשה ביום 28.8.18 וההחלטה במסגרתה נקבע הדיון להיום ניתנה כשלושה שבועות לפני הדיון, ביום 13.9.18, אך גם בחלוף כל המועדים הללו המדינה עוד לא השיבה ל-א.ק את הסכומים שהוסכם על החזרתם. "סברתי לתומי, שהמדינה תשכיל לתקן את התקלות שנפלו מלפניה, למצער בכך שעד מועד הדיון יושב הסך של 200 אלף שקל. התבדיתי", כתב השופט.

למעשה, הוסיף השופט, די בכך שהמדינה הפרה את צו בית המשפט שהיווה בסיס להחלטה ממאי השנה להארכת תקופת החזקת התפוסים, על-מנת לדחות את בקשתה להארכה נוספת של תקופת החזקת התפוסים.

עוד ציין כי המדינה לא התמודדה גם עם שתי התקלות האחרות, ולא ניתן הסבר ממשי כלשהו לכך שלא פעלה במועד להגשת בקשה להארכת תוקף הצווים, ולכך שהבקשה שכביכול הוגשה נעשתה כחלק מתגובה לבקשת שחרור הרכוש.

השופט הוסיף כי ייתכן ולא היה נעתר לבקשה לשחרר את כלל הרכוש אלמלא היה מדובר בליקויים רבים ומהותיים בהתנהלות המדינה. "אבהיר", כתב אבנון, "אילו מחדל המדינה היה נוגע אך ורק לפיסקה האחרונה (לתקלות בנוגע לבקשות להארכת תוקף תפיסת הרכוש), ייתכן שניתן היה להתמודד באופן שיביא לתוצאה פחות משמעותית מאשר תוצאת ההליך כפי שתקבע היום. דא עקא, מדובר בשילוב של מחדלים אשר משליכים זה על זה ומצטברים זה לזה".

על כך הוסיף השופט את העובדה שהמדינה איננה יכולה להצביע על צפי ממשי לסיום הליך החקירה; את העובדה שהמדינה לא הייתה ערוכה כראוי לדיון בפניו, ולא עלה בידיה להציג בפני בית המשפט חומרים המבססים את אותו חשד סביר שלפי הנטען קושר את א.ק ורעייתו לעבירות המיוחסות להם; ואת העובדה שאין בידי המדינה להציג לבית המשפט במעמד הדיון את הבקשה לסיוע משפטי שהוגשה לשלטונות גרמניה (בקשה שלכאורה עשויה לשפוך אור על החשדות נגד א.ק).

"שילוב הנתונים מצביע על רצף של מחדלים בהתנהלות המדינה", כתב השופט. השופט ציין כי "אכן, על בית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי, הכולל, בין השאר, את הצורך בהרתעת חשודים, את הצורך לאפשר למדינה לקדם חקירה בקצב ראוי, ואת הצורך לאפשר החזקת רכוש החשוד, כך שניתן יהיה לחלטו בתום בירור משפטי, ככל שהחשוד יורשע בדין.

"מנגד, קבע, "האינטרס הציבורי כולל את חובת המדינה לפעול באופן ראוי, ולשמור על זכויותיהם של החשודים. הצטברות המחדלים במקרה דנן איננו מצדיק היעתרות לבקשת המדינה".

חרף הביקורת החריפה שמתח על התנהלות המדינה ועל רקע התקדימיות של החלטתו, חתם השופט אבנון את ההחלטה במתן אורכה קצרה למדינה בטרם שחרור כל הרכוש, על-מנת שתשקול הגשת ערר על ההחלטה. המדינה ניצלה את הזמן שניתן לה והגישה ערר נגד שחרור הרכוש.

הפרקליטות: ההחלטה לא מידתית

בערר, שהוגש באמצעות פרקליטות המדינה, תוקפת המדינה את ההחלטה של אבנון בטענה כי ההחלטה אינה מידתית, ואינה עומדת בהלימה לטיב הראיות העומדות נגד א.ק ורעייתו, לחומרת העבירות המיוחסות להם ולשלב בו נמצא ההליך.

בערר נכתב כי "העוררת (המדינה, א' ל"ו) אינה מקלה ראש בהשלכות הכלכליות של התקלות הנזכרות על המשיבים (א.ק ורעייתו, א' ל"ו)", אך מוסיפה כי המשטרה פעלה ביתר שאת על-מנת לתקן את התקלה ולהעביר את הסך של 200 אלף השקלים לידי החשודים מיד עם קבלת החלטת בית המשפט בעניין. לטענת המדינה, לפני מספר ימים, ב-4 לאוקטובר, הופקד הסכום בידי החשודים (קרי: 5 חודשים מהמועד שבו נקבע כי הסכום יוחזר). עוד הוסיפה המדינה כי המשטרה ערכה תחקיר והוסקו מסקנות על-מנת לשפר את דרכי העבודה במטרה למנוע הישנות תקלות דומות.

ואולם, בכל מקרה, טוענת המדינה, תקלות אלה אינן מצדיקות את שחרור הרכוש. לטענת המדינה, השופט אבנון "שגה באיזונים שערך בין האינטרס של החשודים לקבל לידיהם את הנכסים התפוסים לבין האינטרס של המדינה לשמר בידה את האפשרות להיפרע במעלה הדרך מאותם נכסים, היה והחשודים יורשעו בעבירות המיוחסות להם".

עוד נטען בערר כי מועד הגשת בקשת הארכת הצו לתפיסת הרכוש "אינו חזות הכל, ו"כך גם לא הכשלים המסוימים ואי התקינות שנפלו בפעילות המדינה", והשופט לא נתן משקל מספיק לעובדות שהובאו בפניו, ובהן העובדה שמדובר בתיק רחב היקף ומורכב במיוחד, שנחקרו בו מאות מעורבים ושנתפס בו רכוש רב מעשרות חשודים; העובדה כי הוגשו כתבי חשדות רבים כנגד חלק מהחשודים והמדינה עומדת כעת "כפסע ממש לפני הגשת כתב אישום"; העובדה כי החשדות כנגד א.ק ורעייתו מייחסים להם שוחד כספי בסך של 4.5 מיליון שקל, על פני תקופה של כחמש שנים, לעובד בכיר בחברת נתיבי ישראל, כמו גם עבירות הלבנת הון ועבירות מס, וכן הפעלת אופרציה מורכבת לשם הסתרת כספי השוחר והלבנתם.

המדינה טוענת כי בהעדפת האינטרס של החשודים לא העניק השופט אבנון כלל משקל לאינטרס הציבורי. "העוררת אמנם לא פעלה במועד להארכת תוקף התפוסים, איחרה בהשבת הכספים עליהם הוסכם וביקשה את הארכת התפוסים בגדרה של תגובתה לבקשת החשודים לשחרר את הרכוש, ולא כבקשה נפרדת ועצמאית. אין חולק כי בכך חדלה המדינה", נכתב בערר, אך צוין "אלא שפורמליות היא אינה חזות הכל ויש להידרש למהות".

כעת נותר להמתין להחלטתו של בית המשפט שיענה על השאלה האמנם מדובר בתקלות טכניות שניתן להתגבר עליהן, או ישים תמרור עצור בפני המדינה במסלול המהיר של התפיסות והחילוטים.

ב"כ של א.ק, עו"ד ציון סהראי ממשרד סרטל, סהראי לזר, מסר בתגובה להגשת הערר כי "קניינו של אדם איננו הפקר, ועל המדינה חובה מוגברת להקפיד בשמירה על זכויות יסוד אלה גם כאשר מדובר באדם שנחקר במשטרה.

"בהחלטתו שולח בית המשפט מסר ברור לרשויות האכיפה כי האינטרס הציבורי מחייב אותם להקפיד על זכויותיהם של חשודים וכי לא יתאפשר עוד לנהוג זלזול ברכושם ובקניינם. ראוי שרשויות האכיפה יפנימו מסרים חשובים אלה ויקפידו על הוראות החוק כפי שהם מצפים שינהגו גם אזרחים מן השורה.

"מצער שהמדינה הגישה ערר, ובכך עיכבה, פעם נוספת, את השבת הרכוש".

פרשת השחיתות בנת"י

43 עובדי נת"י וספקים יועמדו לדין בגין שחיתות ועבירות מס

פרשת השחיתות בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י) היא אחת מפרשות השחיתות החמורות שנחקרו בישראל בשנים אחרונות. לפני כשנה הודיעה הפרקליטות כי גובשה תשתית ראייתית להתנהלות פלילית ולשחיתות עמוקה שהייתה נהוגה בנת"י במשך למעלה מעשור, במעורבות של מנהלים ועובדים ברבדים שונים בחברה, וכן במעורבותם של מתכננים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה. 

לאור ממצאי החקירה, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה ל-30 מחשודי פרשת נת"י ול-13 חברות ספקיות שלה על החלטתה להעמיד אותם לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות, המסים, הלבנת ההון ועוד - כל אחד לפי חלקו. 

בין היתר, הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מנכ"ל נת"י לשעבר, אלכס ויז’ניצ’ר בגין שוחד ועבירות נוספות; שי ברס, שכיהן גם הוא בעבר כמנכ"ל החברה, בגין מרמה והפרת אמונים; ואת ח"כ לשעבר מיכאל גורלובסקי החשוד כי נתן שוחד יחד עם גיסו, אלכס אקרמן, לגורמים בנת"י, ובהם איגור וגנפלד, לשעבר עובד בכיר בחברה, איתן איידלמן ובוריס אברהמוב. בראשית השנה נערכו שימועים לחשודים. 

באשר ל-א.ק. החשוד במתן שוחד לבכירי בנתיבי ישראל בתמורה לקבלת פרויקטים מהחברה הממשלתית בהיקף של 4.5 מיליון שקלים, טוענת המדינה כי נאספו נגדו ראיות רבות הוא עצמו הודה בחקירותיו כי לבקשת איגור וגנפלד, עובד בכיר בחברת נתיבי ישראל, העביר כספי שוחד שקיבל ממספר חברות, ספקיות של נתיבי ישראל, לאחיו, אלכס וגנפלד, בגרמניה.

יש לציין כי החשודים בפרשה הנם בגדר חשודים בלבד, וזכאים ליהנות מחזקת החפות. החקירה בעניינם הסתיימה וכן נערכו שימועים לחשודים, ואולם נגד אף אחד מהמוזכרים בכתבה לא הוגש עדיין כתב אישום והוא לא הורשע בכל עבירה. יש לזכור כי החשודים הנם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.

מהפכת החילוטים והביקורת השיפוטית

כלי נשק המרכזי של רשויות האכיפה במאבק הכלכלי בעבריינות - סופג מהלומות

החילוט הפך זה מכבר לאחד מכלי הנשק המרכזיים של רשויות האכיפה והפרקליטות במסגרת המאבק הכלכלי בעבריינות. משנה לשנה מתהדרות המשטרה והפרקליטות בשיאי תפיסה וחילוט חדשים, כאשר אשתקד (2017) עמד שווי הרכוש שנתפס על-ידי המשטרה בשלבי החקירה הראשונים (שלב שבו עדיין לא התבררה אשמתו של החשוד) על מעל מיליארד שקלים (בשנת 2016 עמד על כ-753 מיליון שקל).

על רקע העלייה המתמדת בהיקף התפיסות, התעוררו לא מעט מחלוקות בין החשודים למדינה, כאשר הראשונים טוענים כי המדינה עושה שימוש מופרז בכלי התפיסה תוך פגיעה בזכויותיהם החוקתיות, ובין היתר הזכות לקיום בכבוד וחזקת החפות.

החלטתו של שופט בית משפט השלום לשחרר את כל רכושו של החשוד א.ק אינה הפעם הראשונה שבה מבקרים בתי המשפט את המדינה בנוגע לכשלים בהליכי תפיסת רכוש חשודים. באחרונה החלו בתי המשפט להציב גבולות למדינה בזירה הזאת, בין היתר בבית המשפט העליון שמתח ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות בעת תפיסת חפצי אמנות ותכשיטים בביתם של איש העסקים שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק, ורעייתו, במסגרת הפשיטה על ביתם ביום בו פרצה חקירת "פרשת בזק" (תיק 4000) לתודעה הציבורית.

שאלות עקרונית הנוגעות לתפיסה וחילוט הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון לאחרונה מספר פעמים, ושופטיו ניצלו את ההזדמנות לשרטט את הגבולות הפרוצים של התחום, בין היתר באופן המצנן במידה רבה את קדחת התפיסות והחילוטים.

כך, ביטל בית המשפט העליון חלקית החלטה של המחוזי לחלט בית מגורים של אדם בן 70 שהורשע בגידול קנאביס לצורך מכירתו, והורה על חילוט 15% משווי הבית ולא 50%; במקרה אחר שהוכרע לאחרונה בתיק פלילי המתנהל נגד חברת קדישה, נקבע בעליון כי פעולת הערבוב של רכוש אסור ורכוש כשר עשויה להיחשב לפעולת הלבנת הון שמאפשרת חילוט גם מתוך הכספים הכשרים, עד לגובה הרכוש האסור. עם זאת, סייג בית המשפט את קביעתו וציין כי חרף הרטוריקה הקוראת להחמרת ענישה בעבירות הלבנת הון, ככלל בתי המשפט אינם נוהגים להורות על חילוט כספים כשרים ששימשו לביצוע עבירות כאמור.

בהחלטה נוספת שניתנה לאחרונה הורה בית המשפט העליון לשחרר רכוש שחולט בשווי של 5 מיליון שקל, לאחר שקבע, הלכה למעשה, כי לא ניתן לתפוס לצורך חילוט רכוש בשוויו של הרכוש שהיה אמור להתקבל אילו היו הנאשמים מצליחים לבצע את העבירה, אך בפועל לא התקבל בידיהם.

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח