פרשת אפי נוה: המבחן הגדול של רשויות האכיפה

האם מקהלת התומכים ביו"ר לשכת עוה"ד הייתה יוצאת באותן זמירות לטובת כל אדם שהיה מחליט "לפלח" אדם אחר בגבול? • שוויון בפני החוק אומר שראשי המערכת המשפטית לא יכולים לגונן על נוה בלי גבולות ולתת לו "אהבה בלי תנאים" • פרשנות

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי

אתמול (ד') כשפתחתי את עמוד הפייסבוק שלי, גיליתי פוסט שכתב עורך דין מוכר, המתייחס לכתבה שפרסמתי השבוע בפרשת ביקורת הגבולות של עו"ד אפי נוה. וכך כותב אותו עורך דין: "קראתי בעיון את הכתבה הזו כמו הרבה כתבות אחרות שמטרתן פגיעה באפי נוה, ולמעשה בלשכת עורכי הדין. ממש כך. כעורך דין עם ותק לא מבוטל המעורב (בקטנה) בפעילות הלשכה, ברור לכולם שמאז מינויו, הלשכה, ואנחנו כציבור עורכי הדין, במקום אחר לגמרי.

"א. התקשורת עם השופטים. היכולת להיות מעורבים במינוי. שיתוף-הפעולה בכנסים. תלונות נגד שופטים (אם יש) זוכות לבדיקה מהירה ועוד. ב. כמות הכנסים וההשתלמויות המקצועיות אין-סופית. ג. הסיוע לעורכי דין ככל האפשר. ונחשפתי למקרים שונים שאפי נרתם לסייע. אז אנחנו כעורכי דין בעד דין צדק, ואם מדובר בעבירה טכנית, כך יש להתייחס אליה. שפיכת דמו של יו"ר הלשכה כדי להחליש אותה זה ממש ממש לא."

הפוסט התייחס לכתבה שכותרתה הייתה "קשר השתיקה סביב אפי נוה: מי בעצם מפקח על ראש הלשכה". הכתבה עסקה, בין היתר, בשאלה - מדוע לא נפתח הליך משמעתי נגד אפי נוה במטרה לבחון אם מעשיו מהווים פגיעה בכבוד המקצוע, ואם יש כאן עבירה אתית, מעשה שלא ייעשה על-ידי ראש לשכת עורכי הדין, או כל עורך דין אחר.

חלק מהתגובות לפוסט של עורך הדין נגד הכתבה שפרסמתי, העלו תהיות כיצד ניתן לכנות את המעשים המיוחסים לנוה, עבירה "טכנית", וכן העלו את השאלה - אם מעכשיו מותר לכל עורך דין, ולכל אדם בכלל, לבצע את העבירה "הטכנית הזאת" בלי לתת את הדין על כך. לצידן, היו גם תגובות שמגבות את מפרסם הפוסט וקובעות - אפי נוה הוא אכן ראש לשכה מצוין.

ואני שואלת: מה הקשר בין היותו ראש לשכה מצוין לחשדות המיוחסים לו? מה הרלוונטיות של היותו אדם אנרגטי הנתפס כמנוע רב-עוצמה להתנעת תהליכים בשוק עורכי הדין? האם זה מאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו בביקורת הגבולות?

לחשוף המידע המלא

גם ההנמקה הכללית, שלפיה מדובר במעשה שבוצע על רקע סכסוך גירושין שבעיצומו נוה מצוי, לא מספקת מענה ממשי לשאלה מדוע ראש לשכת עורכי הדין חשב שהוא יכול "לכופף" את הכללים, בלשון המעטה, המחמירים והנחוצים שקבעה המדינה ליוצאים ולנכנסים לגבולותיה.

האם מקהלת התומכים בעו"ד נוה הייתה יוצאת באותן זמירות לטובת כל אדם שהיה מחליט "לפלח" אדם אחר בגבול? והאם, לגישתם, כל אדם יכול לעשות את המעשים המיוחסים לנוה, ולצאת מזה עם נו-נו-נו רחמני על העבירה "הטכנית" שביצע? למשל, אם הורה לילד שמתגורר בחו"ל יכניס עימו את ילדו במעבר הגבול בלי להחתים את דרכונו, כדי שההורה השני לא ידע שהילד נמצא בישראל - זה בסדר?

הילד בדוגמה הזו יכול להיכנס לישראל, אין צווים נגד הכנסתו לארץ או הוצאתו ממנה, אין כל בעיה חוקית - רק שההורים בסכסוך גירושין, וכל אחד מהם רוצה אותו במדינה אחרת. אז מותר או אסור? זו עבירה טכנית או מהותית?

או למשל אישה נשואה שמעוניינת לטוס עם המאהב שלה לחו"ל - אם הם יעברו בגבול, צמודים ואוהבים, על בסיס החתמתו של דרכון של אחד מהם בלבד - זה בסדר? הרי היא רק רצתה שבעלה לא יידע. זה טכני?

וזה עוד בלי לדבר על מעמדו הציבורי של עו"ד נוה, הנראות של הדברים, והיותו עורך הדין מספר 1, שאמור לשמש כדוגמה וכמופת לציבור שלם.

ולאותו עורך דין שכתב בפוסט כי מטרת הכתבה שלי היא פגיעה באפי נוה ובלשכת עורכי הדין, אומר באופן חד וברור: אין לי שום כוונות לפגוע בנוה, ואין לי שום כוונות לפגוע בלשכה. אני גם לא מתכוונת לשלול ממנו את כל זכויותיו ופועלו הראויים לשבח. לא בכדי הוא הפך לאהוד, וצבר את כוחו.

הכוונה היחידה שלי, ולמעשה זו גם האחריות שלי כעיתונאית, היא לחשוף את המידע המלא בפני הציבור, ולוודא שכולם שווים בפני החוק - ובזירתי הקטנה: שכולם יהיו שווים בפני התקשורת.

שוויון בפני החוק

איני יכולה שלא לשאול - איזה מסר משדרת "הקטנת האירוע" לציבור עורכי הדין ולציבור בכלל? אם לראש לשכת עורכי הדין יוותרו ב"לא כלום" על סיוע לכאורה להעברת אדם בביקורת הגבולות ללא החתמת דרכון, מה יגידו "אזובי הקיר"? האם החוקים חלים רק על חלק מהציבור? האם הסיקור התקשורתי צריך להימנע מלדווח על אנשים שעשו דברים טובים במשק, או אנשים אהודים, ולהתעסק רק בדמויות "שנואות" ממילא? האם מי שפעלו לטובת המשק, או לציבור מסוים, וייתכן שחטאו או חלילה פשעו - חסינים מביקורת ציבורית ושיפוטית?

שוויון בפני החוק אינו אומר שעו"ד נוה אמור לעמוד בפני כיתת יורים, או לעמוד לדין פלילי, או להיות מורשע. ייתכן בהחלט שיש מקום לסגור את עניינו בהסדר, וללא כל כתם פלילי. אך הנימוקים לכך חייבים להיות חשופים לציבור, ולעמוד לבחינה ציבורית עמוקה.

שוויון בפני החוק אומר גם שראשי המערכת המשפטית לא יכולים לגונן על נוה בלי גבולות ולתת לו "אהבה בלי תנאים". שרת המשפטים איילת שקד לא הייתה צריכה להימנע מלהשעות אותו מהוועדה לבחירת שופטים ולתת לו להודיע בעצמו, כי הוא יימנע מדיוני הוועדה כל עוד החקירה מתנהלת; המשטרה והפרקליטות לא היו צריכות להימנע מפרסום העובדה כי נוה נחקר, בניגוד לעשרות המקרים בהם אישי ציבור אחרים נחקרים ופרטי החקירה מפורסמים.

 הנסיבות שאופפות את הפרשה עדיין לא ברורות במלואן, הפרטים המלאים מצויים רק בידי נוה, ובפני המשטרה והפקליטות - שטרם הודיעו מה עמדתן בנוגע לפליליות של המעשים. אולם בעיניי, זוהי שעת המבחן הגדולה של רשויות האכיפה - של פרקליט המדינה ושל מפכ"ל המשטרה, שנדרשים לענות על השאלה - האם אנשיהם נוהגים באחד משלהם, משורותיהם, בכיר בעולם המשפט, מקורב, כמו שהיו נוהגים בכל אדם אחר.

האם עו"ד נוה - אותו חלק מקודקודי עולם המשפט שהם מחבבים, וחלקם אף רקמו איתו חברויות קרובות - יקבל יחס שונה, מועדף; או שהתיק ייבחן בצורה עניינית?

את התשובה לכך נגלה בקרוב.