מאחורי הקלעים של מינוי אמיר ירון לנגיד בנק ישראל: כשמגיעה השעה לבחור בכיר כלכלי, נתניהו מעדיף זרים

נתניהו הסתדר יותר עם סטנלי פישר ויעקב פרנקל מאשר עם דוד קליין וקרנית פלוג • גם אמיר ירון, שהיום הוכרז כי ימונה לנגיד בנק ישראל, הוא תושב ותיק בארה"ב • מנין נובעת חיבתו היתרה של רה"מ לפרופסורים תושבי חוץ? • פרשנות

בנימין נתניהו ואמיר ירון / צילומים: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות", אוניברסיטת פנסילבניה
בנימין נתניהו ואמיר ירון / צילומים: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות", אוניברסיטת פנסילבניה

מנין נובעת חיבתו היתרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרופסורים תושבי חוץ, בעיקר בעלי שפה אמריקאית מתגלגלת? אפשרות אחת: הוא למד שם, היה לו נעים, הוא זוכר אותם לטובה. אפשרות שנייה: הוא אוכל כך-כך הרבה קש מישראלים, אקדמיים ואנשי עסקים, שמתחברים לתקשורת ה"סמולנית" - עד שנוח לו יותר עם יבוא אישי מאמריקה, בתקווה שזה יבטיח לו איזשהו שקט.

בכל פעם שזה תלוי בנתניהו - מגיע הנה תושב חוץ, וזו לא הגדרה משפטית אלא מציאותית. הוא פחות הסתדר, כשהיה שר אוצר, עם דוד קליין, וכשהיה ראש ממשלה -עם קרנית פלוג. לעומת זאת, הוא תמיד העדיף, חיבב, העריך, אפילו העריץ, את יעקב פרנקל ואת סטנלי פישר. אם זה רק היה מסתדר, הוא היה מוצא להם כאן תפקידים בכירים ביותר, שוב נגיד וגם שר אוצר מקצועי.

הכוכב החדש הוא אמיר ירון, שהיום הוכרז כי ימונה לנגיד בנק ישראל. פרופסור (כמובן. כמו פרנקל ופישר) בוגר אוניברסיטת שיקגו (כמובן. כמו פרנקל ופישר). תושב ותיק בארצות-הברית (כמובן. כמו פישר ופרנקל), רק יותר צעיר. בן 54. האם גם יחסי האמון בינו לבין נתניהו יהיו דומים לאלה שהיו עם פישר ופרנקל? נראה. מה שברור הוא שנתניהו מצידו, שלא כל-כך סומך על אנשי הכלכלה בממשלתו ובעיקר לא על אנשי משרד האוצר ושר האוצר, יעשה הכול כדי לקיים עם ירון יחסי אמון וקשר כלכלי רציף. אחרי הכול ולמרות הכול, גם הוא צריך מישהו לדבר ולשמוע אותו. לסמוך עליו שיצעד לצידו.

אסכולת שיקגו נבנתה על-ידי פרופ' מילטון פרידמן. יש שמכנים את קבוצת הכלכלנים הזו, שחזקה במיוחד בממשל ובממסד הכלכלי האמריקאי, "ניאו-ליברליזם". מיוחסת לה תפיסת שוק חופשי, תחרותיות, שמרנות, ממשלה קטנה ופחות התערבות במשק.

נתניהו הוא חבר האסכולה. מעריץ אותה. אם כי יש לציין שתקופתו בראשות הממשלה - מאז 2009 - כלל לא קידמה את התפיסה הזו. אפילו להפך. די לראות את הגידול הדרמטי במספר עובדי המדינה והשירות הציבורי ואת הגידול המשמעותי בשכרם לעומת עובדי המגזר העסקי. אנשי נתניהו חוזרים וטוענים כי אילו היה מקבל מספיק מנדטים, הוא היה מתערב הרבה יותר משמעותית, "כמו בביטחון ובמדיניות חוץ", בכיוון משק תחרותי יותר ושירות ציבורי קטן יותר, אבל בגלל שהוא נאלץ לקיים קואליציות עם מפלגות אחרות ולקבל את אנשיהן - יאיר לפיד ומשה כחלון - הוא לא יכול היה לממש את המדיניות הכלכלית שלו.

החיים כאן לא קלים. לא ביטחונית, לא כלכלית ולא ביורוקרטית. אנשים מוצלחים ואכפתיים נשארים כאן, חיים ובונים כאן למרות הכול, אבל כשמגיעה השעה לבחור את הבכיר הכלכלי - נוסע ראש הממשלה לאמריקה למצוא אותו. האם זה אומר שכדי להצליח כאן חייבים לרדת מהארץ? על זה נתניהו צריך לענות. פרנקל, פישר וירון - לא מגדלים כאן ילדים, לא מרגישים על בשרם את הטרטורים הממשלתיים, את החוקים שנחקקים לשווא, את בלוני התבערה, הפקקים, האופניים החשמליים שקוצרים ילדים ומפילים מבוגרים.

גם פרנקל וגם פישר סיימו את הקדנציה הבכירה כאן, ונסעו חזרה לרעות בשדות אמריקה. האם אמיר ירון, אחרי שיעשה עלייה, או חזרה, אחרי שיוותר כנדרש על דרכונו האמריקאי ויחזיק רק תעודת זהות ישראלית, בא כדי להישאר? לקיים כאן חיים מלאים, או לא?

כמה מילים לנגיד בנק ישראל החדש. אתה לא צריך למצוא חן בעיני אף אחד. לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, לא עמיתיך הפרופסורים ובטח לא התקשורת (למרות שזו תמכור לך, בעזרת היועץ החיצוני שישכנעו אותך לקחת, שהכי חשוב זה מה שאומרים וכותבים עליך). אל תתרגש מראש הממשלה, משר האוצר, מפקידי האוצר, מחברי האקדמיה הכלכלית הגבוהה שבלי ספק יתנגחו בך, כבר ממחר, גם בגלל מאבקי ההגמוניה המשתוללים בין הימין והשמאל וגם בגלל שהם מקנאים בך על הג'וב החדש, למרות שלטענתם הם "בשום אופן" לא רצו להיות הנגיד ואפילו יספרו בנחישות שדחו בבוז את ההצעות שקיבלו (הם לא).