משה כחלון ואיילת שקד / צילומים: איל יצהר
קשה להימנע מהדיון החם סביב התוכנית החדשה של שר האוצר משה כחלון ושותפו שר הכלכלה אלי כהן, להתיר לרוכשי הדירות לקבל משכנתאות בגובה 90% מערך הנכס. זאת בשונה מהמצב הקיים כיום בו מתיר בנק ישראל להעניק משכנתאות עד מגבלה של עד 75%. פרשנים, כלכלנים ואנשי נדל"ן הפליאו בניתוח המהלך עצמו ובשאלה האם מדובר בכלל בצעד פוליטי של מי שרואה את הבחירות מעבר לכתף.
אך השאלה הרחבה יותר הקשורה לחקיקה הזו, היא עד כמה רוצים הפוליטיקאים להתערב בחיים של האזרחים, ועד כמה הם פועלים להעמיק את מדיניות הרווחה של ישראל, אם בכלל. בממשלת נתניהו הרביעית, לא נקבעה שום מדיניות בתחומים הללו. אחרת קשה להסביר את הפערים העצומים בגישה ובמעשים בין שריו הבכירים של נתניהו, כשצד אחד דורש מינימום התערבות ממשלתית והאחר, בו נמצא כחלון, מעמיק כל העת את ההתערבות הממשלתית בתחום הנדל"ן.
בשנים האחרונות גברה השפעתם של גופי ימין שמפיצים רעיונות שדוגלים בשמרנות, שוק חופשי ומינימום התערבות ממשלתית. אלה מצליחים להגיע ליותר ויותר קהלים, וחשוב מכך לפוליטיקאים, ביניהם חברי הכנסת שרן השכל, אמיר אוחנה ואף שרת המשפטים איילת שקד שככל שמתקדמת הקדנציה הנוכחית הופכת ליותר ויותר דומיננטית. שקד התבטאה פעם אחר פעם לגבי הצורך להקטין את ההתערבות הממשלתית בחיי הפרט והתבטאה בחריפות בעד הצורך להגביל את היקף החקיקה בישראל, בדגש על הצעות חוק פרטיות. שקד טענה כי אלה פוגעות בחירויות הפרט ובמקביל בתקציב המדינה היות ועלותן לא נלקחת בחשבון בעת הליכי החקיקה.
והנה בזמן ששקד כה חרדה לפגיעה בתקציבים ולהתערבות ממשלתית לא אחראית, שר האוצר כחלון שלקח על עצמו את תחום הנדל"ן פועל בצורה הפוכה. תוכנית הדגל שלו, מחיר למשתכן, שמבקשת לסייע במאות אלפי שקלים למחוסרי דיור היא הביטוי המובהק ביותר לכך. רק בשבוע שעבר התברר שמדובר באובדן הכנסות של 5.26 מיליארד שקל למדינה. המספר נכון למרץ האחרון וכמובן צפוי לטפס עוד ועוד.
ככל שמתקדמת הקדנציה כחלון מעמיק את ההתערבות בשוק, כשהגדיל את היקף הזכאים בתוכנית מחיר למשתכן וכעת כאמור הוא מציע שהמדינה תהיה ערבה לחלק מהמשכנתאות של הציבור. אז איזו ממשלה יש לנו? זו של שקד שמושכת לקפיטליזם, או הגישה הסוציאליסטית משהו של כחלון. כרגיל במקומותינו ההחלטה התקבלה מזמן והיא שלא להחליט. הרי למה צריך להתוות מדיניות כשהמצב בסקרים נוח מתמיד?