אמריקן איירליינס תפצה שני ישראלים שמחקה מטיסת המשך

המחלוקת העיקרית בין הנוסעים ובין חברת התעופה נסב סביב השאלה האם מקטע הטיסה שהזמינו הנוסעים לשיקגו דרך מיאמי מוגדר כטיסת המשך, ולפיכך הם זכאים לפיצוי אחרי שחברת התעופה ביטלה את רישומם בטיסה • בסופו של דבר נקבע כי אמריקן איירליינס תפצה כל נוסע בסכום של כ-4,000 שקל

מטוס של אמריקן איירליינס / צילום: Shutterstock
מטוס של אמריקן איירליינס / צילום: Shutterstock

חברת התעופה אמריקן איירליינס תפצה שני נוסעים אחרי שהיא ביטלה את רישומם בטיסת המשך בתוך ארה"ב בסכום של כ-4,000 שקל לכל נוסע - כך קבע בית משפט לתביעות קטנות בירושלים. מדובר בפסיקה יוצאת דופן, היות שאמריקן איירליינס לא פועלת מישראל, ולכן לכאורה היא אינה כפופה לחוק הישראלי בכל הנוגע לביטולי טיסה. בארה"ב החוק אינו מחייב את חברת התעופה לפצות נוסעים במקרים של עיכוב או ביטול בטיסה.

המחלוקת העיקרית בין הנוסעים ובין חברת התעופה נסב סביב השאלה האם מקטע הטיסה שהזמינו שני הנוסעים לשיקגו דרך מיאמי (הכרטיס שרכשו השניים כלל טיסת אל-על עד למיאמי ומשם טיסת המשך עם אמריקן איירליינס לשיקגו) מוגדר כטיסת המשך, ולפיכך הם זכאים לפיצוי אחרי שחברת התעופה ביטלה את רישומם בטיסה. השופטת חוי טוקר קבעה כי אכן מדובר בטיסת המשך, ולכן חייבה את חברת התעופה לפצותם בהתאם לחוק הישראלי, וזאת בנוסף להחזר כספי על מקטע הטיסה ששילמו ופיצוי לכל אחד מהנוסעים.

השניים הזמינו טיסה לשיקגו בשל פגישה עסקית. כשנחתו במיאמי, נאלץ אחד הנוסעים להמתין בתור ארוך לבדיקה ביטחונית לתיק היד שנשא עמו - בדיקה שעברו נוסעים רבים בשדה התעופה ושהובילה את השניים, לטענתם, להגיע לטיסה בטווח של חצי שעה לפני ההמראה. הנוסע השני שלא נדרש לבדיקה התקדם לעבר נציגת חברת התעופה וציין כי חברו מתעכב. לטענתו, הנציגה השיבה כי היא תמחק את שני הנוסעים מהטיסה אם לא יגיע הנוסע השני בטווח של דקות. משבושש הנוסע להגיע, ביקש הנוסע השני לטוס לבד לאור חשיבות אותה פגישת עסקים, אולם לטענתו הנציגה לא אפשרה זאת בטענה שהם רשומים יחד, ולכן לא ניתן לאפשר לאחד מהם לטוס ולשני לא.

בסופו של דבר נציגת אמריקן איירליינס אכן לא העלתה את השניים לטיסה. חברת התעופה טענה כי הם התייצבו ממילא בעיכוב, וכי הם הגיעו לטיסה רק 5 דקות לפני סגירתה - טענה שהשופטת לא קיבלה. משלא עלו לטיסה, ולאור העובדה שטיסה אחרת של אמריקן איירליינס לשיקגו המריאה רק 4.5 שעות לאחר מכן, וגם היא הייתה טיסה מלאה, רכשו השניים באמצעות סוכן הנסיעות שלהם טיסה אחרת עם יונייטד איירליינס שהמריאה ממיאמי לשיקגו 45 דקות אחרי הטיסה המקורית.

אמריקן איירליינס טענה כי לא מדובר בטיסת קונקשן אלא בטיסה שכללה שהייה ביעד הביניים, וכי למעשה מדובר בטיסת פנים בתוך ארה"ב, אשר חוקי התעופה הישראלים לא חלים עליה. השופטת לא קיבלה טענה זו ,בעיקר לאור מענה של אמריקן איירליינס לפניית הנוסעים עוד לפני שהגישו תביעה, ובו התייחסה חברת התעופה אל הטיסה האמורה כאל "טיסת המשך".

הנוסח בו השתמשה חברת התעופה במכתב ששלחה לנוסעים היה: "We are sorry these gentlemen didn't make their connecting flight, arriving from EL AL LY17 Tel Aviv to Miami, connecting to AA1287 from Miami to Chicago".

גם את הטענה של חברת התעופה כי הנוסעים הם שאיחרו לטיסה, שללה השופטת. החברה טענה כי ההמלצה שלה לנוסעי טיסות הפנים בשטח ארצות-הברית להגיע לפחות שעה וחצי לפני מועד ההמראה לשדה התעופה, לעשות צ'ק-אין 45 דקות לפני מועד ההמראה המתוכנן ולהגיע לשער העלייה למטוס לכל המאוחר 15 דקות לפני הטיסה. ברישומים של חברת התעופה אף צוין כי התובעים הגיעו לעמדת הבידוק בטווח של שעה ו-35 דקות לפני מועד הטיסה, וכי מחיקתם מרישומי הטיסה נעשה בטווח של שעה ו- 5 דקות לפני מועד הטיסה - אבל אמריקן איירליינס טענה כי הרישום הזה נעשה לפי אזור זמן סטנדרטי Central Standard Time (CST) בו נעשה שימוש בצפון ומרכז אמריקה, בעוד הזמן המקומי במיאמי הוא Eastern Standard Time (EST), שעל-מנת לחשבו צריך להוסיף שעה - כלומר שלפי החישוב הזה התובעים הגיעו 35 דקות לפני מועד ההמראה, והם שוחררו מהטיסה 5 דקות לפני מועד ההמראה. השופטת לא קיבלה טענה זו ונמסכה בין היתר על שעות הודעות וואטסאפ ששיגרו שני הנוסעים מהטלפונים הניידים שלהם הנוסעים לבנות זוגם ולסוכן הנסיעות הישראלי.

בסופו של דבר קבעה השופטת כי השניים זכאים לפיצוי ולהשבת התמורה ששילמו עבור כרטיס הטיסה של אמריקן איירליינס (כ-1,000 שקל), עבור מסי הנמל בהם חויבו בגין טיסתם ממיאמי לשיקגו. עוד חייבה פיצוי של 2,050 שקל לכל נוסע לפי חוק התעופה הישראלי (בהתאם למרחק הטיסה שהוא יותר מ-2,000 ק"מ, למקטע שבין מיאמי לשיקגו), פיצוי של 1,200 שקל לכל נוסע, 600 שקל החזר הוצאות והחזר על גובה הקנס ששילמו בגין ביטול הטיסה (50 דולר).