"בנק ישראל הוא הלוביסט הגדול של המערכת הבנקאית"

"אנחנו עוקבים מקרוב אחר עליות מחירים. אני מתקשר למרכולים, שואל. אם כן - בודקים למה. יש גורמים שפועלים ב'שיטת מצליח', הם מנסים. מעשית לא ראינו עלייה. תמצית העבודה שלי היא לפתוח שווקים, לשחרר חסמים ולתת את הכוח לצרכנים", כך אומר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן בראיון ל"גלובס".

לפני כשנה וחצי, בינואר 2017, מונה כהן לתפקיד על ידי יו"ר מפלגתו שר האוצר משה כחלון, שחרת על דגלו את המלחמה ביוקר המחיה. כהן היה עד אז ח"כ מטעם המפלגה לאחר קריירה במגזר העסקי. לאורך הראיון איתו קשה שלא להבחין בהליכותיו: גם כשהוא מתוסכל - הוא מאופק, אפילו נבוך. כשמרגיזים אותו הוא מקסימום מחכך מעט את אצבעותיו זו בזו. אפשר שזה קצת יותר מדי 'נימוסים והליכות' לפוליטיקאי. אפשר שהיותו איש נעים הליכות, צנוע, לא רברבן, לא לוחמני, עם עיניים טובות - פוגע בו. פוליטית. הוא לא חושב כך.

בצמוד ליד ימינו מונחת דפדפת צהובה. מסמך צפוף, סבוך, אותיות זעירות, סימנים קטנים, עיגולים, משולשים, חיצים מלמעלה למטה, מצד אחד לשני. "זה דף יומי שלי - משימות אישיות שלי, של אחרים. עיגול זה בוצע", הוא מסביר.

מתחילת כהונתך כשר הכלכלה, הרמת כדגל את המלחמה במחירים הגבוהים של מוצרי טואלטיקה ביבוא בלעדי. הפעילו עליך לחצים להפסיק?

"עדכנו אותי על ישיבה שהתקיימה באחד ממשרדי הלובינג הגדולים בעניין הרפורמה בטואלטיקה, שם דיברו שצריך לעשות עליי תחקיר עומק. מישהי שנכחה שם צלצלה אליי בלחץ. אמרתי לה 'תשמעי, הכול בסדר...'".

רצו לסחוט אותך?

"לא יודע. לא מתעניין. לא הגעתי לכאן עם חמאה על הראש, ואם ימציאו עליי המצאות - אדע להילחם. אני כבר מנוסה, מאז המלחמה שהובלנו על פתיחת המערכת הבנקאית לתחרות. היו מצבים בוועדת הרפורמות בכנסת שהייתי היו"ר שלה, שבישיבה היו 6 ח"כים ו-50 לוביסטים רעבים ועוד כמה הסתובבו בחוץ. אני לא מפחד. לא מהבנקים, לא מהיבואנים, לא ממכון התקנים, לא מבעלי העניין שבו ולא מגורמים עסקיים רבי הון וקשרים".

זיהית מעקבים?

"לא יודע. לא חיפשתי, לא מעניין אותי. בשורה התחתונה: כל חברי הכנסת הצביעו על כל התיקונים, קואליציה ואופוזיציה. לאט-לאט חודר לאינטרסנטים לראש שמה שיש עכשיו לא היה מעולם בהיסטוריה הפוליטית-עסקית של ישראל: כשר אוצר יושב אחד שהיה לו עסק קטן למוצרי רכב, ושר הכלכלה זה אחד שהיה רואה חשבון קטן. אנחנו מבינים עניין. קשה לעבוד עלינו".

מנסים לעבוד עליכם?

"יש גורמים עסקיים נצלנים שהפכו את הרגולציה למכשיר לעשיית רווחים. עיקר הדבר שאנחנו רואים, מתייחס ליבואנים בלעדיים. למשל, מגיעים מכולה או ארגזים של יבוא מקביל, והבלעדיים ישר פועלים במרץ לבדוק אם היבואן המקביל אולי לא עומד באיזה קוצו של יו"ד, אולי האות היא לא האות הנכונה, הצבע. הם מתלוננים ותוקעים את שחרור המוצרים. הם משתמשים ברגולציה למטרות לא טהורות".

נהוג להניח ששלושת היבואנים הבלעדיים החזקים הם יוניליוור, שסטוביץ' ודיפלומט, אתה מדבר ספציפית עליהם?

"אני לא יכול להתייחס לשמות של חברות. אני רק אספר מה מצאתי: יש מה שנקרא גיאו-בלוקינג וגיאו-צ'לאנג'ינג. יבואן בלעדי מגיע ליצרן הבינלאומי ואומר: אני חותם על הסכם שאך ורק לי מותר לייבא ולמכור בארץ את המוצר המסוים, ולא אף אחד אחר.

"שיטה אחרת: הבלעדיים סידרו באמצעות מכון התקנים סעיפים לחובת כיתוב עברי באותיות בגודל מסוים, ואם הן קטנות או גדולות בחלקיק מילימטר, הם מתלוננים ועוצרים. נלחמנו בשיטות האלה, אבל מדי פעם מתגלה עוד איזה 'פטנט' נסתר שלא ידענו עליו.

"דבר נוסף בשימוש: חוסמים מכירה באינטרנט. אם אתה רוצה לקנות מוצר באינטרנט, בעלי העניין דואגים שאוטומטית תועבר לאתר ישראלי מסוים, ופתאום בלי שבכלל הרגשת המחיר בשקלים מטפס. מ-10 דולרים שהם 37 שקל, זה נהיה 50 או 60 שקלל. יבואנים בלעדיים מוצאים דרכים יצירתיות לגבות מחירים גבוהים".

מחירי מוצרי הטואלטיקה בארץ ירדו בכמה אחוזים, אבל הם עדיין יקרים משמעותית מבחו"ל.

"תהיו בטוחים: שוק הטואלטיקה הולך להשתנות. אני למשל קונה רק בגוד פארם ברחוב סוקולוב בחולון, מול סופר-פארם. המחירים - אין מה לדברר. רמי לוי נכנס לתחום, שופרסל נכנסה עם ניו-פארם - היא עוד תיתן פייט הגון לשוק. לא הגיוני שאנשים נוסעים לפולין וללונדון, וחוזרים עם שמפו ודיאודורנט. הרי גם מי שמוכר בחו"ל ב-30%-50% פחות מהמחיר בארץ מרוויח. תחשבו כמה מרוויחים עלינו ותבינו כמה קשה להם להיפרד מזה ואיך הם נלחמים בנו".

באחרונה מתגבר השיח על העלאות מחירים. התירוץ: עליית מחירי הגלם בעולם. אבל זה לא נכון - יש שעלו, אבל גם הרבה שירדו.

"קודם כול, מספרים: לפי נתוני ה-OECD בשנתיים האחרונות, אחרי עשור של עליות מחירים, יש ירידה של 5.5% במחירי המזון. זה נובע מפתיחת מכסות, מהורדת מכסים, הורדת מע"מ, הורדת מס החברות, זה חוק הקורנפלקס והקלות ביבוא מקביל. זו תוצאה של הגברת התחרות".

למה מעלים מחירים עכשיו?

"הם מנסים, אבל היום יש מגוון רשתות, אפשר להשוות מחירים, יש מותגים פרטיים, נכנס חוק שקיפות מחירים. עשינו סקר ומצאנו שהמחיר בגוד פארם זול ב-29% לעומת סופר-פארם. החברה החדשה לא קמה סתם, זו תוצאה של עבודה קשה בעולם שבו כל אחד רוצה להיות בלעדי. למה סופר-פארם רצתה להיות בלעדית בקניונים? כדי להבטיח שכשאנחנו מסיימים לשתות את הקפה, נעבור דרכה ונשלם את המחיר שלה. ביטלנו את הבלעדיות - זה קריטי למחירים גם אם לא מרגישים את זה כל רגע".

"המדינה הרוויחה על גב הזוגות הצעירים"

כהן נחשב לאחד השרים הפעילים ביותר שכיהנו בעשור האחרון במשרד הכלכלה והתעשייה. כשמפעל הכבלים סינרג'י משדרות נקלע לצרות בשל יבוא זול מטורקיה - הוא נרתם והוציא צו שמגן עליו מפניו יבוא טורפני. האם כך יעשה גם לטובת תעשיית המלט הישראלית שחשופה ליבוא נרחב של מלט זול מיוון ומטורקיה באופן שמאיים עליה? אין לדעת. בינתיים, שוק המלט שרווי באינטרסים רותח, והוא שומר את הקלפים צמוד לחזה. "לחצים לא יועילו", הוא מבהיר, "בכוונתי לקבל החלטה שתהיה טובה לכלכלה הישראלית. זאת תהיה החלטה שתאזן בין התחרות ויוקר המחיה, לשמירה על התעשייה המקומית".

מה תרמה לנו מפלגת כולנו?

"העברתי את החוק שמגדיל את ההנחה ברכישת הדירות לדיירי הדיור הציבורי. זה החוק הראשון שלי, ובעיניי סוג של סגירת מעגל אישית. גדלתי בבית של דיור ציבורי, בחולון. אני זוכר את אמא שלי מדברת על החלום לקנות את הדירה. היא הייתה כבר בת מעל ל-50 כשיכלה לקנות. אני התחתנתי צעיר, בן 24, ואנחנו קנינו דירה כשאמי עוד גרה בדיור ציבורי".

היא קנתה אחרי חוק הדיור הציבורי של רן כהן, שהיה שר מטעם מרצ?

"כן. הוא אחד האנשים שמאוד הזדהיתי איתם ברמה החברתית. אני מאוד מעריך אותו. למרות שהדעות המדיניות שלנו שונות מאוד, אני נוהג להתייעץ איתו. דיור ציבורי, אמא שלי, השכונה שגרתי בה, ההורים של החברים מאז - אלו הסיבות שבגללן רציתי להגיע לפוליטיקה. חברים אמרו: 'השתגעת?'. אבל היום אני בטוח שחלק גדול מהם היה שמחים להתחלף איתי. אני רואה את השמחה על מה שאני עושה, על סגירת המעגל עם קשיים של ההורים שלהם בדיור הציבורי. מי שלא עבר את זה, לא מבין את עוצמת ההתרגשות של ההורים והמשפחה. מצידי, זה החוק".

למה זה נכון? דיירי דיור ציבורי חיים בדירות לכל חייהם, הרכישה היא עבור היורשים. למה שכספי ציבור יממנו ירושות?

"עכשיו אני צוחק, כמו שצחקתי כשפקידי האוצר ניהלו נגדי מלחמה על החוק הזה, באותם טיעונים: אחרי שהדיירים יגיעו ל-120, תחזור הדירה למדינה ותימסר למשפחה אחרת. ואני אמרתי: זה בדיוק צמצום פערים חברתיים. זה מה שצריך לתת לאנשים ולמשפחות שמעולם לא נהנו מפריבילגיות. הייתי עושה מה שמרגרט תאצ'ר עשתה: נותן את כל הדירות לדייריהן בחינם. עיני לא צרה בקיבוצים, הם מקבלים עכשיו את הדירות לבעלותם, מגיע להם ומגיע גם לדיירי הדיור הציבורי. מי שגר בדירה 30-40 שנים יש לו זכות מוסרית להעביר אותה על שמו".

על הדרך חיסלתם את מלאי הדירות.

"מדינת ישראל צריכה לחדש את המלאי, חייבת לרכוש דירות ומוכרחה לעשות זאת בהקדם".

זו הממלכה של כולנו, כחלון אוחז ב"ארגז הכלים", שר השיכון יואב גלנט הוא משלכם. הנושא לא מזיז להם?

"כולנו, ובעיקר כחלון וגלנט, הובילו מהפך בדיור הציבורי. נרכשו 1,500 דירות לעומת 6 בממשלה הקודמת. עמידר גייסה אגרות חוב במיליארד שקל לרכישת דירות והושקעו מאות מיליוני שקלים בשדרוג ובחידוש דירות שבמלאי".

טיפה בים הממתינים. העיקר שאתה, לפחות, מרוצה ממפלגת כולנו.

"בטח, ברור".

תנחש מי אמר ומתי: "הפתרון במחירי הדיור הוא לא הוקוס פוקוס, המטרה היא קודם כול לייצב את המחירים, ובהמשך לדאוג לירידה מתונה של 5%־10%. אני מעריך שהמחירים יתחילו לרדת בעוד שנה וחצי-שנתיים מהיום".

"אני".

בדיוק לפני 3 שנים. במציאות: התחיל ייצוב מחירים, שעבר לקיפאון ולסימני עלייה. העלות הלא־רשמית של תוכנית מחיר למשתכן עומדת על 10 מיליארד שקל והבעיה העיקרית: אין מספיק התחלות בנייה.

"אני רואה חשבון ואני מסתכל על נתונים: אחרי עשור של עליות מחירים, בשבעה מתוך שמונת המדדים האחרונים נרשמו ירידה או מחירים ללא שינוי. רק המדד האחרון עלה. בנוסף, 53 אלף זוגות מימשו את חלום רכישת הדירה. עד היום מדינת ישראל פעלה בספסרות, הרוויחה מיליארדים על גבם של הזוגות הצעירים - הפסקנו את זה. הנה המציאות: בישראל שכחנו את הזוגות הצעירים, כמות הזוגות הצעירים שגרים בשכר דירה עלתה מ-11% ל-29%. הכמות עלתה בגלל שאנשים לא יכלו לקנות דירה".

עד שהגיעה מפלגת כולנו.

"בדיוק. המחירים ירדו בשנה האחרונה ב-1.5%. 50% מאזרחי ישראל לא יכולים לעזור לילדים שלהם לקנות דירה. על אף מצבה הכלכלי הטוב של המדינה 50% מאזרחי ישראל מרוויחים 8,000 שקל לחודש ופחות. לכן, תוכנית מחיר למשתכן היא הדבר הטוב ביותר שקרה כאן. נתנו אופק לצעירים".

כמה מתגוררים בדירת מחיר למשתכן?

"כמה אלפים. ואני מזכיר מול מי אנחנו נאלצים להתמודד: הקבלנים התרגלו לקנות קרקע, לא לבנות עליה, ואז מחיר הקרקע היה עולה וגם מחיר הדירה. הבנקאים נתנו משכנתאות יותר ויותר גדולות - קשה להם להיפרד מזה. אתם רציניים? אז בואו לראות את הדירות שנבנו בעפולה, בשכונת אחיסמך בלוד - תראו סרטון של שר האוצר רואה גמר מונדיאל בבית של משפחה שמחה במחיר למשתכן".

"הורדנו מסים, והכנסות המדינה עלו"

אחרי החגים כהן ויו"ר המפלגה שלו, כחלון, ידונו על קידום התוכנית החדשה "נטו עסקים קטנים ובינוניים" שאמורה להיטיב עם הרוב המוחלט של המגזר העסקי. היקף התוכנית מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל - מעין פיצוי למגזר העסקים הקטנים ולעצמאים שהרגישו מקופחים מכך שהטבות שמוצעות לתעשיינים במסגרת תוכנית ממשלתית אחרת, "נטו תעשייה", לא חלה עליהם. לצד תוכניות נטו, כהן מתגאה גם ברפורמה ברישוי עסקים שמשרדו היה מעורב בקידומה ביחד עם משרד הפנים; במתן הקלות נוספות למגזר העסקי, תוך שימת דגש על הסרת רגולציות שמעיקות על המשק.

דוח הבנק העולמי במדד קלות עשיית עסקים ל־ 2018, דירג את ישראל במקום הנמוך מאוד של 54. ב־2017 ישראל דורגה במקום 52. בשנת המדד הראשונה 2006, היינו במקום 26. הממשלה מדברת - והמצב נעשה יותר קשה.

"אין לי ספק בממצאים - הכבדת נטל הרגולציה היא מכת מדינה".

זו סיסמה חבוטה.

"אני רוצה לעשות, באמת, עוד ועוד. קבענו הקלות בנושא יבוא אישי, בפתיחת תחרות, עכשיו הקמנו ועדה לקידום קיצור זמני הקמת מפעלים".

הוועדה הוקמה עם מנדט לשמונה חודשים. עד אז אולי יתקיימו בחירות ומי יודע מי יחליף אותך. ועדה זה תחביב?

"אין ברירה, צריך לרתום לעניין גם משרדים נוספים, לכן חייבת לקום ועדה. בינתיים אנחנו רצים קדימה, עובדים קשה. תקינה במכון התקנים לפי תקן בינלאומי - כן. רפורמה ברישוי עסקים - כן. היום חייבים לתת רישיון עסק לא ל-5 שנים אלא ל-15 שנים. עברנו לתשלום לספקים של שוטף פלוס 30".

הממשלה, השירות הציבורי, משלם שוטף פלוס 30? ממש לא.

"אלה דברים שכבר עברו בחקיקה. מגיעות תלונות, פניות בנושאי אכיפה - אנחנו מטפלים".

בסוף 2015 הפחית שר האוצר את המע"מ מ־18% ל־17%, כאשר כל אחוז מע"מ שווה 5־5.5 מיליארד שקל הכנסות למדינה. אתם מתכוונים להמשיך להוריד את המע"מ?

"אם אתם שואלים אותי, אני הייתי מקדם תוכנית רב-שנתית להורדת המע"מ לרמה של 12%. אני מדבר על זה אצלנו במפלגה, אבל עדיין לא שכנעתי. אני תמיד מעדיף אחוזים יותר קטנים בעוגה הרבה יותר גדולה. כבר ביצענו הפחתת מסים גורפת, במע"מ, במס החברות שירד מ-26.5% ל-23%, במס ליצואנים בפריפריה מ-9% ל-7.5%, נתנו גם נקודות זיכוי".

ראש הממשלה ושר האוצר מחפשים נגיד חדש לבנק ישראל. הנגידה הנוכחית קרנית פלוג תומכת בהעלאת מסים. האם מדיניות מסים היא מבחן בבחירה?

"את זה אני לא יודע. אני כן יודע בוודאות שהורדת מסים חיונית לצמיחה, להכנסות המדינה ולרווחת הציבור. באתי מהעולם העסקי, שם אתה סופר שקלים, לא בודק באחוזים. עובדתית: הורדנו מסים, הגדלנו תמיכות, וקיבלנו יותר כסף כהכנסות מדינה. מה גם שאנחנו חיים בסביבה עולמית שתומכת בהפחתת מסים, אז זה הכיוון. בעבר היו מגיעים למדינת ישראל בגלל ההון האנושי והיום מגיעים גם בזכות סביבת המס. יצואנים בישראל משלמים בין 6% ל-7.5% מס. זה מפתה וזה מכוון להיות מפתה".

מה אתה מצפה מהנגיד הבא?

"שיסתכל גם על לקוחות הבנקים, ולא רק על הבנקים והבנקאים. בנק ישראל הוא הלוביסט הגדול ביותר של מערכת הבנקאות, וזה בא על חשבון העסקים. תראו את הריביות, המרווחים, העמלות, חוסר היעילות. אני גם מצפה שיעודד מערכת בנקאית יציבה ותחרותית. הריכוזיות במערכת הבנקאית מובילה לריכוזיות במערכת הריאלית".

ויש שאומרים: אם היציבות קריטית, אז אי־אפשר שתהיה באמת תחרות.

"אז בואו נתחיל באיזון. בסדר?".

"בנק ישראל רוצה לשמר את הריכוזיות"

במהלך ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שהתקיימה בתחילת השנה, נרשם עימות חריג בין כהן לבין מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו. כהן ביקר בחריפות את היעדר התחרות במערכת הבנקאית ותקף את הכוונה לאשר את המיזוג של בנק מזרחי טפחות עם בנק אגוד. הוא טען כי לבעלי השליטה באגוד צפוי אקזיט חלומי במכירת הבנק, ופינטו, שישב בקהל, לא נשאר חייב והשיב: "אם כך למה כולם בורחים? כבוד השר יודע שזה לא אקזיט חלומי. הבעלים מוכרים את הבנק, אולי ב-55% מהונו".

מכאן זה הידרדר, כשכהן אמר ש"הריכוזיות הזאת משחקת לידיכם ואפשרה לכם לשמור על רמת שכר וחוסר יעילות שהייתה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק מאבנים. אתה היית שמח שאהיה חייב להגיע רק אליך או ללאומי". על כך השיב לו פינטו: "אל תדבר איתי על בית מזכוכית, אל תסתיר את העבר העסקי שלך", וכשכהן תבע ממנו התנצלות מנכ"ל הבנק הוסיף: "על מה להתנצל? המפלגה שלך יותר ריכוזית מכל ריכוזיות שיש".

נראה שהבנקים מעוררים אצלך אמוציות סוערות, חריגות ביחס לדברים אחרים.

"אני לא חובב מונופולים. באתי בעבור תחרות הוגנת ואני ממשיך ולא חושש".

התערבות שלך סיכלה את מיזוג מזרחי טפחות ואגוד. אגוד בנק זעיר, הבעלים שלו לא רוצים אותו. למה מיזוג שיביא לבנק רביעי יותר גדול, לא עדיף לתחרות מאשר בנק די רדום?

"ראינו עשרות מיזוגים של בנקים - אף אחד לא תרם לתחרות, נהפוך הוא. זה הקטין את מספר הבנקים, הגדיל את הריכוזיות ושיחק לידי הבנקים. עם כל הכבוד, אני לא אמון על אקזיט לבעלי אגוד, וגם לא לסדר רווח חשבונאי למזרחי. אם במזרחי כל כך רוצים לקדם תחרות - שיפתחו בתחרות רצינית.

"בעיקרון, כשיש יותר בנקים, יש יותר אפשרויות, יש יותר מגוון וכוח מיקוח. אגלה לכם עוד משהו: 49 שנים שאף אחד לא הצליח לקבל כאן רישיון בנקאי, זה הפך לבלתי-מושג. היו שרצו אבל חששו להתבזות. אם מישהו יבקש בנק ישראל ידאג איכשהו שלא יקבל, וזה גם יתפרסם. כולנו רואים שאם עסק מרוויח קמים לידו עסקים דומים. ככה זה עובד. הבנקים מרוויחים הרבה ויפה, אז למה לא נפתחים עוד בנקים?".

למה?

"כי בנק ישראל רצה ורוצה לשמר את הריכוזיות. זה שמוסמך לתת רישיון, הוא שמונע פתיחה של בנקים חדשים. דבר נוסף, 17 שנה אף אחד לא קיבל רישיון סליקה. למה? הרי רמת הסיכון אפסית. אז השנה נכנסו שני סולקים חדשים. זה משנה מציאות, ביג טיים. עוד משהו: היום יש 'זאפ' להשוואה בין מוצרי צריכה, יש 'וובי' להשוואה בביטוח, רציתי השוואה דומה בין הבנקים - הם התנגדו. לשמחתי, קיבלתי מחדוה בר SMS: 'אנחנו שמחים להודיעכם שאנחנו מקדמים את זה'. אז יופי, אני שמח שהם מפנימים את השינוי. שיקדמו אותו מהר".

התערבת בהחלטת רשות ההגבלים בעניין המיזוג?

"אמרתי את דעתי לאורי שוורץ שטיפל בעניין".

אתה פוליטיקאי, מותר לך להתערב?

"בדקתי את זה, שאלתי אם מותר לי לבוא ולהציג את דעתי ועמדתי. הייתי בפגישה עם עוד חמישה אנשים, גם היועצת המשפטית. הבעתי את דעתי כפי שאמרתי בעבר ואני אומר עכשיו: אני מתנגד למיזוג. לכל מיזוג בנקים".

עמדתך כשר הממונה השפיעה? הכריעה?

"הצגתי את עמדתי. גם הגורמים האובייקטיביים היו נגד המיזוג - פרופ’ אבי בן בסט ודרור שטרום. אגב, אני לא לוקח את עמדת פרופ’ ירון זליכה כי הוא בא מטעם עובדי אגוד, כך שדעתו יכולה להיות מוטה. אבל פרופ’ בן בסט היה משנה לנגיד, ושטרום הוא איש שאני מעריך מאוד.

"אני חייב לציין שהרבה בעלי עסקים חוששים להגיד שהם מתנגדים למיזוג, חוששים שיעשו איתם חשבון במזרחי או באגוד. לא תאמינו כמה פניות קיבלתי מיהלומנים: 'אל תאפשר את המיזוג'. אגב, איפה בנק ישראל היה בנושא היהלומנים ואגוד, זה עניין אותו בכלל?".

יש ערעור על ההחלטה.

"נכון, אומר רק שמהניסיון של מזרחי לערער נודף איזשהו ריח של 'גרידיות', ריח של מי ששם את הלקוחות במקום השני. מה שמעניין את מזרחי זה לא המשק הישראלי, אלא הרווח שלו".

ומה באשר לרכישה של דקסיה על ידי דיסקונט?

"ככל שעסקת הרכישה תצא לפועל, יש להקדים את מכירת ויזה על ידי בנק דיסקונט".

"אפשר לטפח הייטק גם בפריפריה"

בשנה האחרונה ענקית השבבים אינטל המשיכה להעמיק את פעילותה בישראל, והחליטה על ביצוע השקעה משמעותית בהיקף של מיליארדי דולרים בפיתוח נוסף של אתר הייצור המרכזי שלה בארץ, שנמצא בקריית גת. כעת, שאלת מיליארד הדולר היא האם הענקית האמריקאית תמצא את המשק הישראלי כאטרקטיבי להשקעה נרחבת נוספת, שהחלטה עליה צפויה להתקבל בקרוב.

המדינה נתנה הטבות בהיקף של מיליארדים לאינטל בתמורה להשקעות מצדה במשק. מהי ההשקעה הבאה?

"אנחנו מדברים עם אינטל ועושים הכול שגם ההשקעה הבאה שלה, תהיה בישראל. יש סבירות גבוהה שזה יקרה. אנחנו צופים שההשקעה הבאה תהיה גבוהה מההשקעה האחרונה, שעמדה על 5 מיליארד דולר".

קבעת יעדים: להגדיל את מספר החברות הבינלאומיות שפועלות בארץ ולהגדיל את מספר המועסקים הישירים בהייטק. איך אתה מתכוון לעשות זאת?

"אנחנו יוצרים אקו-סיסטם. אנחנו אלפית מאוכלוסיית העולם, אבל 20% מההשקעות הגלובליות בסייבר, כלומר בערך פי 200 מהגודל שלנו. אני שומע כל מיני אנשים אומרים כל מיני דברים, אבל אני יודע שענף ההייטק רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו.

"היום 9% מהעובדים מועסקים באופן ישיר בהייטק, והם תורמים ל-44% מהיצוא של מדינת ישראל. כבר היינו צריכים להיות במצב של 15% מועסקים ישירים בהייטק, אבל לא נעשו התאמות מתאימות במערכת החינוך. לדעתי, מזמן היה צריך לפתוח עוד טכניון בדרום. מדינה לא יכולה להשאיר את כמות המקצועות באוניברסיטה בסטגנציה כשהעולם הכלכלי רץ קדימה כל כך מהר. גם טכניון נוסף, עוד ועוד חינוך מקצועי, חינוך טכנולוגי, היעד המרכזי שלנו זה לרוץ קדימה, להציב עובדות, חוקים ותקנות בשטח.

"אנחנו מקדמים למשל תוכנית מענקים לחברות בהיקף של 260 מיליון שקל להשתתפות בשכר. כלומר, אם חברת הייטק, תקלוט את מוישה בתל אביב ותשלם לו 20 אלף שקל, אנחנו נממן חלק מהשכר שלו, נניח 10,000 שקל, אם היא תקלוט אותו בפריפריה".

סבסוד שכר, אנחנו כבר לא אחרי?

"ישראל מסבסדת שכר. אנחנו משתתפים ב-25%-30% משכר בני מיעוטים, חרדים, חד-הוריות, אתיופים. ארבע אוכלוסיות שאנחנו מטפחים ונמשיך לעשות את זה, אז אפשר גם הייטק בפריפריה.

"שאלתם מה השתנה כאן מאז כולנו. כדי שישתנה הרבה יותר אני רוצה לנצל את הבמה לקרוא לעוד אנשי עסקים עם ניסיון להצטרף לפוליטיקה".

הם מפחדים.

"ממה יש לפחד? כל עוד אתה אדם ישר והגון, הרווחת את כספך ביושר, וזה לדעתי 99% מאנשי העסקים במדינת ישראל, אין שום בעיה. המעורבות שלנו, אנשי העסקים, חשובה מאוד".

99%?

"אני אומר שיצטרפו לפוליטיקה - לכל מפלגה שרוצים. אנחנו בכולנו הוכחנו עוצמה - פחות בדיבורים ויותר במעשים, העלינו שכר מינימום, שברנו את מונופול מכון התקנים".

העברתם חקיקה, אבל במציאות המועצה אותה מועצה, היו"ר אותו יו"ר, מעמד האינטרסנטים לא השתנה.

"באוקטובר האחרון נפתחו שתי מעבדות פרטיות. אם היום אני מייבא טלוויזיה, אני לא חייב ללכת למכון התקנים. אז המונופול נשבר. ביטלתי את התקינה הישראלית, היו שם, סליחה על הביטוי, יותר מדי קומבינות".

אמרת שנאמץ תקינה אירופית ואמריקאית. כמה מוצרים כבר נכנסו עם תקינה זרה?

"באחד בספטמבר נכנסנו לעידן חדש. נכנסו סעיפים ייחודיים שבסופו של דבר ישברו את הדומיננטיות הגבוהה של המכון. בחוק החדש שאושר, כדי להכניס התאמה ישראלית צריך אישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה. למה? כי ראינו עיוותים בפעילות ועדות התקינה. אז לקחנו מהן את הסמכות".

אבל כשכל האינטרסנטים נשארים על הכיסא, למה שזה ייפסק?

"ועדות התקינה השתנו. אין יותר ניגוד עניינים. התעשיינים לא שולטים במכון, שינינו את הרכב הדירקטוריון, הורדנו את מספר הדירקטורים מ-30 ל-15. העברנו את השליטה למדינה, שהיא גוף אובייקטיבי, והבנו שחייבים לאזן בין האינטרסים. מה שטרם קרה, יקרה בקרוב. אנחנו חייבים לאזן בין תחרות, יוקר המחיה ושמירה על התעשייה. המדינה פועלת בנושא הזה בצורה מוסדרת. אני אומר באופן ברור: שוק התקינה נפתח לתחרות".

פוליטיקה

"אין בעיה להגיע להסכמות בעניין חוק הגיוס"

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן משוכנע שהבחירות הכלליות יתקיימו במועדן - סוף 2019 - ושממשלת נתניהו הנוכחית תמלא את ימיה. לדבריו, "יש סיכוי גבוה שהבחירות ייערכו בנובמבר 2019 ואין שום בעיה להגיע להסכמות בעניין חוק הגיוס".

סגן השר ליצמן לא מסכים, הרבי מגור לא מסכים.

"אי-הסכמה על חוק הגיוס היא מטרה. אם לא יגיעו להסכמה על חוק הגיוס, זה לא בגלל שליצמן לא הסכים. זה בגלל שרוצים להקדים את הבחירות".

מי זה "רוצים"? ראש הממשלה?

"מי שלא יגיע להסכמה - לא רוצה להגיע להסכמה. שומרים את חוק הגיוס לא פתור בגלל שרוצים לשמור את האופציה לבחירות מוקדמות".

למה כולנו יורדת בסקרים?

"גם לפני הבחירות הקודמות היינו בסקרים 6 ו-7 מנדטים. הסירו דאגה מלבכם. בסופו של דבר כולנו תגיע למספר דו-ספרתי של מנדטים. הסיבה פשוטה - אנחנו עושים ופחות מדברים. אני רואה אחרים מדברים הרבה יותר וזורקים המוני כותרות וסיסמאות, ואני לא בטוח האם השפיעו בצורה מהותית כל כך על החיים שלנו. אנחנו לא כאלה".

איפה תהיה בממשלה הבאה?

"אני רוצה להמשיך בתפקיד שר הכלכלה והתעשייה. תקופה של 4 שנים היא מינימלית לשר שרוצה לעשות ולהוביל שינוי".

יש שאומרים שפניך בכלל לליכוד. זה נכון?

"בבחירות הקרובות אהיה בצמרת כולנו. כולנו הוכיחה את תרומתה ועשייתה החשובה בקדנציה הנוכחית".

איך ההרגשה להיות חבר במפלגה שבה רק איש אחד קובע?

"בכל מפלגה, גם באלו שיש בהן פריימריז, יו"ר המפלגה הוא דומיננטי, ובסופו של דבר אתה נמדד על בסיס עשייתך הציבורית".

תגובת בנק ישראל: "הכפשה למען כותרת פופוליסטית וחסרת בסיס"

מבנק ישראל נמסר בתגובה לדברי השר כהן: "בנק ישראל פועל לטובת הציבור הישראלי וצר לנו ששר בישראל בוחר לתקוף ולהכפיש גוף ציבורי למען כותרת פופוליסטית חסרת כל אחיזה במציאות. המערכת הבנקאית בישראל טובה ויציבה הודות לניהול מקצועי.

"הכנסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית אינה נעשית במחי יד באמצעות כותרת לעיתון, כמו שגם העלאת פריון העבודה שעליה אמון משרד הכלכלה אינה יכולה להתבצע באמצעות כותרת בעיתון.

"המערכת הבנקאית בישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה אמיתית. השר כהן מתעלם מהעובדה שבנק ישראל פועל במרץ להכנסת שחקנים חדשים למערכת הפיננסית; מתעלם מהעובדה ששחקנים חדשים נכנסים למערכת הפיננסית ומייצרים תחרות גם לא באמצעות רישיון בנקאי; מתעלם מהעובדה שבנק ישראל הקל באופן דרמטי על הדרישות לקבלת רישיון בנקאי, ועוד.

"שיח פופוליסטי ומתלהם, לצד התערבויות ולחצים פוליטיים פסולים, מרתיע משקיעים ולא משרת את התחרות או את הציבור. חמור מכך, הטלת דופי ביושרה המקצועית של בנק ישראל או של כל מוסד ממלכתי אחר, ללא שום בסיס, היא תופעה פסולה ומסוכנת".