"לא יודע עד כמה השלטון רקוב, אבל המדינה מאוד מושחתת"

"למה לא מוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה בפרשת בזק? כל הזמן מדברים על הסיקור ב'וואלה' וההקלטות של ניר חפץ, אבל אפשר להגיש מחר כתב אישום נגד בנימין נתניהו בפרשת בזק, בלי קשר לסיקור ב'וואלה' ולשאלה אם פורסמו או לא פורסמו תמונות מחמיאות של שרה נתניהו. הוא עבר עבירה של הפרת אמונים לפי העובדות הידועות לכולם ושהוא עצמו הודה בהן - כשנתניהו כיהן כשר תקשורת, הוא קיבל החלטות בנוגע לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ, ולא גילה לאף אחד שהוא חבר שלו. זה כתב אישום מוכן להרשעה בהפרת אמונים".

על האמירות הנחרצות הללו חתום עו"ד שחר בן מאיר, שמיקם את עצמו בשנים האחרונות בראש האופוזיציה של ראש הממשלה נתניהו, מבלי שיהיה לו תפקיד רשמי בפוליטיקה הישראלית. הוא עשה זאת בזירה המשפטית, באמצעות שלל עתירות שהגיש לבג"ץ ובקשות לחשיפת מידע על-פי חוק חופש המידע נגד הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה וגופים אחרים. בין היתר, הוא חתום על פרישתו של היועץ המדיני של ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו, לאחר שהגיש עתירה נגד המשך העסקתו במשרד ראש הממשלה; על העתירה שהובילה לכך שנתניהו נאלץ לשלם מס בגין מימון חלק מהוצאות מעונו הפרטי בקיסריה, לאחר שנים שבהן ראש הממשלה נהנה מפטור שאינו מעוגן בשום חוק; על חשיפתן של הפגישות בין נתניהו לאלוביץ; וכן על חשיפתן של הוצאות הנסיעות של נתניהו לחו"ל אשתקד.

יש לך משהו נגד נתניהו באופן אישי?

"אישי? מה לי ולנתניהו. אני לא מכיר אותו, אין לי משהו אישי נגדו. הסיטואציה היא שהוא בשלטון 10 שנים, הימין בשלטון 10 שנים, אז מטבע הדברים העתירות שלנו הן נגד השלטון, אבל השאלות עצמן הן שאלות עקרוניות".

בן מאיר היה גם הראשון להגיש עתירה לבג"ץ בפרשת 4000 (תיק בזק), במסגרתה ביקש מהיועמ"ש לנמק מדוע ראש הממשלה לא נחקר - ובעקבות זאת הודיעה המדינה לבג"ץ כי נתניהו אכן ייחקר. מנגד, עתירה שהגיש לחשיפת תמלילי שיחות נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, במסגרת חקירת החשד ליחסים שוחדיים בין השניים - נדחתה, בשל החשש כי החשיפה תפגע בחקירה.

ריבוי העתירות מצטייר כרדיפה אישית ופוליטית.

"אין פה רדיפה של איש, וגם אין קשר בין העתירות שלי לפוליטיקה. מה לעשות שנתניהו ראש הממשלה, מה לעשות שהוא חבר של אלוביץ ומקבל החלטות הקשורות בו? הרי הוא לא נחקר סתם במשטרה. לא אני עשיתי את השיחות עם מוזס לסדר את שוק התקשורת - הוא עשה אותן".

הטענות של בן מאיר לא מופנות היום רק כלפי נתניהו. את האצבע המאשימה הוא מפנה בעיקר לעבר היועמ"ש, עו"ד אביחי מנדלבליט. "איפה היועץ המשפטי לממשלה? מנדלבליט לא מתאים לתפקיד שלו באופן מובהק, ופרשת בזק זו הדוגמה הכי ברורה לכך. ראש הממשלה התמנה להיות שר התקשורת בנובמבר 2014, ובמשך שנה וחצי, עד יוני 2016, שאז מתפרסמת סדרת כתבות בנושא, הוא לא מצהיר ולא מספר לאף אחד שהוא חבר אישי של אלוביץ. בזמן הזה הוא מקבל החלטות מהותיות בנוגע לשוק התקשורת וחברת בזק. זו עבירת הפרת אימונים פר-אקסלנס.

"בשביל זה לא צריך שום חקירות. אם רוצים לחקור עוד דברים שיחקרו, אבל את העבירה של הפרת אמונים נתניהו עבר בין נובמבר 2014 ליולי 2016 בוודאות. לא צריך בשביל זה לא הקלטת סתר, לא עד מדינה, לא כלום. זה הכול מהעובדות שהוא הודה בהם. על בסיס זה שמעון שבס (לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה בממשלת רבין) הורשע, אבל אצל נתניהו זה יותר חמור, כי לאורך השנים בהחלטות שהוא קיבל, הוא נתן לאלוביץ מיליארד שקל רווח כל שנה".

אגב חקירות נתניהו והחקירות, האישומים וההרשעות של שורת שרים, ח"כים וראשי רשויות - אנחנו מדינה כל-כך מושחתת? השלטון פה רקוב?

"לא יודע לומר עד כמה השלטון רקוב, אבל המדינה מאוד מושחתת, לא רק בפן של החקירות הפליליות וההרשעות של נבחרי ציבור, אלא בסלחנות הציבורית לנורמות פסולות, לגילוי של התנהלות מסוימת של נבחר ציבור שלא הובילה להרשעה. זה אבסורד שבישראל אם אתה לא הורשעת בפלילים, אז אתה אדם זך וטהור, כאילו שאף פעם זה לא היה.

"יש את הנורמה הפלילית, ויש את הנורמה הציבורית, ונראה שהנורמה הציבורית פה פשטה רגל. תראי לי מדינה בעולם המערבי המסודר - לא מדינות שיש בהן שחיתות כמו איטליה, אלא צרפת, אנגליה או ארה"ב - שבהן מכהן שר בממשלה כמו אריה דרעי שלפני 10 שנים ישב בכלא על שוחד שהוא קיבל באותו משרד ממשלתי שעליו הוא ממונה היום. אין מצב כזה".

מצד שני, צריך להיזהר מלינץ' ציבורי במקום שבו אדם רק נחקר ונחשד בעבירה, אך לא הוכח כי הוא עשה את המעשים המיוחסים לו.

בן מאיר: "לא צריך להיות לינץ' ציבורי ומשפט שדה, אבל לא הגיוני שאדם שלא הורשע בפלילים נחשב פה לאחד מ-ל"ו הצדיקים. שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא דוגמה נוספת. בדוח שכתב עליו היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין, הוא אומר שאין לו ראיות מספיקות להרשעה פלילית, אבל הוא כותב שם דברים איומים על ליברמן. איך בן אדם כזה מתמנה לשר ביטחון? מה זה משדר לציבור? אתה מצפה שאנשי ציבור לא יהיו מלאכים, אבל דרישה אלמנטרית היא שהם יהיו אנשים ישרים והגונים".

 ההצלחות של בן מאיר

הילד האנרכיסט בפנימייה הצבאית

בן מאיר נולד בעפולה, בן למורה ומנהלת בית ספר ולאב עובד מדינה שעבר בין תפקידים ומשרדי ממשלה, ובעקבותיו נדדה המשפחה לבאר שבע ולגדרה. הוא מעיד על עצמו שהיה "ילד אנרכיסט" ו"ברדקיסט" שהוביל מרידות כיתתיות, עד שבגיל 14 הגיע לפנימייה הצבאית בחיפה, ונשאב למערכת כללים וחוקים לא גמישה בעליל. "אני לא בנוי לצבא בכלל, לזה שמחלקים לי הוראות", נזכר בן מאיר בתקופת לימודיו בפנימיה. ובכל זאת, שירת בן מאיר בצבא שש שנים, ואת המילואים סיים בדרגת סא"ל.

את התיכון הוא סיים ללא בגרות מלאה, לאחר שנכשל בבגרות באנגלית ולא כיכב במיוחד בבגרות במתמטיקה ("לא למדתי בפנימייה. היינו יושבים על הדשא עד 2 בלילה"); ואל עולם המשפט הגיע לגמרי "במקרה" ("לא היה לי אף עורך דין במשפחה, לא הכרתי עורכי דין, אבל זו הייתה אחת האופציות ללימודים והלכתי על זה").

גם מלימודי המשפטים באוניברסיטת תל-אביב הוא לא נהנה במיוחד ("הלימודים לא היו מעניינים"), והוא לא ממש ידע באיזה תחום התמחות יבחר, אך הוא ידע שהוא לא רוצה להיות שכיר אפילו לא יום אחד בחייו. יום לאחר סיום ההתמחות, ב-1990, הוא פתח משרד עצמאי בחדר ששכר במשרד בכיכר המדינה, והחל לעסוק בתחום האזרחי-מסחרי.

מחאת הקוטג' והמהפך האישי

בשנים הראשונות התנהל בן מאיר מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי, כשהוא מייצג לקוחות בתחום האזרחי-מסחרי, בכל תיק שהגיע אליו ("הייתי כולבויניק של אזרחי מסחרי. עשיתי חוזים, תביעות וכל דבר בתחום"), וכך חלפו להן 20 שנה - עד שהגיעה מחאת הקוטג' שחוללה שינוי דרמטי בחייו המקצועיים.

"כשהתעוררה מחאת הקוטג' ב-2010-2011, הנושא עצבן אותי. הניצול של הצרכנים, של כולנו. ישבתי במרפסת בבית והתחלתי לחקור את הנושא של גביית מחיר מופרז על-ידי מונופולים. קראתי המון וראיתי שמבחינה משפטית כל הנושא של המחיר המופרז בעייתי. חברתי לעו"ד אופיר נאור, שאותו הכרתי במהלך עבודתי בתיק אחר, והחלטנו להגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה בטענה לגביית מחיר מופרז על הקוטג'. עד אז לא הייתה שום תביעה שהצליחה בנושא של מחיר מופרז. היו כל מיני ניסיונות, ואף בית משפט לא אישר ייצוגית בנושא".

אבל בן מאיר דווקא הצליח. הבקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית נגד תנובה בגין גביית מחיר מופרז על הקוטג' הייתה הראשונה שאושרה נגד מונופול בעילה של מחיר מופרז במחוזי, והעליון אף דחה את הערעור שהוגש על האישור. בימים אלה, שבע שנים לאחר שהוגשה התביעה, מגיע התיק לשלב הסיכומים, שלאחריו נדע אם קונצרן תנובה יחזיר לצרכנים טפח מהסכומים שגבה מהם לאורך השנים.

בעבור בן מאיר התיק הזה סימן התחלה של דרך חדשה - הוא נטש את התביעות האזרחיות-מסחריות, ועבר לעסוק באופן בלעדי בתביעות ייצוגיות, נגזרות (תביעות בעלי מניות מיעוט נגד בעלי שליטה ודירקטורים בשם החברה, כאשר החברה עצמה לא תובעת) ובייצוג הציבור בעתירות נגד השלטון (ראו מסגרת).

מאז הוא הגיש, בין היתר, שתי תביעות נגד בזק - האחת בגין חלוקת דיבידנדים אסורה (יחד עם עו"ד אופיר נאור), שבה הוא הפסיד; והשנייה בקשה לניהול ייצוגית נגד בזק בטענה לרווח מונופוליסטי עקב היעדר תחרות בשוק התקשורת הקווית - אשר טרם הוכרעה; בתביעה ייצוגית אחרת, בהיקף 450 מיליון שקל, הוא תוקף (יחד עם עורכי הדין רנן גרשט, אופיר נאור ויצחק אבירם) את חברת קוקה קולה (החברה המרכזית למשקאות), בטענה כי ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי בשוק המשקאות הקלים; והוא גם פתח חזית מול פייסבוק העולמית, בטענה של ניצול לרעה של כוחה כמונופול. 

"פייסבוק היא דוגמא קלאסית לכך שכוח כלכלי עצום משפיע באופן משמעותי על תקשורת ועל חופש העיתונות, על הפרטיות, ועל ההוגנות בבחירות - ומה מאפיין את כל אלה? הם היסודות של הדמוקרטיה. אז בשביל שאיזה יהודי יעשה מיליארדים בארה"ב העולם 'משלם' במחיר של הפגיעה בכל האלמנטים המהותיים הללו - וזה דבר רע באופן מוחלט לדעתנו", אומר בן מאיר.

התחלת להילחם במונופולים בעקבות מחאת הקוטג', שהולידה מחאה ציבורית רחבה ב-2011. משהו השתנה מאז?

בן מאיר: "המחאה הציבורית השפיעה. נוחי דנקנר נפל. אליעזר פישמן נפל. הם ואחרים נפלו בעיקר בזכות המחאה, ולא בזכות שוב דבר אחר. זה נכון שיוקר המחיה עדיין גבוה, כולל מחירי הדיור, אבל המונופולים נזהרים.

"מאז שאושרה התביעה הייצוגית על הקוטג', הוגשו עוד 15-20 תביעות ייצוגיות על מחיר מופרז - וזה משהו שלא היה לפני זה. וגם בשוק ההון, בעקבות התביעות הנגזרות שהוגשו ואושרו בשנים האחרונות בעקבות חלוקת דיבידנדים אסורה - בהן התביעות נגד אילן בן-דוב, נוחי דנקנר, בזק - החברות נזהרות בחלוקות רווחי שיערוך".

ועדיין יוקר המחיה פה מהגבוהים בעולם המערבי.

"אני לא מצפה שנגיש תביעה ואז מחיר השוק יהיה נפלא ונהדר. כל פעם שאתה נוסע לחו"ל ואתה חוזר לארץ, אתה משתגע מהיוקר פה. אבל עדיין הדברים משתנים. המטרה היא לא להשיג את השינוי המלא אלא לשאוף שהדברים יהיו יותר טובים - ודי בזה.

"יוקר המחיה זה האבסורד של מעמד הביניים, שהפך למעמד הנמוך. מה שפעם ההורים שלנו יכלו לקנות אם עבדו - להגיע לדירה - היום הוא בלתי אפשרי. אתה עובד, עם מקצוע נחשב, שהשקעת בו, למדת - עורכי דין, מהנדסים - ולא מצליח לקיים את עצמך. הם לא יכולים בחיים להגיע לדירה. הציבור קורס תחת יוקר המחיה פה".

מי אשם?

"הפוליטיקאים ורשות ההגבלים שהזניחו את הציבור, אבל בעיקר הממשלה והכנסת שצריכים לחוקק חוקים נגד הריכוזיות. מתי פירקו פה מונופול? צריך לפרק את המונופולים".

ומה עם האחריות של הצרכן? אנחנו נטולי כוח ורק צריכים שידאגו לנו?

"גם אנחנו אשמים. חד-משמעית. אם תנובה גובה מחיר שלא נראה לכם, אז אל תקנו תנובה, תקנו טרה".

אבל טרה שייכת לחברה המרכזית, שיש לה מונופול בשוק אחר, שוק המשקאות.

"נכון, אבל בשוק החלב לתנובה יש 70% מהשוק, אז נקנה מהמתחרים. אני עושה את זה בבית. אני לא קונה תנובה, ולכן אין לי ברירה אלא לקנות טרה. אתה לא יכול להימלט ממונופולים בישראל. זה בדיוק העניין - אתה נופל ממונופול למונופול, ולכן חשוב לפעול נגד הריכוזיות בישראל".

הכישלונות של מנדלבליט

בנקודה הזאת, שוב, מפנה בן מאיר את האצבע המאשימה לעבר היועמ"ש. "העובדה שאני, איציק אבירם, אופיר נאור, רנן גרשט ועורכי דין פרטיים אחרים צריכים להגיש עתירות ציבוריות על דברים שהם בעיני מובנים מאליהם, זה מראה על הכישלון של היועמ"ש".

במה מנדלבליט נכשל?

"יש לו הרבה כישלונות. היועמ"ש הוא כישלון, כי למה אני צריך להוציא אלפי שקלים על חוות דעת ולפנות לבג"ץ בעניינים ציבוריים שכל משפטן מתחיל מבין שהם לא תקינים? המאפיין של כל התיקים שאני ואחרים מגישים - של מולכו, של חקירות ראש הממשלה, של המסים על מעון ראש הממשלה ועוד - הוא מאפיין אחד: כשהיועמ"ש מגיע לנקודת החלטה אם לקבל החלטה שנוטה לכיוון השרים או ראש הממשלה, לשרת את האינטרס שלהם או את האינטרס הציבורי והשמירה על שלטון החוק ועל הגינות - בכל נקודת זמן הוא בוחר בצד של השרים וראש הממשלה. הוא תמיד יעדיף את הממשלה על פני הציבור".

אתה תוקף נחרצות רק את מי שמזוהה עם מחנה הימין. אתה שייך למפלגה במחנה השמאל?

 "לא שייך, לא למפלגה ולא לאף אחד".

יש לך תכניות לרוץ לפוליטיקה? להשפיע משם?

בן מאיר: "לא, ממש לא. מהמרפסת בבית, שבה אני כותב את העתירות והבג"צים, אני משפיע הרבה יותר מאשר בכל מקום אחר". 

בא-כוח של ראש הממשלה: "בן מאיר ממשיך במסע הרדיפה האובססיבי שלו"

עוד עמית חדד, בא-כוחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר בתגובה: "לאחר שעו"ד שחר בן מאיר נכשל באינספור העתירות שהגיש לבג"ץ נגד ראש הממשלה הוא ממשיך את מסע הרדיפה האובססיבי שלו בראיון לעיתון, שגם בו הוא בוחר לעוות ולכופף את המציאות, המשפטית והעובדתית, כדי שתתאים לקו המתלהם שלו.

"אבל, משאלות הלב של עו"ד בן מאיר לחוד, והעובדות לחוד. "בניגוד לטענתו, ראש הממשלה אינו חבר של אלוביץ, הוא לא ביקר בביתו ואינו בקשר אישי איתו. גם הטענה, שלפיה ראש הממשלה פעל לטובת אלוביץ ובזק או קיבל החלטות שמיטיבות עימו משוללת כל יסוד עובדתי. אם כבר, העובדות, כפי שבאות לידי ביטוי בדוחות הכספיים האחרונים של בזק, ואף פורסמו ב'גלובס', מוכיחות כי מדיניותו של ראש הממשלה לפתוח את שוק התקשורת לתחרות ורפורמת 'השוק הסיטונאי' פגעה בעסקיו של אלוביץ וגרמה לו הפסדים במיליארדי שקלים.

"כפי שנאמר אינספור פעמים, ראש הממשלה פעל אך ורק על-פי החלטות הוועדות המקצועיות, כגון המועצה לכבלים ולוויין, הרשות להגבלים עסקיים, והמלצתה המפורשת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת. רק לאחרונה התראיינה יו"ר מועצת הכבלים והלוועין היוצאת ואישרה שההמלצה לאשר את עסקת בזק-yes הייתה משיקולים מקצועיים בלבד. נתניהו פעל תמיד משיקולים ענייניים ולא לטובת איש. כך היה, וכך יהיה".

מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נמסר בתגובה: "בניגוד לטענותיו של עו"ד בן מאיר, בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם וגיבה את פעולותיו של היועמ"ש הן במסגרת ייצוגו את הממשלה בערכאות והן בעתירות הנוגעות להחלטותיו בתחום אכיפת החוק וחקירות ראש הממשלה. בהקשר זה ראוי אף לציין כי רוב עתירותיו של עו"ד בן מאיר נדחו על-ידי שופטי בג"ץ בהיעדר כל עילה להתערבות, בין היתר, בנושאים אשר ציין בראיונו. לרעיונות כמו של בן מאיר, שלפיהם ניתן להרשיע אדם אף בלי לחקור (גם אם מדובר בראש הממשלה) אין כל מקום בשיטת משפט של מדינה דמוקרטית".