איפה יעצרו "הכיסאות המוזיקליים" של לוקר ושפר בתע"א

כמחצית מחברי ההנהלה הבכירה של התעשייה האווירית צפויים להתחלף בחודשים הקרובים, באופן שגורר גל של ביקורת וגם לא מעט חששות בקרב בכירים בחברה: בסוף השבוע האחרון התעשייה האווירית פרסמה עוד שלושה מכרזים לקראת איוש תפקידים בכירים בדרג של סמנכ"ל וסגן סמנכ"ל - מכרזים שעצם קיומם חשף את החלטתו של סמנכ"ל הפיתוח העסקי וחברות-הבת, צבי (ציקי) מעיין, לפרוש משורות החברה. מכרז נוסף נוגע למינוי של סמנכ"ל לתפעול, רכש ולוגיסטיקה, באופן שמאחד את התפקיד שמילא סמנכ"ל התפעול, דוד דגן, עם זה שמילא סמנכ"ל הרכש והלוגיסטיקה, שוקי אלדר.

המבנה הארגוני של התעשייה האווירית כבר נמצא בעיצומו של שינוי, שעתיד להימשך במהלך החודשים הקרובים. מבין 21 סמנכ"לים שכפופים כיום למנכ"ל החדש האלוף (במיל') נמרוד שפר, וליו"ר הראל לוקר, כעשרה בכירים עשויים להתחלף או להיות מושפעים מהמהלכים שנעשים בחברה - והדבר מצביע על טלטלה שהיא מצויה בה.

בתוך כך, עדיין לא ברור אם סמנכ"ל הכספים של התעשייה האווירית, אייל יוניאן, שהתמודד על תפקיד המנכ"ל מול עמיתיו שפר והסמנכ"ל בועז לוי שמנהל את חטיבת הטילים והחלל - והפסיד- ימשיך את דרכו בה. גורמים בחברה העריכו בעבר כי יפרוש. בשבועות האחרונים לוקר ושפר עושים מאמץ להשאירו בשורות החברה.

 הראל לוקר / צלם: איל יצהר

דרושים: שלושה סמנכ"לים חדשים

ואלה התפקידים הבכירים שמחכים לאיוש בתעשייה האווירית (המתעניינים יוכלו להוריד את טופסי הגשת המועמדות בעמוד הראשי של אתר החברה, בעברית): סמנכ"ל משאבי אנוש, במקום אירית קליפר אבני שפרשה מתפקידה כבר לפני מספר חודשים. החברה פרסמה כבר מספר פעמים מכרז לקראת איוש המשרה הבכירה והרת החשיבות על רקע מהלכי התייעלות שצפויים בה בתקופה הקרובה.

בנוסף, החברה מחפשת סמנכ"ל אסטרטגיה חדש, שימלא את התפקיד שמילא מתחילת השנה ועד לשבועות האחרונים המנכ"ל החדש של החברה, נמרוד שפר.

במקביל, החברה מחפשת גם סמנכ"ל שיכהן כמנהל חטיבת כלי הטיס הצבאיים, וזאת לאחר שמנהל החטיבה, שאול שחר, הודיע על פרישה משורות החברה לפני כמה חודשים.

שלומי קרקו, סמנכ"ל ומנהל חטיבת כלי טיס אזרחיים, ומשה מדינה, סמנכ"ל ומנהל חטיבת ההנדסה בחברה, עתידים להיות מושפעים מאחד מהמהלכים המשמעותיים שמובילה התעשייה האווירית, ובמרכזו איחוד החטיבות האזרחיות שלה לקבוצת התעופה החדשה שבראשה יעמוד הסמנכ"ל יוסי מלמד, מנהל חטיבת בדק מטוסים.

למה צריך 21 סמנכ"לים?

לאלביט מערכות הפרטית-ציבורית ולתע"א הממשלתית פעילויות חופפות, בעיקר בתחום המל"טים הגדולים. הן מתחרות על אותם שווקי בחו"ל ועל אותם מכרזים בתוך מערכת הביטחון הישראלית. מספר הסמנכ"לים שמכהנים באלביט מערכות הוא 16, ומספר הסמנכ"לים שמכהנים בתפקידם כיום בתעשייה האווירית עומד על 21. אגב, ברפאל, חברה ממשלתית אחרת, מכהנים 14 סמנכ"לים בלבד.

לפני כשנתיים, ועד העובדים בתעשייה האווירית וההנהלה הקודמת שלה חתמו על הסכם הבראה שבמרכזו צמצום של יותר מ-800 משרות. הוועד דרש שתוכנית ההבראה לא תפסח על הנהלת החברה, שלגביה נטען שהיא מנופחת מדי וזוללת כספים שממילא לא נשאר הרבה מהם בשורת הרווח.

מאז החתימה על אותו הסכם, כך טוענים גורמים שמקורבים לוועד, לא קרה הרבה בנושא הזה: הנהלת החברה הייתה ונותרה מנופחת. אלא שגורמים אחרים שמקורבים לחברה אומרים כי בסוף התהליך יחול צמצום במספר חברי הסמנכ"לים, וזאת תוך איחוד של פונקציות ותפקידים בכירים: איחוד החטיבות שבראשן הסמנכ"לים דגן ואלדר, כמו אלה שבראשות מלמד, קרקו ומדינה, מראים לדבריהם את הכיוון הכללי. לטענתם, השורה התחתונה תתבטא גם בדילול מספר הסמנכ"לים - מ-21 ל-16 בלבד. ימים יגידו.

במעטפת, נסים הדס, לשעבר המנכ"ל של החברה-הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות, הודיע בימים האחרונים כי יפרוש משורות החברה ולא ימתין למינוי חדש בתפקיד בכיר בשורותיה. באחרונה מונה לתפקיד מנכ"ל אלתא יואב תורג'מן, שמכהן אף הוא בדרג של סמנכ"ל בתעשייה האווירית ומשמש כחבר בהנהלה הבכירה שלה.

בתוך כך, באחרונה מונתה הד"ר אמירה שרון לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיה ומו"פ. מעבר לכך שמינוי זה זוכה לתשבחות בתוך החברה ומחוצה לה בשל כישוריה של שרון, מדובר באישה השנייה שמכהנת בהנהלת החברה, בנוסף לסמנכ"לית לתקשורת, אליענה פישלר.

"איש לא יודע מי הבא בתור"

בינתיים, ה"כיסאות המוזיקליים" בהנהלת התעשייה האווירית מתפרשים בידי גורמים שמקורבים לחברה כניסיון של המנכ"ל הטרי שפר והיו"ר לוקר להפוך את החברה מן הקצה אל הקצה: בשיחות סגורות שקיים באחרונה לוקר הוא לא הסתיר מבני שיחו את מורת רוחו ממצב החברה, שמוכרת בממוצע מדי שנה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר אך בשורת הרווח הנקי מדשדשת עם כמה מיליונים לכאן או לשם. צמיחה משמעותית אין שם, מה שמעיד על בעיה קשה ביעילות.

לא בכדי לוקר קבע כי המנכ"ל הבא שיבוא לתעשייה האווירית - והקביעה הזאת הונחה על השולחן עוד לפני ששפר מונה לתפקיד המנכ"ל - יפעל להעלאת הרווח הנקי של החברה ולשפר משמעותית את ביצועיה.

כך או כך, בכיר בחברה מתאר את המתרחש בקרב חברי ההנהלה כ"תזוזה בלוחות הטקטוניים, שמרעידה כמעט כל כיסא. אף אחד לא בטוח בכלום, איש לא יודע מי הבא בתור".

תקופת אתגרים - זמן לניעור

לוקר לא בא מעולם התעשיות הביטחוניות, לפני שהתמנה ליו"ר התעשייה האווירית הוא כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה והיה עורך דין. שפר, איש צבא מוערך ומנוסה, אפילו לא מילא את 100 ימי החסד שלו בתפקיד המנכ"ל, וכעת השניים ניצבים לפני אתגרים מורכבים מבית ומחוץ: אחרי החגים, ייתכן שימצאו את עצמם בעימות מול ועד העובדים, על רקע מהלכים נרחבים שמתוכננים בחטיבות האזרחיות של החברה ויתבטאו גם בצורך לשינויים בכוח אדם. ועד העובדים לא ירצה לשמוע על זה מילה, מה גם שידרוש מהנהלת החברה דין וחשבון על מה שעשתה בשנתיים האחרונות, מאז שחתמה על הסכם ההבראה.

במקביל, החברה עוד תידרש להיערכות לשינויים בשוק האמריקאי, בייחוד לקראת כניסתו לתוקף של הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי החדש, שישנה את אופן הרכש של מערכת הביטחון מהתעשיות - בהתבסס על כספים אלה. לפיכך, החברה תצטרך להעמיק את פעילותה בארה"ב, וזאת לצד החרפת התחרות בשווקים הקלאסיים בתחום המל"טים הגדולים. בשוק הזה, ג'נרל אטומיקס האמריקאית מגלה יותר ויותר עניין במכרזים שמתפרסמים בעולם; אלביט מערכות נושפת בעורף, ואפילו רפאל מאותתת שיש בכוונתה להיכנס לנישה הזאת, וביטוי לכך התקבל מההצעה שהיא הניחה באחרונה לרכישת אירונאוטיקס.

גורם שמקורב לחברה אומר שזה לא הזמן לחולל מהפכות, כאשר המנכ"ל של החברה חדש ומחצית מחברי ההנהלה שלה יצטרכו ללמוד היטב את החומר ולהשלים פערים של ידע ואף לצבור ניסיון.

אלא שלמטבע יש גם את הצד השני וגורמים אחרים אומרים שאם החברה ממילא במצב שדורש טיפול נמרץ או ניעור יסודי - הרי שאין זמן טוב יותר מהעת הזאת כדי לחולל את התפנית.

מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "בשנה האחרונה הדירקטוריון שקד על בניית הנהלה חדשה שתתכונן ותתמודד עם אתגרי העתיד של החברה. מנהלים ומנהלות הוצבו ויוצבו בתפקידים חדשים, חלק מתפקידי הניהול במטה בוטלו, תפקידים אחרים נוספו, והכל תוך צמצום מספר המנהלים הכללי, איחוד פונקציות ומיקוד עסקי.

"כל מינוי נבחן וייבחן בקפידה כדי למצוא את המועמד הטוב ביותר לחברה בעת הזו, וכל החילופים נעשו וייעשו באופן שיבטיח את שימור הידע והיכולות של החברה".